כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 3

גם כוכבים נופלים - חלק שלישי ואחרון!

״פעם ראיתי אפילו כוכב נופל, רק שאותך? אותך ראיתי מצליח לקום בחזרה.״

תוכן עניינים 1. גם כוכבים נופלים2. גם כוכבים נופלים - חלק שני3. גם כוכבים נופלים - חלק שלישי ואחרון!

"אני דרסתי אותו. אני רצחתי בן אדם.״
"אתה מה?!״ אני כבר מדמיין את נופר צועקת עליי מבוהלת.
אני לא מסוגל להסתכל לכיוון שלה ולראות את התגובה שלה, אני בוחר להתכנס בתוך עצמי. אבל במקום הצעקות שאני מצפה להן, כל מה שאני שומע הן הנשימות הקטנות שלה.
"נופר?" אני שואל, ואז תופס אומץ להסתכל עליה. העיניים שלה כבר עצומות וחיוך קטן מרוח לה על הפנים, היא ישנה. היא נראית כל כך שלווה, בניגוד אליי, שסערה שלמה מתחוללת בתוכי.

-------

נדמה לנעמה שהזמן עצר מלכת. היא מחכה כבר מעל לחצי שעה בחדר ההמתנה של בית החולים ואף אחד עדיין לא ניגש אליה עם חדשות בקשר לאלי.
כשהגיעה לשם רק אמרו לה שזו תאונת פגע וברח ושאלי נכנס לניתוח. במשך כל הזמן הזה נעמה רק התפללה שאלי ייצא בשלום מהניתוח ובמקביל קיללה את הנהג הדורס. איך לעזאזל אפשר לברוח אחרי שפוגעים בבן אדם?
לאחר שעה שנראתה כמו נצח הרופא יוצא מחדר הניתוח לחדר ההמתנה וניגש לנעמה. נעמה נעמדת באחת ומתקדמת לכיוונו.
״דוקטור, הכל בסדר?״ נעמה שואלת בדאגה וזה מרגיש לה כאילו זה לא הקול שלה שמדבר.
״אני מבין שאת אשתו של אלי לוי״, נעמה מהנהנת והרופא ממשיך בדבריו, ״נעים מאוד, אני ד״ר קליין, הרופא המנתח של בעלך.״
״דוקטור, בבקשה רק תגיד לי אם הוא בסדר.״ נעמה מפצירה בו חסרת סבלנות.
״תראי, גברת לוי, הניתוח עבר בהצלחה אבל אני לא רוצה שתפתחו ציפיות.״
״למה אתה מתכוון? אני לא מבינה.״ נעמה שואלת מבולבלת.
״אלי עבר את הניתוח בהצלחה, כרגע הוא מורדם וצפוי להתעורר במהלך השעות הקרובות. אבל כמו שאמרתי קודם אני לא רוצה שתפתחו יותר מדי ציפיות כי תהליך השיקום צפוי להיות מאוד ארוך. אלי נפגע בחוט השדרה ולכן יש סיכוי לא קטן שהוא יישאר משותק.״ אומר ד״ר קליין.
״מה זאת אומרת משותק, דוקטור? הוא לא יוכל ללכת יותר?״ נעמה שואלת מבוהלת.
״כרגע לא ניתן לדעת בוודאות, נוכל לדעת רק לאחר שאלי יתעורר ונבדוק אותו. אבל מההיכרות שלי עם מקרים כמו של אלי, פגיעה כזאת חמורה בחוט השדרה לא משאירה הרבה סיכויים לתפקוד מלא לאחר השיקום. אני מצטער.״

-------

"ליה... אני צריך ללכת לליה..." אלי מלמל והתחיל לאט לאט לפקוח את עיניו.
"איפה אני?" הוא תהה, אך די מהר זיהה את הצמיד של בית החולים על ידו.
"ליה.״ הוא ניסה לקרוא שוב אבל מה שיצא מפיו היה רק לחישה. הוא תפס בקצוות המיטה וניסה להתרומם אך ללא הצלחה, הוא הרגיש חלש. הוא הבין שפספס את הפגישה עם ליה ופתאום נשימותיו נעשו כבדות, הוא נכנס ללחץ.
"ששש... הכל בסדר.״ נעמה הניחה יד מלטפת על חזהו, "הדאגת אותי כל כך..." היא אמרה תוך כדי ניגוב הדמעות מעיניה.
״נעמה?״ אלי שאל בהפתעה, הוא לא ציפה לראות אותה שם, לא אחרי כל הזמן שעבר.
״הכל בסדר עכשיו.״ נעמה הרגיעה אותו, ״אני כאן.״ היא אחזה בידו.
״מה קרה? איפה ליה?״ אלי שאל בבלבול.
״ליה בסדר, אל תדאג. אתה עברת תאונה ועכשיו אתה בבית החולים.״ אמרה נעמה, ״איך אתה מרגיש?״
״מרגיש... קצת מסוחרר...״ אלי ענה.
״זה בטח מהתרופות. חוץ מזה אתה מרגיש בסדר? משהו כואב לך?״ נעמה שאלה בדאגה.
״כואב?״ אלי חשב לעצמו, ״כלום לא כואב לי... רגע, איך זה שאני לא מרגיש כאב?״ הוא ניסה להבין, ואז הוא שם לב והפאניקה התחילה להשתלט עליו. הוא הסתכל על נעמה מבוהל לגמרי.
״מה? מה קרה?״ היא שאלה אותו מודאגת.
״הרגליים שלי, אני לא מרגיש את הרגליים שלי.״

--- כעבור 6 שנים ---

אלי ונעמה שוב מצאו את עצמם בבית החולים, למרות שחשבו שסיימו כבר מזמן עם המקום הזה.
ליה שוב עייפה כל כך, גם בדיוק אחרי שהיא קמה משינה. שוב יש לה חום בלי סיבה מוצדקת ולרופאים עדיין אין תשובה טובה. בדיקות, בדיקות ועוד בדיקות.
אחרי שאלי ונעמה חזרו לגור ביחד הם היו בטוחים שהתקופה הקשה ביותר בחיים שלהם כבר נמצאת מאחוריהם.
הרבה זמן הם חיו בתחושת אופוריה, הכל היה מדהים. אלי קיבל קידום בעבודה, הציונים של ליה בבית הספר השתפרו, ונעמה? נעמה הרוויחה את האמון שלה בבעלה בחזרה. הם לא יכלו לבקש יותר מזה.
רק שאז דברים התחילו להסתבך...

בדיקות הדם האחרונות של ליה העלו חשד מדאיג. בהתחלה הם חשבו שזו סתם אנמיה, אבל בבדיקות האחרונות כבר היה אפשר לראות דבר אחר. בדיקת מח העצם אישרה את זה סופית, לליה יש לוקמיה.
טיפולי הכימותרפיה הקשים והתרופות שלא נגמרות לא הועילו לליה, היא צריכה תרומת מח עצם בדחיפות ואף אחד מההורים שלה לא נמצא מתאים. כרגע אלי ונעמה נמצאים במשרד האונקולוג של ליה בבית החולים ומחכים לישועה, איזשהו פיתרון שיוכל להציל את הבת האהובה שלהם.
"אני ממש מצטער, אבל אם לא נצליח למצוא תורם בקרוב אני לא בטוח כמה זמן היא עוד תוכל להחזיק מעמד.״ אמר להם הרופא.
דמעה זלגה על לחיה של נעמה ואלי הרגיש משותק, לאף אחד מהם לא הייתה תגובה לדברי הרופא.

זה היה יום שלישי ואלי היה בבית. מאז שהמחלה הנוראית נכנסה לחייהם הוא עזב את העבודה ובחר להיות כמה שיותר זמן ליד בתו החולה.
לפתע צלצל הטלפון ואלי התקדם לעברו בכיסא הגלגלים שלו.
״הלו?״ הוא ענה.
״יש תורם, אלי! מצאו תורם לליה!״ הוא שמע את נעמה צועקת בהתרגשות מהצד השני.
דמעה זלגה על לחיו של אלי, דמעה של שמחה. הוא ידע שאין זה אומר שליה תחלים אבל תחושת תקווה זרמה שוב בעורקיו אחרי המון זמן שהוא הרגיש אבוד.

-------

אני מתעורר לאט בחדר ההתאוששות. אמנם אני מרגיש כאב אבל תחושה טובה ממלאת אותי.
הייתי חייב לעשות את זה, הייתי פשוט חייב.
"מאמי?" אני שומע את נופר אומרת לי בקולה העדין.
"יפה שלי.״ אני עונה לה בחיוך. איזו אישה יפה יש לי, כמה אני אוהב אותה!
‌״אתה גיבור! אתה פשוט גיבור! כשהחלטת להיכנס למאגר התורמים לא הבנתי איזה ג'וק נכנס לך לראש. חשבתי שאתה מגזים, וגם דאגתי לך כי למה לך להסתכן בשביל אנשים זרים? אבל ברגע שהתקשרו מבית החולים והודיעו שאתה מתאים לתרום התמלאתי בגאווה. אני כל כך גאה בך, עידן שלי, אתה מציל חיים!" היא אומרת ומחייכת את החיוך המדהים שלה, ואני מודה לאלוהים שנתן לי את הזכות להמשיך להביט בחיוך הזה כל חיי.
‌"לקחתי חיים פעם אחת, הייתי חייב להעניק חיים בחזרה." אני אומר לעצמי.
‌"אולי לא לקחת חיים, אולי טיפלו בו והוא יצא מזה.״ אני שומע את המצפון שלי מתעורר לחיים אחרי שקברתי אותו לפני שנים, ״אבל היום, היום הענקת חיים. נתת למישהו הזדמנות שנייה לחיות. פעם ראיתי אפילו כוכב נופל, רק שאותך? אותך ראיתי מצליח לקום בחזרה אחרי שנפלת." הוא אומר לי ומנסה להרגיע אותי בפעם הראשונה מאז התאונה.

-------

כמו שלמטבע יש יותר מצד אחד, כך גם לחיים. רק שלחיים יש יותר משני צדדים וניתן להסתכל עליהם מכמה זוויות שונות.
לפעמים המלאך והשטן הם אחד - הכל תלוי בנקודת המבט.
פעמים רבות אנחנו מתחרטים על דברים שעשינו. אבל החרטות הכואבות ביותר הן על הדברים שלא עשינו.
יש אבדות שלא ניתן להשיב, בואו נתמקד באלו שכן. בואו נשנה, בואו נתקן.

*******************************************************************************************
הסיפור נכתב בשיתוף פעולה עם הכותב המדהים זאב בודד. זה החלק השלישי והאחרון של הסיפור, אנחנו מאוד מקווים שאהבתם ונהנתם מהקריאה.
נשמח לשמוע את דעתכם בתגובות :)

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Liel Shmuel עקוב אחר Liel
שמור סיפור
לסיפור זה 12 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אני הם -
אני הם -
וואו ליאל את מדהימה! זה היה כל כך מרגש!!
הגב
דווח
1 אהבתי
Liel Shmuel
Liel Shmuel
תודה דנדשית אוהבת אותך ❤️
הגב
דווח
Just Liel
Just Liel
אני עם מחנק בגרון.. מה שהחיים האלה עושים לנו.. אנחנו לא יודעים מה אלוקים מתכנן לנו.. איזה מעגל ייסגר ואיך..
האמת שהיה לי קצר מדי היה מרתק.. כישרוניים בטירוף ❤
הגב
דווח
טען עוד 25 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
שהכל נהיה בדברו 4
שהכל נהיה בדברו 4
מאת: שיר פיליבה
היבל
היבל
מאת: Baver Lali
פאזל
פאזל
מאת: מישהי .
שהכל נהיה בדברו 4
שהכל נהיה בדברו 4
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D