כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

תשמור עליי, נכון? 11

"תיזהר לעשות שם שטויות" היא מאיימת. "הדבר היחיד שאני עושה זה אותך, ואת לא שטויות" אני גורם לה לצחוק ולנשק אותי על השפתיים.

תוכן עניינים 1. תשמור עליי, נכון?2. תשמור עליי, נכון? 23. תשמור עליי, נכון? 34. תשמור עליי, נכון? 45. תשמור עליי, נכון? 56. תשמור עליי, נכון? 67. תשמור עליי, נכון? 78. תשמור עליי, נכון? 8 (18+)9. תשמור עליי, נכון? 910. תשמור עליי, נכון? 10 (18+)11. תשמור עליי, נכון? 1112. תשמור עליי, נכון? 1213. תשמור עליי, נכון? 13 (18+)14. תשמור עליי, נכון? 1415. תשמור עליי, נכון? 15 (18+)16. תשמור עליי, נכון? 1617. תשמור עליי, נכון? 1718. תשמור עליי, נכון? 18 (18+)19. תשמור עליי, נכון? 1920. תשמור עליי, נכון? 2021. תשמור עליי, נכון? 2122. תשמור עליי, נכון? 2223. תשמור עליי, נכון? 2324. תשמור עליי, נכון? 2425. תשמור עליי, נכון? 2526. תשמור עליי, נכון? 2627. תשמור עליי, נכון? 2728. תשמור עליי, נכון? 2829. תשמור עליי, נכון? 2930. תשמור עליי, נכון? 3031. תשמור עליי, נכון? 3132. תשמור עליי, נכון? 3233. תשמור עליי, נכון? 3334. תשמור עליי, נכון? 3435. תשמור עליי, נכון? 3536. תשמור עליי, נכון? 36 (18+)37. תשמור עליי, נכון? 3738. תשמור עליי, נכון? 3839. תשמור עליי, נכון? 3940. תשמור עליי, נכון? 4041. תשמור עליי, נכון? 4142. תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון

פרק 11:
-נקודת המבט של דור-
-כעבור שבוע-
"דורי בוא רגע!" אני יושב בחדר כשבדיוק אמא שלי קוראת לי מהסלון. אני קם מהמיטה ויורד במדרגות לכיוון המטבח כשהיא עומדת וקוראת דואר. "תראה מה קיבלת" היא אומרת ומושיטה לי מעטפה פתוחה. אני מוציא את המכתב מהמעטפה וזה דואר צבאי, אני פותח אותו ומבין שזה הצו גיוס שלי. סוף סוף הוא הגיע וזה רשמי, ב26 ליולי אני הולך להיות לוחם בצנחנים! כמה חיכיתי לזה, כמה חלמתי על זה... אני מחייך בטירוף ואמא שלי מחבקת אותי. "עם כל כמה שאני דואגת לך אני גאה בך" היא מחייכת אליי ומסתכלת עליי מלמטה, כן כן, אני יותר גבוה מאמא שלי חח... "תודה אמא" אני מנשק אותה על הלחי והולך למדרגות, חוזר לחדר שלי. אני מתיישב במיטה ולוקח את הנייד שלי, מצלם את הצו ושולח לנוי. אחרי כמה דקות היא מחזירה תשובה.
-"לא זוכרת שאישרתי לך את זה..."
"אני לא זוכר ששאלתי ;)"
-"חחח... גאה בך חיים שלי"
"מאוהב בך, איפה את?"
-"מדידות של השמלה"
"איזו שמלה? :0"
-"של הנשף....." אוי, זה ברח לי מהראש.
"אה חח שלחי תמונה ;)"
-"היית מת :) מתי אנחנו הולכים לחפש לך חליפה?"
"לא יודע..."
-"אני עוד מעט מסיימת כאן... נלך אחרי זה?" אוף, לא ממש יש לי כוח לזה עכשיו.
"יש לי ברירה?"
-"לא ממש...."
"קרצייה..."
-"שאתה אוהב. קיצור אני מסיימת כאן ובאה אליך ונצא, ואחר כך אשאר לישון?"
"מה שתרצי קרצייה שאני אוהב ♥"
-"חנפן שלי... נדבר ♥"

אני מחייך לפלאפון כמו איזה דביל עד שאני מתאפס על עצמי ועוזב אותו, מדליק את הפלייסטיישן עד שהיא תגיע, מריץ כמה משחקים לפני שנלך. אחרי כמעט שעה אני שומע דפיקה בדלת, ואת הצעדים של אמא שלי לכיוונה. אני גם מצליח לשמוע בקטנה שהן מדברות, משהו על הגיוס שלי נראה לי אם אני שומע נכון, ואז אני שומע את הצעדים שלה שהולכים ומתקרבים, עד שהיא עומדת בפתח הדלת, עומדת עם ג'ינס סקיני וטי שירט לבנה חלקה, וקוקו גבוה אסוף לאחור, רק אלוהים מבין עד כמה הבחורה הזו מושלמת. "שלום נוני" אני קם ומחבק אותה, והיא נותנת לי נשיקה קטנה על השפתיים. "יאללה נלך?" היא שואלת ואני עושה לה פרצוף, "אנחנו לא דוחים את זה, שכח מזה". אני נאנח ונכנע לה. אנחנו יורדים במדרגות כשהיא מחזיקה לי את היד כדי לוודא שלא אברח לה... אנחנו יוצאים מהבית, נכנסים לאוטו ואז אני מתניע אותו. אנחנו מגיעים לחנות ואני מחנה את האוטו בחנייה כשאחר כך אנחנו יוצאים ממנו ונכנסים לחנות. עידו, המוכר שאני כבר מכיר פונה אלינו בחיוך, "במה אני יכול לעזור לכם חברים?". "מחפשים חליפה לנשף" נוי ממהרת לענות במקומי. "אין בעיה... משהו ספציפי?" הוא מנסה לראות אם יש לי כיוון או שהוא ייתן משהו. "לא ממש" אני עונה כשנוי מסתכלת עליי ומחייכת. "יאללה בוא נראה מה יש לי להציע" הוא מחייך ולוקח אותנו למדף עם מכופתרות. "יש לך צבע ספציפי לחולצה?" הוא שואל אותי ואני ישר עונה לו שלבן, לא בא לי להתפרע עם איזה צבע חריג או משהו. הוא שולף מהמדף את אחת המכופתרות הלבנות אחרי שהוא שאל אותי את המידה ואנחנו ממשיכים בחיפוש. "עניבה או פפיון?" - "פפיון" נוי ממהרת לענות במקומי ואני ועידו צוחקים. "את רוצה להתאים עם הצבע של השמלה שלך?" הוא שואל אותה במקומי ואני כבר מרגיש מיותר שם. "כן יש לך בורדו?" היא שואלת והוא מהנהן. "אז בורדו בחרת אה? כמו הכומתה שתהיה לי" אני מסתכל עליה וצוחק והיא דופקת לי מרפק. הוא מביא לנו את האריזה ואנחנו ממשיכים. "וסט או ז'קט?" סעמק איזו חפירה זה הנשף הזה, אם לא נוי את מי זה בכלל היה מעניין... "וסט" אני עונה ונוי מרוצה מהבחירה שלי. "אש אחי" הוא נראה מרוצה ממה שאני עונה, "רק נשאר לנו מידה במכנס ושתבחר נעליים". אנחנו הולכים לכיוון האזור של הנעליים כשאני בוחר זוג נעליים שחורות עם שרוכים, נוי מאשרת לי את הבחירה, כאילו שאני שואל אותה... כשהכל כבר נבחר אנחנו הולכים לאחד התאים, ונוי מחכה לי בחוץ כשאני בינתיים בתוך התא מודד את החליפה. אחרי כמה דקות אני יוצא מהתא והיא ישר קמה מהכיסא שלה בהתלהבות. "איזה חתייךךךך!" היא צועקת ושומעים את זה בכל החנות, פסיכית. "שתקי נוני יא משוגעת" אני צוחק כשהיא קופצת עליי. "משוגעת עליך. את זה אתה לוקח!" היא קובעת לי עובדה ואת האמת שאני די אוהב את זה אז אני מסכים איתה. אני חוזר לתא ההלבשה ומחליף לבגדים הרגילים שבאתי איתם כשבינתיים עידו לוקח את כל הפריטים שלי לקופה ואורז אותם שלא יהרסו עד הנשף. אנחנו הולכים לקופה ואני מסיים לשלם על הכל, לוקח את השקית ואנחנו יוצאים מהחנות וחוזרים לאוטו. אנחנו נוסעים חזרה לבית שלי כשאמא שלי כבר מתנפלת עליי בהתלהבות שאראה לה מה קניתי לנשף, אז אני פשוט מראה לה את התמונה שנוי צילמה כשהיינו בחנות כשמדדתי. "מושלם!" היא אומרת והעיניים שלה נוצצות מהתלהבות, "מה איתך נויצ'וק? סגורה על שמלה ונעליים?". "השמלה יש כמה דברים אחרונים לתקן, ונעליים כבר קניתי" היא מחייכת. "אתם תהיו פשוט מושלמים ביחד" אמא שלי מחייכת ונוי מסמיקה ואומרת בלחש תודה. אני לוקח אותה לכיוון החדר שלי ואז מניח בארון הצדדי שלי את השקיות עם הדברים כשהיא בינתיים נשכבת במיטה. "עומר עוד מעט בא להקפיץ לי תיק ללילה" היא אומרת ומתמתחת. "אל תאיימי עליי" אני צוחק ונשכב לידה מניח את הראש שלי על החזה שלה כשהיא מעבירה את ידה בשיער שלי, כמה אני אוהב שהיא עושה את זה... "תראה לי את הצו גיוס שלך" היא מבקשת ואני שולח יד ארוכה אל המדף הקטן שליד המיטה שלי ומגיש לה אותו. "כוסאמק, זה עוד חודש וחצי אוף!" היא נאנחת ומניחה את הדף לידה בעצבים. "אנחנו ננצל את החודש וחצי הזה כמה שצריך יפה שלי" אני מבטיח לה. "השבוע אנחנו סוגרים את פראג!" היא מזכירה לי. "בסדר בסדר, מה שתרצי" אני מרגיע אותה, לפעמים היא יכולה להיות לחוצה שזה משהו... "מתי אמרת סגרת עם הבנים לפאלמה דה מיורקה?" - "ב12 ביולי". "עד ה19?" היא שואלת ואני מהנהן. "תיזהר לעשות שם שטויות" היא מאיימת. "הדבר היחיד שאני עושה זה אותך, ואת לא שטויות" אני גורם לה לצחוק ולנשק אותי על השפתיים. "אני סוגרת עם הבנות השבוע לזקינתוס באוגוסט" היא אומרת לי. "זה אחרי שאני מתגייס..." אני מזכיר לה. "בסדר, אתה תהיה בצבא" היא מרגיעה אותי. "ומה יהיה אם ישחררו אותי הביתה?" אני שואל אותה. "יהיה טוב" היא צוחקת ומלטפת את השיער שלי. הפלאפון שלה בדיוק מצלצל וקוטע את הרגע, ואז היא מרימה את הראש שלי ממנה וקמה מהמיטה. "עומר למטה, אני שנייה באה" היא אומרת ויוצאת מהחדר. היא חוזרת אחרי כמה דקות כשעל גבה תיק גב שנראה די מפוצץ, כאילו היא הולכת לעבור לכאן ולא באה רק ללילה אחד. "אח טוב עומר" אני צוחק. "משהו, עד ששכנעתי אותו שיצא מהבית ויארגן לי תיק" היא נאנחת. "פעם הבאה תגידי לו שזה בשבילי" - "כן הוא בטוח ישתכנע אחרי זה" היא עונה לי בציניות ואני צוחק. היא מוציאה מהתיק מכנס קצר וגופיית ספגטי לבנה, מורידה את הבגדים שהיא לבשה ומחליפה ל"פיג'מה". אני מוריד את החולצה והמכנס שלי ושם על עצמי מכנס טרנינג קצר, מדליק את המזגן והיא ישר נכנסת מתחת לפוך שלי. "אתה לא נורמלי, יהיה כאן קפוא בבוקר כשנקום" היא אומרת מתוך המיטה כשאני מצטרף אליה. "חם לי מאמי מה אני אעשה" אני מסביר את עצמי. "די מאמי זו רק אני" היא אומרת בציניות. "מצחיקה" אני אומר ומחבק אותה, כשהיא שמה על שנינו את השמיכת פוך, אני מוציא את הידיים שלי החוצה. "אתה תהיה חולה בסוף" היא דואגת לי. "לא נורא מאמי" אני צוחק. היא לוקחת את השלט של הטלוויזיה ומדליקה אותה. "מה רואים?" היא מסתכלת עליי. "שימי מה שבא לך" אני זורם איתה, זה לא שיש היום כדורגל או משהו. היא נכנסת לVOD ושמה פרק של האנטומיה של גריי, לא מבין מה בנות כל כך מתלהבות מהסדרה הזו... אחרי כמה זמן אני קולט שהיא נרדמה, אז אני מכבה בשקט את הטלוויזיה כדי שהיא לא תתעורר, ומחבק אותה מאחורה, מצמיד את הפרצוף שלי לגב שלה כדי שאני אוכל לנשק אותו מדי פעם, ולאט לאט נרדם.

מצטערת שלקח לי טיפה זמן להעלות פרק, הפעם הוא טיפה ארוך מהרגיל מקווה שתאהבו אותו... אוהבת אתכם ומחכה לקרוא תגובות ♥

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
בבקשה תמשיכיי
הגב
דווח
לא ידוע
לא ידוע
המשכתי עכשיווו
הגב
דווח
guest
מה עם המשך?
הגב
דווח
טען עוד 15 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 14
ואז את הגעת 14
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 44
ואז את הגעת 44
מאת: לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 33
תשמור עליי, נכון? 33
מאת: לא ידוע
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
הרי הוא כבר מכיר אותך.
הרי הוא כבר מכיר אותך.
מאת: Lia Marie
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D