כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

פרק 18: שידוך

"מה אתה רוצה לדעת?" שאלתי. "מתי היה החבר האחרון שלך?" – "כיתה ה', הלאה מה עוד?"

"אף פעם לא סיפרת לי על העבר שלך" הוא אמר אמר בשקט כשהוא מחבק אותי מאחור, מעביר את האצבעות שלו באיטיות על הבטן שלי ומניח את הראש שלו על שלי. "איזה עבר?" שאלתי. "העבר שלך, לפני שהכרת אותי. לא יודע אהבה ראשונה, סקס ראשון, גבר משמעותי בחיים שלך, אני לא יודע עלייך כלום" הוא ענה, ממשיך ללטף את הבטן שלי. "מה יש לדעת? אנחנו פה עכשיו וזה מה שחשוב" אמרתי ונישקתי אותו. הוא הפסיק אותי והפסיק ללטף. "למה את מסתירה ממני?" הוא שאל כשהפך לטון רציני והתרומם לישיבה. "אני לא מסתירה אני פשוט לא מבינה למה זה כל כך משנה" עניתי והתיישבתי מולו. "זה משנה לי. את הבת זוג שלי ואני רוצה לדעת מה עבר עלייך, מה עברת עם אחרים, מה עברת לפניי" הוא אמר והסתכל עליי עם מבט חודר. "מה אתה רוצה לדעת?" שאלתי. "מתי היה החבר האחרון שלך?" – "כיתה ה', הלאה מה עוד?" – "כיתה ה'? את רצינית?" הוא שאל מופתע. "משהו בפרצוף שלי מרמז על מופע סטנדאפ כזה או אחר?" שאלתי בציניות וגלגלתי עיניים. "ליז את בת 24" הוא אמר עם פרצוף שהסגיר את השוק שהוא היה בו. "לקח לי הרבה זמן להתאושש ממנו" המשכתי בציניות. "איך זה קרה?" הוא שאל. "היינו בשיעור של שולי, והוא שלח לי פתק לשולחן שהוא רוצה שניפרד" אמרתי. "נו ליז את מוכנה להיות רצינית רגע?!" הוא שאל בתוקפנות. "תגיד לי מה אתה רוצה ממני?" שאלתי בכעס. "שתאמרי לי איך זה קרה שאת בת 24 והחבר היחיד שהיה לך לפניי היה בכיתה ה', זה נראה לך נורמטיבי?" הוא שאל ודיבר עם הידיים תוך כדי. הוא מדבר עם הידיים כשהוא לחוץ או כועס. מעניין באיזה מצב רגשי מהם הוא נמצא. "גיא כך יצא, שחרר ממני" אמרתי וקמתי מהמיטה. "כך יצא? מה זה כך יצא? איך דבר כזה יוצא?!" הוא שאל בטון שהתאים לטון העצבני שלי. "למה זה כל כך מפריע לך? מה הקטע?" שאלתי. "זה לא מפריע לי, אני פשוט רוצה לדעת איך זה קרה זה הכל, כי זה לא שלא היית מאוהבת, וזה לא שכשהכרנו היית בתולה, את הכל, אז איך זה קרה?" הוא שאל והוריד את הטונים. "זה לא משנה" עניתי והורדתי את הראש. "עוד פעם הלא משנה הזה, זה משנה לי את לא מבינה?!" הוא עלה בטונים שוב. "אבל לי זה לא משנה! ואלה החיים שלי אז אל תתערב!" צעקתי. "החיים שלך? בפעם האחרונה שבדקתי עדיין הייתי חלק מהחיים שלך, ואם אני חלק מהם זאת זכותי לדעת" הוא צעק בחזרה. "אין לך שום זכות כזאת" אמרתי כשאני מגחכת. "ואם כן יש לך, אז אולי אתה לא צריך להיות חלק מהחיים האלה" המשכתי ויצאתי מהבית שלו.

"אז אנחנו לא מדברים עכשיו?" קיבלתי הודעה ממנו יומיים אחרי הריב הזה. "אתה שואל כי אכפת לך או כי זה חלק מהזכויות שלך?" השבתי. הוא לא ענה.

"מה הבעיה שלך פשוט לפתוח את כל הקלפים?" אפרת שאלה אותי ולקחה ממני את קערת הפופקורן הענקית שהכינה לשתינו לכבוד בכורת הפרק האחרון של משחקי הכס. "זה לא עניינו" השבתי ודחפתי יד לקערה, למלא את הפה מלא השטויות שלי בפופקורן. "את סתם פחדנית" היא אמרה. "יכול להיות" אמרתי ושיחקתי את עצמי מרוכזת בפרק, מנסה להימנע משאלות נוספות. "הוא לא יברח" היא אמרה וחיבקה אותי. "לדעתי הוא כבר ברח" אמרתי והגברתי את הווליום של הטלוויזיה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

דנה לוי עקוב אחר דנה
שמור סיפור
לסיפור זה 10 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
מי ברח?
הגב
דווח
עלמה עלמה
עלמה עלמה
את כותבת נורא יפהה:)
הגב
דווח
Natali Amiram M
Natali Amiram M
המשך
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דנה לוי
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי
איפה החזייה שלי?
איפה החזייה שלי?
מאת: דנה לוי
מעשה בבתולה
מעשה בבתולה
מאת: דנה לוי
סיפורים אחרונים
הסתערות של תשוקה פרק ג 18+
הסתערות של תשוקה פרק ג 18+
מאת: Gekyosi Geki
כמעט וזה היה פספוס
כמעט וזה היה פספוס
מאת: Lian Sahy
הצד השני של שנינו פרק 10
הצד השני של שנינו פרק 10
מאת: Maya B