כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

האהבה המתסכלת שלי פרק-9

" למה הפסקת לרקוד?" התאפסתי על עצמי לא הבנתי מאיפה הוא יודע שאני רוקדת, זאת אומרת רקדתי. " איך אתה יודע שרקד..." " יש לך גוף של רקדנית"

תוכן עניינים 1. האהבה המתסכלת שלי- תקציר2. האהבה המתסכלת שלי פרק-13. האהבה המתסכלת שלי פרק- 24. האהבה המתסכלת שלי פרק -35. האהבה המתסכלת שלי פרק- 46. האהבה המתסכלת שלי פרק-57. האהבה המתסכלת שלי פרק -68. האהבה המתסכלת שלי פרק-79. האהבה המתסכלת שלי פרק-810. האהבה המתסכלת שלי פרק-911. האהבה המתסכלת שלי פרק-1012. האהבה המתסכלת שלי פרק- 1113. האהבה המתסכלת שלי פרק -1214. האהבה המתסכלת שלי פרק-1315. האהבה המתסכלת שלי פרק-1416. האהבה המתסכלת שלי פרק-1517. האהבה המתסכלת שלי פרק-1618. האהבה המתסכלת שלי פרק-1719. האהבה המתסכלת שלי פרק 1820. האהבה המתסכלת שלי פרק 1921. האהבה המתסכלת שלי פרק-2022. האהבה המתסכלת שלי פרק-2123. האהבה המתסכלת שלי פרק 2224. האהבה המתסכלת שלי פרק-2325. האהבה המתסכלת שלי פרק-2426. האהבה המתסכלת שלי פרק 2527. האהבה המתסכלת שלי פרק -2628. האהבה המתסכלת שלי פרק-2729. האהבה המתסכלת שלי פרק-2830. האהבה המתסכלת שלי פרק-2931. האהבה המתסכלת שלי פרק-3032. האהבה המתסכלת שלי פרק- 3133. האהבה המתסכלת שלי פרק-3234. האהבה המתסכלת שלי פרק-3335. האהבה המתסכלת שלי פרק -34 36. האהבה המתסכלת שלי פרק-3537. האהבה המתסכלת שלי פרק-3638. האהבה המתסכלת שלי פרק 37+3839. האהבה המתסכלת שלי פרק-3940. האהבה המתסכלת שלי פרק 40 ואחרון

אף פעם לא חשבתי שתהיינה לי את ההזדמנות הזאת להיות הנשיקה הראשונה של מישהו.
" בסדר, אני צריכה שתשב מולי" הוא קם מהתנוחה הנוחה שהיה בה והתיישב מולי. הוא רעד אולי אפילו יותר מדי נגעתי בידיו ועטפתי אותן אליי.
" אתה ממש רועד... אם אתה לא רוצה אני לא אעשה את זה"
" לא לא... תמשיכי אני אהיה בסדר"
" אני אתקרב אלייך לאט לאט כשמתנשקים עדיף לעצום את העיניים" הוא הנהן. התקרבתי אליו בהדרגה והבחנתי ביופי שלו כמה יפה הוא, יש לו יופי מיוחד.
הרגשתי את הבל פיו מולי.
" תעצום את העיניים" הוריתי לו והרגשתי כמו מנטורית מלווה בתוכנית טלוויזיה.
הוא עצם את עיניו שפתיי נגעו בשפתיו, נתתי לו נשיקה קלה בפה ומשם נתתי לו נשיקה כמו שהוא ביקש הרגשתי את הלשון שלו וראיתי כי הוא אינו יודע מה לעשות לכן הובלתי אותו... הרגשתי שאני יכולה להרפות, הרפיתי ממנו, מהריח הטוב שלו ומהשפתיים העבות והיפות שלו.
" כדי לא להרוס לך את הרגע הזה אני פשוט אלך" לקחתי את עצמי משם, הוא לא מש ממקומו נכנס להלם או להתרגשות לא ידעתי מה מבין שניהם, דחפתי את המפתח למצת המכונית ונסעתי הביתה. אני זוכרת את הנשיקה הראשונה שלי לא היו זיקוקים אחריה ובוודאי שזה לא היה בצורה הזאת.

" ננה, איך הייתה הנשיקה הראשונה שלך?" ישבנו בסלון אחת עשרה בלילה כשהיא חצי רדומה.
" זה היה כל כך מזמן..."
" זה היה עם סבא?" מזמן לא סימנתי את המילה סבא בידיים זה עושה לה לא טוב לדבר עליו.
" לא" פה היא הפתיעה אותי.
" היו לי שלושה מחזרים אמא שלי הייתה מתעצבנת עליהם בכל פעם שהיו מגיעים, היא אמרה שאני עדיין לא מוכנה להתחתן אבל אבא שלי חשב שגיל שבע עשרה זה כבר נחשב לזקנה..."
" והנשיקה הייתה עם אחד מהמחזרים?" היא הנידה את ראשה לשלילה.
" עם אחד הבנים בכיתה רציתי לנסות אפילו שלא ידעתי מה עושים, רציתי להיות מוכנה כשזה יהיה עם הבעל שלי בעתיד... שזה סבא שלך" חבל שלא שאלתי אותה על הפעם הראשונה שלה אבל היא לא מצפה ממני שאשאל הרי מבחינתה אני עדיין תמימה.
" אל תדאגי חומד גם התור שלך יגיע אל תעשי את זה סתם רק כשתרצי" רציתי לצחוק לה בפנים אילו רק ידעה שהמקרה שקרה לה עם בן מהכיתה זה בדיוק מה שקרה לי רק שלי זה קרה בצבא, אני לא מתביישת בזה אפילו שעכשיו בנות מתנשקות לראשונה בגיל שתיים עשרה זה מעט מבחיל לדעת את זה.
" אני לא דואגת ננה, אלך לישון לילה טוב"
הלילות מגיעים כל כך מהר שאינני מספיקה לעשות דבר בשביל עצמי. וודאתי שכולם הלכו לישון אבא נוחר וסבתא בתנוחה הקבועה שלה שאומרת שהיא ישנה ואז יצאתי... הרבה לילות הייתי פשוט בורחת לשתות איזה משהו כמובן יום שבו אין לי עבודה מחר שישי לקחתי יום חופש ויום למחרת שבת כך שזה יצא בדיוק.
לבשתי את הבגדים הרגילים שלי ולקחתי איתי בגד ים במכונית של ננה אני יודעת שהיא לא תשים לב בלאו הכי נהגתי היום ברכב שלה.

הגלים כה שקטים ובקושי ניתן לשמוע את איוושת הגלים, הסתובבתי על החוף כשלפתע שמעתי מוסיקה סואנת ובקצה השני מסיבה על החוף.
התעלמתי רציתי מעט שקט נכנסתי אל תוך המים אל הגלים בבגד הים שלי. חשבתי מה אני הולכת לעשות עם החיים שלי הרי אי אפשר להישאר כל החיים מנקה בתים.
" יש פה מישהו?" מישהו שואל אני יכולה לשמוע את השחייה שלו לכיווני.
" כן..." לא ידעתי מה לענות.
" מי את?" ראיתי מולי עיניים גדולות וכהות בוהות בי.
" למה את פה לבד? אני קאי" קאי? איזה מן שם זה קאי?
" למעשה אני פה תחת חובה הייתי צריך להיכנס למים"
" מה הבעיה להיכנס למים?"
" ערום הם לקחו לי את הבגדים החלטתי להישאר פה אני מקווה שלא אכפת לך" לא אכפת לי רק שלא יפריע לי לחשוב עם עצמי.
" אז אתה אומר שאין לך כלום מתחת?" הוא מהנהן בקושי יכולתי לראות אותו אז התקרבתי.
" איזה מין שם זה קאי?"
" אבא שלי יפני אז..." רק עכשיו הבחנתי בעינים המלוכסנות שלו הן נראות קטנות פתאום ופחות מאיימות.
" את לא חלק מהמסיבה?"
" לא"
" בחיים לא ראיתי בחורה מסתובבת לבד בשעה כזאת"
" תמיד יש פעם ראשונה" לחשתי באוזנו.
" אז קאי המסיבה הזאת שווה?"
" לא כמו שחשבתי"
" אני יוצאת אתה לא בא?"
" לא נעים שאני אצא ואת תראי אותי ככה"
" זה לא משהו שלא ראיתי אף פעם... איך שתרצה סיונרה קאי" נשכבתי על החול ויצרתי מלאך בחול כמו שעושים בשלג, הלוואי והיה בארץ הזאת קר... אני אוהבת חורף וכל מה שמגיע איתו... בדרך כלל המזוכיזם הזה לצאת עם בגדים קצרים באמצע חורף או לשחות בקור זה הדבר הכי מעורר שיש אפילו שאחר כך אני נושאת בתוצאות ומקוררת. גם עכשיו התחיל להיות קריר הרוח נשבה השעה בוודאי כבר שתיים, שעה שבה הרוח קרירה לקראת סוף חודש ספטמבר.
" אני מתערב שאת לא תהיי מסוגלת להיכנס כמו שאני נכנסתי למים" הוא צועק לי מרחוק. את זה עוד נראה התפשטתי לחלוטין היה כל כך חשוך פסעתי בהדרגה אל תוך המים חצי קופאת חצי נהנית מן הרגע לא מאמינה שאני מנסה להוכיח משהו למישהו זר.
" אמרת משהו?" בהיתי בתוך עיניו מקרוב כשאני עוד יכולה לגעת ברצפה.
" אמרתי שאת בטח לא מסוגלת להיכנס עירומה מולי לים"
" אתה יכול לבדוק בעצמך אם אני מסוגלת או לא" הוא לא ידע אם לגעת בי או לא... לקחתי את ידו אל תוך חזי ידעתי שאני מפתה אותו כזו אני אוהבת את הדברים הקטנים האלה.
" עכשיו אתה מאמין?" הוא הנהן ואז הלכתי משם אספתי את הדברים שלי התלבשתי וחזרתי הביתה.
משהו בו העיר את כל החושים החבויים שלי... ידעתי שיש מצב גדול שאיתקל בו בהמשך.
עוד בוקר שוב פעם רעשים לא מכוונים מצד האנשים שאיתם אני גרה, אבא רועש עם המזלג ננה עם הכפית שניהם יושבים מול השולחן ועושים רעש גדול... קצת מוזר לשמוע דבר כזה על צמד חירשים שעושה הרבה רעש מבלי שדיברו.
" אני לא רעבה" סימנתי להם לפני שינסו בכלל להזמין אותי אל השולחן.
" לאן את?"
" לעבודה מתחילה מאוחר" שיקרתי, מה רע בלרצות לעשות לעצמך יום נפלא? פסעתי למסיבה החוף שוודאי שם כולם גמורים ושפוכים גם על הרצפה.
חיפשתי את קאי אבל מי זה מבניהם? היו כל כך הרבה אנשים כך שניתן להתבלבל.
" איך זה שאת כזו ערנית? זה נראה כאילו ישנת טוב ביחס למה שהיה פה"
" קאי?" יכולתי לזהות את קולו.
" כן... אנחנו מכירים?" לא רציתי לספר על אמש זה קצת מביך.
" נפגשנו פעם אחת" רמזתי.
" וואלה לא חושב... אז מה בא לך בירה?"
" אני נוהגת אז אאלץ לוותר"
" מה אכפת לך תישארי עד שההשפעה שלה תעבור" חשבתי על זה מה יש לי לעשות במקום הזה הבטתי סביבי בחורה אחת שכבה על הרצפה, האחרת שכבה פרקדנית על החוף ללא חלקו העליון של בגד הים.
" לא תודה"
" אפשר לדעת לפחות מי את?" עוצר בעדי בקולו.
" אלמה" סיננתי לראשונה והתגאיתי הוא חייך ושחרר אותי לחופשי כמו שמשחררים אסיר במאסר.
פסעתי אט אט בחוף הים הגלים הקטנים עושים לי רשרוש קטן באוזן.
" את אלמה או עלמה?" נדמה לי שהתכוון לאות המבדילה בשני השמות.
" עם א" סיננתי לעבר קאי שהולך מלפניי ומבטו מופנה אליי הבגדים שלו חזרו להיות עליו.
" חשבתי שאתה נשאר שם" שם זו המסיבה המטופשת הזאת שאירגנו לעצמם.
" את יותר מעניינת" זו מחמאה או שהוא סתם קוץ בתחת שמנסה להתחיל איתי. פשוט התקדמתי עוד כמה פפלםסיעות מהירות והוא נפל על החול כשניסה ללכת אחורנית.
" בדרך כלל זה אמור לעבוד" הופיע מולי כה קרוב.
" מה בדיוק?"
" זה שאני נופל שאת אמורה לעזור לי לקום ואז אני מפיל אותך אליי ו..."
" סטופ! אני לא איזו דיווה שתיפול לרגליים ובטח לא מחפשת להיות כמו סינדרלה שמחפשת אהבה... אז הטריקים שטיקים האלו לא יעבדו" הבהרתי לו ברוגע והבנתי כמה עשיתי בחוכמה על כך שלא חשפתי את עצמי בפניו שאני היא הבחורה מליל אמש.
" וואו טוב לא צריך" התעצבן והלך, היום הזה אמור היה להתחיל ברגל ימין!
השכרתי אופניים רק כך אני אוכל לבלות מבלי להתעייף. עברתי באחד הרחובות שם התגודדו המון אדם לא ראיתי כלום בוודאי שלא ניתן היה אפילו לעבור אז עצרתי יחד עם האופניים שלי.
" תקראו לאמבולנס כבר!" התקרבתי על מנת שאוכל לראות תמיד הייתי אוהבת לראות האקשן. עזבתי את האופניים והתקרבתי בעודי רואה שלל אנשים בוהים בבחור שלא הצלחתי לראות.
רגע זה... איתמר!
" תרימו לו את הרגליים במקום להסתכל עליו" זכרתי כל פעולה מההתנדבות שלי. בגיל שש עשרה התנדבתי במד"א המשכתי שם גם עד אחרי הצבא, איש אחד הרים לו את הרגליים בזמן שהאחרים בהו בו.
" קדימה תתעורר! ..." לקחתי מהאיש הזה את הטלפון ואמרתי לאישה בטלפון שתביא לי אמבולנס, היא ניסתה להדריך אותי אבל אמרתי לה שעבדתי במד"א. האמבולנס הגיע לאחר חמש דקות בדיוק.
" את החברה שלו? תעלי" אפילו לא ביקש תשובה ישר גרם לי לעלות איתם. היה שקט וכל מה שניתן היה לשמוע זה את המוניטור מצפצף מה לעזאזל קרה לו? איך הוא הגיע למצב הזה.
" את נראית רגועה יחסית למצב של החבר שלך" אומר הפרמדיק עם העיניים הכחולות.
" הוא לא חבר שלי"
" אז למה נכנסת?"
" אי! אתה אפילו לא חיכית לתשובה הכרחת אותי להיכנס... אבל הוא בחור שאני מכירה"
" את בטח מהבנות האלו שלא מתחייבות אני מזהה כאלה ממטר"
" אולי תתעסק עם העירוי שלו במקום לנסות לפענח איזו מן בחורה אני ותפסיק לדחוף את האף שלך!" התרגזתי שילבתי ידיים והבטתי בחלון.
" מאיפה בכלל הסקת את המסקנה המטופשת הזאת?"
" ממה שאמרת... כשאמרת שאת מכירה אותו"
" למה תמיד לחשוב במובן הזה? ישנן דרכים אחרות להכיר אנשים"
" כזה אני... טוב הגענו" הוא הוריד את האלונקה יחד עם עוד חבר צוות שהיה איתנו ברכב אבל שתק, לא כמו החמור השני שלא הפסיק להתגרות בי.
" את יכולה ללכת" אף אחד לא יגרש אותי הרגשתי את הדחף הזה להישאר גם אם מישהו יאמר לי אחרת.

" ילדונת?" הרגשתי מישהו מטלטל אותי קלות.
" את יכולה להיכנס" זאת האחות הנחמדה שאמרה לי להמתין עד שאוכל להיכנס, וודאי נרדמתי.
" תודה לך" התקדמתי לכיוון הכניסה ראיתי אותו עם עיניים פקוחות מביט מי זה שם שנכנס.
" יש לך מזל"
" לא הייתי מגדיר את המצב שלי כמזל" נדמה שלמישהו היה יום רע אפילו אם הוא בבית החולים כנראה היום הזה התחיל לא טוב.
" טוב טוב מה שתגיד... איך אתה?"
" לא במיטבי" על הנשיקה לא העזתי להוציא הגה.
" דר פה?"
מי זו דר לעזאזל?
" מי?"
" דר החברה שלי" אה הם כבר חברים? כל כך מהר?
" לא ראיתי אף אחד במסדרון" שיאכל אותה.
" טוב... שמעתי שהצלת אותי"
" אמרתי לך שהיה לך מזל" אמרתי עם קריצה.
" אולי אחרי הכול" מדוע איש לא מבקר אותו? למה הוא לבד? איפה הבר המטומטמת הזאת?
" אתה רוצה שאתקשר אליה?"
" לא לא, לא צריך להבהיל אותה" בסדר איך שתרצה.
" אם כבר אנחנו פה לבד... תספר לי קצת מי אתה"
" מה את רוצה לדעת?" התיישבתי על ידו בכיסא הפוך כשמבטו מופנה אליי.
" אתה בטח הבן הבכור בבית ויש לך עוד שתי אחיות, נכון?"
" עשית עליי עבודת שורשים?"
" אתה מדבר הרבה יחסית לחנון... סתם תיאוריה... תגיד מה הקטע עם השיער שלך?" היה לו שיער ארוך כמעט אפשר לאסוף אותו לקוקו.
" קטע של גולש" ענה לי, גיחכתי בקול.
" אתה? גולש? " הנהן לא הבין את הסקפטיות המטופשת שלי.
" אוקיי אוקיי סליחה שצחקתי." החזקתי את עצמי לא לצחוק.
" למה הפסקת לרקוד?" התאפסתי על עצמי לא הבנתי מאיפה הוא יודע שאני רוקדת, זאת אומרת רקדתי.
" איך אתה יודע שרקד..."
" יש לך גוף של רקדנית" אף פעם לא הסתכלתי על עצמי במובן של רקדנית גם אם הייתי הטובה ביותר, זה היה הדבר שאיש לא יכול היה לקחת ממני... איש מלבד מיה שהלכה לה והשאירה אותי לרקוד לבד אמנם היא לא רקדה אבל היא הסיבה בכלל שהתחלתי לרקוד... תמיד אמרנו שכל אחת תבחר חוג שאליו היא רוצה ללכת, מיה הלכה לציור ואני לריקוד... אבל אז הפסקתי זה לא אותו הדבר בלעדייה.
" אלמה?"
" חשבתי על משהו... תלמד אותי לגלוש?"
" את רוצה לגלוש?"
אני לא מבינה מה לא היה ברור בתלמד אותי לגלוש הלוא זה ברור שאני רוצה כל חיי חיכיתי למישהו הזה שיודע לגלוש.
" כן" עניתי בכל זאת.
" אלמד אותך אם תחזרי לרקוד"
" זה לא הסכם הוגן" קיטרתי.
" הוגן בהחלט... חשבתי את אוהבת לרקוד"
" זה יותר מסובך ממה שנדמה לך... עזוב גם עסקאות אי אפשר לעשות איתך"
" אפשר לעשות משהו שנסכים עליו שנינו?"
" טוב... אבל מה?"
" לא יודע בא לך ארץ עיר?" הוא הבחור היחיד שירצה לשחק ארץ עיר באמצע אשפוז.
" אוקיי... תעצור אותי, אלף" לקחתי את המושכות אליי בכך שהתחלתי, למען השם שיעצור אותי כבר זה הסיבוב השני שאני מגיעה לאות תו.
" סטופ"
" ב!" אמרתי בעצבים.
" אין משחק שאת לא מתעצבנת בו?"
" אין"
" חי באות ב" ענינו כל פעם מישהו אחר על הגדרה, בעל פה רק כי אנחנו עצלנים מדי לכתוב וגם מי ייתן לנו דפים באמצע בית חולים עדיין לא שמעתי שפקידים פה נתנו ללקוחות דפים בשביל שישחקו ארץ עיר.
" בבון" המילה בבון הצחיקה אותי אבל לא צחקתי בפניו אלא בפנים.
" בננה" המשכתי אותו.
" בקבוק"
האות ב' הייתה קלה מדי, עברנו לאות ת', ד, וה' אלוהים יודע מדוע המציאו את האות הזאת... אין בה מה לכתוב מלבד ארץ ועיר אבל לא, רק ייצור כמו איתמר ידע לומר את התשובות וזה מעצבן לצאת לא חכמה על ידו.
" אני חושבת שמיציתי"
" את יכולה להסיט בבקשה את הוילון?" מה כבר יש לראות במקום המחורבן הזה? רק קירות לבנים ואנשים מקטרים. הסטתי את הוילון בעודו מסתכל תהיתי על מה הוא חושב כאשר מביט בעננים.
" שמיים אני אוהב להסתכל עליהם"
" זהו עכשיו את יכולה להסיט בחזרה" הרגשתי שמישהו חושב שאני עובדת אצלו.
" עוד משהו?"
" לא"
" אז אני הולכת... תדאג לא להתעלף יותר ככה" הוא הנהן למשעי לקח נשימה עמוקה ואז הלכתי, המשכתי ביום החופשי שלי זה שנלקחו ממנו כמה שעות בגלל האיתמר הזה.

המשך יבוא...
שתפו, הצביעו, הגיבו
מוזמנים בכיף
אשתדל לפרסם בפערים קטנים יותר.
סופ"ש נעים לכולם❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
someone else
someone else
איזה חמודים הם ביחד! כיף לראות את ההתפתחות ביניהם❤
הגב
דווח
Maya B
Maya B
חחחח כן הם חמודים
❤❤
הגב
דווח
דניתי
דניתי
מדהימה
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 29+30
חבקי אותי חזק פרק 29+30
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 45
צרות של עשירים פרק 45
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan