כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

יש לי הכל- פרק 3+4

"ראיתי קונדום בפח," היא אומרת. למחרת איתי רומז שהגומי החדש שמככב לנו בחיים הוא סיוט...

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 3: צהוב והולך

אני מסתובבת לחפש את איתי צמוד אלי במיטה כשאני מתעוררת. הוא לא כאן. אני מתאמצת לשמוע את זרם המים במקלחת שצמודה. הוא גם לא שם. מבט בשעון שבנייד שלי מראה שקמתי חצי שעה לפני השעון המעורר, אבל איפה הוא?
"איתי?" אני קוראת, ונשמעת צרודה כמו שאני בדרך-כלל ישר כשאני קמה.
יש שקט בדירה. יכול להיות שהוא הלך לאימון ולא אמר לי? האימון המסכם היה אתמול, אם אני זוכרת נכון. אוף, אני לא עצמי בבוקר. בכוונה אני לא אומרת "על הבוקר", השעה כמעט שמונה וחצי. אני מתחילה לעבוד רק בעשר.
כשאני יוצאת לסלון אני מגלה את איתי עם כוס מים ביד, תיק האימון שלו על הכתף שלו. "חדר כושר," הוא אומר שתי מילים בלבד ומתקדם לכיוון הדלת.
"קראתי לך." אני נעמדת לידו, רומזת לנשיקה או סתם חיבוק של בוקר. יכול להיות שהלחץ מהמשחק מתחיל לחלחל לבן אדם הכי אדיש שאני מכירה?
הוא מסתפק בנשיקה על המצח וכבר מניח את האצבעות הארוכות שלו על הידית. "אני חייב ללכת, סתיו. נתראה בערב?"
"אם תנצחו בטח תלך לחגוג וניפגש באמצע הלילה או מחר." אני עושה פרצוף וכמובן שמאחלת לו בהצלחה.
"כשננצח אני אלך לחגוג עם החבר'ה מהקבוצה עד אמצע הלילה. כן." הוא עכשיו מחוץ לדירה. "אם החברות של הכדורסלנים האחרים יצטרפו, אני אודיע לך. אל תדאגי. תבואי בחימום, תקפצי להגיד שלום."
אני נשארת לבהות בדלת, לבושה בפיג'מה של מלך האריות מטופשופ ונעלי בית בצורת שפנים מדלתא, השיער שלי מבולגן ופה מסריח. יש לי שעה בערך להפוך להיות הנסיכה שכולם אוהבים מחדש.

האינטרקום מצלצל בשעה שש וחצי בדיוק וכעבור כמה דקות טליה נכנסת לדירה ונשכבת על הספה. היא לובשת שמלת מיני שחורה עם שרוול ארוך, גרביונים שחורים מנצנצים ומגפונים חמודים באותו הצבע.
"תראו אותך," אני אומרת לה, קצת מתבאסת מזה שלא יצא לנו להתחבק. אני אוהבת אותה ממש וחבל שאנחנו נפגשות פחות בגלל הלימודים שלה, שמפנים לה זמן בערך... פעם בשבוע. גם לחנוכת הבית השבוע היא הגיעה רק לשעה וחזרה לספרים.
"אני לבושה נורא, אם את מדברת על זה." היא מצליחה להרים שקית של זארה, מוודאת שאני רואה אותה ומחזירה לרצפה. "ואני גם מורעבת. יש לך משהו טעים להאכיל סטודנטית מסכנה שכל היום על סנדוויץ' עם חומוס?"
"תפסיקי להרעיב את עצמך," אני גוערת בה וניגשת למקרר כדי לחמם לה את הרביולי שהכנתי בצהריים. איתי לא ממש טיפוס של פסטות, אבל אני תמיד מכינה יותר מהכמות הרגילה שיהיה למצב ביטחון אם יתפוס אותו הרעב או יגיע אורח רעב כמו החברה שלי.
"יש מק'דונלדס ביד אליהו, אל תטרחי." טליה לא זזה מהספה. "מול מי מכבי משחקת בכלל היום?"
"קבוצה מטורקיה. גלטא משהו. גלטאשרי? שרי? לא זוכרת." אני שמה את הצלחת והמזלג על השולחן לידה ומתיישבת על הספה השנייה. "אם את מתקלחת פה אל תירדמי לי עכשיו. אני בשמונה רוצה להיות שם."
"טוב, לחץ." היא קמה לאט ובהתחלה מרחרחת את הצלחת. כמו תמיד, יש לי חשק להעיף לה אותה ישירות לפרצוף. "זה שאת לא יודעת מול מכבי משחקים רק מדגישים את זה שאת ממש הסטריאוטיפ של החברה של הכדורסלן." טעים לה האוכל, ואני שמחה שכך כי היא שותקת.
אני מתייעצת לגבי הבגדים עם הצבע הכי נטרלי שבחרתי, כדי שהצעיף הצהוב והמזעזע שאיתי הביא לי לא יהרוס את ההופעה. טליה לא אוהבת את החולצה האדומה ומכנס העור השחור וכמעט נחנקת בשאלה איך איתי נותן לי ללבוש אדום (בדיחות הפועל... ). היא מעקמת את האף לסריג הכחול עם הכוכבים הלבנים יחד עם סקיני ג'ינס. "מרגיזה אחת." אני שוב חוזרת לחדר ומוציאה מהארון חולצה מכופתרת שחורה וחצאית ורודה. טליה דופקת בי מבט של 'זה חגיגי מדי, אחותי' וגורמת לי לפנות אחורה שוב. לא שמישהו באמת בוחן אותי, רק שאני אוהבת להרגיש יפה וטוב עם עצמי וביטחון ובלה בלה. את הלוק הרביעי גם טליה ובטח שאני אוהבות: חולצת שיפון לבנה דקה עם מחשוף קל ומכנס שחור מחויט. אני אנעל נעלי עקב שחורות, והצעיף ישתלב נהדר.
טליה כבר מסיימת לשטוף את הצלחת ועומדת להיכנס למקלחת הנוספת בבית או כמו שאיתי קורא לה "האמבטיה של האורחים". בארון למטה דחפתי כמה מהקרמים שלי שלא היה להם מקום במקלחת שלנו, בתקווה שהוא לא יגלה...
אני נכנסת לחדר להתאפר אחרי שהבאתי לה מגבת ואחרי חצי שעה היא נכנסת לחדר שלנו ומתיישבת בטבעיות על המיטה האימתנית. היא לבושה בז'קט עור שחור שמתחתיו חולצה לבנה עם הכיתוב SHE בשחור, שקנינו פעם בניו-יורק אצל קייט ספייד המעצבת המפורסמת והיוקרתית, יחד עם ג'ינס בהיר צמוד. היא נשארת עם המגפונים וקולעת את השיער שלה לצמה מרושלת.
"ראיתי קונדום בפח," היא אומרת. אנחנו מרגישות מספיק חופשי בשביל לדבר על הנושאים האלה. "נגמרו לך הגלולות? שוב יש לך בחילות מהן?"
"שלשום לקחתי את האחרונה, ואתמול איתי ואני שכבנו עם, כן. הוא בטח התארגן שם בבוקר כי לא רצה להעיר אותי. קם מוקדם לאימון כושר." אני מחפשת את מברשת הטשטושים שלי במגירה העמוסה באיפור. הצלליות העדינות של טארט יהיו נהדרות עם הלוק הזה.
"בטח איתי מבואס." היא נעמדת לידי עכשיו ולוקחת מהמגירה את הגלוס של אסתי לאודר. "הוא מזיין את הכוס הכי יפה במרכז, בכל זאת."
"ככה יהיה בשבועות הקרובים. יש לי תור לרופאת נשים שלי בדיוק עוד שלושה שבועות. איתי יהיה במשחק חוץ מלובליאנה נראה לי, אז זו הזדמנות טובה לחזור הביתה לכמה ימים."
אני אוהבת את המראה הסופי שלי, גם אם הצעיף קצת הורס. אנחנו מגיעות להיכל מהר מאוד, והאנשים הראשונים שאני רואה, איך לא, הם ההורים שלו.

שביט, אמא של איתי, נותנת לי חיבוק חם ואומרת שלום לטליה. שמעון מסתפק בנשיקה על הלחי ומתיישב ליד אשתו. האולם מתמלא במהירות, למרות שהחימום אפילו עוד לא התחיל. טליה כבר שקעה בנייד שלה בשיחה עם רותם. רותם ודין רוצים לעבור לגור ביחד, אבל רותם מרגישה שהיא עדיין לא מוכנה, למרות שהם ביחד חמש שנים. היא טוענת שמערכת היחסים שלהם תשתנה בטח שהם יגורו תחת קורת גג אחת והם כבר עשו ניסוי בטיול אחרי צבא שלהם בתאילנד וחזרו מכוסחים. אני מעדיפה לא לומר את דעתי ויורדת לכיוון הVIP. איתי מופיע בחולצה הכחולה עם הכיתוב בצהוב ומבחין בי ישר כשעולה לחימום ורץ באזור שלי. הוא נראה כל-כך כבד כשהוא רץ בגלל הרגליים הבלתי נגמרות שלו, שיהיה בריא. הוא מפריח לכיווני נשיקה כשהוא מבחין בי, מסמן עם האגודל שהוא אוהב את הצעיף עלי ונשכב על הפרקט להמשך החימום.

"איזה ניצחון! איזו אווירה!" טליה מתלהבת כשאנחנו בדרך חזרה למכונית. "וההורים שלו ניסו ממש, או שאולי הם באמת עכשיו כאלה, סתיו, להיות נחמדים אלייך."
"זה לא יהיה להרבה זמן." אני נכנסת ראשונה למכונית ושולחת לאבא הודעה שמחר איתי ואני נגיע לארוחת ערב בבית שלי לשעבר ככל הנראה. לא שמעתי ממנו כלום וכבר חלפה חצי שעה מאז שהמשחק הסתיים. "נראה לך שמראיינים אותו? הוא סך הכל קלע שלשה אחת ועוד שתי נקודות. היו שחקנים הרבה יותר משמעותיים במשחק."
"בטח חוגגים בחדר הלבשה." היא חוגרת את חגורת הבטיחות. "את מורידה אותי בבית, כן?"
"לא, אז ברחוב." אני שמה בWAZE את כתובת הבניין שלה ומקווה שהפקק שיש אחרי משחק לא יהיה רציני הפעם.

היה נדמה לי שאני בסוג של חלום כשיד חמה נוגעת לי בצוואר. אני פוקחת עיניים לאט לאט ומגלה חושך. "איתי?" אני ממצמצת חזק מדי כדי לראות מה השעה דרך הממיר. כמעט שלוש וחצי. "רק עכשיו חזרת?" העיניים שלי נעצמות מעצמן.
"הרב עדיין חוגגים, חתכתי." הוא מחבק אותי ומכסה את שנינו בפוך. "אני אוהב את הקבוצה, אוהב לנצח, אוהב כדורסל... אבל אותך אני אוהב הכי הרבה."

פרק 4: אין כמו בבית

אצלי בבית איתי מרגיש תמיד שייך, כמו בן מאומץ. הוא ניגש ישר למטבח ופותח בחופשיות את הסירים, מחמיא לאמא שלי על האוכל והריח, אומר שעזר לי לאפות את עוגת השוקולד (ואז אומר שצוחק ורק סחב את החומרים מהסופר לבית) ויורד עם טומי האסקי סיבירי שלנו לגינה שליד לטיול. איתי אומר שאחד החלומות הכי גדולים שלו הוא לגדל כלב, אבל אין לו זמן לטיפול באחד ובטח שלהתייחס אליו בחום ואהבה. הוא שאל אותי לא מזמן אם אני רוצה כלב קטן וחמוד שיהיה בבית. מהר מאוד הבנו שגם אני בתנועה רב היום, והכלב המסכן יישאר לבד.
"איתי טס לברצלונה, לא? הם המשחק בחמישי הבא." אבא מרים את העיניים מהספר שהוא קורא כשאנחנו יושבים בסלון.
"כן. יש ביום שני בתשע משחק מול ראשון לציון קודם, משחק בית. הבאתי את הכרטיסים שלי ליובל." בדיוק כשאני מסיימת את המשפט, יובל אחי שצעיר ממני בשנתיים כמו שאמרתי, נכנס הביתה. הוא לבוש בגופיה לבנה, מגבת ורודה על הכתף שלו ובגד ים בצבע כתום-ורוד זוהר. שילוב מזעזע. "גם באוקטובר הולכים לים?"
"בישראל אין חורף אף פעם." הוא ממשיך לומר את מה שטוען כל הזמן. "איתי ירד עם טומי לטיול? איזה מלך, חסך לי. אני הולך להתקלח אם ככה."
איתי בדיוק נכנס לבית, ושניהם מתחבקים ארוכות. "תשכירו חדר," אני מקניטה אותם.
"אפרופו חדר," איתי אומר ומשחרר את טומי. "אני הולך לנוח קצת במיטה שלך. כאילו... לנסות. היא קצרה עלי מין הסתם. אקפל את הרגליים." הוא מסיים בגיחוך.
"חגגתם את הניצחון אתמול?" יובל שואל כשאיתי סוגר את דלת החדר שלי לשעבר.
"הוא חגג עם החברים, אפילו לא שאלתי איפה. התעוררתי היום בסביבות תשע וחצי לעשות סידורים, והוא ישן גם כשחזרתי."
"סידורים," אמא שלי מצחקקת. "הלכת חצי שעה לתופרת ועוד עשר דקות למקס סטוק לחפש כרית לטיסה לאילת כדי שיהיה לך נוח. אגב, היא מאוד מכוערת."
"אני אעיף אותה אחרי הטיסה, אל תדאגי." אני מותחת את השפתיים לחיוך מזויף ומחליפה ערוץ בטלוויזיה. התוכניות בישול של שישי אחרי הצהריים מרגיזות אותי ממש.
"מלון הרודס עם שלוש חברות, ספא, ארוחת בוקר... חיים משוגעים," אבא אומר תוך כדי שהוא קורא. אמא מגיבה בהנהון.
"אני לא אסע ואטוס באותו יום. יצא שטליה, עדי ורותם יכולות לפנות שני לילות, למה לא?"
"איתי טס וחוזר באותו יום," אבא ממלמל, אבל חזק מספיק כדי שאשמע. "השכרתן את הסוויטה בקומה הכי גבוהה עם הג'קוזי, נכון?"
"ילדות בינתחומי או לא?" אני מתעייפת מלמצוא משהו מעניין לראות בטלוויזיה ומכבה אותה.
"אבא סיפר לי מה שאבא של איתי אמר לך." אמא מרצינה ומנמיכה את הקול. היא נצמדת אל הספה ובודקת שדלת החדר אכן סגורה. "אם את מרגישה שאת צריכה לדבר עם מישהו או... סתיו, אני לא רוצה שיתייחסו אלייך ככה או יעמיסו עלייך האשמות או... את מבינה נכון?"
"אמא, החיים שלי דבש." אני קמה מהספה.
אמא מגלגלת את העיניים ואני מספיקה לראות את זה לפני שאני נכנסת לחדר שלי, ומגלה את איתי וטומי ישנים מחובקים. הוא עם רגליים מקופלות.

כשאיתי מדבר אנגלית עם חברים שלו מהקבוצה, אני תמיד משתעשעת. הצעירים שבהם הציעו לו להצטרף לבר. אמרתי לו שהוא יכול ללכת כשהיינו בדרך חזרה לדירה שלנו, אבל הוא העדיף להיפגש עם חברים שלו מהקיבוץ שהגיעו לעיר הגדולה וכמובן שאני חייבת לבוא איתו.
בבר, אני יושבת עליו והרגליים שלי באוויר. זה קצת מפחיד. החברים שלו מעבירים את הלילה במלון ישרוטל בטיילת ומבחינתם אפשר לצאת עד הבוקר. איתי אומר להם שאסור שהימים שלו יתהפכו. הוא לא שותה וגם אני לא. אנחנו מגיעים לדירה בסביבות שתיים, והוא מוציא עוד קונדום מהחבילה שלו. "מתסכל הגומי הזה." הוא עומד מולי עירום ואז נכנס למיטה. "מתי את חוזרת לגלולות אמרת?"
"עוד שלושה שבועות." אני מתחילה למשש את שרירי הזרועות שלו תוך כדי שאני מעליו.
"זה נצח." הוא נותן לי נשיקה בכל שד ואז יורד לבטן. "איך אני מת על הבטן השרירית שלך, את לא מבינה כמה. התחלת להתאמן בחדר כושר פה למטה?" הוא מעביר את האצבעות על הצלעות שלי ואז לוחץ על השרירים הקטנים שאני עובדת עליהם כל-כך קשה. זה נעים לי. אין לי חשק לדבר אז אני משתיקה אותו בנשיקות...

בבוקר איתי ואני נוסעים לנמל ויושבים באחד מבתי הקפה שם. אני שותה נס קפה והוא מסתפק בסודה עם לימון. שנינו מתחלקים בארוחת בוקר ישראלית קלילה מאוד. "את לא יכולה להקדים את התור לרופאה שלך או לבקש מהרופאת משפחה, משהו?" הוא מעמיס את הטונה לצלחת שלו. אותי זה מגעיל.
"מה זה עד כדי כך נורא? סיוט בשבילך?"
"את לא מרגישה?!" הוא לוחש בקול רם ומסתכל מסביב. "בטוח לא נשארו לך כמה כדורים?"
"לא, איתי. זה מסודר לפי ימים וזה... אל תנסה להבין איך המחזור הנשי עובד."
"בחיים לא ראיתי אותך לוקחת גלולות. את בולעת אותן בחושך לפני שהולכים לישון, לא?" הוא חותך חתיכה קטנה מהלחם ומנגב בטחינה.
"בדיוק באחת עשרה בלילה. יפה." אני מחייכת אליו ושמה יד על המפשעה שלו. אפשר להרגיש את הזקפה שלו שהוא לבוש בג'ינס ארוך צמוד. בא לי לקחת אותו למיטה עכשיו, כשהוא עם השיער השחור והמלא שלו טבעי ככה, הגומות בולטות ובעיקר הבייבי פייס שולטים.
"שובבה." הוא מדביק לי נשיקה. "אבל כעונש לזה שאת מענישה אותי, תשכחי מסקס איתי בינתיים."

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
חן בנלולו
חן בנלולו
המשך
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
בקרוב
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
מהי אהבה
מהי אהבה
מאת: Kipod Kipod
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay