כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

יש לי הכל- פרק 7

כשהטיול לאילת לא הולך כמתוכנן... "לא יודעת מה קרה לו, לא מעזה להתקשר".

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 7: אנחנו לא אנחנו, כשאנחנו באילת

"מוכנות?" רותם שואגת ומוציאה מהקרטון את כרטיס הכניסה לסוויטה שלנו.
"נווווו." טליה זורקת את תיק הגב שלה על השטיח במסדרון ונעמדת מאחוריה.
עדי ואני נדחקות מאחור וצוחקות על אף שאנחנו עייפות מהטיסה לכאן. היה לנו מנהג כזה בכל פעם כשאנחנו מגיעות לבית מלון להניח את כל המזוודות והתיקים בכניסה ולהתפרץ פנימה, לסרוק את החדר ולצעוק תוך כדי מהתרגשות. לא בכל יום אנחנו זוכות להרגיש מפורסמות או סתם אח"מיות כביכול.
"והכל בזכות איתי שמשחק כאן מחר בערב!" רותם מזכירה לנו את הסיבה לשמה ירדנו לעיר הדרומית ביותר בארץ. "שיהיו לנו לילות חסרי שינה וימים מלאי חוויות!" היא ממשיכה בנאומים שלה וחוטפת על כך מטליה, שגם חוטפת לה את הכרטיס.
אני נכנסת לסוויטה אחרונה. הסלון ענקי ומרווח, עם מראות בכל מקום וספות אימתניות בצבע חום כהה. מסך טלוויזיה ענקי ניצב בדיוק מולי. אני מסתובבת ומגלה על השולחן מגשים עמוסים בפירות ומתוקים. טליה הספיקה לפתוח את הווטרינריה ולחשוף את הג'קוזי שבמרפסת. אני מתקדמת עם רותם לשם ומגלה שהמרפסת לא ממש גדולה. יש בה שני כיסאות שיזוף פתוחים ועוד שלושה מקופלים בפינה.
את חלוקת החדרים עשינו לפני. עדי ואני נישן ביחד, ועדי כבר לקחה את החדר שמימין לסלון והיה יותר מרווח מזה שרותם וטליה יחלקו. נשכבתי על המיטה בזמן שעדי סידרה את המזוודות של שתינו.
"יש ארוחת ערב בשעה שבע עד שמונה וחצי ראיתי," היא אומרת.
"כמו שאני מכירה את רותם, עכשיו היא בג'קוזי ותצא ממנו רק בשבע." אני יודעת שאני צודקת כשאני שומעת את רותם וטליה צורחות ואז קול של מים.
"קר מדי לבריכה בשעה כזו." עדי נשמעת עצובה ותולה את שתי השמלות שהבאתי איתי בקולב.
"מחשיך כל רגע, על איזו בריכה את מדברת?!" אני מסתובבת אל החלון ומגלה שכבר השמיים שחורים.

אנחנו מטיילות בקניון שבטיילת אחרי ארוחת הערב וחוזרות לסוויטה שלנו להתארגן למסיבה. אני לא בדיוק טיפוס של מועדונים ודאנס ברים, אבל אין לי ממש ברירה.
טליה ועדי הביאו את המחליקים שלהן, ושתיהן מתארגנות במקלחת שבחדר של עדי ושלי. רותם ואני נשארות בסלון של הסוויטה ולא מאמינות שעשינו כל-כך הרבה קניות בשעתיים סך-הכל. חזרתי עם חמש שקיות בגדים לחורף ההולך ובא מכל מיני מותגים. רותם חזרה עם שלוש. אני יושבת על אחת הספות ודי שוקעת בתוכה. אפשר להירדם כאן מהר.
"לא ממש אכלת בארוחת ערב," היא אומרת לי ומרימה את השקיות שלה.
"בטח נלך לאכול אחרי המסיבה," אני אומרת לה ועוקבת אחריה במבטי כשהיא זורקת את השקיות על השטיח שליד המיטה שלה בחדר.
אנחנו חוזרות לטיילת ומוצאות את המסיבה שדין אמר עליה לרותם. אני אולי רגילה לעמוד על עקבים, להתחשב בכך שאיתי שני מטר, אבל מתחילות לכאוב לי הרגליים די מהר. רותם שואלת אם אני רוצה לשתות איתה כמה צ'ייסרים. אני עונה שהפה שלי יבש ומעדיפה בקבוק מים. תוך כדי שהיא והבנות מתקדמות לבר ואני נשארת במקום שלנו, איתי שולח לי הודעה בווטסאפ:
איתי: "איך שם?"
אני: "הסוויטה יפה מאוד. אנחנו עכשיו במסיבה".
איתי: "לא להשתולל יותר מדי, אני צריך אותך מפוקסת מחר לצידי :) "
אני: "עם הצעיף המכוער שבא איתי גם לפה".
איתי: "חחחחח הוא בטח יתאים לבגדים שקנית".
אני: "איך אתה יודע?!"
איתי שולח סמיילי קורץ.
אני: "איך זה להיות בבית ריק? הזמנת פיצה? חחחחח"
איתי: "לא, סיימתי את כל מה שאמא שלי הביאה וזהו. יהיה לי קשה לישון הלילה באלכסון :( "
אני: "חיימשליייי"
איתי: "איכס. אל תנסי להיות פרחה. כנראה שאת לא את כשאת באילת"
אני: "זה החום".
הבנות חוזרות ואני נפרדת ממנו לכמה שעות. עוד פחות מיממה ניפגש. בערך. הוא מגיע לכאן אחרי הצהריים, יעשה אימון קטן לפני המשחק, ישחק ויטוס חזרה הביתה. אני אחזור רק מחרתיים בצהריים.
אנחנו רוקדות את צ'נטחה של שאקירה ומלומה. רותם משתגעת, בטח אחרי שהייתה בהופעה שלו. אני מרחמת על טליה ועדי שהשיער שלהן בטח יסריח מהסיגריות (פייכככ) והן השקיעו במחליק הזה כל-כך הרבה זמן. בסביבות שתיים אנחנו הולכות לאכול במוזס. הן אוכלות. אני אפילו לא נוגעת בהמבורגר שלי מעבר לביס וחצי. אני מרגישה כאילו התיאבון שלי לא ממש שלי כבר שבוע, אבל אין לי זמן ללכת לרופא המשפחה. אולי זה מהלחץ. אנחנו חוזרות לחדר, ואני נרדמת ישר אחרי שאני מסירה את האיפור עם הבאם החדש של קליניק (וכל הבנות מנצלות את זה ומשתלטות לי עליו גם).

אני מתעוררת עם סוג של צרבת. הבטן שלי מתהפכת ואני רצה לשירותים ומקיאה בעיקר קולה ומיצי קיבה. עדי מתעוררת מהרעש ומחזיקה לי את השיער. אני גם ככה אצטרך להתקלח שוב עכשיו.
"את בסדר?" היא שואלת.
"בטח הקאתי את ההמבורגר."
היא חוזרת לישון ואני עושה זאת אחרי שאני מתקלחת ומעיפה ממני סופית את ריח הקיא הודות לניחוחות של לוקסיטן. כואב לי קצת הראש. אני יוצאת למטבח שבסוויטה, בולעת אדוויל וחוזרת לישון. כשאני מתעוררת שוב, השעה כבר אחת. טליה נכנסת לחדר בבגד ים כשמבחינה שאני ערה. "סתיו, את בסדר?" היא נוטפת כולה מים, בטח יצאה מהג'קוזי.
"היא התעוררה?" אני שומעת את הקול של עדי ואז גם היא מופיעה בכניסה לחדר. "יש לך ארוחת בוקר על השולחן שבפינת אוכל פה. פנקייקים וקצת פירות. הביאו לנו שמפנייה." עכשיו אני באמת רואה שיש לה כוס ביד.
"אל תדברי איתי על אלכוהול. הבחילה לא ממש עברה לי." אני קמה והולכת לאט למטבח. איזה נורא זה להיות חולה דווקא בחופשה.
"רוצה לחזור לישון?" רותם שמה לב שאני לא נוגעת באוכל.
"כן. תעירי אותי עוד שעתיים ככה, שאתחיל להתארגן למשחק," אני עונה וצונחת אל תוך הספה המזמינה. הן חוזרות לג'קוזי.
בשלב מסוים, תוך כדי ניקור, אני מבינה שאיתי מתקשר. רותם עונה לו. "היא לא מרגישה טוב, הקיאה בבוקר," היא מספרת לו. בטח איתי שואל אותה מה אכלתי. "אתמול ארוחת ערב במלון קצת ובלילה המבורגר. לא, היא הקיאה בבוקר לא בלילה. אה, באמת? לא, לא ידעתי שהיא מקיאה בגלל רגישות לאוכל כבד אם אח"כ היא לא מתאמנת או משהו, אבל זה הגיוני. בכל מקרה.... כן... בבוקר, היא קמה ישר לשירותים. די בטוחה שזה ההמבורגר. ניפגש גם! אני אמסור לה."
כשהשיחה מסתיימת, אני עוד מצליחה לשמוע את טליה לוחשת, "את יודעת שסתיו בכלל לא נגעה בהמבורגר, נכון?" יש שתיקה בחדר.

כשאנחנו מוכנות לרדת לארוחת הערב (רותם: "רק לנשנש משהו", טליה: "נמאס לי כבר מנקניקיה בלחמנייה באולמות כדורסל") ומשם לתפוס מונית למשחק, אני קולטת את הבנות מחליפות מבטים. הספקתי להתאושש מההקאה שלי, ואחרי שהתקלחתי שוב ההרגשה הרבה יותר טובה. נכון, לא ממש אכלתי. בעצם, לא אכלתי בכלל, אבל הקפדתי לשתות הרבה מים ולקחתי כדור אדוויל נוסף.
"לא יקרה כלום אם נתעכב בכמה דקות," טליה אומרת ואין לי מושג על מה הן דיברו כשהייתי חצי בהכרה.
רותם מושיבה אותי על הספה בסלון שבסוויטה בפתאומיות. עדי וטליה מתיישבות בשנייה, וטליה לוקחת על עצמה את רשות הדיבור. "סתיו, אנחנו חברות שלך ואין שום צורך שתסתירי מאיתנו שמשהו עובר עלייך. זאת אומרת... ברור שאת לא מסתירה, רמזת שהלחץ עושה את שלו ומשפיע ו... זו לא סיבה להקיא ולא לאכול ו... הכל בסדר איתך ועם איתי?"
אני קצת המומה ולוקחות לי דקות שלמות עד שאני קולטת. "אתן רציניות?!" אני קמה ומתקדמת לכיוון הדלת.
"זאת תגובה של בן אדם שבלחץ," רותם ממלמלת, רק שהקול שלה חזק מספיק כדי שהוא ישמע עד אלי.
אני מסתובב אליה. "יש לי כאבי בטן מיום שישי, אולי הטורטיליני שאכלתי בבית קפה בת"א מקולקל? גם לאיתי אמרתי שאני לא מרגישה טוב ובשבת הייתי במיטה רב הזמן. הכל בסדר, יאללה בואו נרד לאכול." אני מסתכלת על המראה שבכניסה לסוויטה ומבסוטה מהלוק שלי: נעלי עקב שחורות, שמלה בצבע קרם של מנגו עם חגורה שחורה ובלייזר של טופשופ. התאפרתי הכי פשוט שיכולתי, אולי כי פשוט לא הייתה לי סבלנות.
בחדר האוכל, רק כדי להרגיע את הבנות, העמסתי על הצלחת שלי אורז וחזה עוף. עדי הביאה לי מיץ תפוזים מוגז ולמרות שלא סבלתי שתייה מתוקה, חייכתי אליה ובלעתי הכל בלית ברירה, תרתי משמע.
לתפוס מונית כאן זה קלי קלות, ותוך כמה דקות אנחנו בדרך לאולם בגין. "בנות, לחייך!" רותם שיושבת מקדימה שולפת את המצלמה. אני יושבת באמצע המושב האחורי, וזו בעצם התמונה היחידה שלי מהנופש הזה בינתיים, אם חושבים על זה.
"כמה תמונות העלית לאינסטגרם עד עכשיו?" אני שואלת אותה.
"שלוש או ארבע," היא עונה ומשחקת עם העיצובים. "תמיר גם ראה את הסטורי שלי ושל טליה משתוללות עם השמפנייה בג'קוזי."
"יש לו חברה." זה יוצא לי טבעי מהפה.
"גם לי," היא משיבה בקלילות ואז צוחקת, "יש חבר לא חברה."
תמיר הוא גם שחקן במכבי וחבר טוב מאוד של איתי. הוא יותר מדי חברותי וחייכן כשמכירים אותו, אבל בהתחלה הוא היה מאוד מאוד סגור שאם לא איתי, שדחף אותי להכיר אותו, הייתי מתייאשת מהר.
"התחלת לעקוב אחרי תמיר?" אני שואלת.
"תירגעי כבר, חברה של תאי תאי!" פתאום טליה קופצת לשיחה וכולנו צוחקות.
נהג המונית מסתכל עלינו דרך המראה ומגלגל את העיניים. אני מחניקה גיחוך אחרי שעדי מכניסה לי מרפק לצלע.

רגע לפני שאיתי ירד לחדר ההלבשה אחרי החימום, אנחנו נפגשים למאית שנייה. הוא עוטף אותי בחיבוק, נותן נשיקה מהירה על השפתיים ויורד למלתחה. במבט לאחור, מאית השנייה הזו הייתה הפעם היחידה שראיתי אותו אחת על אחד בטיול הזה לאילת.
המשחק עצמו היה... הלוואי שהיה תיאור מתאים לזה. גרוע? באסה? לא טוב? מעצבן? אולי איתי היה עצבני, אחרת אין לי הסבר איך קיבל כבר בסוף הרבע השלישי את העבירה החמישית וסיים את המשחק בעצם.
"משחק לא טוב שלו." טליה הראשונה שמדברת על 40 הדקות האלו (או יותר נכון פחות מ30 במקרה של איתי).
"לא יודעת מה קרה לו. אני לא מעזה לשלוח לו כלום." אני עומדת בשילוב ידיים ליד הבריכה במלון. החלטנו שהלילה לא נצא, אבל כן נשב ליד שפת הבריכה על הכיסאות הנוחים ונשתה. השעה כבר אחת עשרה וחצי, הטיסה שלנו מחר רק באחת בצהריים. הבנתי כבר מהבנות שהן מתכננות רביצה בג'קוזי עד הדקה התשעים ומצפות שאצטרף אחרי שלא טבלתי בו בכלל.
"עם כל הכבוד למשחק הפושר מינוס של איתי, סוף סוף אנחנו מבלות כולנו ביחד," אומרת טליה.
רותם עושה עוד סלפי עם עדי. הן בטח מנסות לתפוס את האורות הכחולים כהים שבתוך הבריכה.
בסביבות אחת בלילה איתי שולח לי הודעה אם אני ערה. אני עדיין למטה עם הבנות, ששותות בלי סוף. עדי שמה מוסיקה מהנייד שלה ורוקדת, כמעט נופלת, מהעקבים שלה.
אני מתקדמת לכיוון הגשר שבחצר המלון ואז מחייגת אליו. הוא עונה אחרי צלצול אחד בלבד.
"אתה בסדר?"
"משחק מחורבן. קורה," הוא לוחש. אני שומעת דלת נסגרת ואז הוא חוזר לדבר בקול רגיל. "אבא שלי אסף אותי מנמל התעופה. עצרנו בדירה כמה דקות, לקחתי בגדים ונסעתי איתו לצפון. אני בבית של הורים שלי עד רביעי בערב. יש לנו חופש מחר בגלל העומס עד האימון המסכם. יש לנו את המשחק בחמישי בבית, משחק חוץ בליגה, משחק יורוליג נוסף בשלישי בבית וחמישי בחוץ."
"כן." אני נשענת על הגשר שעשוי מסוג של אבן שמזכירה חומה מימי התנ"ך. "מול מי המשחק במוצ"ש?"
"נס ציונה." איתי עכשיו מתיישב על המיטה הישנה שלו לפי רעש הקפיצים. "אני הולך לישון. רק רציתי להגיד לך שאם את רוצה לבוא מחר את יותר ממוזמנת. האוטו נשאר בחניה."
"אבוא," אני אומרת, למרות שאין לי חשק של ממש. אני יכולה לזהות דרך הקול של איתי שהוא לא במצב רוח מי יודע מה, והוא צריך אותי.
"אני אוהב אותך," הוא אומר ומנתק, אפילו לא נותן לי לענות.
הודעה מהבהבת מרותם מראה שגם הן עלו להתארגן לשינה, וכשאני נכנסת לסוויטה אני מגלה אותן מתחילות לארוז לקראת הטיסה מחר.

היינו בג'קוזי עד 11 וחצי (כולל ארוחת בוקר תוך כדי) ואז התחיל שלב המקלחות וההתארגנות חזרה הביתה.
"מחר חוזרים ללימודייייםםם," רותם שרה בטון שמח, אבל אני בטוחה שהיא לא באמת כזו מאושרת.
טליה מוסיפה "להלהלה" ומזייפת למדי, ושתיהן נכנסות ראשונות להתקלח. עדי ואני, עדיין לבושות בבגד ים, נשארנו עוד כמה דקות בתוך המים החמימים והנוף המשקיף על אילת.
"תפסיקי לקרוא כבר טוקבקים על איתי," היא נוזפת בי.
"האוהדים לא מפרגנים לו אף פעם ובטח לא אחרי אתמול," אני משיבה.
"את כאילו נעלבת בשמו?" היא מסיימת בלגימה את השמפניה שלה ואומרת לעצמה שמספיק.
"לא נעלבת ולא נעליים."
"הוא ילד גדול. מקסימום תפתחו שניכם מועדון נעלבים," היא מנסה להשתמש בהומור, לא הולך לה.
אני בוהה בכפות הרגליים שלי וחושבת שאני צריכה לעשות פדיקור בקרוב מאוד. "הוא לא קורא טוקבקים."
"אז תעשי כמוהו!" היא מסובבת את הראש אל סלון הסוויטה. טליה ורותם עדיין לא סיימו להתקלח, ואנחנו צריכות לפנות את החדר עד 12 וחצי.
אני שמה את הנייד על השולחן ליד הכוס שלה. "מרוצה?"
"כן. אני אהיה מרוצה גם אם תקחי לתשומת ליבך את מה שדיברנו עליו אתמול בסלון, או ניסינו לפחות. לחץ זה דבר טוב עד גבול מסוים, לא כשהוא נמשך כמה שבועות."
"טוב, טוב." אין לי כוח להרצאות, ואני יוצאת חזרה לחדר שלנו ומסתכלת על הדברים האחרונים שיש לי לארוז. בחרתי בגדים נוחים לטיסה וגם לנסיעה הארוכה שמצפה לי מהדירה לבית של ההורים של איתי...
כשאנחנו עושות צ'ק אאוט, רותם נזכרת שהיא שכחה את המטען שלה בסלון ליד פינת האוכל. אני מתנדבת לעלות חזרה ולהביא אותו, ועל הדרך לעשות סריקה אחרונה שלא שכחנו כלום. גם עדי שכחה את המסרק שלה במקלחת השנייה, ואני עומדת לרדת חזרה למטה כשבחילה קלה תוקפת אותי. אני רוכנת מעל האסלה ומקיאה את הקוראסון הקטן שאכלתי. כשאני במעלית בדרך חזרה ללובי, אני קובעת תור ליום חמישי בבוקר לרופא המשפחה שלי. הבנות מחכות על הספות ורגע לפני שאני מתקדמת לקראתן, אני דוחפת לפה סוכריית מנטה.

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
נראה לי היא בהריון..
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
לילה מטורף
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
האישה המושלמת
האישה המושלמת
מאת: קריסטין .
המתנה שלי
המתנה שלי
מאת: Luba Viskun
מרתק
גדולה מהחיים פרק-59
גדולה מהחיים פרק-59
מאת: Maya B
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: עד הפעם הבאה
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: עד הפעם הבאה
מומלצים מהמגירה
אני רוצה להזדיין עם האינטליגנציה שלך
אני רוצה להזדיין עם האינטליגנציה שלך
מאת: Elyasaf Ezra
ביום ההולדת שלי
ביום ההולדת שלי
מאת: Yasmin Ilgaev
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni Nassi
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף