כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

מה אנחנו עושים?! פרק 92

היא כמו פאקינג קרן אור בכל החיים החשוכים שיש לי..

תוכן עניינים 1. מה אנחנו עושים?! פרק 12. מה אנחנו עושים?! פרק 23. מה אנחנו עושים?! פרק 34. מה אנחנו עושים?! פרק 45. מה אנחנו עושים?! פרק 56. מה אנחנו עושים?! פרק 67. מה אנחנו עושים?! פרק 78. מה אנחנו עושים?! פרק 89. מה אנחנו עושים?! פרק 910. מה אנחנו עושים?! פרק 1011. מה אנחנו עושים?! פרק 1112. מה אנחנו עושים?! פרק 1213. מה אנחנו עושים?! פרק 1314. מה אנחנו עושים?! פרק 1415. מה אנחנו עושים?! פרק 1516. מה אנחנו עושים?! פרק 1617. מה אנחנו עושים?! פרק 1718. מה אנחנו עושים?! פרק 1819. מה אנחנו עושים? פרק 1920. מה אנחנו עושים?! פרק 2021. מה אנחנו עושים?! פרק 2122. מה אנחנו עושים?! פרק 2223. מה אנחנו עושים?! פרק 2324. מה אנחנו עושים?! פרק 2425. מה אנחנו עושים?! פרק 2526. מה אנחנו עושים?! פרק 2627. מה אנחנו עושים?! פרק 2728. מה אנחנו עושים? פרק 2829. מה אנחנו עושים?! פרק 2930. מה אנחנו עושים?! פרק 3031. מה אנחנו עושים?! פרק 3132. מה אנחנו עושים?! פרק 3233. מה אנחנו עושים?! פרק 3334. מה אנחנו עושים?! פרק 3435. מה אנחנו עושים?! פרק 3536. מה אנחנו עושים?! פרק 3637. מה אנחנו עושים?! פרק 3738. מה אנחנו עושים?! פרק 3839. מה אנחנו עושים?! פרק 3940. מה אנחנו עושים?! פרק 4041. מה אנחנו עושים?! פרק 4142. מה אנחנו עושים?! פרק 4243. מה אנחנו עושים?! פרק 4344. מה אנחנו עושים?! פרק 4445. מה אנחנו עושים?! פרק 4546. מה אנחנו עושים?! פרק 4647. מה אנחנו עושים?! פרק 4748. מה אנחנו עושים?! פרק 4849. מה אנחנו עושים?! פרק 4950. מה אנחנו עושים?! פרק 5051. מה אנחנו עושים?! פרק 5152. מה אנחנו עושים?! פרק 5253. מה אנחנו עושים?! פרק 5354. מה אנחנו עושים?! פרק 5455. מה אנחנו עושים?! פרק 5556. מה אנחנו עושים?! פרק 5657. מה אנחנו עושים?! פרק 5758. מה אנחנו עושים?! פרק 5859. מה אנחנו עושים?! פרק 5960. מה אנחנו עושים?! פרק 6061. מה אנחנו עושים?! פרק 6162. מה אנחנו עושים?! פרק 6263. מה אנחנו עושים?! פרק 6364. מה אנחנו עושים?! פרק 6465. מה אנחנו עושים?! פרק 6566. מה אנחנו עושים?! פרק 6667. מה אנחנו עושים?! פרק 6768. מה אנחנו עושים?! פרק 6869. מה אנחנו עושים?! פרק 6970. מה אנחנו עושים?! פרק 7071. מה אנחנו עושים?! פרק 7172. מה אנחנו עושים?! פרק 7273. מה אנחנו עושים?! פרק 7374. מה אנחנו עושים?! פרק 7475. מה אנחנו עושים?! פרק 7576. מה אנחנו עושים?! פרק 7677. מה אנחנו עושים?! פרק 7778. מה אנחנו עושים?! פרק 7879. מה אנחנו עושים?! פרק 7980. מה אנחנו עושים?! פרק 8081. מה אנחנו עושים?! פרק 8182. מה אנחנו עושים?! פרק 8283. מה אנחנו עושים?! פרק 8384. מה אנחנו עושים?! פרק 8485. מה אנחנו עושים?! פרק 8586. מה אנחנו עושים?! פרק 8687. מה אנחנו עושים?! פרק 8788. מה אנחנו עושים?! פרק 8889. מה אנחנו עושים?! פרק 8990. מה אנחנו עושים?! פרק 9091. מה אנחנו עושים?! פרק 9192. מה אנחנו עושים?! פרק 9293. מה אנחנו עושים?! פרק 9394. מה אנחנו עושים?! פרק 9495. מה אנחנו עושים?! פרק 9596. מה אנחנו עושים?! פרק 9697. מה אנחנו עושים?! פרק 9798. מה אנחנו עושים?! פרק 9899. מה אנחנו עושים?! פרק 99100. מה אנחנו עושים?! פרק 100 ואחרון

אסי..
אני לא יודע מי בדיוק מדברת איתי אבל אני כבר יכול להבין מה היא רוצה להגיד כשאני שומע את הצעקות של אמא שלי ברקע..
"אני מגיע! תגידי לה שאני מגיע!"
אני לא מקשיב לה ובשלב מסויים אני פשוט צועק לה שאני בא ומנתק את הטלפון..
אני מחייג לאחים שלי ואף אחד מהם לא עונה לי..
אני מחייג שוב כשהידיים שלי מזיעות ורועדות מרוב לחץ כשאני מסרב להאמין למה שאני הולך להגיד להם..
"מה יש ילד זין? למה כל הזמן אתה מעיר אותי משינה?!"
"רועי.."
"נו מה עכשיו?!"
"קום תביא את שחר ותגיעו לבית חולים"
"תן לי לישון בחיאת אסי נלך בערב.."
"אין בערב.. נראה לי שאבא.."
"שאבא מה?"
"התקשרו אלי ושמעתי את הצעקות של אמא, נראה לי אבא.. נפטר"
"אסי מה אתה אומר לי?!"
"אני אומר שתקומו ותגיעו כי אין לי מושג מה הולך שם!"
אני מנתק את הטלפון וטס כל הדרך לבית החולים..
אלוהים הלוואי ואני טועה, הלוואי וזאת לא היא שצעקה, הלוואי ולא קרה לו שום דבר..
אני מגיע ורץ למחלקה וככל שאני מתקרב אני שומע את הבכי והצעקות של אמא שלי..
אני נכנס לחדר והיא שוכבת לידו על המיטה..
מחבקת את הגופה של אבא שלי.. מסרבת לעזוב אותו, מסרבת לזוז ממנו..
שורה של רופאים ואחיות מקיפים אותה בזמן שהיא בוכה את החיים שלה לגוף שלו..
אני נכנס ביניהם ורואה אותה אוחזת בו.. מאגרפת את ידיה בפיג'מה שלבש ולא משחררת..
אני ניגש אליה כשהיא כבר עייפה מלבכות, עייפה מלצרוח את שמו..
"אמא.. תעזבי, תשחררי, בואי אליי.."
היא לא מקשיבה ומשחררת על האיש שאהבה במשך שנים, את כל הדמעות שאגרה עם הזמן, משחררת עליו את כל הפחדים, את כל הכעס, את כל הכאב..
אני נעמד מאחוריה, אוחז בכתפיה ומקווה שהיא תרפה..
דקות ארוכות אני עומד ואוחז בה עד שנכנסים אחים שלי..
"מה קורה פה.. ?"
הם נכנסים בסערה והצוות שכבר מכיר אותם ואת הבעיתיות שלהם ממהר לקחת צעד אחורה ולפנות להם את השטח..
הם מתקרבים ומסתכלים עליי, מסתכלים על אמא שלנו ועל אבא שלנו ומבינים שזה ניגמר..
"מי פה הרופא? איך זה קרה ככה מהר? למה לא הודיעו לנו? אני רוצה להבין מה קרה פה.."
"שחר תירגע.. יסבירו לנו הכל!"
אני מדבר אליו כי אני כבר יודע לאן הוא חותר עם הטון הזה שלו וזה ממש לא הזמן להוציא את העצבים שלנו על הצוות, בטח לא עכשיו כשאמא שלנו במצב הזה..
הוא שותק ושלושתינו עומדים מעל המיטה שעליה שוכב אבא שלנו כשהוא ללא רוח חיים ואמא שלי שלא מסוגלת לשחרר אותו..

אחרי שהיא ניגמרה מולנו ולא נתנה לאף אחד להתקרב אליה ולהזיז אותה, היא מרפה ופשוט מניחה את הראש שלה על החזה שלו ואת הידיים שלה על הפנים שלו..
אני לא יכול לתאר במילים את ההרגה שיש לי בגוף עכשיו ואני מתאפק לא לשחרר את הדמעות כי אני יודע שזה הרגע שהיא תצטרך שנהיה חזקים בשבילה..
אחי שחר נותן לה רגע נוסף כשהיא מנשקת אותו ועוצמת את עיניו עם היד שלה ואז הוא מצליח לנתק אותה ולהזיז אותה הצידה כשהיא באפיסת כוחות..
הצוות הרפואי מתפנה לטפל בה, לתת לה לשתות ולהרגיע אותה בזמן שאנחנו, שלושת הבנים עומדים מעל המיטה שלו..
רק עכשיו אני רואה כמה הוא חיוור, רואה על הפנים שלו את הסבל שסבל ואת הכאב שהרגיש..
הפה שלו פתוח והפנים שלו רזות.. זה המראה הכי מחריד שאפשר לראות, מראה שמשאיר בך ספקות, שאלות ופחדים.. מראה שמשאיר בך כאב שאין לו סוף..
אנחנו מנשקים אותו כל אחד בתורו, מבקשים את סליחתו ונפרדים ממנו בצער, בגרון חנוק ובדמעות שלא מצליחות יותר להישאר בפנים..

אנחנו משאירים את אמא שלי עם האחיות שלצידה ויוצאים לדבר עם הרופא..
"תסביר לי בבקשה איך זה קרה שאתמול הכל היה בסדר ועכשיו הוא מת?"
"אבא שלכם היה במצב לא טוב וכל יום היה קריטי בשבילו, המערכות שלו קרסו ולא היה מה לעשות.."
"מה זאת אומרת לא היה מה לעשות? איך לא התקשרתם לפני זה? איך לא עדכנתם אותנו לפני זה שזה במצב?!"
"זה קרה מהר.. לא הספקנו"
אני כבר רואה את הדם עולה לאחים שלי לראש ואחרי שיחה ארוכה ונוקבת שלא נתנה לנו יותר מדיי אנחנו משחררים מהרופא ומתפנים לאמא..
אני מסתכל עליה ואני לא יודע מאיפה להתחיל.. היא נראת כל כך שבורה ומרוסקת שלא נראה לי בכלל שהיא מסוגלת לתפקד כרגע..
אנחנו לוקחים אותה הבייתה והבית מקבל פתאום צבע אחר, קודר יותר..
"תעדכן את שאול שאנחנו בחוץ השבוע.."
אני שומע את שחר ורועי מדברים ואני מבין שאבא שלי מת.. הוא מת ולי אין מה להמשיך את העבודה אצל שאול..
אני יודע ששום דבר לא באמת כזה קל וזה שהוא מת לא אומר ששאול ישחרר אותי, אז אני חייב להתחיל להזיז את העניין לגביי גולן.. אני חייב לגרום לשאול להבין שלא גבאי דיבר, שזה הכל סידור של גולן.. כשהוא יבין שזה מה שקורה הוא יתעסק בהם ואני אוכל להעלם..
אם אני אנדב לו מספיק פרטים הוא לא יתעסק בי יותר..
אני מתנער מהמחשבות האלה כי זה לא הזמן לזה עכשיו ואני חייב לראות שאמא שלי לא מאבדת את זה לגמרי..
אני ניגש אליה והיא מסתכלת עליי בעיניים חלולות, ריקות, כאילו משהו בתוכה מת יחד איתו ואין לי את המילים הנכונות לנחם אותה, אין לי את המילים הנכונות להרים אותה מהמקום הזה..
היא תופסת בשתיי ידיי, לוחצת אותן אל החזה שלה ובוכה..
הלב שלי מתרסק כשאני רואה את האישה הכי חזקה בעולם, את אמא שלי במצב הזה..
אני מחבק אותה חזק אליי, עוטף אותה, את כל הגוף שלה, עד שהבכי שלה נרגע והיא מצליחה לנשום..
"איך אני אסתדר לבד? למה למה הוא הלך לי מה אני אעשה עכשיו.. ?"
"את לא לבד אמא .. יהיה בסדר אנחנו איתך.. הוא סבל מספיק.."
אני אומר לה את המילים האלה ואני יודע שאף אחד מאיתנו לא באמת יהיה איתה אחרי שהכל יגמר.. אני מתחפף מפה ולא מעניין אותי למה זה יגרום ואחים שלי ימשיכו בשלהם.. והיא, היא תצטרך לחיות יום יום בבית הזה שחלקה איתו, לישון יום יום במיטה שהייתה שלהם, להריח את הריח שלו בכל מקום, שלא נדבר על לסדר את הבגדים והחפצים שהשאיר פה..
אני מרגיש איך הגוף שלה מתרסק לתוך עצמו והיא בקושי מחזיקה את עצמה אז אני משכיב אותה על הספה, נותן לה לנוח בינתיים..
"תנוחי, אנחנו נדאג להכל.."
היא עוצמת את העיניים ואני מרשה לעצמי לחמוק לחדר שלי..
אני מרגיש שאין לי אוויר לנשום ושאני בקושי מצליח לעמוד, איך הכל קרה כל כך מהר..
לא הסקתי אפילו להיפרד ממנו.. כוסאמק! כוסאמק!
אני מתייש על הכיסא הישן שבחדר, נישען עם המרפקים על הרגליים ותופס את הראש כשהעיניים שלי מתמלאות בדמעות על הזמן והשנים שפיספסתי איתו.. בדמעות שבאות מגעגוע לשנים התמימות שהיה מלמד אותי ומחנך אותי להיות בן אדם טוב..
אני מרגיש שמישהו שואב ממני את כל האנרגיות ואין בי את הכוחות כרגע להתמודד עם שום דבר..
הלוואי והיא הייתה כאן.. היא כמו פאקינג קרן אור בכל החיים החשוכים שיש לי..
רק המחשבה עליה, על הטוב שיוצא מהעיניים שלה, גורמים לגוף שלי להתחזק..
מת לחבק אותה, מת למגע שלה עכשיו, לקול שלה שירגיע אותי כשהיא תדבר אליי בשקט..
אני משחרר אוויר ואני יודע שאני חייב להתאפס על החיים שלי עכשיו ולהתחיל להזיז דברים להלוויה ולשבעה..
אני מכין לי פייסל קטן וכל שאיפה שאחריה בא שיחרור של עשן סמיך, גורמת למוח שלי לשחרר קצת מהלחץ ולהתפקס במה שאני צריך לעשות עכשיו..
אני קם ויוצא מהחדר, הבית כבר מלא באנשים, בעיקר בשכנים שבאו אחרי ששמעו..
אני נכנס למטבח שם אחים שלי כבר אירגנו את כל עניין הלוויה והמודעות..
הם מעדכנים אותי בפרטים וברקע נישמע הבכי של אמא שלי כשהיא בוכה בכאב לחברה שלה..
"אסי אתה חייב להתפקס עכשיו, אתה מבין?! צא מהבועה שלך אני קולט אותך אתה לא פה!"
"אני פה אני פה.."
"אתה לא.. בוא נסיים עם כל האירגונים אחרי זה תיכנס לאיזה בועה שאתה רוצה"
"אני בסדר.. מה לגבי אוהל.. סוכת אבלים.. ?"
אני מדבר והגרון שלי חנוק קבנימט..
"דיברנו עם שאול הוא שולח את החבר'ה.."
"אף אחד מהכלבים לא יבנה את הסוכת אבלים הזאת גם אם זה אומר שאני אבנה אותה לבד.. !"
אני מרים את הטון שלי משום מקום ואני לא מסכים שאף אחד מהחארות האלה יעשה משהו בשבילנו.."
"מה הסיפור אסי.. ? הם באים לעזור"
"לא צריך את העזרה שלהם!"
"מה הבעיה שלך אני לא מבין?!"
"לא רוצה את הטובות שלו, לא רוצה שאף אחד מהכלבים האלה יתקרבו לפה! הבנת?! ואני לא מוכן לוותר על זה, אף אחד מהם לא ידרוך פה! אבא לא אהב אותם, הוא ידע בדיוק מה אנחנו עושים איתם והוא לא סבל אותם, זה פגיעה בכבוד שלו!"
"אנחנו נבנה את האוהל.."
כניראה שאחד השכנים שמע את הויכוח והחליט להיכנס כדי לשהתיק אותנו, על הדרך הוא הציע את עצמו..
"זה בסדר אנחנו נסתדר.."
"לא אסור לכם לעשות את זה, מעכשיו אסור לכם לעשות שום דבר אתם אבלים.. אני אקח כמה שכנים ונרים פה אוהל כמו שצריך.. עם כל הכבוד הוא היה חבר שלנו, זה המעט שנוכל לעשות.."
"תודה מאיר.."
אחי שחר מודה לו ואנחנו מתפנים להתעסק בבית ובהכנה שלו לשבעה..
היום הזה עבר כמו סערה ובלי לשים לב השעה כבר חמש וחצי בערב..
ההלוויה נקבעה לשעה תשע בלילה והבית שלנו הפך ברגע לתחנת רכבת מלאה בעוברים ושבים שדואגים להכין ולהביא איתם אוכל ושתיה..
אמא שלי תפסה פינה והיא בקושי זזה, החברות שלה צמודות אלה, אחים שלי בשלהם ואני עומד בצד כמו אחד שאבדה לו הדרך..
בין כל הבלאגן נישמעת דפיקה חזקה בדלת שגורמת לכולם לעצור הכל..
אחת השכנות קמה לפתוח והשקט הזה לא מוצא חן בעיניי, בכלל פתאום תוקפת אותי הרגשה לא טובה..
"ערב טוב, אנחנו מחפשים את אסי ביטן"

*********************
חוזרת אליכם עם פרק חדש..
אני יודעת שההמתנה לפרקים קשה, אני יודעת שקשה לחכות להמשך.. אני יודעת שבאיזשהו מקום אתם מתאכזבים..
אבללללל חשוב לי שתדעו שיש תקופות קשות לכולם ולא תמיד הן חולפות מהר, יש הרבה הסחות דעת אבל יש תקופות שקשה לעבור..
בשביל אנשים שיוצרים קשה מאודדד לעבור תקופה כזאת בעיקר בגלל הצורך להוציא משהו שהוא באמת טוב! הלחץ בזמן לא תורם ואתם חייבים להבין שזה לא פשוט..
מקבלת באהבה ובהבנה את הביקורת שלכם ואני מקווה שתמשיכו להיות איתי כמו שאני תמידדדדד כאן איתכם!

בעיניין הפרק, ספרו לי מה אתם חושבים..
מי מחפש אותו עכשיו ואיזו צרה תגיע בנוסף לכל מה שקורה לו עכשיו?!

אוהבת אתכם אהבת אמתתתתתתתת מדהימים שלי!
שתהיה המשך שבת קסומה!
נתראה בפרק הבא!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מתי יעלה עוד פרק?
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
אני על זההה מקווה שבקרוב❤
הגב
דווח
M.A ❤
M.A ❤
ואאאו ריסקת אותי כמה דמעות חנקו לי את הגרון, קורע לב!
תודה שהמשכת ותודה שאת איתנו!
מחכה בקוצר רוח לפרק הבא אוההבבבבתתת ❤❤
הגב
דווח
טען עוד 15 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
תנ"ך (2.0)
תנ"ך (2.0)
מאת: יוסף הלר
גברבר צעיר
גברבר צעיר
מאת: איש המגבעת
פיק רגשי
פיק רגשי
מאת: X Muro
המפסידן המנצח (The rock show)
המפסידן המנצח (The rock show)
מאת: בועז בן לביא
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D