כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

אבק של כוכבים - פרק 58

Control alt delete

תוכן עניינים 1. אבק של כוכבים - פרק 12. אבק של כוכבים - פרק 23. אבק של כוכבים - פרק 34. אבק של כוכבים - פרק 45. אבק של כוכבים- פרק 56. אבק של כוכבים - פרק 67. אבק של כוכבים - פרק 78. אבק של כוכבים - פרק 89. אבק של כוכבים - פרק 910. אבק של כוכבים - פרק 1011. אבק של כוכבים - פרק 1112. אבק של כוכבים - פרק 1213. אבק של כוכבים - פרק 1314. אבק של כוכבים - פרק 1415. אבק של כוכבים - פרק 1516. אבק של כוכבים - פרק 1617. אבק של כוכבים - פרק 1718. אבק של כוכבים - פרק 1819. אבק של כוכבים - פרק 1920. אבק של כוכבים - פרק 2021. אבק של כוכבים - פרק 2122. אבק של כוכבים - פרק 2223. אבק של כוכבים - פרק 2324. אבק של כוכבים- פרק 2425. אבק של כוכבים - פרק 2526. אבק של כוכבים - פרק 2627. אבק של כוכבים - פרק 2728. אבק של כוכבים - פרק 2829. אבק של כוכבים - פרק 2930. אבק של כוכבים - פרק 3031. אבק של כוכבים - פרק 3132. אבק של כוכבים - פרק 3233. אבק של כוכבים - פרק 3334. אבק של כוכבים - פרק 3435. אבק של כוכבים - פרק 3536. אבק של כוכבים - פרק 3637. אבק של כוכבים - פרק 3738. אבק של כוכבים - פרק 3839. אבק של כוכבים - פרק 3940. אבק של כוכבים פרק - 4041. אבק של כוכבים - פרק 4142. אבק של כוכבים - פרק 4243. אבק של כוכבים - פרק 4344. אבק של כוכבים - פרק 4445. אבק של כוכבים - פרק 4546. אבק של כוכבים - פרק 4647. אבק של כוכבים - פרק 4748. אבק של כוכבים - פרק 4849. אבק של כוכבים - פרק 4950. אבק של כוכבים - פרק 5051. אבק של כוכבים - פרק 5152. אבק של כוכבים - פרק 5253. אבק של כוכבים - פרק 5354. אבק של כוכבים - פרק 5455. אבק של כוכבים - פרק 5556. אבק של כוכבים - פרק 5657. אבק של כוכבים - פרק 5758. אבק של כוכבים - פרק 5859. אבק של כוכבים - הערת הכותב60. אבק של כוכבים - גראס כחול?61. אבק של כוכבים - פרק 59

פרק מספר 58

יונתן מותיר אותי עם הדיסק און קיי תחוב בתוך ידי באמצע המסיבה, הוא זורק את אחד החיוכים הזחוחים שלו, ״תעשי מה שביקשתי והחשבון בינינו סגור..״ הוא אומר בקריצה ומסתובב,
״רגע!״ אני צועקת לכיוון שלו, הוא מסתובב עם חצי גוף אליי וזורק אליי מבט אדיש,
״לא אמרת לי מה יש פה!״ אני מוצאת את עצמי צועקת באמצע ההמון הרועש ומנופפת בדיסק או קיי.
הוא מסתובב הפעם עם כל הגוף שלו אליי, עומד לנגדי אבל עדיין במרחק שמצריך לנהל את כל הדיון/משא ומתן ההזוי הזה בצעקות
״יותר מידי שאלות סימבה..״ הוא צועק לכיוון שלי ״רק תגרמי לחבר שלך להפעיל את זה.״
הוא לא נותן לי זמן להגיב, מסובב את הגב אליי
אני רצה אחריו ותופסת לו ביד, ״אתה באמת חושב שאני אתן לגפן להדליק משהו שלך בלי לדעת מה זה?״ אני שואלת בטון נוקב,
״כן,״ הוא עונה בנינוחות ״זאת העסקה סימבה.״
הוא משחרר את האחיזה שלי ביד שלו בקלילות ונבלע בין ההמון שממלא את המועדון.
ואני נותרת חסרת אונים, אין סיכוי שאני אוכל לשתף את גפן בהתערבות ההזויה שלי ושל יונתן,
ולתת לו את הדיסק און קיי הזה של יונתן בלי לדעת מה הוא מכיל זה בהחלט סיכון,
מעבר לבקש מגפן משהו שיונתן ביקש ממני, ולהסתכן בתגובה שלו לטיב היחסים ביני לבין יונתן, גם אם גפן יסכים באורך פלא לבקשה ההזויה הזאת, אני לא יודעת מה יש שם שם..
ואם זאת תוכנית נקמה בגפן? להרוס לו את הערב?
ואין דבר שחשוב יותר לגפן מאשר המוזיקה, איך אני אמורה להתמודד עם הסיטואציה הזאת?
איך שאני לא אחשב את זה, זה עלול להסתיים באסון.
אני לוקחת שאיפה עמוקה, שותה עוד צ׳יסר של ג׳ק דנילאס בשלוק, בתקווה שזה יתן לי איזה בוסט של אומץ.

אני מחליטה לגשת לגפן, קשה לתאר במילים את התחושות שאני מרגישה באותו רגע, קשה להסביר מה עובר על הגוף שלי, על פעילות הלב שלי,
פתאום הדבר היחידי שאני מצליחה לשמוע זה את הפעימות העזות של הלב שלי בכל צעד שלי לכיוון של גפן.
כבר איבדתי כל תחושה, אני לא שומעת כלום.
לא את המוזיקה הרועשת, גם לא את הרעש של הבליינים במסיבה.
רק את הלב שלי הולם בחוזקה.
פעימה.
נשימה עמוקה.
פעימה.
עוד נשימה, עוד שאיפה.
פעימה.
בום בום בום,
כאילו הלב וכל מערכת העצבים במסיבת טראנס.
אני כבר קרובה לגפן..
״בלונדי..״ אני ממלמלת כשאני קרובה אליו, הוא כנראה מבחין במבט המבועת שלי, הוא מסמן לדיג׳י השני שאיתו בעמדה עם העיינים שהוא לוקח כמה דקות.
״הכל בסדר?״ הוא שואל בנימה מודאגת
אני מנידה עם הראש שלי לשלילה, ״מה קרה?״ הוא שואל והאישונים שלו מתרחבים, מביטים בי, גורמים ללב שלי להשתולל, לפחד להשתלט עליי.
״הכל בסדר..״ אני בולעת רוק
״זה לא נראה ככה..״ הוא נאנח ומלטף את הפנים שלי ברכות, ואני הפעם לא נותנת לעצמי להתמכר למגע, משפילה את המבט למטה, מחזיקה חזק בתוך האגרוף שלי את הדיסק און קיי של יונתן, ברמה שאולי אני מקווה בסתר ליבי שהוא ימעך, וזה יהיה אסון נפלא.
אבל לא. הוא חי ושלם, בתוך היד שלי, שמתחילה להזיע מלחץ.
אני תופסת לגפן ביד, ומכניסה לתוכה את הדיסק און קיי הארור הזה.
הוא ממצמץ בעייניו היפות מספר פעמים, מביט בדיסק און קיי, מביט בי, ושוב בדיסק, ושוב בי,
״מה זה אירה?״
אני נאנחת בכבדות ״תוכל לנגן את זה?״
״מה זה?״ הוא שואל שוב
אני לוקחת שאיפה עמוקה ״זה של יונתן..״ אני לוחשת.
״של יונתן?״ הקול שלו מזועזע ״אין סיכוי!״ הוא פוסק.
״בבקשה בלונדי..״ הקול שלי מתחיל להשבר ואני מרגישה חסרת אונים.
״מה לך ולו?״ הוא דוחף אותי מעט למקום שבו יש פחות רעש, פחות אנשים, יותר אני וגפן לבד.
לבד עם הדיסק און קיי של יונתן.
״את רוצה לענות לי?״ ארשת פניו רצינית, פחות שלווה ועדינה מזו שהתרגלתי אליה.
״כלום גפן.. באמת שכלום..״ אני כמעט ונשברת, ״אתה מוכן פשוט לנגן את זה?״ אני לא מצליחה להסתיר את הייאוש בקול שלי.
״לא אני לא!״ הטון שלו עולה בכמה אוקטבות, והמבט שלו חודר לתוכי כשהוא מביט לתוך עייני, ספק כועס, ספק מאוכזב, ספק עצבני, או שזה שילוב של כל האלמנטים.
״גפן בבקשה..״ הקול שלי מתחנן
״אירה לא!״ הוא צועק, ולא בגלל הרעשים, זו צעקה מתוך מקום של כעס משולב בעצבים.
״בלונדי..״ אני מחייכת חצי חיוך ״בבקשה..״
זה רק ניסיון נואש לרכך אותו.
״אמרתי כבר שאין סיכוי!״
ניסיון לא מוצלח, הוא מסתובב ללכת ואני עוצרת אותו.
״אירה את באמת רוצה לריב בגלל זה?״
״אנחנו רבים?״ אני מביטה בו מבועתת,
״רבים, מתווכחים.״ הוא אומר בגלגול עיינים ״תקראי לזה איך שאת רוצה.״
״גפן לא..״ הקול שלי רועד, ואני מתחרטת כל כך בתוך תוכי על היצר החטטני שלי, על ההתערבות הדבילית הזאת.
״אז תפסיקי להתעסק בו!״ הוא עונה בתוקפנות, ״מה פאקינג יש לך איתו?!״
״אין לי איתו כלום בלונדי, אני נשבעת!״
״אז בטח לא יהיה אכפת לך..״ הוא אומר, ואני מבולבלת, הוא משליך את הדיסק און קיי על הרצפה ומועך אותו ברגלו.
״עכשיו תסלחי לי יש לי מסיבה על הראש.״ הוא פולט בקרירות ומסתלק משם.
פשוט לא ייאמן, כמה שהכל גרוע, מה כבר עשיתי שמגיע לי שכל דבר טוב שיש לי יהרס?

גפן חוזר לעמדת הדיג׳י, מתעלם ממני במהלך כל הלילה, אני רק רוצה שהלילה הזה ייגמר,
שאני פשוט אעלם לשם, אפשר לעשות control alt delete על כל היום הזה פשוט?
״אז אני מבין שלא ביקשת ממנו.״ אני שומעת קול מאחורי גבי, ואני לא צריכה שום רמז לגבי זהות האדם מאחורי הקול הזה. אני מסתובבת ויונתן עומד מולי, אני מביטה בו בחוסר חשק מוחלט.
״כן ביקשתי.״ אני פולטת ״הוא שבר את הדיסק און קיי שלך.״ אני מוסיפה
״אידיוט..״ הוא מסנן מבין שיניו, ״יונתן פשוט תתרחק ממני!״ אני יורה בזעם ״אתה פשוט מקלקל לי את הכל.״ אני דוחפת אותו כשהוא מתקדם צעד לעברי ״אל תתקרב אליי!״ אני מביטה בו בסלידה.
ואני נותרת שם בין המון אנשים, מסיבה הומה, ומרגישה הכי לבד שהרגשתי מזה זמן רב.
וזה יותר מידי בשבילי, אני מחליטה לעזוב את המקום זה לא שלגפן אכפת, זה לא שלמישהו בעולם אכפת, ושוב אני מזמינה את ההרס העצמי אליי במשלוח אקספרס.
והורסת כל פיסת של דבר טוב שיש לי בחיים האלה.

