כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

רגשות מפלסטיק- פרק 8

דנה מאבדת שליטה

פרק 8:

"הכנתי ארוח-"
"אני חייב לצאת, אני אדבר איתך אחי." נוב פנה לדין –מתעלם ממני לחלוטין- ולאחר שנייה טרק את הדלת של הדירה. כבר שבוע שהוא לא פונה אליי. זה לא באמת משנה כי לא הסתדרנו מלכתחילה, זה גם לא מה שהוא אמר, אלא הדרך שבה הוא אמר את זה. ברור שאני מרגישה דברים, אני כל הזמן מרגישה דברים. פשוט קשה לי לבטא אותם. אני מאוהבת בדין, אני צריכה להצליח במבחנים שלי, אני צריכה להצליח בעבודה שלי, אני צריכה שבגדים בארון יהיו מסודרים לפי צבעים, אני מרגישה חנוקה רוב הזמן, במקביל אני לא מסוגללת להתמודד עם יותר מידי אוויר.
אני מרגישה המון. אני מרגישה הכל. כל מה שהוא מרגיש, רק עם פחות מילים ממנו. אני לא מוצאת מה הבעיה בזה ויותר מהכל, אני לא מבינה למה זה כל כך מפריע לו, אנחנו לא ביחסים ידידותיים או חבריים.
"קרה משהו?" דין קטע את קו המחשבה שלי.
"לא." חייכתי אליו והוא הנהן, אוכל מהשקשוקה שהכנתי.
"את זוכרת לאסוף את העוגה?" הוא שאל.
"אני לא חושבת שאני צריכה לאסוף לו את העוגה. או להגיע, לשם שינוי." משכתי בכתפיי.
"ברור שאת צריכה להגיע. זה היום הולדת של נוב, את גרה איתו בבית. זה כבר אומר שאתם אינטימיים." הוא משך בכתפיו, מכניס עוד אוכל לפה.
"זה אומר שגם אנחנו אינטימיים?" זה נפלט מהר משתכננתי אבל הוא העלה לאט חצי חיוך.
"הייתי רוצה להאמין שיותר ממך ומנוב." הוא ענה, "בבקשה תאספי את העוגה בשבילו, אני לא אספיק..." הוא הוסיף במהירות, משנה נושא ומתעלם מדפיקות הלב שלי.
לי נשאר רק להנהן, תוהה מה במילים שלו גורם לי לשקוע כל פעם מחדש.

כשדין ביקש ממני לאסוף עוגה, הוא לא ציין שהיא נמצאת בקצה השני של העיר ושזאת לא רק עוגה ויש גם תבנית עם מאפינס. הסיכוי שלי לא להרוס את כל האושר הזה לפני שזה מגיע לבר שנוב עובד בו, אפסי.
רונה חיכתה לי מחוץ לפאב. הבטחתי לה שאכין בשבילה שיעורי בית בלינארית בשני שיעורים הקרובים. אם אני לא יודעת מה אני עושה כאן, אז לפחות שלא אהיה היחידה.
"איחרת." היה הדבר הראשון שהיא אמרה לי.
"תקחי את החרא הזה ממני." הייתה התגובה שהיא זכתה לשמוע. כאבו לי שרירי הידיים כי משום מה חשבתי שזה רעיון טוב לחסוך על מונית.
"היי גם לך, תודה שהגעת למסיבה שלא הוזמנת אליה, את חברת אמת." היא אמרה את מה שהייתי אמורה להגיד לה ואני רק גלגלתי עיניים.
"עבר עליי יום נורא. בואי נכנס, נשים את זה, נאחל מזל טוב ונשתה יין זול בדירה, בסדר?" שאלתי ביאוש והיא הנהנה, לוקחת ממני את אחת הקופסאות.
כשנכנסנו בקושי הצלחתי לזהות את האנשים אליהם אני צריכה לגשת. החושך השתלט והמוזיקה הייתה רועשת, אבל נעימה במקביל. ראיתי את רעמת התלתלים של נוב במרחק מספר שולחנות מהמקום בו אני עומדת, הוא היה שקוע בשיחה עם בחורה שלא הכרתי. דין ישב כסא לידו, כשמסביב השולחן יושבים כעשרים אנשים, חלקם גם עמדו.
"דנה!" דין צעק לכיווני וראיתי את הראש של נוב מסתובב אליי במהירות. התקדמתי אליהם בצעדים קטנים, מתעלמת מהמבט החודר שלו.
"מזל טוב." מלמלתי ושמתי את הקופסה על השולחן, רואה את רונה עושה את אותה הפעולה.
"המאפייה שאני אוהב..." הוא בלע רוק וגיחך, פותח את הקופסאות בשניות. העיניים שלו זהרו כמו של ילד קטן שמצא את האפיקומן.
"תודה." הוא הסתכל עליי והנהנתי.
השיחות המשיכו וכמה מהחברים של דין ונוב פנו אליי, כנראה מתוך נימוס, מתעניינים בטיב הקשר שלנו. בהמשך הערב נתתי לרונה מרפקית והיא הנהנה והתחילה להתקדם לכיוון היציאה בזמן שאני מחפשת את נוב פעם נוספת בכדי להיפרד.
"איך זה שילד יום ההולדת יושב לבד על הבר?" שאלתי את רעמת התלתלים שמולי בזמן שהוא הסתובב אליי באיטיות.
"ילד יום ההולדת שותה כוס מים כי הוא קצת שיכור." הוא חייך חיוך עייף.
"אני חייבת לזוז, רציתי להגיד שוב מזל טוב." חייכתי אליו חזרה. "דין ידאג שתחזור הביתה?" הוספתי שאלה.
"את דואגת לי דנה רובין?" הוא שאל ונעמד, רק בשביל למשוך אותי קרוב יותר עד שלא תהיה לי ברירה להתיישב לידו.
"לא ממש." משכתי בכתפיי. "אבל אני באמת צריכה ללכת."
"דין עדיין כאן והוא לבד, זאת ההזדמנות שלך." הוא דיבר ותוך כדי הסתכל לכיוון של דין, שישב בשולחן עם עוד כמה אנשים, בזמן שהוא עסוק בטלפון. תוך כדי ששנינו מסתכלים לכיוון שלו הבנתי כמה קרובים אנחנו וכשניסיתי להסתובב חזרה, הוא עשה את אותו הדבר. יד אחת שלו החזיקה אותי מהמותן והשנייה העבירה קצת מהשיער שהיה על הפנים שלי מאחורי האוזן. "לכי אליו, זאת ההזדמנות שלך. הוא רצה שתבואי." הוא מלמל, מעביר את המבט לשפתיים שלי תוך כדי. הנהנתי לכיוונו, מנסה למצוא אוויר ונעמדת, כשהוא עושה את אותו הדבר.
ניסיתי למצוא את הכוחות להתנתק מהמבט שלו. מהעיניים השגרתיות והכל כל שונות מהעיניים הבהירות של דין, הבחור שאני אוהבת. ניסיתי ולא הצלחתי. המבט נשאר חתום עליו, גם כשהיד שלו הרפתה מעט מהאחיזה, לא מצאתי את הכוח לזוז.
"אולי הוא מחכה רק לך." הוא הזיז את הראש שלו במעט ולחש לי באוזן. "מחכה שתשבי לידו." השפתיים שלו רפרפו על נקודה מתחת לאוזן וגרמו לי להצטמרר. "שתשאלי אותו על היום שלו." הוא המשיך, הפעם הנשיקה הייתה בנקודה נמוכה ועמוקה יותר בצוואר שלי. "שתגידי לו את האמת. פעם אחת שתגידי לו משהו אמיתי." הוא אמר, נושך לרגע את אותה הנקודה.
"פאקינג שיט." המילים נפלטו מבלי שהצלחתי לשלוט בהן, והקול לא תאם לקול הרגיל שלי. זאת הייתה חצי גניחה שגרמה לי לקחת צעד אחורה ולראות את החיוך החצי שיכור, חצי מרוצה שלו.
"אני צריכה ללכת." מלמלתי והוא רק משך בכתפיו בתגובה, חוזר לשבת בנוקדה שישב בה קודם, עם הפנים לברמן.
מעולם לא שמחתי לראות את רונה, כמו ששמחתי לראות אותה מחוץ לפאב.
-----------
היוש,
אני יודעת שעבר שבוע מהפרק האחרון אבל הייתי עמוסה ניורא כי אני עובדת ובמקביל מחפשת דירה וזה קצת הארדקור.
מקווה שזה מפצה על כל העניין.
מחשבות/שאלות/ציפיות? זה הזמן לכתוב לי. אני יותר מאשמח.
השאלות הרגילות-
מה אתם חושבים על הדמויות? על דנה ונוב? דנה ודין?
שתפו אותי 3>

מאיה :) עקוב אחר מאיה
שמור סיפור
לסיפור זה 19 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
האם יהיה המשךךך??
הגב
דווח
guest
???
הגב
דווח
guest
יהיה המשך????????
הגב
דווח
טען עוד 18 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eli Krimov
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shir Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eli Krimov
המדורגים ביותר
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
בואי נגשים חלום ישן
בואי נגשים חלום ישן
מאת: Yoav Rehavi
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
מאת: Omer Levi
מומלצים מהמגזין
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף