כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

האהבה המתסכלת שלי פרק -12

אם הייתי דמות מהאגדות וודאי הייתי האחות החורגת של סינדרלה או גסטון מהיפה והחיה... רק לא הגיבורות היפות לא משנה כמה יופי חיצוני קיים בי.

תוכן עניינים 1. האהבה המתסכלת שלי- תקציר2. האהבה המתסכלת שלי פרק-13. האהבה המתסכלת שלי פרק- 24. האהבה המתסכלת שלי פרק -35. האהבה המתסכלת שלי פרק- 46. האהבה המתסכלת שלי פרק-57. האהבה המתסכלת שלי פרק -68. האהבה המתסכלת שלי פרק-79. האהבה המתסכלת שלי פרק-810. האהבה המתסכלת שלי פרק-911. האהבה המתסכלת שלי פרק-1012. האהבה המתסכלת שלי פרק- 1113. האהבה המתסכלת שלי פרק -1214. האהבה המתסכלת שלי פרק-1315. האהבה המתסכלת שלי פרק-1416. האהבה המתסכלת שלי פרק-1517. האהבה המתסכלת שלי פרק-1618. האהבה המתסכלת שלי פרק-1719. האהבה המתסכלת שלי פרק 1820. האהבה המתסכלת שלי פרק 1921. האהבה המתסכלת שלי פרק-2022. האהבה המתסכלת שלי פרק-2123. האהבה המתסכלת שלי פרק 2224. האהבה המתסכלת שלי פרק-2325. האהבה המתסכלת שלי פרק-2426. האהבה המתסכלת שלי פרק 2527. האהבה המתסכלת שלי פרק -2628. האהבה המתסכלת שלי פרק-2729. האהבה המתסכלת שלי פרק-2830. האהבה המתסכלת שלי פרק-2931. האהבה המתסכלת שלי פרק-3032. האהבה המתסכלת שלי פרק- 3133. האהבה המתסכלת שלי פרק-3234. האהבה המתסכלת שלי פרק-3335. האהבה המתסכלת שלי פרק -34 36. האהבה המתסכלת שלי פרק-3537. האהבה המתסכלת שלי פרק-3638. האהבה המתסכלת שלי פרק 37+3839. האהבה המתסכלת שלי פרק-3940. האהבה המתסכלת שלי פרק 40 ואחרון

יום ראשון כמה שהם שנואים עליי בעיקר כי קשה לקום בבוקר, קפה ישר עשה את העבודה. היתרון בבית שלי הוא שלא משנה כמה ארעיש איש לא יעיר אותם... מה שלא טוב אם יכנס גנב.

" את יודעת יש משהו שאני רוצה להגיד לך כבר מזמן" אמר לי פעם הראל... כן אותו אחד שנטש אותי עוד לפני שנטשתי אותו מבחינה פיזית גם אם לא אהבתי אותו זה עדיין כאב.
" מה?" שאלתי אותו והסתכלתי כמעט עם דמעות אשר רצו לפרוץ החוצה יש לציין שבעבר הייתי בוכה... לא רק בוכה אלא גם מתייפחת.
" אני חושב שהגיע הזמן שניפרד... את אף פעם לא מספרת למה את בוכה, מי פגע בך ולפעמים הייתי מאשים את עצמי... בקיצור קשה לי לבטוח בך" הוא לא הראשון שאמר לי את זה, איכשהו זה התגלגל שגם מיה אמרה לי את בעבר, גם אלון אבל הוא לא נחשב כי לו יש אלמפוביה... כן בדיוק פחד ממני או לגבי כל דבר שאני נוגעת בו או אומרת. שכחתי לציין גם את דר הקציצה אבל גם היא לא נחשבת אז איך לעזאזל אני זוכרת אותם?

כוסאמק עם הכול אין לי כוחות לאנשים... אולי זו הסיבה שמעולם לא אוכל להיות במערכת יחסים ארוכה ונורמלית... כי אני זן נדיר אבל לא מהסוג הטוב... מהסוג הכי רע שיכול להיות ורק לפגוע. אם הייתי דמות מהאגדות וודאי הייתי האחות החורגת של סינדרלה או גסטון מהיפה והחיה... רק לא הגיבורות היפות לא משנה כמה יופי חיצוני קיים בי.
הדלקתי את המערכת במכונית בקול רם אבריל לאבין שרה לה... אני מזמזמת לעיתים מעט מן המילים, אפילו לזמזם שואב ממני הרבה כוח. השיר הקודם נגמר והתחיל שיר חדש שנקרא "What the hell?" אהבתי את השיר הזה הוא הזכיר לי את דידי, אפילו הייתי משמיעה לו אותו ומתרגמת שיבין מה הרגשתי בעבר... היום השיר הוא לא יותר משיגעון לשיר אותו בקול באוטו כמו משוגעת.
אחוזת תזזית זהו שמי השני, מצחצחת, מנקה, מטאטאה לעיתים גם בכזו אגרסיביות תוך כדי זמזום שירים אחרת זה לא עובד... כאשר הגעתי לבית של אסף שהיה ריק הרגשתי ריקנות ופורקן שאני חייבת אותו לעצמי... אבל הוא איננו במקום זה התחלתי לנקות זה הפך לתחליף שלי במקום לרקוד זה מה שאני עושה. שמעתי את המפתח בדלת כמה שניות לאחר מכן אסף הופיע ממש בפזיזות, מיהר כל כך.

" תגידי ראית אולי את תיק המסמכים שהיה על השולחן?"
" קח" מצאתי והושטתי לו הוא בקושי הסתכל עליי מה שעצבן אותי.
" אני חייבת לזוז... קחי איתך את המפתחות כשתצאי" טרק את הדלת, בדיוק סיימתי נעלתי אחריי ויצאתי להתנדבות תמיד השארתי את הבית שלו אחרוו בניקיון למקרה שארצה להישאר אצלו. ראיתי אותו הולך למושב שלו כשעל ידו בחורה עם שיער שחור שלא הפסיקה להביט בי, נדמה שאפילו שאלה אותו מי אני.
חניתי בחנייה בשכונה שמעולם לא הייתי בה כאשר בצידה עמדו חבורת בנים שהסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח ואני איזה חייזר מכוכב אחר.

סגרתי את דלת המכונית והתקדמתי לכיוון הבניין.
" מזמן לא ראיתי פנים חדשות" אחד מהסתומים שעמדו ונשענו על אחת המכונית פצח בפיו.
" נועם קלוט מה אני עושה" הייתי ערנית לכל צעד ידעתי שהוא הולך להשוויץ בפניי החברים שלו ומה בדיוק הוא הולך לעשות. התקדמתי עד שראיתי אותו מלפניי עיניו היו כמעט שחורות הוא גבוה כמו איזה גוליבר.
" תעוף לי מהעיניים" הבהרתי לו את העניין במבט חדור מוטיבציה.
" ואם לא בא לי?" משפט שהזכיר לי ילדים קטנים שאומרים לא בא לי.
" תתבגר חמוד" הוא עשה פרצוף של " לא אכפת לי מה תגידי מי את בכלל" ונגע בחזה שלי.
" אתה תתחרט על זה!"
" למה מה תעשי? תקראי לאח שלך שיבוא להרביץ לי?" החברים שלו צחקו הוא צעד קדימה וידעתי שזה זמן טוב לגרום לו להתחרט על שבכלל נגע בי.
" מה קרה חמוד לא ראית ציצים אף פעם? אז עושה לך נעים לגעת? ... נו נראה אותך נוגע גם בשני" ראיתי התלבטות אצלו ואחד החברים המטומטמים שלו אמר לו לעשות את זה אז הוא כמו אידיוט מרשה לעצמו לגעת בי.
" יש לך שנייה להוריד את הידיים שלך!"
" מה את משקרת שלא נעים לך"
" נעים? אני אראה לך מה זה נעים" החלטתי לעשות בדיוק את אותו הדבר תפסתי את הזה שלו שם למטה.
" אני בטוחה שזה מצב לא נעים אתה מסכים איתי?" הכאבתי לו בכוונה הוא הנהן.
" אוקיי יופי אז בספירה שלי אתה מוריד את הידיים שלך ממני אחרת אכאיב לך עוד יותר" הוא הרפה ממני לקח צעד לאחור.
" עכשיו אתה יודע איך זה מרגיש ומקווה שלמדת לקח... תחשוב פעם הבאה כשאתה נוגע במישהו, נשבעת שפעם הבאה לא אשתוק ותעבור למשטרה"
הלכתי לשם עם חיוך גדול על הפנים חיוך כזה שאומר לי שהוא לא ירצה לגעת באף אחד ללא רשותו, זה נקרא להשתמש במוח שלך עם מעט כוח על אף שלא דרושה שום זיעה בכלל בשביל ללמד אותו לקח.
דפקתי בדלת פותחת לי אישה ללא חיוך, שקים שחורים מתחת לעיניים והמון חיוורון היא מכניסה אותי ללא מילים... לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
" שלום אודליה אני אלמה" שתיקה. יש משהו בבית של אנשים מבוגרים שהשקט גובר עלייך, מנצח אותך וזה ששולט בך, כל הזמן הזה ישבתי על הספה ובהיתי בקירות היא ישבה על הכיסא במטבח ובהתה בקיר בדיוק כמוני.
" את יודעת אודליה שתיקה אומרת כל כך הרבה על בן אדם" היא עדיין לא דיברה בסופו של דבר הודעתי שאני הולכת לאחר שעתיים של כלום.
" תגידי" ראיתי את אותו בחור בחנייה שפונה אליי כאילו אנחנו חברים.
" קודם כל לא תגידי... אפשר להגיד סליחה כמו בן אדם"
" אפשר דקה מתשומת ליבך?" אוקי עכשיו זה יותר מדי מנומס ומוזר וכל כך הזכיר לי את איתמר.
" תשומת ליבי? אני חושבת שקיבלת תשומת לב כשהרשית לעצמך לגעת בי קודם!" שילבתי את ידיי בכעס.
" אפשר פשוט להגיד משהו מבלי שתנבחי עליי כמו כלב?"
" שוט" חיכיתי ורקעתי ברגליי כל שנייה בהמתנה.
" רק רציתי להגיד שיש לך ביצים" לפחות הבחור יודע לדבר במטאפורות.
" ואני חשבתי שאתה הולך להתנצל... כנראה טעיתי"
" גם זה"
" סליחה? לא שמעתי מה אמרת?"
" אני מתנצל על מה שהיה קודם"
" עכשיו טוב יותר... מקבלת את ההתנצלות... אתה לא נראה לי טיפש... פשוט אל תיגרר בגלל החברים שלך בסוף אתה תידפק" שוב כמו שתמיד אני עושה המילה האחרונה היא שלי, מילה אחרונה ואז אני בורחת משאירה אותם פעורי פה, הולכת בחיוך ערמומי בחזרה למכונית.

אתמול כשחזרתי במפתיע הם ישנו מה שהיה פלוס אחד גדול עכשיו כשחזרתי הביתה המצב לא השתנה... ערימת הבקבוקים שאבא ניסה לאסוף עדיין עומדים על הרצפה.
" מתי תרוקן אותם ותזרוק?" פניתי אליו עצבנית.
" איפה היית עד עכשיו?" הביט בשעון ובעיניו אמר לי להסתכל גם כן.
" לא אספר לך עד שתאסוף את החרא הזה מהרצפה" אבא לא אהב שאני מקללת, הוא סטר לי כשבדיוק ננה עברה על ידנו.
" הכי קל להרביץ" זה היה שלב שכמעט רציתי לבכות אבל לא נתתי לעצמי יותר נכון כוח הסבל שלי לא נתן לי... פשוט ברחתי לחדר של מיה, החדר היחיד שהוא לא מסוגל להיכנס אליו. נתקלתי בתמונה ממסוגרת עם הציור שהיא מסגרה הציור האחרון שלה...

" אל תזוזי כל כך הרבה" ישבתי כמו פסל ניסיתי לא לזוז זה כל כך קשה.
" אני מנסה" סימנתי לה. ראיתי אותה מציירת בקפידה, כל כך מתרכזת.

ראיתי את עצמי דרך התמונה אבל כל כך שונה... ככה היא ראתה אותי? אף פעם לא ידעתי מדוע בחרה לצייר אותי.
" למה את לא יכולה לחזור? להופיע פה... הדבר שהכי הייתי רוצה לשמוע זה זה את הדבר שכולם אומרים שבגללי את נהרגת, האם זה נכון? האם גם את מאשימה אותי כמו אחרים וכמו שאני מאשימה את עצמי?" נגעתי במסגרת שוב ושוב.
" את עסוקה?" קיבלתי הודעה מאיתמר.
" לא" לקוני וקר שלחתי לו, אולי הוא לא עשה לי דבר אבל גם אליו לא היה לי מצב רוח.
" מה את עושה?" שוב הצלצול המעצבן של ההודעה.
" מתבטלת בבית ואתה?" הוא לא עשה לי דבר עליי להיות מעט נחמדה יותר.
" מחפש מידע על משהו"
" סיקרנת... על מה בדיוק?"
" אם תבואי אספר לך"
יחסית לחנון הוא השתפר עם הפלרטוטים שלו.
" אוקיי אנסה לחמוק החוצה" השאלה היא כיצד? לקפוץ מהחלון אני לא יכולה אבא סגר אותו עם סורגים מאז הפעם האחרונה ש... טוב נו אחשוב על דרך לצאת מכאן הצצתי מפתח הדלת ראיתי אותם עדיין רבים, עליי. כן על סטירת הלחי שנתן לי.
" אולי מספיק כבר? אבא די! אני בחיים נכון? זו רק סטירה ננה אני בסדר!"
" אלמה אל תתערבי בשיחות של מבוגרים!" אבא גער בי במקום לומר לי תודה בכלל על כך שאני מפסיקה את הריב הזה.
" מתי כבר מישהו בבית הזה יתנהג כמו בן אדם?" התלוננתי לשווא.
" תחזרי לחדר את לא יוצאת היום לשום מקום" חזרתי לחדר מאוכזבת הרגשתי כמו בת שש עשרה בשנית עם ההגנה המטופשת הזאת מצידם... אני ילדה גדולה! אבל לא מבחינתם עדיין אני תינוקת בעריסה... וכן מיה הכול בגללך, כן בגללך שהשארת אותי להתמודד לבד עם העולם הזה.
" לצערי אאלץ לוותר" שלחתי הודעה לאחר טרליון התלבטויות של מה לכתוב נשכבתי על המיטה וכנראה גם נרדמתי ככה.

המשך יבוא...
מחכה לתגובות שלכם!
אל תשכחו לפנק בדירוג ועוד דבר
אחד... כל הסיפור ילווה
בשירים של אבריל.
שבת שלום
לכולם❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
someone else
someone else
פשוט אליפות! השירים של אבריל פשוט מתאימים בול לדמות של אלמה.
ובכללי פשוט תענוג לקרוא את הסיפור כשהשירים שלה ברקע ❤❤
הגב
דווח
Maya B
Maya B
תודה יפתי!!
איזה כייף לשמוע אין כמו אבריל
❤❤❤
הגב
דווח
guest
פליז תישתדלי לעלות את הפרקים בפרקי זמן קצרים יותרר, הרגת אותנוו
הסיפור שלך מושלם!!
הגב
דווח
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
את לא מתגעגעת אליו
את לא מתגעגעת אליו
מאת: SH .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
סיפורים אחרונים
כול מה שנישאר לי זה רק הוא פרק 7
כול מה שנישאר לי זה רק הוא פרק 7
מאת: אדלין פודושבה
אני טובה בלהדחיק
אני טובה בלהדחיק
מאת: C.h .C
ארז התימני שלי- פרק 11
ארז התימני שלי- פרק 11
מאת: Just Me
נפל לי הלב בין הכיסאות
נפל לי הלב בין הכיסאות
מאת: Tal Suissa
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan