כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

מגע אסור- 13

רחלי מנסה להתרגל לחיים בבית אחותה...

ביתר היום דיי ניסינו להתחמק אחד מהשני, השיחה שהייתה ביני לבין יונתן גרמה לנו קצת לתפוס מרחק זה מזה.
זה לא שאני לא מכבדת את דרך החיים שלו של אחותי,
זה פשוט כל כך רחוק ממני.. מאה שמונים מעלות.
את הטלויזיה כבר לא הדלקתי מאז, פשוט נשכבתי על הספה ונמרחתי רוב היום.
את השמיכה והסדין הורדתי מהספה וקיפלתי יפה כדי לא להרגיש כאילו השתלטתי לו על הבית.
בשעה כבר בערך 18:30 בערב, אסתר עוד לא הגיעה הביתה.. כנראה לא הצליחה לצאת מוקדם מהעבודה.
לפתע נשמעה דפיקת דלת שהבהילה אותי מאוד, קפצתי בחוסר נוחות למשמע הנקישה. יונתן הסתכל עלי ועצר את החיוך מהתפרש על פניו. הובכתי ומעט שמטתי את ראשי.
יונתן מגיע לדלת ופותח אותה, אני מסתכלת לכיוונה בסקרנות,
יונתן-"אחי!"- הוא לוחץ יד בהתלהבות,
"היי" -אני שומעת קול של גבר, הגבר נכנס לבית ואחריו עוד שני גברים.
קפאתי מבהלה.
יינתן חוזר להתיישב על הספה וחבריו מסתכלים עלי מרגישים בחוסר הנוחות שלי.
אני קמה מהספה ומפלסת את דרכי לשירותים מבין הגברים,
"אני עומר"- אומר לי אחד הגברים שאני מנסה לחלוף על פניו במהירות. "שלום"- אני עונה כשראשי מופנה כלפי מטה ורגליי קלות וזריזות הולכות בלי שליטה לכיוון השירותים, במהירות אני נולת את דלת השירותים מורידה את קרש האסלה ומתיישבת עליה כשאני בוהה בדלת הנעולה.
זה היה המקום היחיד יכלתי לברוח אליו,
"מי זו?"- שמעתי את אחד הגברים שואל. קירבתי מעט את ראשי לכיוון הדלת, הסתקרנתי משיחתם.
יונתן-"אחות של אסתי"
"נראית טוב"- אחד מהם אומר וגורם לי להזדקף במקומי, להרגיש מבועטת.
"דוסיות עושות לך את זה בן?"
יונתן-"שש שלא תשמע אותכם, היא רגישה זאת. תמימה תמימה"
"זה סקסי בעיניי, אבל היא יפה..."
"אני לא אוהב את זה בכלל... כל הבד המיותר הזה... עומר אתה אוהב את זה?" - אני מקשיבה בסקרנות רבה.
"היא יפה, איך קוראים לה? היא פשוט ברחה."
יונתן-"רחלי"
"תגיד לה לשבת איתנו..."
יונתן-"לא נראה לי שהיא תסכים"- טוב אני חייבת לצאת מתישהו מהשירותים, אני לא יכולה להיות תקועה כאן כל הערב.
אבל גם אני קצת חוששת לשבת איתם לבד בסלון.
אני שומעת את הדלת נפתחת שוב, ואת אחותי מברכת לשלום כל אחד מהגברים שיושבים בסלון, שואלת איפה אני...
אני מהר מתרוממת מורידה את המים ופותחת את דלת השירותים.
אסתר באה לקראתי בהתלהבות, "איך עבר היום?"
"בסדר..."- אני עונה לי בלי לפרט יותר מידי.
אסתר-"הכרת כבר את חברים של יונתן?"
"לא..."אני עונה לה ונשמע היסוס בקולי.
אסתר-"הם אחלה חברה..."
"אני לא יודעת..."
אסתר-"את מרגישה לא בנוח?"
אני מהנהנת לה כ'כן.
אסתר-"טוב, כל היום חשבתי מה אפשר לעשות כי אנחנו לא יכולים להשאיר אותך בסלון כל הזמן, כאילו, חברים של יונתן מגיעים לפה תמיד, זה בית שתמיד יש בו אנשים. שיהיה לך את הפרטיות שלך"-
"אני אשמח"- אמרתי לה.
אסתר-"חכי כאן רגע"-
אסתר הולכת ליונתן-" אני רוצה לארגן לרחלי את החדר הקטן"
יונתן-"את המחסן?"
אסתר-"כן, היא צריכה את הפרטיות שלה ואם היא גרה כאן שכבר יהיה לה חדר.
"אה היא עוברת לגור איתכן?"- אחד החברים של יונתן קופץ ושואל.
אסתר-"כן עומר... תיזהר ממני!" - ואסתר מצחקקת. לא כל כך הבנתי את הסיטואציה.
למה שיזהר ממנה?
אסתר-"אז אני עכשיו מסדרת את החדר הקטן. אתם רוצים לםני זה משהו? בירות? פיצוחים?"
אני מחליטה להתקדם באיטיות גם לכיוונם בסלון, עומדת צמודה לקיר במסדרון ומראה מעט ממני שניה לפני שנכנסים לסלון,
יונתן-"לא יפה שלי, אני אביא..." - והוא הביא לה נשיקה על השפתיים.
מעט הובכתי, שוב השפלתי את מבטי למטה.
"היי"- שמעתי קול שגרם לי להרים את ראשי, אסתר הסתכלה אחורה אלי וראתה שאני עומדת קרוב אליה.
אסתר מושיטה יד אלי, "רחלי.. לא ראיתי אותך בכלל" .
"היי אני בן"- אומר לי אחד החברים שעל הספה,
"אני מתן"
"אני.." - "עומר"- אני משלימה אותו.
עומר-"כן..."
"אני זוכרת, אמרת לי קודם. היי" - עניתי בבישנות עדיין נמצאת בפינת המסדרון.
אסתר-"אז נלך לסדר את החדר הקטן..." אני מהנהנת לה.
עומר עדיין מסתכל לעברי אבל עיניי בורחות מהמפגד של העיניים זו בזו
יונתן-"לעשות לך כוס וודקה בן הביא איתו"
אסתר-"כן תעשה לי כוס, אני כבר אצטרף אליכם"
אסתר קמה מחזיקה בידי ולוקחת אותי אחריה לתוך החדר הקטן,
אנחנו מתחילות לסדר ולפנות מקום בחדר.
לנקות אבק וליכלוך שהצטבר לסדר את הארון ולפנות לי בו מקום שיהיה לי איפה לשים דברים.
"יש לך עוד חצאיות ארוכות בשבילי?"
אסתר-"כן יש לי עוד כמה בארון, אני אביא לך..."
"תודה, אני מבטיחה שאני אמצא כאן עבודה ושאני לא יהיה עליכם נטל".
אסתר-"אל תצחיקי אותי, הכל בסדר. את אחותי. אני רוצה קודם שתתרגלי.. שקצת תתאפסי על המקום.. "
"תודה"
אסתר-"טוב דיי עם התודה הזה. זה המזרון" -היא אומרת כשהיא מורידה מעל מזרון מאובק חפצים וארגזים. "הוא קצת ישן אבל הוא נוח ממש, עד שנקנה לך אחד חדש"
"זה אחלה ממש" -חייכתי אליה.
אסתר-"הנה, קחי.. זה סדין נקי. אני בנתיים הולכת לשירותים. דקה חוזרת".
אסתר הלכה והשאירה את דלת החדר פתוחה אחריה,
אני בנתיים ניסיתי להילחם עם הסדין שקצת הסתבך לי.
אני מותחת אותו לקצה אחד של המזרון וכשאני באה למתוח לצד השני הגומי של הסדין קופץ ומשתחרר.
"הנה אני אחזיק"- קול מפתיע אותי, מאחוריי ועומר ממהר לתפוס קצה.
"זה בסדר, אני מסתדרת"
עומר-"בדיוק נלכתי לשירותים, ראיתי שאת צריכה עזרה..."
"השירותים תפוסים"
עומר-"אה.." והוא מהדק את קצה הסדין על המזרון ומיישר.
"תודה"
עומר מזדקף ונעמד מתוח, "בכיף" . הוא מחייך חיוך גדול.
עומר-"את צריכה כאן עוד עזרה?"
צליל של הורדת מים נשמע מהשירותים ואסתר נכנסת לחדר,
היא לרגע נעצרה והשתתקה, הסתכלה על עומר במבט חודר.
"הנה, השירותים פנויים" אמרתי,
ועומר-"כן.. פנויים. אני אלך.." והוא יוצא מהחדר.
"הוא עסר לי עם הסדין."
אסתר-"איתו אני אדבר אחר כך..."
"למה מה הוא עשה?"
אסתר-"לא משנה רחלי.. את עוד לא מבינה גברים"
"מה אני צריכה להבין? הוא עזר לי עם הסדין והיה נחמד... זה הכל"
אסתר-"את עוד תמימה"
"למה את מתכוונת, מה זה אומר?"
אסתר-"הוא מנסה להתחיל איתך..."
"להתחיל איתי? ..."
אסתר-"כבר בסלון ראיתי שהוא שם עליך עין..."
"אני חושבת שאת טועה."
אסתר-"יכול להיות, פשוט תשימי לב יותר..."
"אוקי, מבטיחה"
אסתר-"טוב, בתכלס סיימנו כאן... את רוצה לבוא קצת לסלון?"
"אמ... לקצת..."
אסתר יוצאת מהחדר הקטן לכיוון הסלון ואני אחריה,
צליל הירידת מים נשמע ועומר יוצא מחדר השירותים והולך אחריי.
אני מסובבת את מבטי אליו והוא מתבונן בי ומחייך.
אני מחזירה את מבטי קדימה ומחייכת לעצמי חיוך קטן.
יונתן-"קחי מאמי, עשיתי לך כוס. שמתי לך את הקשית הוורודה"
"תודה חיים שלי" והיא מביאה לו עוד נשיקה קטנה על השפתיים.
מוזר לי לראות אותה כל כך מינית ופתוחה.
בן-"אתן דומות!"
אסתר-"תמיד אמרו לנו את זה שהיינו קטנות יותר, אבל חשבתי שזה השתנה עם שנים."
בן-"אתן עדיין דומות, הפנים... ממש "
אף פעם לא שמעתי גבר שמתאר כשהוא מסתכל ובוחן את תווי פני.
התיישבתי בבישנות על כיסא שהבאתי מהמטבח.
בן-"לעשות לך כוס?"
"לא!"
גם אני וגם אסתר קפצנו.
אסתר-"היא לא שותה"
בן-"מה לא שותים אצל הדתיים?"
"רק בשמחת תורה ובפורים ראיתי אותם שותים, את זוכרת שבשמחת תורה אבא היה יוצא ליד הבית כנסת של העיראקים היו מחלקים שם שתייה והולכים עם הספר תורה ברחובות?"
בן-"אתם יודעים להשתולל..." ומצחקק.
"אני בחיים לא שתיתי, גם אמא שלי... אלא אם יין של קידוש נחשב? .."
בן-"לא נחשב. את לא רוצה לנסות?"
אסתר קופצת, "אל תשגע אותה."
עומר-"תעזוב אותה, היא ילדה טובה..."
אסתר-"זה כולל גם אותך..."
בן ומתן מתחילים לצחוק.
"יופי אסתי תיכנסי בו"-אומר בן בהתלהבות.
אותי הסיטואציה הזו רק יותר ויותר הביכה...
נראה שגם קצת את עומר, כי פניו גם היו מעט נפולות ומבויישות.
"אני חושבת שאלך לחדר..." אמרתי וקמתי.
"אסתר אפשר לקחת ממך פיג'מה לישון איתה? "
אסתר-"בטח מאמי, בואי..."
עומר-"את הולכת בגללי? סליחה..."
"לא, אני פשוט עייפה, זה הכל"
עומר-"אוקי. לילה טוב."
"לילה טוב"-ממשיכים אותו כל שאר החברים.
"לילה טוב."
אסתר מביאה לי כותונת שינה ושמיכה חדשה,
אסתר-"את בסדר?"
"כן.. מתרגלת.."
אסתר-"גם לי זה היה מוזר בהתחלה... לאט לאט."
"אני לא יודעת אם אני רוצה בכלל לצאת מהדת."
אסתר-"את לא חייבת..."
"ואיך אני אעשה פה שבת?"
אסתר-"נקנה לך פלטה, ומיחם לשישי, נשתדל בשבילך... אני לא יכולה לבקש מיונתן לשמור שבת, למען האמת גם אני כבר לא רוצה לשמור.. אבל נכבד אותך."
"תודה"
אסתר-"אמרתי לך כבר.. די עם התודה.. לכבות לך את האור?"
"כן..."
אסתר נעמדה ליד המתג וכיבתה את האור,
רק אור הפנסים מהרחוב נתן תאורה עדינה לחדר.
"לילה טוב"
אסתר-"לילה טוב." ואסתר סגרה אחריה את דלת החדר.
נשכבתי שם בחדרון הקטן, במקום כל כך מרוחק ממה שאני מכירה, בעולם כל כך שונה ממה אני רגילה.
שמעתי מהסלון ליחשושים ודיבורים.
אסתר-"תעזור את אחותי בשקט..."
ושמעתי את עומר עונה לה-"לא עשיתי כלום. פשוט הייתי נחמד."
אסתר-"ראיתי את המבטים שלך.. היא לא כל אחת, היא לא בחורה שתזיין ותזרוק!"
עומר-"מי חשב על זה בכלל?"
הסתובבתי לצד השני, גבי לדלת.
מנסה עכשיו לאטום את אוזניי, לא רוצה לחשוב עכשיו בכלל על מגע עם גבר .
פלשבקים מעוזיה עלו בראשי, נזכרתי בריח המגעיל שנדף מידו,
נזכרתי בחוסר אונים, רציתי להעלים את המחשבות האלה מראשי, שלא יכו בי ככה שוב ושוב.. אבל למחשבות ולמוח יש תוכניות משלו...
אני מרגישה את המחנק בגרון, הגוף שלי שוב קפוא.
לא רוצה בחיים שייגעו בי ככה...
לא רוצה.
עם המחשבות הבלתי פוסקות ומעט דמעות שזלגו להם על לחיי הרגשתי את עצמי נרדמת בלי שליטה.

"אה! אוח! אה! ..." שמעתי בחוזקה.
"אההה! יוני!"
שמעתי קול הצלפה.
חריקות המיטה בחדרם היו צורמים,
התרוממתי בבהלה, ליבי דופק בחוזקה! הוא מכאיב לה!
"אהה" אני שומעת את הקול של אסתר מתחזק ועוד צליל הצלפה.
"יונייי!" אני שומעת בחוזקה.
נכנס בי אומץ, הרגשתי שאני חייבת לעצור את זה .
הפחד ממה שחוויתי לא ישתק אותי!
אני חייבת להציל את אחותי!
אני נעמדת מחוץ לדלת חדרם וקולות החריקות של המיטה רק חזקות יותר ויותר.
שמעתי אותם זזים ומתהפכים,
והיא המשיכה לצעוק, ממש לצרוח חזק.
לא יכלתי יותר,
פתחתי את דלת החדר שלה וצעקתי-"תעזוב אותה!"
אסתר ישר קפצה מגופו של יונתן והתכסתה בשמיכה,
יונתן אחז באיברו, "פאק, מה?!"

אוהבת אותכם יקיריי,
מקווה שתהנו מהממשך!
אשמח כמו תמיד לשמוע את דעתכם
מודה לכולם על כל לייק ותגובה! אתם כמו הדלק שלי!

shir shir עקוב אחר shir
שמור סיפור
לסיפור זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שירה פלטיאל
שירה פלטיאל
מחכה לפרק המשך...!!!!
אחלה סיפור
הגב
דווח
נטלי בנעים
נטלי בנעים
התגעגענווו... מתי תפנקי אותנו בפרק?
הגב
דווח
guest
סיפורר סוחףף וכתוב טוב!!❤
יואוו חייבת המשךךך
הגב
דווח
טען עוד 19 תגובות
כותבי החודש בספרייה
shir shir
אני רוצה להרגיש אותך, שלמה להרגיש אותך. (18+)
אני רוצה להרגיש אותך, שלמה להרגיש אותך. (18+)
מאת: shir shir
מגע אסור- 12
מגע אסור- 12
מאת: shir shir
תשימו לזה סוף! די לחרם ילדים על ילדים!
תשימו לזה סוף! די לחרם ילדים על ילדים!
מאת: shir shir
צעד קדימה שניים אחורה
צעד קדימה שניים אחורה
מאת: shir shir
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shir Mualem
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eli Krimov
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
תשמור עליי, נכון? 14
תשמור עליי, נכון? 14
מאת: לא ידוע
שקרים וסודות פרק 5
שקרים וסודות פרק 5
מאת: מאחורי המסכה .
אני משתגעת
אני משתגעת
מאת: אוהבת לכתוב
אני יודע, ואת?
אני יודע, ואת?
מאת: No one ...
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni Nassi
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
שיחת הטלפון שלא תגיע לעולם
שיחת הטלפון שלא תגיע לעולם
מאת: שבורת כנף
זה לא אני, זו את
זה לא אני, זו את
מאת: שבורת כנף