כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 3

מגע אסור-16

פרק ארוך בגלל ההפרשים בפרקים

פרק 16-

כבר שעתיים שאני שוכבת על המזרון בחדר הקטן ובוהה בתקרה.
מסתכלת בקילופי הקיר בחיבור עם התקרה, הצבע של הקיר הזה כבר מזמן לא לבן...
אני שוכבת עם ראשי מופנה כלפי מעלה וידיי פרוסות לצדדים,
מנסה להתנתק.
מהסלון אני שומעת את יונתן ועומר רואים משחק כדורגל,
מדי פעם מסתננת לה קללה ומידי פעם צעקה פתאומית.
אני עדיין מנסה להתנתק, גם אם כל הרעש משגיע מהסלון.
קולו הרחוק של עומר מעביר בי תחושות נעימות, יחד איתן גם תחושות רעות מציפות אותי באותה מידת חוזק.
אני לא מצליחה להכיל את כל השינויים הקיצוניים האלה שקורים בחיים שלי, אני מרגישה שאני כמעט ונחנקת.
הקצב שהדברים קורים הוא מטורף, והקצב הזה מסחרר אותי לגמרי..
אני מרגישה שהגבולות שלי מיטשטשים לי...
במה אני מאמינה?
במי אני מאמינה?
מה אסור?
מה מותר?
אני עדיין לא יודעת, וכל יום שעובר אני מגלה שהשאלה הזו והספק הגדול שיש לי בלב רק גדל.
כי שאני נמצאת בחדר לבד הרגעים ההם חוזרים אלי,
הרגעים שהרגשתי כל כך חסרת אונים למול עוזיה,
אותם הדקות האלה שנראו לי כמו נצח...
אני מרגישה שאני עדיין חיה את אותו הרגע,
שאני באותו הסיוט והוא לא מפסיק לחזור אלי כמו לופ מתמשך.
ידי מחזיקות חזק ברגליי אני מחבקת אותן חזק ומתקפלת למצב אוברי.
הבושה שמציפה אותי כל כך גדולה.
אני מרגישה מלוכלכת... אפילו מזוהמת.
אני מרגישה שהוא חילל לי את הגוף. ליכלך לי את הגוף
אני יותר לא אהיה שמורה לגבר אחד...
אני לא אחווה את הדבר שחלמתי עליו כל חיי,
הוא לקח לי את החלום שלי את רגע הקסם הזה שמיינתי לי תמיד איך הוא ייראה... ערב הכלולות שלי... אותו ערב שאני אמורה לתת את עצמי בפעם הראשונה ולקיים את המצווה .
בשתי ידייו הוא פשוט ריסק את החלום ואותי יחד.
מי עכשיו ירצה אותי אחרי שידע דבר כזה?
מי יסכים לקבל אישה כמוני? אני בקושי מוכנה לקבל.
המחשבות על הבית לא מפסיקים לצוף בראשי, אוטומטיץ אבי עולה לי בראש.
האם הוא עדיין כועס?
איך אמא שלי מתמודדת איתו?
מה עם האחים הקטנים שלי... ?
שמעתי את דלת הבית נפתחת,
"מאמי!" -אסתר הגיעה.
שמעתי את נעלי העקב שלה מתקתקים על הרצפה בקצב מהיר שנשמע מתקרב.
דלת החדר נפתחה, "רחלי..." היא פותחת את דלת החדר כשחיוך גדול מרוח על פניה.
"מה קרה?" - חיוכה של אסתר מיד יירד מפניה כשראתה אותי לא זזה מתנוחתי המקופלת.
היא התקרבה והתיישבה על קצה המיטה.
קירבתי את ראשי והנחתי על ברכייה.
"את זוכרת שכשהייתי קטנה היית ככה מעירה אותי?"
אסתר:"בטח..." והיא מעבירה את ידה הרכה בשיערי.
"עבר עליך יום טוב?"
אסתר:"כן, תאמת שמעוד, קידמו אותי בעבודה... ועכשיו השכר שלי יעלה"
"יופי, אני שמחה בשבילך"
אסתר:"מה איתך? את לא נראית כל כך טוב..."
"עדיין מעכלת..."
אסתר:"קשה לך השינוי?"
"לא יודעת לשים דגש אפילו מה קשה לי בשינוי... אני פשוט מרגישה שאני על סף להתחרפן..."
אסתר:"נוח לך פה?"
"מאוד! , אתם נותנים לי את התחושה הכי נעימה בעולם..."
אסתר:"אז?"
"מחשבות.. הזכרונות.. יש פשוט דברים שלא יוצאים לי מהראש"
אסתר:"ממה שעברת... ?"
"גם..."
אסתר:"עוד לא דיברת על זה, את רוצה לספר לי?"
"אני מעדיפה שלא..."
אסתר:"בקצב שלך, אני פה לשמוע אם תרצי..."
"אני פשוט, פשוט מרגישה אשמה... אני מרגישה חרא עם עצמי..."
אסתר:"את לא אשמה בכלום!" -אסתר אומרת בקול אסרטיבי.
"אני לא מצליחה לנקות את התחושה שלו מהגוף שלי...." אסתר מחבקת אותי חזק.
"אני לא מצליחה להוציא את הרגעים האלה מהראש"- אסתר אוחזת בי בחוזקה כשאני זזה בחוסר נוחות מצד לצד. כמו לא מסוגלת לעצור את הגוף שלי.
אסתר:"זה יעבור.. אני מבטיחה לך... את בטוחה עכשיו!"
"איזה גבר ירצה אותי עכשיו? אחרי הדבר הזה..."
אסתר:"אם גבר לא ירצה אותך בגלל מקרה כזה, היא לא שווה שתהיי איתו..."
"לא, לא, זה לא ככה!"
אסתר:"זה לגמרי ככה!"
"אני לא בטוחה שאני רוצה לצאת מהדת"
אסתר:"תבחרי לעצמך מה שיעשה לך הכי טוב, את יכולה למצוא גבר מדהים... שמגיע לך!"
"איפה יש גברים כאלה?"
אסתר:"יש, תאמיני לי שיש..."
הדלת נפתחת ועומר נעמד הכניסת החדר.
"תצטרפו אלינו..." ומחייך את החיוך המקסים שלו. עומר לרגע נעצר, הוא קלט שאני ואסתר בתוך שיחה עמוקה.
"סליחה" הוא אמר.
אני התרוממתי מהרגליים של אסתר וניגבתי מעט את הדמעות.
"מה קרה? בכית?" עומר שואל.
אסתר:"היא בסדר..."
"זה קשור למקודם?" עומר נראה קצת מודאג ומבוהל.
אסתר:"מה קרה מקודם?" -נהייתה שניה שתיקה מביכה,
"נכנסה לי זכוכית ליד מקודם, עומר עזר לי..." אני מתעשתת ועונה.
"כבר לא כואב לי..."
עומר:"אני שמח שלא כואב לך. אבל הכל בסדר?"
"כן..." אני משיבה לו.
עומר:"טוב, תבואו אם תרצו..." ויוצא מהחדר.
אסתר מסתכלת עלי במבט חודר, מבט שמסתכל לי בתוך הנשמה.
אסתר:"את רוצה להסביר..." היא אומרת ואני מחייכת אליה חיוך קטן ושובב "כלום... נשברה כוס ונכנסה לי הזכוכית ביד, היא נכנסה דיי עמוק אז עומר עזר לי למשוך אותה החוצה, וגם חבש לי את הפצע... סתם עזר לי... זה הכל"
אסתר:"סתם עזר לך?"
"כן... מה..."
אסתר:"את המבטים שאתם מחליפים אחד עם שני אי אפשר לפספס."
"למה את מתכוונת?"
אסתר:"אתם כמו מהופנטים זה לזו"
"באמת? ככה זה נראה?"
אסתר:"אל תגידי לי שאת לא מרגישה כלום... ?"
"אולי הוא סתם נחמד..."
אסתר:"ככה לא מתנהג סתם נחמד. נתת לו לגעת בך.."
"כן, אבל זה בגלל שהייתי צריכה עזרה..."
אסתר:"את רוצה להגיד לי שלא הרגשת כלום?" -
שוב חיוך שובבי נמתח על פני בלי יכולת לשלוט בו.
אסתר:"רחלי...."
"מה?" אני מיתממת.
אסתר:"את בקטע של עומר?"
"מה קטע? איזה קטע? ... מה זה קטע בכלל.. ?"
אסתר:"קטע.. נגדיר קטע כ'סקרנות' לגביו"
"סקרנות?"
אסתר:"את רוצה לראות אותו ביום יום? את רוצה לפנות אליו יותר מאחרים? את מרגישה רצון להתקרב אליו?"
"מה פתאום, אסור"
אסתר:"לא שאלתי אסור מותר, שאלתי אם בפנים... בתוכך.. את רוצה?"
"הוא קצת מסקרן אותי..."
אסתר מתרווחת ומותחת את ידייה למעלה מעל הראש. "יפה יפה.. אז עומר... יש לך טעם טוב..."
"נו די אסתר.."
אסתר:"ואיזה עיניים..."
"כן..." נפלט לי ואסתר התחילה לצחוק.
אסתר:"נדלקת על עומר?"
"נדלקתי? איזה נדלקתי? אנחנו כל כך שונים זה מזה.."
אסתר:"הידלקות לא קשורה לזה...."
"סקרנות" תיקנתי אותה והיא ציחקקה שוב,
אסתר:"סבבה סקרנות. רוצה לבוא להסתקרן?"
"מה?"
אסתר:"לבוא לסלון... צאי קצת מהחדר הצפוף הזה..."
ציחקקתי גם ונתתי לה מכה קטנה על הרגל.
"טוב".
אסתר קמה מהמיטה ואני אחריה, אנחנו הולכות במסדרון לכיוון הסלון.
אסתר מתיישבת ליד יוני,
עומר מסתכל עלי. אני מהססת דקה איפה להתיישב...
"אני אביא מים.. מישהו רוצה" זה מה שיצא לי מרוב מבוכה ובילבול.
הלכתי למטבח ומזגתי לעצמי מים, שוב הנשימה שלי לא סדירה והדופק מהיר.
שתיתי במהירות את הכוס שמזגתי לעצמי ומילאתי עוד אחת.
"גם אני רוצה" קולו של עומר נשמע מאחוריי, קצת מבהיל אותי.
אני לוקחת כוס מוזגת ומגישה לו אותה.
עומר:"בגללי את ככה?"
"מה?"- אני קצת בשוק מהשאלה...
עומר:"גרמתי לך להרגיש לא בנוח שנגעתי בך.."
"לא.. זה לא אתה"
עומר:"זה בסדר את לא צריכה להסתיר ממני, אני מצטער. זה לא יקרה יותר..."
"עומר, זה באמת לא בגללך.."
עומר:"באמת?"
"באמת"- ושוב עינינו לא מצליחות להתנתק זו מזו .
עומר:"את רוצה לספר לי מה קרה?" -הוא שואל בקול הנעים והמרגיע שלו.
"לא משנה..."
עומר:"בסדר, אני שמח שזה לא אני... הרגשתי עם עצמי ממש רע שחשבתי שבכית בגללי"
"איזה מביך..."-
עומר:"מה מביך?"
"שראית אותי ככה בוכה..."
עומר:"שטויות.." הוא קורץ לי.
"אתה לא צמא?"
עומר:"מה?"
"רצית מים... אתה לא שותה"
עומר:"אה.. כן" מחייך ולוקח שלוק מהכוס.
"רוצה עוד?"
עומר:"לא. אה שכחתי..."
"מה שכחת?"
עומר:"רציתי להזמין אותך יש לי יום הולדת, אני חוגג אצלי בדירה... מוזיקה, כמה חברים... רציתי שתבואי גם"
"אני לא יודעת אם אני אתאים לך לאווירה..."
עומר:"את הכי תתאימי..."
"חברים שלך דוסים?" אני צוקחת וגם הוא.
עומר:"אולי ההפך... אבל מה זה משנה, אני ממש רוצה שתבואי.."
"מתי זה?"
עומר:"חמישי הזה"
"נראה..."
הוא שוב מסתכל לי עמוק בעיניים,
עומר:"אני ממש רוצה שתבואי..."
"מבטיחה לחשוב על זה..." אני לוקחת שלוק גדול ומסיימת את כוס המים השניה שלי.
עומר מתקדם צעד לעברי, אני לא זזה ממקומי רק עיניי עדיין נעוצות בעיניו.
הוא מחייך, "הרבה יותר יפה לך פזור"
"אתה מביך אותי.."
עומר:"סליחה, אני לא מתכוון. את פשוט מאוד יפה"
"יפה?"
עומר:"למה את מופתעת?"
"אף פעם לא אמרו לי את זה ככה..."
עומר:"עכשיו אני מופתע... את מאוד יפה רחלי"
עיניי מתנתקות מעינייו וראשי נשמט כלפי מטה,
עומר:"היי.. אמרתי משהו לא בסדר?"
הוא מתקרב עוד צעד לעברי,
ידו מתרוממת וכמעט תופסת את סנטרי אך נעצרת לפניה, נשארת באוויר, בוחנת באיטיות את תגובותיי.
עומר:"אפשר?" -אני לא עונה לו.
אגודלו מלטף את קצה סנטרי. הנשימה שלי עמוקה.
הוא מוסיף עוד אצבע מלטפת וגם עובר ללחי שלי.
עומר:"תרימי את הראש..."
ואני נשארת במקומי,
עומר:"רחלי בבקשה תרימי את הראש.. בשבילי.."
אני מרימה את הראש ופוקחת את עיניי לרווחה מולו,
כשהוא כל כך קרוב אלי.
הוא עכשיו רואה שבעיני התבצרה לה רטיבות קלה, דמעה שמאיימת לפרוץ החוצה.
עומר:"למה את בוכה?"
שתי ידייו אוחזות את פני בעדינות, אגודליו מלטפים את לחיי,
עיניו עמוק בשלי.
עומר:"אל תיבכי... אני לא יכול שאת בוכה.."
"סליחה"
עומר:"אל תתנצלי בפניי, את לא צריכה..."
"טוב"
עומר ממשיך להחזיק את פני, ואני ממשיכה לעמוד ככה מולו, כל כך קרובה אליו... ממש פנים מול פנים. כמעט נשימה אחת.
עומר:"לא לבכות יותר..."- עומר אומר ומחייך אלי...
שוב ראשי כמעט נשמט ממבוכה.
עומר:"תסתכלי אלי... את האישה הכי יפה שראיתי..." הוא לרגע שותק "בגלל זה בכית?"
"אף פעם לא אמרו לי את זה..."
עומר:"מה את מרגישה עכשיו?"
"מה?"
עומר:"הלב שלי דופק כל פעם שאני רואה אותך..."
אני מסתכלת עליו בהלם מוחלט.
עומר:"אני לא יכלתי לראות שבכית היום... יש בי רצון להגן עליך"
"עומר.. אנ.."
עומר:"אנחנו ממקומות כל כך רחוקים אני ואת אני יודע אבל כשאני מסתכל עליך ככה הכל מתגמד ונעלם.
גם את?"
"גם אני?"
עומר:"את גם מרגישה עכשיו משהו חזק?"
"אני לא בדיוק יודעת אני מרגישה שונה איתך"
עומר:"אני רוצה לנשק אותך"- לקחתי צעד אחורה ונתקעתי במקום.
הסתכלתי עליו בעיניים, "אני לא יכולה..." - ידיו של עומר התנתקו ממני לגמרי.
עומר:"סליחה" הלכתי ממנו עוד צעד אחורה.
"תשכחי ממה שאמרתי, אני מטומטם."
"אני אחזור לחדר שלי"-
עומר:"לא את לא צריכה... הגזמתי.. אני אלך..."
"אל תלך, תישאר, זה בסדר"
עומר:"סליחה"- בזמן שאני יוצאת מכיוון המיטבח ועוברת במסדרון אני שומעת אותו נותן מכה קטנה לראש. "מטומטם"- אני שומעת אותו ממלמל ואני סוגרת אחריי את הדלת.

אשתדל מחר לעלות את ההמשך,
חלקו כבר כתוב.
אני ממש רוצה לחזור לכתוב לכם בקצב...
העבודה קצת לא מאפשרת אבל אני אשתדל כמה שאני יכולה!
אוהבת❤❤❤

shir shir עקוב אחר shir
שמור סיפור
לסיפור זה 12 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אלעד וויקי מלול
אלעד וויקי מלול
ואוווו תמשיכי מהר....
הגב
דווח
shir shir
shir shir
❤❤❤
הגב
דווח
guest
מתי יהיה המשך? יש אנשים סקרנים ובמתח בקהל
הגב
דווח
טען עוד 21 תגובות
כותבי החודש בספרייה
shir shir
מגע אסור- 27
מגע אסור- 27
מאת: shir shir
אני רוצה להרגיש אותך, שלמה להרגיש אותך. (18+)
אני רוצה להרגיש אותך, שלמה להרגיש אותך. (18+)
מאת: shir shir
מגע אסור- 26
מגע אסור- 26
מאת: shir shir
מגע אסור 24
מגע אסור 24
מאת: shir shir
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shir Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
ניו באלאנס חדשות
ניו באלאנס חדשות
מאת: someone else
סיפורים אחרונים
הסופשים האלה
הסופשים האלה
מאת: גוקרית .
 לא מוסיפים סופה להוריקן - פרק 39
לא מוסיפים סופה להוריקן - פרק 39
מאת: נועם קאוץ
תכאיבו לי בבקשה לאיטים קרובות
תכאיבו לי בבקשה לאיטים קרובות
מאת: Virtual hug #
פרק ארבעים וארבע
פרק ארבעים וארבע
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
מאפייה בלב
מאפייה בלב
מאת: Yoav Rehavi
היפה והחיה
היפה והחיה
מאת: Liel Shmuel