כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

רק השם שלך: פרק1

הסיפור הזה מבוסס על סיפור אמיתי (כמו רוב הסיפורים שלי)

היום מגיע היום שישנה את חיי

בוקר טוב השעה היא 8:10 וכמו כל יום..
אני מאחר!
כל כך מיהרתי ששכחתי לקחת את התיק!
נכנסתי לכיתה וכרגיל התשובה הראשונה של המורה

תומר! עוד פעם מאחר? מעניין מה זה היה הפעם..

"המורה לא איחרתי פשוט הלכתי לשירותים "
התיישבתי מהר כדי שהיא לא תשאל עוד שאלות..
המורה המשיכה בחפירות שלה.. ואני? אני חשבתי
חשבתי על איזה יום יהיה לי..
מאחרים בבוקר
המורה שולחת אותי למנהלת
ריתוק
לרוץ לעבודה
להגיע הביתה
לישון עד מחר

תומר אתה מקשיב! ? תפסיק לחלום! למנהלת עכשיו!

"אוף למה הכל חייב להיות אותו דבר! ?" לא האמנתי שצעקתי את זה..
אבל זה נכון.. למה הכל תמיד חייב לחזור על עצמו..
נמאס לי אני לא הולך למנהלת! לא היום..
אני אלך הביתה לא שזה ישנה משהו..

סליחה, אתה יודע איפה זה יא'2?

באותו רגע פשוט לא הצלחתי להוריד את העיניים שלי ממנה והדבר היחיד שיצא לי מהפה הייה
"אהה את אהה לומדת כאן?"
איזה מטומטם יצאתי הרי ברור שהיא לומדת כאן! היא כרגע שאלה איפה הכיתה שלך!
רגע.. היא בכיתה שלי? היא בכיתה שלי!
"יש!"
היא צחקה.. ממה היא צחקה? מה לבשתי את המכנס הפוך? לא התאמתי את הגרביים! ?

כן אני לומדת כאן, אתה יכול לעזור לי למצוא את הכיתה?

היא הייתה כל כך מתוקה שהייתי חייב ללוות אותה למרות שאני יודע שאם המורה תראה שאני לא אצל המנהלת היא תהרוג אותי..
"בואי זה ממש כאן מעבר לפינה, אז איך קוראים לך?"
התחלנו ללכת ופתאום המנהלת הגיעה!

שלום, את בטח התלמידה החדשה! שלום אני המנהלת אבל את יכולה לקרוא לי הילה. תומר? אתה לא אמור להיות בכיתה? רוץ או שתקבל ריתוק!

ואפילו לא הספקתי לשמוע את השם שלה!
*צלצול*
נגמר היום! אני חייב לרוץ לעבודה!
כשהגעתי לעבודה לא האמנתי למה שראיתי!
היא הייתה שם! הילדה החדשה בדיוק התקבלה לעבודה!
הבוס שלי הגיע לא הספקתי להגיד מילה והוא כבר צעק עליי

תומר! עכשיו למשרד שלי! אנחנו צריכים לדבר. עכשיו!

"סליחה בוס אני לא מצליח להגיע קודם.. אני יודע אני אנסה יותר מוקדם בפעם הבאה!"
השפלתי את המבט ואז הוא אמר

סליחה ילד.. אני מחליף אותך.. אני צריך מישהו שיגיע בשעות הפתיחה לא שעתיים אחרי.. אתה מפוטר

מפוטר? לפחות אני יכול לדבר איתה עכשיו.. אולי אני אדע סוף סוף מה השם שלה
ניגשתי אליה הסתכלתי על העיניים הכחולות האלה והשיער החום והארוך שגולש על כתפיה ומכסה אותה עד שכמעט ולא רואים את צבע חולצתה..
"היי"

היי, רגע אתה לא הילד הזה מהבית ספר? תומר נכון?

"אממ כן"
היא זוכרת אותי! והיא יודעת איך קוראים לי!
אולי סוף סוף אני אגלה את השם שלה
"לא אמרת לי איך קוראים לך.."

קוראים לי..

למה את לא עובדת? תתחילי לעבוד מהר מגיעים לקוחות רעבים!

אני צריכה ללכת.. נתראה בבית ספר מחר.

דווקא עכשיו היא צריכה ללכת! ?

הלילה ירד
למה את לא יוצאת לי מהראש?
איך הצלחת להכנס לשם בכלל?
איך אני אשרוד עד הבוקר בלי לשמוע ממך שום ציוץ! ?
לפתע הודעה ממספר לא מזוהה!

היה נחמד להכיר אותך תומר נתראה מחר לילה טוב

זאת היא! 100%!
יש לה את המספר שלי!
עכשיו זה באמת יהיה לילה טוב

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

הילדה הזאת עקוב אחר הילדה
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
הילדה הזאת
הילדה הזאת
אני גם עובדת וגם לומדת..
וזה קצת סיפור מהראש שיצא לי לכתוב אז הוא לא יהיה כל כך הגיוני בעיקר כי אני לא יודעת ממש לחשוב כמו בן..
הגב
דווח
שי מצפה
שי מצפה
איך אתה גם עובד וגם לומד בבית ספר
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
הילדה הזאת
בית ספר
בית ספר
מאת: הילדה הזאת
אקורד שקט
אקורד שקט
מאת: הילדה הזאת
פחדנית
פחדנית
מאת: הילדה הזאת
הסיפור שלי..
הסיפור שלי..
מאת: הילדה הזאת
קומדיה
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
תאוות בשרים לשמנה
תאוות בשרים לשמנה
מאת: אתי בן ארויה
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
מאת: Eltchin's Emotions
המדריך לשמנה המתחילה
המדריך לשמנה המתחילה
מאת: Linoy Zriker
סיפורים אחרונים
תקופות
תקופות
מאת: ליאל משעל
בגידה
בגידה
מאת: Vlad Lebedev
יומני היה קר- החופש הגדול 12
יומני היה קר- החופש הגדול 12
מאת: דוד קורסונסקי
גול ישר לתוך הלב
גול ישר לתוך הלב
מאת: אביטל סיאני
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski