כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

אודם בחורף פרק 9

היא קמה, כולה מטר ונענע, עם טרנינג שמסתיר אותה.. היא מורידה מעל ראשה את החם צוואר וחושפת שיער שחור.. הפנים שלה מוארים פתאום ואפשר להבחין בלובן עורה..

תוכן עניינים 1. אודם בחורף פרק 12. אודם בחורף פרק 23. אודם בחורף פרק 34. אודם בחורף פרק 45. אודם בחורף פרק 56. אודם בחורף פרק 67. אודם בחורף פרק 78. אודם בחורף פרק 89. אודם בחורף פרק 910. אודם בחורף פרק 1011. אודם בחורף פרק 1112. אודם בחורף פרק 1213. אודם בחורף פרק 1314. אודם בחורף פרק 1415. אודם בחורף פרק 1516. אודם בחורף פרק 1617. אודם בחורף פרק 1718. אודם בחורף פרק 1819. אודם בחורף פרק 1920. אודם בחורף פרק 2021. אודם בחורף פרק 2122. אודם בחורף פרק 2223. אודם בחורף פרק 2324. אודם בחורף פרק 2425. אודם בחורף פרק 2526. אודם בחורף פרק 2627. אודם בחורף פרק 2728. אודם בחורף פרק 2829. אודם בחורף פרק 2930. אודם בחורף פרק 3031. אודם בחורף פרק 3132. אודם בחורף פרק 3233. אודם בחורף פרק 3334. אודם בחורף פרק 3435. אודם בחורף פרק 3536. אודם בחורף פרק 3637. אודם בחורף פרק 3738. אודם בחורף פרק 3839. אודם בחורף פרק 3940. אודם בחורף פרק 4041. אודם בחורף פרק 4142. אודם בחורף פרק 4243. אודם בחורף פרק 4344. אודם בחורף פרק 4445. אודם בחורף פרק 4546. אודם בחורף פרק 4647. אודם בחורף פרק 4748. אודם בחורף פרק 4849. אודם בחורף פרק 4950. אודם בחורף פרק 5051. אודם בחורף פרק 5152. אודם בחורף פרק 5253. אודם בחורף פרק 5354. אודם בחורף פרק 5455. אודם בחורף פרק 5556. אודם בחורף פרק 5657. אודם בחורף פרק 5758. אודם בחורף פרק 5859. אודם בחורף פרק 5960. אודם בחורף פרק 6061. אודם בחורף פרק 6162. אודם בחורף פרק 6263. אודם בחורף פרק 6364. אודם בחורף פרק 6465. אודם בחורף פרק 6566. אודם בחורף פרק 6667. אודם בחורף פרק 6768. אודם בחורף פרק 6869. אודם בחורף פרק 6970. אודם בחורף פרק 7071. אודם בחורף פרק 7172. אודם בחורף פרק 7273. אודם בחורף פרק 7374. אודם בחורף פרק 74 ואחרון

שעות ארוכות אני יושב עם צ'יף, לא זז מהמדרכה, רק מחכה לה שתחזור..
הערב כבר יורד ויום שלם אני יושב בחוץ בציפיה אליה.
כשאני מרגיש כבר את האצבעות שלי מאבדות תחושה מהקור, אני מחליט לקום כדי להתחמם קצת ופנסי רכב שבא ממול מסנוורים אותי.
היא חזרה ומשהו בתוכי לא רגוע, משהו בתוכי לא שקט..
היא יוצאת מהאוטו ונעמדת מולי עם עיניים עייפות ואף אדום..
"מה אתה עושה פה?"
היא שואלת בקושי ואני מרגיש את התשישות שלה.
"ראיתי אותך יוצאת מפה כשאת נסערת, לא יודע משהו אמר לי לחכות לך כאן עד שתחזרי..
אני יודע שזה נשמע קצת קריפי, אבל לא יכולתי ללכת, הייתי צריך לדעת שאת בסדר"
אני אומר לה בחצי חיוך כדי קצת לרכך את הסיטואציה שנראת קצת הזויה יחסית לשני אנשים שלא מכירים בכלל..
"אני מעריכה את זה, תודה.
אני בסדר עכשיו.."
אני עומד מולה ואני נבוך..
לא זוכר בכלל מתי הרגשתי ככה מול מישהי, לא זוכר מתי בכלל מישהי גרמה לי להיות נבוך או להתבייש..
"אני יכול לעזור לך במשהו.. ?"
"לא, אני בסדר.
שיהיה לך לילה טוב.."
היא מסכמת אותי, חותכת אותי ומתקדמת לכיוון הבית שלה.
אני מבין שהיא צריכה את השקט שלה, בכל זאת היא לא מכירה אותי, מי אני שהיא תסמוך עלי פתאום..
אני מסתכל עליה עד שהיא סוגרת את דלת בייתה אחריה ואז קורא לצ'יף שעסוק בלהריח כל אבן זרוקה..

"איפה אתה כל היום?"
"הסתובבתי"
"אתה מתכוון לחזור לעבוד איתנו?
אבא גומר אותי אני לא יכול להיות שם לבד!"
"ליאב, תהיה חזק"
אני אומר בחצי הלצה..
"מה חזק מה?
עוד יאשפזו אותי בגללו!
הוא מוציא אותי מדעתי, אין לי סבלנות יותר לשטויות שלו!"
"אני לא יכול לחזור"
"למה?"
"כי הוא נפגע ממני והוא לא רוצה אותי שם"
"אז תתנצל ותחזור"
אני נכנס הביתה והוא ממשיך לברבר ובא אחרי.
"אתה כבר ילד גדול תלמד להתמודד איתו"
אני ניזרק על הספה וצוחק והוא מביט בי בחוסר חשק ומבט מיואש..
"מה מצחיק אותך אני לא מבין?!
לא מספיק הוא לא נורמאלי באופן כללי, עכשיו אחרי הריב שלכם הוא בכלל נהיה בלתי ניסבל, אני לא יכול איתו!"
הוא עומד מולי, מתלונן כמו ילד בן חמש ואני מרגיש משועשע מהתיסכול שלו ולא מצליח להתאפק, אני צוחק בקול והוא מאבד את הסבלנות ויוצא מפה בעצבים..
אין לי כוח אפילו לקום אחריו כדי להרגיע אותו.
מצחיק אותי שהוא מגיב בכזאת רצינות לשטויות של אבא..
"איתמר אתה פה?"
"כן אמא"
היא קוראת לי מבחוץ ואז נכנסת..
"איפה נעלמת היום?"
"הסתובבתי"
"איך אתה?"
"אני בסדר אמא, הכל בסדר, באמת"
"אני דואגת לך, אחרי השיחה שהייתה לנו"
"אמרתי לך שהכל בסדר, אני פה לא?!"
"אתה פה ולא פה!"
"אל תתחילי..
הכל בסדר!"
אני מחייך אליה והיא לא רגילה לתגובות כאלה ממני.
בדרך כלל אני מגיב בחוסר סבלנות ובחוסר שקט.
הפעם זה יוצא ממני בצורה רכה יותר..
ההבעה על הפנים שלה רגועה יותר ואני מבין שהצלחתי קצת להרגיע את הדאגות שלה..
"אתה בא לאכול?"
"אני אבוא יותר מאוחר"
"אני רוצה שתבוא לדבר עם אבא"
"את יודעת שאבא עקשן, זה לא יעזור"
"לא תדע אם לא תנסה!
אני מחכה לך, תבוא עוד חצי שעה לארוחת ערב!"
אני לא באמת יכול לסרב לה וכשהיא יוצאת מפה אני מגרד את עצמי מהספה ונכנס להתקלח..

בזמן שאני מתלבש אני נזכר בגילי, היא הייתה משבחת אותי על הסבלנות הזאת מול אמא שלי..
מעניין מה איתה, אם היא הגיעה והכל בסדר איתה..
אני חושב אם לשלוח לה הודעה, או להתקשר אבל אני מוותר על זה.
נראה לי שהיא צריכה קצת את הזמן הזה, כשהיא תרגיש מספיק בנוח היא תיצור קשר..
אני מסיים להתלבש, אוסף את השיער שלי מעביר סידור על הזקן שכבר הפך לארוך מדי ויוצא.
כשאני בדלת היא יוצאת מהצללים ונעמדת מולי.
"היי"
"היי"
אני מופתע לראות אותה, לא מבין כל כך מה היא עושה פה אחרי שהיא חתכה אותי מקודם..
"איך את?"
"בסדר..
באתי להתנצל על מקודם, אני מרגישה שהייתי לא פיירית איתך אחרי שחכית לי כמה שעות ועוד בקור הזה.."
"זה בסדר, אני יכול להבין שנמצאים במצבים רגישים"
"אז סליחה.."
"זה בסדר את לא צריכה לבקש סליחה"
"טוב אני אזוז.."
"לאן?
חכי רגע"
"אתה גם ככה הולך לאנשהו לא?"
"פה להורים, אמא שלי משגעת אותי!
אולי תבואי איתי?!"
"לאן להורים שלך?"
היא אומרת והחיוך שלה מתרחב וקול צחוק קטן נפלט ממנה..
"נראה לך, השתגעת?"
"למה נו?!
בואי איתי ככה תצילי אותי משיחה שאין לי כוח לנהל מול אבא שלי עכשיו"
"אה!
אתה רוצה לנצל אותי בעצם?!"
היא אומרת בגיחוך ואני לא מצליח להחזיק את עצמי ופורץ בצחוק..
"לא, לא רק..
בואי נו, אני גם בטוח שלא אכלת כלום היום"
"לא, לא אכלתי היום, אבל אני לא יכולה לבוא איתך להורים שלך..
לך תאכל, תנהל את השיחה הדחופה, נתראה מתישהו"
"לא, לא את לא הולכת, חכי לי פה אצלי, אני אביא לך גם משהו לאכול!"
"מה פתאום!"
"למה לא?!
צ'יף ישמח לחברה, הוא משתעמם כשאני לא כאן..
מה אומרת?"
היא נראת חושבת, קצת מהססת..
"אני לא יודעת.."
אני מחייך אליה שוב את החיוך המפגר שלי והיא מטה את ראשה הצידה, מביטה בי עם החיוך הזה שלה ועם העיניים המבריקות האלה..
"טוב..
אני אחכה לך עם צ'יף"
אני ממהר לפתוח לה את הדלת והיא נכנסת פנימה.
צ'יף לא מבזבז זמן וכבר קופץ עליה..
"תרגישי בבית טוב?"
"אני אשתדל"
"אני אבוא מהר, אל תעלמי!"
"אני לא.."
אני סוגר את הדלת וממהר להגיע להורים..

"הכל בסדר איתמר?"
"כן למה?"
"אתה נראה מוזר"
"למה מוזר אמא?"
"לא יודעת..
משהו שונה"
"איפה אבא?"
"תכף יצא מהמקלחת בואו תשבו"
היא מסמנת לליאב ולי לשבת והיא נראת רצינית מאי פעם.
"הכל טוב אמא?"
"כן, אני רוצה לדבר איתכם רגע"
"מה העניין?"
"תקשיבו לי טוב שניכם!
אני יודעת שקשה לכם לעבוד איתו, אני יודעת שהוא יכול להוציא מהדעת!
אבל הוא אבא שלכם והוא עבד כל כך קשה בשביל העסק הזה והשקיע את כל השנים הטובות שלו בשביל זה!
אם אתם לא מסוגלים ללכת בדרך שלו, אם אתם לא רוצים להמשיך את הדרך הזאת, אתם צריכים להגיד את זה, אתם צריכים לשתף כדי שנדע לאן ואיך לנווט!
אבל אני לא אסכים בשום פנים ואופן שתפגעו בו או תזלזלו בו!"
"מי מזלזל בו?"
"ליאב אתה לא שם לב אבל אתה עונה בחוצפה ובזילזול ואני רואה את זה!"
"אמא נו בחיאת הוא מטריף!"
"ליאב.."
"מה איתמר?
הוא משגע אותי אני לא יכול איתו"
"שמענו אותך!
תלמד לסתום את הפה ולבלוע בשקט את מה שהוא עושה!"
"כן כמו שאתה שתקת עד שהתפוצצת עליו?!"
"אני כבר כמה שנים טובות עובד איתו ולמדתי לשתוק ולזרום עם השטויות שלו, אני לא רוצה לעשות משהו אחר, סתם עיצבן אותי שהוא הולך ראש בראש אז קצת השתחררתי עליו!"
"אז תחזור כי לבד אני לא מסוגל"
"טוב בסדר תירגע"
אבא שלי מגיע בדיוק כשאנחנו שותקים והאווירה מתוחה..
אני מרגיש מחויבות אליו, מחויבות לעסק, למטעים..
זה חלק ממני וממי שאני, אני אוהב את זה..
הוא מתיישב עם פרצוף קשוח ואני מעיף מבט לאמא שלי שמסמנת לי לדבר איתו בזמן שהיא מגישה את האוכל..
"אבא אני..
אני מצטער על מה שקרה, לא התכוונתי למה שאמרתי"
הוא שותק, לא מדבר..
"אני יודע שזה מה שאני רוצה לעשות ואני לגמרי מחוייב לעסק ולמשפחה, עניינים יצאו קצת משליטה ואחרי כמה שנים סביר להניח שזה מה שהיה קורה.."
"אבא אני גם מתנצל על היום, לא הייתי צריך לענות לך ככה.."
אמא שלי מתיישבת איתנו בשולחן ומלבד הרצון שלי לרצות את אבא שלי, אני יותר מעוניין להתקדם פה כדי ללכת למיכאלה שמחכה לי אצלי בבית..
"אתם שניכם תהיו מוכנים בארבע, אני בארבע וחצי רוצה להתחיל לעבוד!
תתחילו לקום בכוחות עצמכם, נמאס לי להעיר אתכם כמו ילדים בני שלוש!
לא תקומו לא תעבדו, לי נמאס לרדוף אחריכם!
אם אתם מרגישים מחויבות, תתחילו להראות נכונות!"
אני רואה על הפנים של אמא שלי את אנחת הרווחה שיש לה מהשיחה הזאת ואני יודע שעכשיו אני חייב להתחיל להיות קצת יותר רציני, לקחת באמת אחריות ולהפסיק להתנהג כמו ילד..

"אמא תארגני לי צלחת"
היא מסתכלת עלי, לא מבינה למה אם עכשיו סיימנו לאכול..
"תארגני נו, אל תסתכלי עליי ככה"
אני אומר וצוחק מנסה להתחמק מהעין הבוחנת שלה ומהשאלות שתכף יגיעו..
"למי?"
"למקרה שאני אהיה רעב בלילה"
"ועכשיו באמת!"
"סתם נו..
מישהי את לא מכירה"
היא מחייכת ומגישה לי צלחת עמוסה באוכל שלה..
"שיהיה לכם לילה טוב, אבא נתראה בבוקר"
הוא מהנהן לי עם הראש וזה האישור היחיד שרציתי ממנו..
אני נכנס פנימה והיא חצי שוכבת על הספה, מלטפת את צ'יף, היא נראית עייפה..
"חזרתי!"
היא מתרוממת ואני רואה עליה שהיא לא מרגישה בנוח..
"הבאתי לך אוכל.."
"זה בסדר לא היית צריך"
"שטויות!
בואי לאכול"
היא קמה, כולה מטר ונענע, עם טרנינג שמסתיר אותה..
היא מורידה מעל ראשה את החם צוואר וחושפת שיער שחור..
הפנים שלה מוארים פתאום ואפשר להבחין בלובן עורה..
היא אוספת את השיער שלה לקוקו מרושל ונעמדת מולי כשאני בכלל בוהה בה, לא מצליח להזיז את העיניים שלי ממנה..
"חכיתי לך כי לא היה לי נעים להיעלם, אבל אני צריכה כבר ללכת.."
היא עומדת קרוב והקול שלה כל כך שקט שבא לי לשמוע אותה עוד..
"למה?"
"אני צריכה לקום מוקדם.."
אני מרגיש מטומטם כי אני לא מצליח לדבר..
אני שוקע בעיניים שלה והיא כמו פיה, שואבת אותי אליה..
פאק.. !
מה היא עושה לי.. ?

*****************
פרק חדש באוויר!
מיכאלה מטפטפת את עצמה לתוך החיים של איתמר..
היא מצליחה להזיז משהו, לגרום לו לחשוב עליה..
מה יש בה שמושך אותו אליה.. ?!
מה יקרה הלאה.. ?
ספרו לי מה אתם חושבים!
שיהיה לכם יום קסום!
אוהבת אתכםםםםםםםםםםםםםםם
נתראה בפרק הבא
❤❤❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
MAMA INDYA
MAMA INDYA
מתחיל להתחמם פה...
ויויי אהובהה, אין כמו לקרוא פרק שלך ביום גשום כזה, אוהבת
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
יום מהמם כמוך מאמא מיוחדת שלי❤
הגב
דווח
קולמוס הלב ..
קולמוס הלב ..
מכורההה באמתת!
הגב
דווח
טען עוד 19 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
זה לא סוף העולם
זה לא סוף העולם
מאת: שיר פיליבה
כל הדברים שרציתי לומר ולא הצלחתי.
כל הדברים שרציתי לומר ולא הצלחתי.
מאת: גיא .
זה לא סוף העולם
זה לא סוף העולם
מאת: שיר פיליבה
אם יש גן - עדן
אם יש גן - עדן
מאת: Feelings .
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה