כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

תשמור עליי, נכון? 20

"את יודעת משהו?" אני קוטע את רצף השתיקה לפתע והיא מרימה את מבטה אליי, "הייתי בטוח שתזרקי אותי שבועיים אחרי הגיוס".

תוכן עניינים 1. תשמור עליי, נכון?2. תשמור עליי, נכון? 23. תשמור עליי, נכון? 34. תשמור עליי, נכון? 45. תשמור עליי, נכון? 56. תשמור עליי, נכון? 67. תשמור עליי, נכון? 78. תשמור עליי, נכון? 8 (18+)9. תשמור עליי, נכון? 910. תשמור עליי, נכון? 10 (18+)11. תשמור עליי, נכון? 1112. תשמור עליי, נכון? 1213. תשמור עליי, נכון? 13 (18+)14. תשמור עליי, נכון? 1415. תשמור עליי, נכון? 15 (18+)16. תשמור עליי, נכון? 1617. תשמור עליי, נכון? 1718. תשמור עליי, נכון? 18 (18+)19. תשמור עליי, נכון? 1920. תשמור עליי, נכון? 2021. תשמור עליי, נכון? 2122. תשמור עליי, נכון? 2223. תשמור עליי, נכון? 2324. תשמור עליי, נכון? 2425. תשמור עליי, נכון? 2526. תשמור עליי, נכון? 2627. תשמור עליי, נכון? 2728. תשמור עליי, נכון? 2829. תשמור עליי, נכון? 2930. תשמור עליי, נכון? 3031. תשמור עליי, נכון? 3132. תשמור עליי, נכון? 3233. תשמור עליי, נכון? 3334. תשמור עליי, נכון? 3435. תשמור עליי, נכון? 3536. תשמור עליי, נכון? 36 (18+)37. תשמור עליי, נכון? 3738. תשמור עליי, נכון? 3839. תשמור עליי, נכון? 3940. תשמור עליי, נכון? 4041. תשמור עליי, נכון? 4142. תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון

פרק 20:
-נקודת המבט של דור-
-כעבור 10 חודשים-
לילה. השעה כבר מאוחרת וכבר מזמן הייתי אמור להיות בחלום העשירי. אבל אני לא מפסיק לחשוב על נוי, אני סוגר 28, והבית לא נראה באופק. אני מחבק את הכרית במקום לשים את הראש שלי עליה, מדמיין שזו נוי איתי כאן. אני עוצם את העיניים ונזכר בפעם האחרונה שהיינו ביחד, לפני 3 שבועות בערך:
"מאמי" אני לוחש לנוי באוזן ותוך כדי מלטף את השיער שלה, כשהיא מניחה את הראש עליי במיטה שלה אחרי ארוחת שישי מפנקת במיוחד אצל המשפחה שלה. היא מרימה את הראש שלה אליי ומסתכלת לי בעיניים. "היה כיף היום, התגעגעתי" אני אומר אל תוך השפתיים שלה כשהיא מצליחה להגניב חיוך בין הנשיקות שלנו. "חיים שלי! אני שרופה עליך!" היא אומרת בקול רם ותופסת את הלחיים שלי, מדביקה לי נשיקה חטופה. אנחנו שוכבים במשך כמה דקות ככה בשקט, בלי לומר מילה. "את יודעת משהו?" אני קוטע את רצף השתיקה לפתע והיא מרימה את מבטה אליי, "הייתי בטוח שתזרקי אותי שבועיים אחרי הגיוס". "מה מאמי מאיפה הבאת את זה?" היא מכווצת את מצחה בחוסר הבנה. "חשבתי שלא נצליח לשרוד את המרחק, שתישברי ותגידי שאת לא יכולה יותר, שזה לא מתאים לך, שאת לא רוצה את זה" אני אומר תוך כדי שאני מעביר יד בשערה. "עם כל כמה שקשה לי עם זה שאתה חוזר פעם בשנתיים" היא אומרת בציניות אבל אז ההבעה שעל פניה הופכת לרצינית, "אתה שווה הכל בייבי שלי, כל בכי, כל דמעה וכל געגוע". היא קמה ממני ומתיישבת, אני מתרומם ומתיישב מולה, מסתכל לה בעיניים. אני כבר יכול לזהות ניצוצות של דמעות שעומדות בקצה העין השמאלית שלה, הופכות את הכחול שבעיניה לעמוק עוד יותר. "עם כל הקושי, אני כל כך גאה בך יפה שלי, הבנות אומרות שכשאני מדברת עליך יש לי מעין ניצוץ כזה בעיניים, הן בורקות" היא מחייכת ושומטת את מבטה כלפי מטה ממבוכה. אני מחייך, אני יודע על איזה ניצוץ מדובר, אני רואה אותו כל פעם כשאני חוזר הביתה אליה. "אני מכור אלייך קטנה" אני תופס את המותניים שלה ומצמיד אותה אליי, היא מדביקה את הפרצוף שלה אל החזה שלי ובוכה לתוכו. "די יפה שלי, מה יש?" אני שואל ומנשק את קודקוד הראש שלה. "סתם, זה דמעות של אושר מאמי שלי" היא מוחה את הדמעה שלה שזלגה על הלחי ומסתכלת עליי, "אני כל כך שמחה שאתה שלי, אין לי כלום בלעדיך". אני מנשק אותה ובלי לחשוב יותר מדי היא מורידה ממני את החולצה, אני מוריד ממנה והיא נשארת בחזייה. אני כמובן לא יכול להתאפק וכבר רוכן למטה לצוואר שלה, לוגם כל חלק ואזור ממנו, טועם ומתמכר לטעם ולריח המטריפים שלה. "פלוגה 5 אפ על הרגליים! הקפצה!" המפקד שלי נכנס בזריזות לחדר בבא"ח וקוטע את הפלאשבק המתוק שנשאבתי אליו, מהזכרון ההוא עם נוי, הפעם ההיא הכי עוצמתית שלנו. "מה הקפצה המפקד איזו הקפצה?" נועם, חבר לחדר שואל את המפקד תוך כדי שכולנו קמים ומתלבשים, לוקחים את האפוד הקרמי והקסדה והנשק. "יש תנועות חדות על הגבול, הפלוגה שלנו אחראית על הסיור הלילה צריך לתגבר את החבר'ה ששם, יאללה, 5 דקות כולכם הייתם פה!" הוא אומר בתקיפות ויוצא מהחדר. כוסאמק. אני שם על עצמי את המדי ב' המסריחים האלו שכבר מתים להיכנס למכונת הכביסה, לובש את האפוד הקרמי וחובש את הקסדה, מארגן מחסנית בנשק ולוקח את הפלאפון שלי כדי לעדכן את נוי, שתהיה רגועה בבוקר.
"היי יפה שלי, את בטח כבר ישנה, יש לנו הקפצה על הגבול אז אם אני לא זמין שתדעי שזה בגלל זה. אל תילחצי, אני אשמור על עצמי בשבילך, אוהב אותך מיליון נוני" אני מקליד ושולח ישר. אחרי כמה שניות אני מתחיל להתחרט על ההודעה הזו, היא הרי בטוח תילחץ, איזה מטומטם אני. "יאללה אחי חייבים לעוף" נועם מעיר אותי מהמחשבות עליה. יאללה, יהיה מה שיהיה, שתדע איפה אני. אני מכניס את הפלאפון שלי לתיק ויוצא אחרי כל הצוות לג'יפ הסיוג שמחכה לנו ליד הש"ג. "יאללה לוחמים הכל מוכן?" תומר, המפקד שלנו שואל וכולנו עונים לו חיובית. אנחנו יוצאים לדרך כשהשומר בש"ג פותח את השער. "דיברת עם חברה שלך?" נועם שואל אותי כשאנחנו בדרך לגדר ואני מהנהן. "ואיך היא?" - "שלחתי הודעה, היא ישנה כבר נראה לי". את המשך הנסיעה אנחנו מעבירים בשתיקה ואת האמת שיש לי תחושה רעה שכזו, כאילו משהו רע הולך לקרות לנו. אני חייב לחשוב חיובי ולהירגע, אם לא בשבילי אז בשביל נוי... אנחנו נוסעים בדרך חשוכה, כשלפתע פתאום מגיחים מהצדדים אנשים, הם יורים עלינו, אנחנו משיבים אש אבל אז פתאום אני מרגיש כאב חד מפלח לי את הגוף, אני נשכב על הקרקע, צועק באפיסת כוחות לעזרה... אני מאבד את ההכרה שלי, הדבר האחרון שאני מצליח לשמוע זה את החבר'ה סביבי באיבוד עשתונות... שיט, הלך עליי.

אהובים יקרים שלייי!
אני כל כך כל כך מצטערת שלקח לי מיליון זמן להעלות את הפרק הזה, ומקווה שהוא יהיה מספיק טוב לענות על הציפיות שלכם, אני אשתדל להמשיך ולכתוב כמה שיותר מהר. מצטערת מיליון ואוהבת אתכם עוד יותר! תודה על כל התגובות והביקורות, אתם מ ו ש ל מ י ם!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
יואוווו הייתה לי הרגשה שמשהו כזה יקרה!!!
המשך דחוףףףףףף
הגב
דווח
לא ידוע
לא ידוע
המשך עלהה!!
הגב
דווח
נגד הזרם
נגד הזרם
המשךךך דחוווף
הגב
דווח
טען עוד 15 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 14
ואז את הגעת 14
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 44
ואז את הגעת 44
מאת: לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 33
תשמור עליי, נכון? 33
מאת: לא ידוע
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
לא הכל שחור לבן - פרק 10 ( XXX+35)
לא הכל שחור לבן - פרק 10 ( XXX+35)
מאת: V .V
אין שקט אחרי הסערה
אין שקט אחרי הסערה
מאת: Ira F.G
שלוק, מקבץ סיפורים.
שלוק, מקבץ סיפורים.
מאת: איש המגבעת
כמו משוגע 4- פרק א': אהבה שחוזרת, הבחורה שעוזרת
כמו משוגע 4- פרק א': אהבה שחוזרת, הבחורה שעוזרת
מאת: תומר דגן
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D