כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

החבר הכי טוב שלה, החברה הכי טובה שלו 5

נפגשים

ידעתי שאין לי ברירה ואני חייבת להתעורר, אין לי איך להתחמק מזה הפעם ואני גם לא חושבת שאני רוצה, הגענו למצב שזה הכל או כלום, כי מה שלא היה צריך לקרות, קרה.
ברור לי שהצומת הזו לוקחת אותנו לשני כיוונים ברורים, כי יש לנו חברות כזו שמדברים על פילים ולא נותנים להם לעמוד סתם ככה בחדר, אני יוצאת מתוך הפיגמה שלי שמזכירה לי שאני כבר לא בגיל המתאים למיקי מאוס ויורדת להתעמת עם העבר, ההווה וכמה שקשה להודות בזה- העתיד שלי.

כשאורי רכב על הקטנוע בדרך אליי, הוא לא היה בטוח לאן הוא הולך הדרך פשוט התפרסה לה לפניו ומאחר והמסלול היה כל כך מוכר לא נדרשה אפילו מחשבה, הוא גם ידע בליבו שזה הרגע הכי גורלי ביחסים שלו עם יובל. מערבולת הרגשות הזו הטריפה אותו, מי אמר שאהבה זה פשוט? הסרטים האלו שגדלנו עליהם צריכים להיאסר לצפייה לפחות עד גיל 25 כשאתה מצליח להבין שאין דבר כזה נשף סיום תיכון ובטח שלא נשיקה לוהטת בגשם, אף בחורה לא הופכת לברבור בין לילה ושום ילד בעייתי לא מסיים בית ספר בהצטיינות, החיים הרבה יותר צפויים והרבה פחות קיצוניים.

אז הוא ישב עם אמא שלי, וזה ריכך קצת את ההלם הראשוני, הרגשתי כאילו ראיתי אותו בפעם הראשנה, אבל מההכרות רבת השנים שלנו יכולתי לומר בקלות שהוא ישן הרבה פחות ממני, הקצוות של עיניים שלנו איימו להסגר בכל רגע וניתן הה לומר עליו בקלות שהוא זקוק לשעות שינה.

היא ירדה במדרגות, והרגשתי בסרט כשהגיבורה נכנסת לנשף אחרי מהפך, רק שמיקי מאוס שלה לא דמה בשום אופן וצורה לשמלת נשף והיא בטח לא הייתה מאופרת, אבל יובל הייתה יפייפיה בפשטות שלה.
״היי״ הפטרתי, לא מצליח לזכור מתי אי פעם הייתה לנו שיחה בת הברה אחת.
״היוש, מה קורה?״ יובל נראתה רגועה, זאת אומרת שמה שהיה אתמול לא השפיע עליה, אולי היא מגנה עליי? או שלא נעים לה ממני? מה הקטע?
״אני בסדר, רציתי לבדוק מה קורה איתך כי ישר נרדמתי אתמול״ ניסיתי להישמע רגיל כאילו כלום ל מגיע אליי.
היא כבר הייתה במטבח מתעופפת לה בין פינה לפינה מוציאה בדיוק מה שהיא צריכה כדי לפתוח את הבוקר-ערב שלה ואני עם סימן שאלה.

חצוף! מתנהג כאילו כלום לא קרה!
יושב לו שם על הכסא, אוכל מהג׳חנון של אמא שלי, כאילו אתמול לא נשברו מוסכמות העולם, כאילו העולם עדיין סובב על צירו.
אני לא אומרת לו כלום! טוב, אני גם לא ממש יודעת מה להגיד אבל לא הייתי רוצה להשאיר את הפיל הורוד הזה פה מבלי לדבר עליו!
״אז מה איתך? יש חדש משיר?״
למה?
למה לעזאזל אמרתי את זה?!
היה לי חשק לסטור לעצמי על הפה!
לא רציתי שיראה את ההבעה הכואב בעיניי ומזגתי את המים החמים אל תוך הכוס הגדולה, מביטה בהם מתמזגים יחד עם הקפה הנמס ומקווה שהייתי נעלמת לתוכם.
עצמתי את העיניים חושבת לעצמי- החוקים השתנו עכשיו, את לא יכולה לשמוע על שיר,
את לא רוצה לשמוע על שיר.

הרגשתי את המכה הזו בבטן, לא יודע אם למטה או באמצע, אבל אני קורא לזה ״אגרוף ההפתעה״.
למה היא שואלת אותי על שיר? כאילו למה עכשיו? מה היא לא מבינה שאותה אני רוצה? אתמול היה כל כך חסר חשיבות עבורה?
אני לא רוצה להישמע נשי אבל החוקים השתנו- היא לא אמורה לשאול עליה!
או שהיא עדיין מרגישה ידידה שלי, אולי רק אני עושה מזה סיפור? אולי בכלל היא לא בעניין ולכן היא הלכה? יותר נכון ברחה?
״השלמנו״ זרקתי.
רגע!
למה אמרתי את זה?
בכלל לא דיברנו!
אני לא רוצה לענות לה, לא אחרי אתמול בלילה, אני יודע יותר מתמיד מה אני רוצה אז למה אני לא מסוגל להגיד את זה?
Delete, תמחקי! תשכחי מה שאמרתי!

בדחוק פתחתי את הדלת של המקרר ושמעתי את זה, זה לא קורה לי עכשיו, לא באמת.
אבל ידעתי שהוא שחקן, ואיך הוא לכל הבנות- למה שאני אהיה שונה? הוא יה שבור משיר אז הוא היה צריך להרגיש גבר שוב, ומי אם לא אני שם בתמונה...
היד שלי רעדה על החלב, הרגשתי את כל מצבורי המים בגוף שלי מגיעים לאיזור העיניים וידעתי שאם אני אעז להסתכל בו הם יזרמו החוצה בבת אחת. אז זה מה שזה היה בשבילך? אמרתי לעצמי, העצב בבת אחת התחלף לו בסוג של כעס, תיעוב ושנאה.
כאב לי, לא יודעת בדיוק איפה אבל הרגשתי חלק חלק בגוף שלי נשבר ושוב נשבר לרסיסים קטנים יותר.
״יופי״
הצלחתי להגיד נאחזת במעט הכבוד העצמי שחשבתי שנותר לי ״ידעתי שזה היה סתם עוד ויכוח״
כל מילה הרגישה כמו משקולת שבונה את שרירי הרגש שלי יוצר ויותר, אני לא אתן לו להיכנס למקדש הלב שלי ולהחריב אותי מבפנים.
״אני מקווה שזה ייחזק יותר את הקשר שלכם״ המשכתי,
שיכורה מהרגשת הנצחון שלפתע פקדה אותי, לא מצליחה להבין כמה אני מעמיקה את הקרע בלב של אורי ואיפשהו גם בלב שלי, הוא פשוט לא רוצה אותי...

אני מנסה להאמין למה שאוזניי שומעות, אני לא מצליח להבין את הירידה התחולה שהגענו אליה, שיחה של ארבעה משפטים הפכה לכדור שלג כל כך הרסני שלקח איתו כל סיכוי שהשיחה הזו תסתיים בסצנה דומה לזו של אתמול. אני חייב להפסיק את זה, אני לא יכול לשמוע יותר, לא ממנה, לא את יובלי שלי, היא לא מבינה שזו היא?
היא מבינה, היא פשוט לא בעניין שלי, היא לא רוצה אותי...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Hadas Ohayon עקוב אחר Hadas
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אין המשך???
הגב
דווח
guest
תמשיכי בבקשה
הגב
דווח
guest
המשך דחוף
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
חלומות
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D