כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

אתמול בלילב- פרק 4

9.9- יום ההולדת שלי.

פרק 4:
9.9- יום ההולדת שלי. אני מתעוררת ומיד סוגרת את העיניים. השבוע האחרון בבית ספר לא היה לי פשוט. ניר בחר להתרחק ממני בצורה מאוד גלויה ואני באמת לא ידעתי מה לעשות. לדבר איתו? לתת לו את הזמן שלו?
כמובן בחרתי במה שידעתי שלא נכון לי- להתרכז בלימודים ולשים את זה בצד בינתיים.
"מאמי שלייי" שמעתי את קולה הרגשני של אימי מעבר לדלת, היא נכנסה והתיישבה על קצה המיטה שלי "גולי אהובתי. יום הולדת!" היא אמרה ואני פקחתי את עיני והתיישבתי גם אני במיטה. "ייאאלה תתעודדי. יום חמישי היום! סוף השבוע. צאי לבית ספר ואז נבלה" היא אמרה ונשקה לראשי, משאירה לי בחדר זר בלוני הליום והולכת.
אספתי את השיער לחצי קוקו, לבשתי חולצה בורדו וג'ינס שחור ויצאתי. אמא כבר יצאה לעבודה. חתכתי לעצמי סלט ירקות ויצאתי. הבנות ישבו במוכנית בחוץ ומיד התחיל להתנגן השיר "HAPPY BIRTHDAY TO YOU" ואני צחקתי ונכנסתי פנימה. על המושב שלי חיכתה שקית קטנה "תפתחי" הן האיצו בי. בפנים הייתה קופסא קטנה ובתוכה שרשרת זהב בצורת לב עליה חרוטים כל השמות שלנו "מהמם! אתן משוגעות! לא הייתן צריכות להשקיע כל כך" אמרתי להן בהתרגשות "תשתקי. זו רק ההתחלה של היום הזה.. תני לנו לפתיע אותך" אמרה רותם וחיוך שטני התפשט על פנייה.
בשער בית ספר נתקלתי במקרה בניר "הו, מזל טוב אביגיל. לא שמתי לב בכלל לתאריך" הוא אמר. המשפט הזה נכנס לי כמו סכין חד בלב והתקפלתי. תמר הייתה ליידי ולא חיכתה שנייה בשביל ללחוש לי "מתי תדברי איתו כבר.. ? זה לא יכול להימשך ככה" ואני הנהנתי בשקט עם דמעות בעיניים, יודעת שזה מה שאני צריכה לעשות.
בהפסקה הראשונה החלטתי שזה הזמן. הוא ישב עם כמה בנים בשולחנות של הקפיטריה ואני באתי מאחוריו ונגעתי קלות בכפתו. הוא הסתובב "אפשר לדבר איתך לרגע?" שאלתי והוא הנהן במהירות וקם. הלכנו לפינה הסודית שלנו בבית ספר, נישה קטנה שנוצרה בין שני מבנים ושימשה אותנו להרבה שיחות נפש בשנים האחרונות. התיישבנו קרוב אחד לשני, כי לא היו יותר מידי אופציות ושתקנו. הוא הסתכל עליי במבט תלוי, מחכה שאתחיל. נשמתי עמוק. "אני יודעת שכל הסיטואציה שנוצרה בינינו הייתה לא פשוטה לך. אני מבינה, באמת שאני מבינה. אולי זה לא היה נראה לך, אבל גם לי היה לא קל. אני יודעת שאתה מרגיש שאתה לא חייב לי כלום יותר כי סירבתי לך ויש לך מישהי חדשה ואני ממשיכה בחיי והכל בסדר אבל זה לא נכון. היו לנו כל כך הרבה הבטחות של נשארים חברים לנצח, ובסדר זה היה לפני כל הסיפור. אני מבינה שדברים משתנים. ' והיה לי חשוב להגיד לך שאני לא הולך להיעלם בגלל זה' היה הדבר האחרון בערך שאמרת לי ברצינות מאז המסיבה הטיפשית הזו בבית שלי ואתה לא עומד בהבטחות שלך" אמרתי והתחלתי ליבב עם דמעות בעיניים "והיום היום הולדת שלי. 17 שנים אף פעם לא שכחת אותה. אז אל תפגוש אותי בשער ותגיד לי במקריות מזל טוב. זה לא משהו שחברים הכי טובים עושים לא משנה מה קרה בקשר שלהם" המשכתי לשטוף אותו בהאשמות וראיתי את החיוך מתפרש על פניו "למה אתה צוחק?" שאלתי אותו בעצבים כשפניי שטופות דמעות "שכחתי כמה התגעגעתי אלייך" הוא לחש ומשך אותי קרוב אליו לחיבוק ואני המשכתי לבכות "תספר לי" לחשתי "מה לספר לך?" הוא שאל בגיחוך "כל מה שקרה בשבועות האחרונים" אמרתי לו. הוא סיפר לי קצת על הדר, איך הוא פגש אותה והתנצל שוב ושוב על ההתנהגות שלו. הוא הודה שהיה דפוק. שפשוט לא ידע איך להתמודד עם איך שהרגיש אליי ואחר כך עם העובדה שיש לו מישהי כל כך מהר.
"אני לא יודעת מה הבנות מתכננות היום, אבל אני עוד אראה אותך?" שאלתי אותו רגע לפני שהתנתקתי מהחיבוק שלו והלכתי בחזרה לכיתה "כן" הוא לחש "אז לא באמת שכחת את התאריך. ידעת שזה היום הולדת שלי" אמרתי בקול מאשים "עלית עליי" הוא מלמל בחיוך ופנה לכיתתו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שרית כהן עקוב אחר שרית
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
המשךך
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
אין כותרת
אין כותרת
מאת: Olive Tenant
שהכל נהיה בדברו 4
שהכל נהיה בדברו 4
מאת: שיר פיליבה
פוסט טראומה
פוסט טראומה
מאת: Alon PAGLIN
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay