כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1 1

תסמונת הלב השבור - פרק 16 אחרון

מציאות חדשה

" הטיול במזרח היה מדהים .
אני יודעת שציפיתי להאבד בו, אבל פשוט מצאתי את עצמי מחדש.
כן כן, אני יודעת שזאת סטיגמה של טיולים שכאלו - אבל זה מה שקרה, באמת .
התחלתי בוויאטנם .
הראש שלי היה מלא במחשבות, שהציפו אותי מכל עבר, והלב שבור, מכל כיוון .
חשבתי הרבה עליך .
כל המחשבות של 'מה אם ' היו מסתננות לי לתוך הראש, ואוכלות אותי מבפנים.
כשהגעתי לשם, פגשתי את מאיה באיזה הוסטל . כבר בערב הראשון היא ישבה איתי בחוץ לפייסל, והתחברנו .
היה לה חבר הרבה זמן, שעזב אותה לטובת אחרת .
היא הייתה שבורה- לא הפסיקה לבכות .
אמרה שהיא הייתה חייבת לברוח מהארץ בשביל לשכוח .
כשסיפרתי לה על הסיפור שלי, היא התחילה לצחוק, ובתגובה - התחלתי לצחוק אחרייה. צחוק מתגלגל אמיתי כזה . שפשוט קשה להפסיק אותו .
" אני לא מאמינה שאני התבכיינתי על החיים שלי למישהי שגם בגדו בה וגם האהוב שלה נהרג " היא פלטה בהתקף הצחוק .
שתינו צחקנו כל הערב .
אפשר להאשים את הפייסל - ללא ספק .
דיברתי איתה הרבה עליך .
מידי פעם גם על יובל .
היה לנו קטע - כשמישהי פורקת, אנחנו לא מדברות ולא מנסות לייעץ . רק שם בשביל להקשיב .
אז היא היתה מקשיבה מצוינת .
או לפחות ככה נראתה.
את הטיול שלי המשכתי עם מאיה, אבל אחרי 7 חודשים, היא החליטה לחזור לארץ .
" את מפחדת לחזור לארץ " היא הודיעה לי כשסירבתי להצעה שלה לבוא איתה.
" אני יודעת " עניתי לה כשנפרדתי ממנה כשהיא עלתה על מונית ונסעה .
אמרנו להפגש כשאחזור לארץ - לא ידעתי מתי זה יהיה, או אם בכלל .
אבל אמרנו.
כבר דברים אנחנו אומרים שאנחנו לא מתכוונים אליהם - במכוון או לא במכוון .
כמו שאתה אמרת שתצא מהבית חולים נלך לבחור לי טבעת ..
פחדתי לחזור לארץ .
פחדתי שהכל ישתנה - אבל יותר פחדתי שהכל ישאר אותו הדבר בדיוק כמו היום שעזבתי .
שאם כף רגלי תדרך בארץ - כל התחושות שברחתי מהן יחדרו אלי ישירות, כאילו הייתי שם כל הזמן הזה.
ערב אחד ישבתי במרפסת בהוסטל שלי בהודו, שתיתי לי תה צמחים
ניגש אלי בחור, התיישב לידי, והדליק ג'וינט .
"רוצה? " שאל אותי, נדנדתי את ראשי לשלילה .
" את יודעת מיקה? " קפצתי למשמע השם שלי - מאיפה הוא יודע איך קוראים לי?
" כבר חודש אני מת לגשת אליך - חודש שאני רוצה להכיר אותך, ועד עכשיו פחדתי . "
"ולמה זה? " שאלתי אותו בתמיהה.
" למה פחדתי?" הוא הרים גבה .
" למה רצית להכיר אותי? "
" אני עמית . אני הייתי חייל של עומר " הוא ירה לאוויר, כשהוא מסיט את מבטו אל עבר הנוף .
"הוא היה גבר על . רציתי לעוף לג'וב והוא היחידי שהחזיק אותי .
כשרבתי עם חברה שלי הוא זה שסיפר לי איך הוא וחברה שלו - כלומר את, הייתם משלימים .
הוא היה אומר לי בחורף בריב סוער, לנסוע אליה, להגיד לה לצאת ולהתנשק איתה בגשם . הוא אמר שאת מתה על זה."
הסתכלתי על עמית ועיניי נמלאו דמעות .
"כשסיפרתי לו שבגדתי בחברה שלי ושאני לא יודע מה לעשות - הוא סיפר לי עליך גם. הוא סיפר לי שהוא עשה את הטעות הכי גדולה שהוא יכל לעשות, ושהוא פספס אותך - שהיית עם מישהו אחר כבר .את מבינה? כזה הוא היה. תמיד משתף מהחיים שלו, מהטעויות שלו- כדי שאנחנו נלמד. הוא לא התבייש בכלום גם כשלקח דרך לא נכונה..״
" בסוף היינו ביחד " ניחמתי אותו, אבל בעצם ניחמתי את עצמי .
"אני חודש מת להכיר אותך כדי לספר לך את כל החוויות שלי ממנו, כי אני מרגיש שאין לי למי לספר, אין לי למי לשפוך . "
"ולמה פחדת? " שאלתי כשאני לוקחת את ידו ומחזיקה אותה חזק .
" כי את ברחת מכל זה עד לפאקינג הודו, פחדתי שאחזיר אותך לשם שוב .."
" לפעמים צריך לחזור, אי אפשר לברוח כל החיים " עניתי לו וחיבקתי אותו .
באותו ערב- החלטתי שאני חוזרת לארץ .
הודתי לעמית על השיחה, נתתי לו את המספר טלפון שלי - ודרשתי שכל פעם שהוא צריך שידבר איתי .
יומיים לאחר מכן הייתי כבר על טיסה בחזרה הביתה.
הבנתי, שאני לא יכולה לברוח מהמציאות . שאני צריכה להתמודד איתה - קשה ככל שתהיה .
אם היית פה בטח היית אומר לי את אותו הדבר .
אם היית פה - לא הייתי צריכה לברוח מלכתחילה.
אז אחרי 9 וחצי חודשים במזרח - אני פה . איתך . אהוב שלי "

"אז הנה אני פה, בקבר שלך, עם מכתב נוסף. הבטחתי שאני לא אפסיק לכתוב לך נכון? " דיברתי אל המצבה ממולי .
התכופפתי והתיישבתי על בירכיי .
חיבקתי את הקבר. חיבקתי אותו חזק.
"אני מוכנה להתמודד עם המציאות עומר, אבל אני צריכה שתשמור עליי, ותהיה איתי פה, תראה לי שאתה פה.."
הנחתי את המכתב שלי על הקבר, שלחתי את ידי להניח גם אבן, אבל לפתע, באמצע יום אביבי נעים, רוח חזקה התחילה לנשוב - והעיפה את המכתב שלי .
רצתי אחריו כמו כלבלב שרודף אחרי חתול, עד שהרוח נעצרה, וראיתי מולי את החלקה של נעמה, ומול המצבה שלה ישב יובל .
אני יודעת שזה היה עומר .

" אמרתי שאני מוכנה להתמודד עם המציאות בכללי עומר, לא עכשיו " מלמלתי לעצמי כשהתקדמתי לכיוונו.
הוא שמע אותי והסתובב בבהלה .
נעצרתי ועמדתי מולו .
הוא גידל זקן, התחטב קצת.
" מיקה? " הוא שאל בפליאה. כאילו הוא לא מאמין למראה עיניו .
" הי יובל " אמרתי והתקרבתי אליו . צעד אחר צעד . כל צעד חושש.
חושש מהמציאות החדשה.
"חזרת? מה מתי? איך היה? איך את? " הוא הציף אותי בשאלות, כשגם הוא, מתקרב אלי צעד אחר צעד . לאט לאט .
צחקתי .
" אתה רוצה שאענה לך על כולן עכשיו? פה? " שאלתי והסתכלתי על הקבר של נעמה .
הוא חייך .
"אני אשמח שנלך לשבת על קפה ולשמוע הכל " הוא אמר לי והניח את ידו מאחוריי העורף שלו . סימן ההיכר שלו להתביישות .
" אני אשמח גם . תן לי רק שניה להניח את המכתב הזה אצל עומר " .
רצתי לחלקה הצבאית .
" פעם אחרונה שאתה דופק לי קטע כזה עומר " אמרתי לקבר .
" תודה " נישקתי את המצבה והלכתי .

יובל חיכה לי מחוץ לחלקה הצבאית . כשמצד אחד של השביל הקבר של עומר, ובצד השני הקבר של נעמה.
ובאמצע השביל, שני אנשים מתמודדים עם מציאות חדשה.
ביחד .

______________________________________________________________
טוב, אז זה היה הפרק האחרון של הסיפור .
אני רוצה באמת להודות לכל מי שקרא, הגיב, הסיפור הזה היה חשוב לי, והוא בא מעמקי נשמתי .
אוהבת אתכם
ניפגש בסיפור הבא

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

בחורה מתוסבכת עקוב אחר בחורה
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
ווואווו איזו עלילה!!!
את מדהימה ורעה כאחד! אמנם כאב לי ובכיתי הרבה אבל לפחות פינקת בסוף עם תקווה ;)
הגב
דווח
guest
כתיבה מדהימה, לא מפסיקה לדמוע
הגב
דווח
Efrat Erez
Efrat Erez
וואו, מרגש בטירוף!!
אשכרה עשית לי צמרמורת!
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
בחורה מתוסבכת
תסמונת הלב השבור - פרק 10
תסמונת הלב השבור - פרק 10
מאת: בחורה מתוסבכת
תסמונת הלב השבור - פרק 8
תסמונת הלב השבור - פרק 8
מאת: בחורה מתוסבכת
תסמונת הלב השבור - פרק 4
תסמונת הלב השבור - פרק 4
מאת: בחורה מתוסבכת
תסמונת הלב השבור - פרק 5
תסמונת הלב השבור - פרק 5
מאת: בחורה מתוסבכת
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
זיקוקים
זיקוקים
מאת: מישהי .
דרושים עובדים לעבודה מהבית במגוון תחומים
דרושים עובדים לעבודה מהבית במגוון תחומים
מאת: עדן לוי
כמו משוגע 3- פרק כ': שיחת הטלפון תמה, והנה אחת נוספת
כמו משוגע 3- פרק כ': שיחת הטלפון תמה, והנה אחת נוספת
מאת: תומר דגן
ההתנגשות הסופית חלק 15
ההתנגשות הסופית חלק 15
מאת: Miss D