כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

מה אנחנו עושים?! פרק 93

אני רוצה אותה.. אני חייב אותה.. אני לא יכול יותר, זה חזק ממני..

תוכן עניינים 1. מה אנחנו עושים?! פרק 12. מה אנחנו עושים?! פרק 23. מה אנחנו עושים?! פרק 34. מה אנחנו עושים?! פרק 45. מה אנחנו עושים?! פרק 56. מה אנחנו עושים?! פרק 67. מה אנחנו עושים?! פרק 78. מה אנחנו עושים?! פרק 89. מה אנחנו עושים?! פרק 910. מה אנחנו עושים?! פרק 1011. מה אנחנו עושים?! פרק 1112. מה אנחנו עושים?! פרק 1213. מה אנחנו עושים?! פרק 1314. מה אנחנו עושים?! פרק 1415. מה אנחנו עושים?! פרק 1516. מה אנחנו עושים?! פרק 1617. מה אנחנו עושים?! פרק 1718. מה אנחנו עושים?! פרק 1819. מה אנחנו עושים? פרק 1920. מה אנחנו עושים?! פרק 2021. מה אנחנו עושים?! פרק 2122. מה אנחנו עושים?! פרק 2223. מה אנחנו עושים?! פרק 2324. מה אנחנו עושים?! פרק 2425. מה אנחנו עושים?! פרק 2526. מה אנחנו עושים?! פרק 2627. מה אנחנו עושים?! פרק 2728. מה אנחנו עושים? פרק 2829. מה אנחנו עושים?! פרק 2930. מה אנחנו עושים?! פרק 3031. מה אנחנו עושים?! פרק 3132. מה אנחנו עושים?! פרק 3233. מה אנחנו עושים?! פרק 3334. מה אנחנו עושים?! פרק 3435. מה אנחנו עושים?! פרק 3536. מה אנחנו עושים?! פרק 3637. מה אנחנו עושים?! פרק 3738. מה אנחנו עושים?! פרק 3839. מה אנחנו עושים?! פרק 3940. מה אנחנו עושים?! פרק 4041. מה אנחנו עושים?! פרק 4142. מה אנחנו עושים?! פרק 4243. מה אנחנו עושים?! פרק 4344. מה אנחנו עושים?! פרק 4445. מה אנחנו עושים?! פרק 4546. מה אנחנו עושים?! פרק 4647. מה אנחנו עושים?! פרק 4748. מה אנחנו עושים?! פרק 4849. מה אנחנו עושים?! פרק 4950. מה אנחנו עושים?! פרק 5051. מה אנחנו עושים?! פרק 5152. מה אנחנו עושים?! פרק 5253. מה אנחנו עושים?! פרק 5354. מה אנחנו עושים?! פרק 5455. מה אנחנו עושים?! פרק 5556. מה אנחנו עושים?! פרק 5657. מה אנחנו עושים?! פרק 5758. מה אנחנו עושים?! פרק 5859. מה אנחנו עושים?! פרק 5960. מה אנחנו עושים?! פרק 6061. מה אנחנו עושים?! פרק 6162. מה אנחנו עושים?! פרק 6263. מה אנחנו עושים?! פרק 6364. מה אנחנו עושים?! פרק 6465. מה אנחנו עושים?! פרק 6566. מה אנחנו עושים?! פרק 6667. מה אנחנו עושים?! פרק 6768. מה אנחנו עושים?! פרק 6869. מה אנחנו עושים?! פרק 6970. מה אנחנו עושים?! פרק 7071. מה אנחנו עושים?! פרק 7172. מה אנחנו עושים?! פרק 7273. מה אנחנו עושים?! פרק 7374. מה אנחנו עושים?! פרק 7475. מה אנחנו עושים?! פרק 7576. מה אנחנו עושים?! פרק 7677. מה אנחנו עושים?! פרק 7778. מה אנחנו עושים?! פרק 7879. מה אנחנו עושים?! פרק 7980. מה אנחנו עושים?! פרק 8081. מה אנחנו עושים?! פרק 8182. מה אנחנו עושים?! פרק 8283. מה אנחנו עושים?! פרק 8384. מה אנחנו עושים?! פרק 8485. מה אנחנו עושים?! פרק 8586. מה אנחנו עושים?! פרק 8687. מה אנחנו עושים?! פרק 8788. מה אנחנו עושים?! פרק 8889. מה אנחנו עושים?! פרק 8990. מה אנחנו עושים?! פרק 9091. מה אנחנו עושים?! פרק 9192. מה אנחנו עושים?! פרק 9293. מה אנחנו עושים?! פרק 9394. מה אנחנו עושים?! פרק 9495. מה אנחנו עושים?! פרק 9596. מה אנחנו עושים?! פרק 9697. מה אנחנו עושים?! פרק 9798. מה אנחנו עושים?! פרק 9899. מה אנחנו עושים?! פרק 99100. מה אנחנו עושים?! פרק 100 ואחרון

אסי..
אני ניגש לדלת ולפני עומדים שני שוטרים..
בראש אני כבר מריץ כל סרט אפשרי על יוני, על שמנת שלי שאולי חזרה והגישה תלונה..
"אני אסי.."
אחים שלי כבר נעמדים מאחורי והשקט מסביב נהיה מטריד..
"קיבלנו מידע לגביך היינו שמחים לדבר איתך לבד"
"איזה מידע?"
"בוא איתנו החוצה נוכל לדבר"
"הוא לא הולך לשום מקום איתכם, אנחנו באמצע אירגונים להלוויה, אבא שלנו נפטר"
"משתתפים בצערכם, אבל אנחנו חייבים לדבר איתו"
"אני לא מבין.. ממי קיבלתם מידע עליי ואיזה.. ?"
"אנחנו לא יכולים לפתוח את זה כאן.."
יש לציין שהם מאוד מאופקים ומנומסים, כנראה בגלל שהבינו שהגיעו לבית אבלים..
אני מסתובב לאחים שלי ואני רואה אותם דרוכים..
"אני תכף בא.."
"אל תתעכב"
אני יוצא וסוגר אחרי את הדלת, אנחנו יוצאים מהבניין ותופסים פינה שקטה לדבר בה..
בזמן שהם מאמתים איתי כמה פרטים אני קולט את עינב מסתכלת ולא משחררת..
בת זונה!
נופל לי האסימון ואני מבין שהדפוקה הזאת פתחה עלי את הפה והיא הולכת לסבך אותי..
איך לא דאגתי להשתיק אותה איכשהו.. בת זונה!
אני עומד מולם עצבני, כבר לא נינוח כמו שהייתי, חושב מה להגיד להם, חושב איך אני יוצא מזה בלי להסתבך עכשיו..
"תראה אסי אתה על תנאי ואתה יודע את זה.. למה אתה מסתבך?"
"מסתבך במה?"
"אתה יודע על מה אני מדבר"
"לא אני לא.. דבר ברור תעשה טובה הראש שלי לא כאן, אבא שלי נפטר היום, דברו ושתחררו ממני"
אני תוקף אותם ואת המצפון שלהם, מנסה להרוויח עוד קצת זמן..
"קיבלנו מידע שחזרת לסחור בשביל שאול"
"וואלה?! מי זה הטמבל הזה שאמר לכם את זה?!"
"אתה יודע שאין לנו אפשרות להגיד.. לא חבל שאתה מסתבך שוב.. ?!"
"אני לא מסתבך ואני לא עם שאול!"
"למה חזרת לעיר?"
"סליחה?! אני צריך אישור מיוחד לחזור לבית של ההורים שלי?! אני צריך לבקש אישור ממישהו להיכנס לעיר הזאת?!"
"יש סיבה שבגללה חזרת, נעלמת למספיק זמן מה קרה ניגמר הכסף? באת לעשות כסף קל?"
השוטר השני פותח את הפה ועוד רגע אני פותח לו את הראש רק מהעצבים שיש לי בגוף באותו רגע..
"אתם עושים צחוק?! אין לכם דברים אחרים לעשות חוץ מלבלבל לי במוח עכשיו?!"
"בינתיים אתה מבזבז לנו את הזמן, תתחיל לדבר!"
"אין מה לדבר ואתם באתם לפה לבזבז את הזמן, כניראה שבעיר הזאת אין לשוטרים משהו טוב לעשות חוץ מלהטריד אותי..
חזרתי כדי לטפל בהורים שלי בזמן שאבא שלי היה מאושפז במצב קשה ואמא שלי בקושי תפקדה! מי שנתן לכם את המידע הזה כניראה ממש סובל מהעובדה שאני כאן, נתנו לכם מידע שגוי, כדאי שתבדקו טוב את האמינות של האנשים שבאים אליכם.."
אני מסיים את המשפט כשאני מסתכל עליה..
הם קולטים את המבט שלי ומסתובבים כדי להבין על מי אני מסתכל ככה, הם רואים אותה והיא משפילה את המבט הדפוק שלה לכיוון הריצפה..
"עכשיו תסלחו לי אבל יש לי הלוויה על הראש ואני אשמח לא לראות את הפרצוף שלכם פה עוד פעם!"
אני לא מאפשר להם להגיב ואני מסתובב והולך ואני מקווה שבזה סגרתי את הפינה איתם, אבל אני גם יודע שאני חייב לשמור על התחת שלי עכשיו!
אני נכנס פנימה והמבטים מופנים אליי..
"הכל בסדר.."
אני זורק לאוויר רק כדי שישחררו ממני את עיניים העוקבות שלהם ובורח שוב לחדר שלי..
הריח של הבושם שלה כבר מזמן הפך למנת הסם הקבועה שלי ואני לא מצליח להיגמל ממנו..
אני מסניף אותו וזה הכי קרוב ללהרגיש אותה עכשיו איתי..
כל כך הרבה פעמים רציתי לנפץ אותו על הקיר אבל לא באמת יכולתי..
אני מניח אותו על השידה רק מהפחד שמכל העצבים שמשתוללים בתוכי אני אשבור אותו לרסיסים..
אני חייב לעוף מפה אחרי השבוע הזה.. לא תהיה לי עוד הזדמנות..
בזמן שאני שקוע במחשבות, אני מרגיש את הדלת נפתחת..
"מה רצו.. ?"
"שום דבר.. עינב הדפוקה הזאת פתחה את הפה שלה וכמעט הפילה אותי, מה שאומר שעכשיו אני צריך לשמור על התחת שלי יותר מתמיד"
"מה היא רוצה זאת?"
"תאמין לי שחר, אין לי מושג.. הבחורה מופרעת"
"בחורה שפגעו בה הופכת למסוכנת.."
"ממש אחלה זמן לצחוק על זה.. המטומטמת הזאת יכלה לסבך אותי עכשיו.."
הוא צוחק ואני יושב מולו מתוסכל..
"טוב יאללה נטפל בזה אחר כך.. יש לנו מלא על הראש עכשיו.. קום"
הוא דופק לי כאפה לכתף, מעיר אותי מהבועה שנכנסתי אליה ואני קם ונעמד מולו..
"יהיה בסדר.."
הוא אומר ואני כל כך לא רגיל לקבל מאחים שלי מילים שירגיעו שכשהוא אומר את זה אני אשכרה מאמין לו..
אנחנו יוצאים מהחדר ונראה שהבית שלנו הפך לפאקינג תחנת רכבת עמוסה..
השעות עוברות ואנחנו מתארגנים לקראת הלוויה עצמה..
אני בקושי מרגיש כבר את הגוף, מרגיש כמו רוח, כאילו הכל עובר דרכי ואני על אוטומט..
הרגשה מסריחה.. קשה..
יצאנו לבית העלמין כשהבכי של אמא שלי מלווה אותנו יחד עם הבכי של האחיות של אבא שלי שהצטרפו אלינו בדיוק כשיצאנו..

הלוויה הייתה ארוכה, צורמת וקשה לאור העובדה שהוא סבל כל כך הרבה..
קולות הבכי והכאב קרעו את כולם שם ולא היה אחד שהעין שלו נשארה יבשה, חוץ משלושתנו..
שלושת הבנים שלו.. עמדנו דרוכים, שומרים על חזות קשוחה כי ככה לימדו אותנו, כי ככה אילפו אותנו! לא לחשוף את הרגש ואת הכאב מול אנשים..
אנחנו חוזרים לשכונה וכשכולם לאט לאט מתפנים לנו מהעין ונותנים קצת אוויר, אני מתיישב ליד אמא שלי..
"אמא תשכבי לישון קצת.."
"איך אני יכולה לישון.. ?!"
"את חייבת לנוח.. תעצמי עיניים לפחות"
החברה שלה מסמנת לי ואני קם ומתקרב אליה..
"קח זה יעזור לאמא לישון.. תתן לה את זה"
"מה זה?"
"זה יעזור לה לישון.. זה כדור הרגעה, לפחות שהלילה תנוח קצת"
"אני לא רוצה שהיא תיקח את זה.."
"זה טבעי.. זה לא כדור מזיק"
אני לוקח את הכדור למרות שאני מהסס לתת אותו לאמא שלי..
אבל אני רואה אותה, אני רואה איך היא נראת ואיך היא מרגישה ואני לא יכול לסבול את זה יותר.. יום שלם היא מענה את עצמה ולא מצליחה להרגע, זה לא בריא לה..
היא שותה את הכדור ואני מתיישב לידה עד שהיא נרדמת..
בזמן הזה החברות שלה אירגנו את הבית, אירגנו דברים למחר וניפרדו מאיתנו בהוראה שנלך לישון כי מחר יהיה יום ארוך..
אחים שלי ניזרקים בחדר, אמא שלי שוכבת בסלון ואני מוצא את עצמי יושב לידה על הריצפה כשכל הגוף שלי כואב את המוות של אבא שלי.. כואב את העובדה שלא היה לי מספיק זמן איתו..
אני יושב לידה, מסתכל עליה כשהיא סוף סוף עוצמת עיניים בנחת..
חושב מה יהיה איתה אחרי השבוע הזה.. אני חייב להשאיר לעצמי את האפשרות לחזור לכאן בלי להיות חייב לשאול..
אני משחרר אוויר ברמה שבא לי כבר להתפוצץ מרוב שהוא חונק אותי..
אני קם ויוצא החוצה, אני מתיישב מחוץ לבניין, מדליק סיגריה וסופג אלי את הרוח והשקט..
סוף סוף קצת שקט..
היא תוקפת.. משום מקום העיניים שלה צצות וגורמות ללב שלי להשתולל, גורמות ללב שלי לרצות אותה בלי הכרה..
כל כך מתגעגע למבט שלה, למבט המכושף הזה שלה, לרוך שבה..
אני רוצה אותה.. אני חייב אותה.. אני לא יכול יותר, זה חזק ממני..
אני מחליט להתקשר לנעמה.. אחרי תקופה שלא דיברתי איתה למרות שאני משתדל ליצור קשר מדי פעם..
"הלו.."
"מוח.."
"פינקי.. ?"
"כן.."
"הכל בסדר? קרה משהו.. ?"
"קורה הרבה.."
"אולי תחזור כבר.. ?"
"עוד מעט.. מה איתכם?"
"אנחנו בסדר, עדיין פה, עדיין באותה מתכונת.. מתים שתחזור כבר"
"מוח.."
"מה מאמוש?"
"יש חדש ממנה?"
"לא.."
אני משחרר שוב אוויר והיא שומעת את הייאוש שלי..
"פינקי אולי תתקשר אליה? אולי היא תהיה זמינה? אולי היא תראה מספר חסום ותדע כמונו שזה אתה.. תעשה משהו אם אתה כל כך מתגעגע.."
"זה כבר מעבר לגעגוע מוח.."
"אז דיי עם המרחק הזה.. תעשה משהו.. יש לכם משהו כל כך מיוחד אל תתנו לשום דבר יותר להפריד בינכם.."
"הלוואי וזה היה כל כך פשוט.."
"תרים את הראש, אין שום דבר שיכול לעמוד בין אהבה כזאת!"
"אולי את צודקת.."
"אין אולי אני תמיד צודקת לא סתם קוראים לי מוח"
היא צוחקת ואני מבין כמה התגעגעתי אליה, כמה הם כולם חסרים לי..
"מה שלום אבא שלך.. ?"
"מתאר לעצמי שהוא במקום שכולו טוב.."
אני עונה לה בציניות האופיינית שלי והיא שותקת..
"הכל בסדר מוח.. אני בסדר"
"מתי.. ?"
"היום בבוקר"
"מה?!"
"כן.. את האמת רק מקודם חזרנו מהלוויה.."
"אסי.. אני כל כך מצטערת.."
"זה בסדר נעמה, הכל בסדר"
"אני שונאת שאתה אומר את המשפט הזה.."
"אני יודע.."
"אתה צריך משהו.. ? אפשר לבוא אליך?"
"אני מעדיף שלא.. אני מעריך את זה אבל עדיף שלא.."
"אני אכבד כל מה שתגיד.. רק תדע שאני כאן.. כולנו כאן בשבילך ולא משנה מה!"
"אני יודע.."
"אסי.. תתקשר אליה, אני מתחננת אליך.."
"אני אחשוב על זה.."
"תתקשר יותר.."
"אני מבטיח"
"אני אוהבת אותך פינקי.."
"גם אני אוהב אותך מוח"
אני מנתק את השיחה ומרגיש שהיא עשתה לי קצת טוב..
אני מבין כמה הם חשובים לי וחלק חשוב בחיים שלי..
אני משחרר עשן סיגריה ומרגיש את הלב שלי דופק בקצב, מחסיר פעימה כל רגע רק מהמחשבה עליה..
אני מסתכל על הטלפון כבר יכול לדמיין את הקול שלה כשהיא עונה..
אלוהים כמה אני רוצה לשמוע אותה, להרגיש אותה, לחוות אותה, להיות איתה..
אני מסתכל על הטלפון ואני על הקצה..
ומה אם היא לא שם יותר? מה אם היא לא מרגישה כמוני יותר, מה אם היא בחרה להעלם כדי להמשיך הלאה בחיים שלה ולהניח הכל בצד.. ? מי אני שאפריע לה פתאום.. ?!
כוסאמק!

********************
פרק פרק פרקקקקקקקקק לקראת שבת!
אהבות שליייייי כמה געגועים אליכם!
מה אתם חושבים על הפרק? על אסי? מה הוא יעשה?
ספרו לי מה אתם חושבים..
מה נראה לכם שהוא יעשה ומה יקרה הלאה.. ?
שתהיה לכם שבת קסומה ונעימה מלאה באהבה!
אוהבת אתכם הכי בעולם, כמובן שתמיד כאן איתכםםם!
נתראה בפרק הבאאאאאא

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 15 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מילים כמו חול
הגב
דווח
ר .
ר .
זוכר שהיא לא חייבת לך כלום?!?
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
אהובים מעדכנת שמחר יעלה פרק במקום היום.. סורייייייייייייייי אני ביום מטורף!!!
אוההת אתכם מלא❤❤❤❤
הגב
דווח
טען עוד 32 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan