כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1 2

תשמור עליי, נכון? 27

אני מרגישה מעין הקלה מטורפת שכזו, עכשיו כשאני יודעת שהילד שלי לא יחיה בלי אבא שלו..

תוכן עניינים 1. תשמור עליי, נכון?2. תשמור עליי, נכון? 23. תשמור עליי, נכון? 34. תשמור עליי, נכון? 45. תשמור עליי, נכון? 56. תשמור עליי, נכון? 67. תשמור עליי, נכון? 78. תשמור עליי, נכון? 8 (18+)9. תשמור עליי, נכון? 910. תשמור עליי, נכון? 10 (18+)11. תשמור עליי, נכון? 1112. תשמור עליי, נכון? 1213. תשמור עליי, נכון? 13 (18+)14. תשמור עליי, נכון? 1415. תשמור עליי, נכון? 15 (18+)16. תשמור עליי, נכון? 1617. תשמור עליי, נכון? 1718. תשמור עליי, נכון? 18 (18+)19. תשמור עליי, נכון? 1920. תשמור עליי, נכון? 2021. תשמור עליי, נכון? 2122. תשמור עליי, נכון? 2223. תשמור עליי, נכון? 2324. תשמור עליי, נכון? 2425. תשמור עליי, נכון? 2526. תשמור עליי, נכון? 2627. תשמור עליי, נכון? 2728. תשמור עליי, נכון? 2829. תשמור עליי, נכון? 2930. תשמור עליי, נכון? 3031. תשמור עליי, נכון? 3132. תשמור עליי, נכון? 3233. תשמור עליי, נכון? 3334. תשמור עליי, נכון? 3435. תשמור עליי, נכון? 3536. תשמור עליי, נכון? 36 (18+)37. תשמור עליי, נכון? 3738. תשמור עליי, נכון? 3839. תשמור עליי, נכון? 3940. תשמור עליי, נכון? 4041. תשמור עליי, נכון? 4142. תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון

פרק 27:
-נקודת המבט של נוי-
"נויה, מצטערת להפריע לך, תבואי מהר, דורי התעורר". לא עוברות שתי שניות מהרגע שורד אומרת את 2 המילים האלו שכל כך ייחלתי לשמוע ואני כבר מזנקת מהספה אל האוטו שלי, כשנועם וסתיו רצים אחריי. אנחנו נכנסים לאוטו במהירות שיא ואני מתניעה אותו כמה שיותר מהר. אנחנו מתחילים בנסיעה ועם כל רכב שעובר ומעכב אותנו אני רק מרגישה את המתח עולה. אנחנו סוף סוף מגיעים לבית החולים כשאני מחנה את האוטו מהר יותר מבדרך כלל. אנחנו מחכים למעלית שעד שהיא מגיעה עובר נצח, וכשאנחנו מגיעים למחלקה אנחנו רצים במסדרון אל עבר החדר שלו. אני רואה את ורד מדברת עם אחד הרופאים מחוץ לחדר שלו והיא מחייכת כשהיא רואה אותנו. "היי חמודים" היא אומרת בחיוך כשהיא מחבקת כל אחד מאיתנו. "הם עכשיו בודקים אותו אז אסור לנו להיכנס, אבל הם מרוצים, הוא התעורר!" היא אומרת כשדמעות בעיניה. אני לא יכולה לעצור את ההתלהבות שלי ובוכה מהתרגשות ביחד איתה, כשאנחנו מחבקות זו את זו. אחר כך אני מתיישבת ליד נועם שיושב ליד דלת החדר של דור, וכולנו מחכים לאישור שיתנו לנו כדי להיכנס לראות אותו. כשאחד הרופאים יוצא מהחדר סוף סוף אחרי כמעט חצי שעה אני שועטת עליו בסקרנות. "אני יודע שאת מאוד נרגשת לראות אותו, אבל אנחנו צריכים לטפל בו קודם, אני אשמח אם תמתינו כמה שצריך כדי שנוכל לטפל בו בצורה הטובה ביותר" הרופא מסביר לי שנייה לפני שאני פותחת את הפה שלי כדי לשאול מתי ניכנס. "אוקיי דוקטור תודה" אין לי ברירה אלא להסכים לו, עדיף שיטפלו בדורי כמה שצריך כדי שישתחרר מפה מה שיותר מהר. אני חוזרת להתיישב ליד נועם במעין אכזבה כזו על שאני עדיין לא יכולה לראות אותו, לחבק אותו ולהסביר לו כמה שהתגעגעתי אליו וכמה כל פעם התפללתי והאמנתי שבסוף הוא יפקח את עיניו. אני מרגישה מעין הקלה מטורפת שכזו, עכשיו כשאני יודעת שהילד שלי לא יחיה בלי אבא שלו.. בדמיון שלי אני כבר רוקמת לי סיפורים על איך ומתי אני אספר לו, כי עוד מעט הבטן תצוץ ויהיה בלתי אפשרי להסתיר ממנו את זה. אני תוהה אם הוא ייכעס עליי שהשארתי את התינוק למרות ששנינו צעירים, או שהוא יישמח ויתרגש מזה שהולך להיות לשנינו תינוק. הזמן שהרופאים נמצאים בפנים נראה לי כמו נצח, אני משתוקקת לראות אותו כבר, את העיניים המלאכיות שלו והחיוך ששובה אותי בכל פעם מחדש. "את מאמינה שזה קורה?" נועם שובר את השתיקה שנוצרה בינינו, כשבינתיים סתיו הלכה להביא כל מיני דברים מהקפיטריה. "לא, כל הזמן חיכיתי לרגע הזה ופתאום אני לא מאמינה" אני אומרת ומשמיטה את מבטי לרצפה, אני בשוק, ואני חושבת שגם כשאראה אותו מולי עדיין אתקשה להאמין, למרות שכל הזמן הזה האמנתי. "אני מת לראות אותו, אני יכול רק לתאר לעצמי כמה את מחכה לזה" הוא אומר ומחייך אליי. אני עם דמעות בעיניים. המגע של דור זה הדבר שאני הכי רוצה כרגע, לא אכפת לי משום דבר אחר, אני רק רוצה לראות אותו ולחבק אותו, להרגיש בעצמי שזה קורה, שהוא חזר לחיים, שהוא חזר אליי. אני מהנהנת לנועם בחיוך כשסתיו מגיעה עם כוסות קפה ביד. "קחו, מצפה לנו עוד לילה ארוך" היא אומרת ומתיישבת לידנו, אני די בטוחה שהיא הייתה מעדיפה להיות עכשיו עם נועם, אבל חשוב לה להיות לידי במיוחד ברגע הזה. היא החברה הכי טובה שלי בעולם. כל התקופה הזו אם לא היא אני כבר הייתי מאבדת את עצמי לטירוף, לדיכאון. היא זו שהחזיקה אותי ודאגה להרים לי את הראש כל פעם, לשמר אותי אופטימית וקיוותה איתי ביחד לרגע שיודיעו לנו שהוא קם. וזה אכן קרה סוף סוף. אנחנו יושבים במשך 20 דקות, מחכים שיתנו לנו אישור להיכנס סוף סוף. אחרי ציפייה ממושכת והמתנה הדלת נפתחת ואחד הרופאים יוצא אלינו. "נוי? את יכולה לבוא רגע בבקשה?" הוא קורא לי ואני מיד קופצת ממקומי. "אני יכולה להיכנס דוקטור?" אני שואלת בנימוס, למרות שאני כבר חסרת סבלנות. "רגע, יש לי משהו להגיד לך" הוא עוצר אותי. אני נלחצת, מה קרה לדורי? "תראי... הוא התעורר ואכן התפקוד שלו בריא, הוא מדבר כראוי ומגיב לגירויים... אבל את צריכה להבין, פגיעה במוח היא לא דבר פשוט..." אני שמה לב שמשהו מטריד אותו אבל הוא פשוט לא יודע מה להגיד לי. "דבר אליי דוקטור, מה קרה לדור?" אני שואלת בסקרנות, משלבת ידיים בציפייה לקבל תשובה כמה שיותר מהר. "יש פגיעה קריטית במוח... הוא איבד את הזכרון... הוא לא זוכר כלום... גם לא אותך"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 14 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
נגד הזרם
נגד הזרם
נו מתי עוד פרקקק
הגב
דווח
Shaked Mazor
Shaked Mazor
המשך
הגב
דווח
בר  קנדיוטי
בר קנדיוטי
נווווו עודד פרקקק דחוף !!!!
הגב
דווח
טען עוד 11 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
לא הכל שחור לבן - פרק 10 ( XXX+35)
לא הכל שחור לבן - פרק 10 ( XXX+35)
מאת: V .V
אין שקט אחרי הסערה
אין שקט אחרי הסערה
מאת: Ira F.G
שלוק, מקבץ סיפורים.
שלוק, מקבץ סיפורים.
מאת: איש המגבעת
כמו משוגע 4- פרק א': אהבה שחוזרת, הבחורה שעוזרת
כמו משוגע 4- פרק א': אהבה שחוזרת, הבחורה שעוזרת
מאת: תומר דגן
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D