אני נוסעת לכיוון הדירה שלי ושל גפן בלי לומר מילה לאף אחד, אני קצת שבורה.
על מי אני עובדת? אני שבורה לגמרי.
אני נוחתת במיטה שלי בחדר שלי, ותחושה נוראית מציפה אותי.
נמאס לי להרוס את כל הטוב שמתחיל להבנות סביבי, אם למישהו יש כוונה להשלות אותי שיש לי משהו טוב, ואז לנפץ לי את האשליות, אני מעדיפה לחיות בעולם בלי טוב, בלי טוב שאני מחרבת פעם אחרי פעם.
בבוקר למחרת אני מתעוררת, גפן לא לצידי,
היה בי איזשהו רסיס של תקווה שהוא יחזור, וישן לצידי, שהכל יתוקן, אבל שוב אני מתבדה.
אני מחפשת את גפן בחדר שלו, המיטה שלו מסודרת.
הפחד תוקף אותי, הריב השטותי הזה שלנו היה כל כך נוראי שזה מנע ממנו לישון בבית?
הראש שלי מתמלא באלפי תסריטים נוראים, על בחורות אחרות שאולי גפן העביר איתן את הטעם הרע שאני הותרתי בו אתמול.
אני יורדת בחוסר חשק מוחלט לקומה למטה,
נכנסת למטבח, על האיי שבמטבח מונח מאפה וכוס מיץ אשכוליות, עם פתק קטן.

״אני לא משלה את עצמי, אני כבר יודע מה קורה..
כי כשאתה אוהב, אתה מקשיב.. אתה מקשיב ולא רק שומע, והרי שפעמיים מיץ אשכוליות על אוטומט גם אם היא לא קמה לצידך, אומר שאתה דואג לה, ורוב הסיכויים שהיא חשובה לך, כמו שאתה חשוב לעצמך, ואולי אפילו יותר.. ורוב הסיכויים שנדפקת, כי לחשוב בשניים זה הרבה יותר מסובך - מסובך בקטע טוב אבל ;)
וכבר מהרגע הראשון הבנת כמה מסובכת היא..
אבל זה מאוחר מידי, כי רוב הסיכויים שאתה כבר אוהב אותה יותר מידי..
אני אוהב אותך קראסביצ׳ה..״

אז אולי בכל זאת לא צריך control alt delete?

היי, מצטערת שעשרה ימים לא היה פרק, החופש מהלימודים קצת חירפן אותי, ואני לא אתן לכם פה רשימת תרוצים, רק מקווה שאתם לא כועסים יותר מידי.. אני אוהבת אתכם והתגעגעתי כל כך! מבטיחה שלא יהיו יותר פערים כאלו בין פרק לפרק, אוהבת אנה3>

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Anna Shtren עקוב אחר Anna
שמור סיפור
לסיפור זה 41 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
אז הוא כן אוהב אותה
הגב
דווח
Yuval Asher
Yuval Asher
היי,אני ממש ממש אוהבת את הסיפור שלך.
התחלתי לקרוא לא מזמן וההמתנה לפרק הבא כבר מוציאה אותי מדעתי!
במשך ארבעה שבועות לא העלת דבר.
אני מבינה שהלחץ מהלימודים קשה וזה ממש מאתגר לכתוב סיפור בנוסף.
אני ממש לא אומרת שאת צריכה להזניח את הלימודים שלך לטובת הסיפור אבל לפחות תוכלי להקדיש קצת זמן לכתיבת ההמשך?
הגב
דווח
Anna Shtren
Anna Shtren
היי , עלה פרק ההמשך.
כמובן שהסברתי מדוע נעלמתי בפוסטים קודמים:)
מקווה שיתקבל בהבנה❤
הגב
דווח
טען עוד 57 תגובות
כותבי החודש בספרייה
קומדיה
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
מאת: Eltchin's Emotions
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
מאת: Nizan Zarotski
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
מאת: C Y
סיפורים אחרונים
אהבה שאינה תלויה בדבר.
אהבה שאינה תלויה בדבר.
מאת: ???? ?? ??? ???
love and dolphins
love and dolphins
מאת: אביטל סיאני
אור חדש
אור חדש
מאת: רון יעקובסון
ברקת נוצצת פרק 5
ברקת נוצצת פרק 5
מאת: אביטל סיאני
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan