כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

אני לא מאמינה בך - פרק 30

"דווקא בקטע הזה אני מצדיקה את ליאור, היא אחת הנשים העשירות במדינה ואני בטוחה שזה לא בעיה בשבילה לחייג לעורך הדין שלה שינקה את הבלגן אחריה גם אם זה בארבע לפנות בוקר". "את סתם מלחיצה אותי נכון?". אמרתי קצת המום."חח למה לי? אתה יודע מבחינתי היא יכולה לטוס והשטח נקי בשבילי, הדרך להגיע אליך קלה יותר כשהיא לא כאן.. אבל בכל זאת אני כן רוצה לעזור לך.. אם אתה חושב שאני משקרת תתקשר אליה, חפש אותה.. כשלא תמצא תתקשר אליי ותגיד לי אם טעיתי או לא".

תוכן עניינים 1. אני לא מאמינה בך - פרק 12. אני לא מאמינה בך - פרק 23. אני לא מאמינה בך - פרק 34. אני לא מאמינה בך - פרק 45. אני לא מאמינה בך - פרק 56. אני לא מאמינה בך - פרק 67. אני לא מאמינה בך - פרק 78. אני לא מאמינה בך - פרק 8 9. אני לא מאמינה בך - פרק 910. אני לא מאמינה בך - פרק 1011. אני לא מאמינה בך - פרק 1112. אני לא מאמינה בך - פרק 1213. אני לא מאמינה בך - פרק 1314. אני לא מאמינה בך - פרק 1415. אני לא מאמינה בך - פרק 1516. אני לא מאמינה בך -פרק 1617. אני לא מאמינה בך - פרק 1718. אני לא מאמינה בך - פרק 1819. אני לא מאמינה בך - פרק 1920. אני לא מאמינה בך - פרק 2021. אני לא מאמינה בך -פרק 2122. אני לא מאמינה בך - פרק 2223. אני לא מאמינה בך - פרק 2324. אני לא מאמינה בך - פרק 2425. אני לא מאמינה בך - פרק 2526. אני לא מאמינה בך - פרק 2627. אני לא מאמינה בך - פרק 2728. אני לא מאמינה בך - פרק 2829. אני לא מאמינה בך - פרק 2930. אני לא מאמינה בך - פרק 3031. אני לא מאמינה בך -פרק 3132. אני לא מאמינה בך - פרק 3233. אני לא מאמינה בך - פרק 3334. אני לא מאמינה בך - פרק 34

אז אני סוגר שבוע בלעדיך את חושבת לוותר
אני לא מאמין שאת צריכה להסתתר כי כל הבעיות נערמות
ולבסוף זה רק יכאב יותר
זה לעבור את המדרגה. , להתבגר להיפגע
זה לשים את האדיוט והשטויות בצד רק לשבת ולהירגע

"חכי..". אני צועק והיא כבר יורדת במדרגות, מתעלמת ממני, מפסלת לעצמה דרך החוצה בין כל האנשים שנמצאים ברחבה. נתתי לה ללכת ואני אפילו לא יודע למה, אולי עדיף שזה יישאר ככה כל אחת בצד שלו, בדרך שלו מבלי להפריע לשני.. אני לא יכול לשנות את החוקים שלי עכשיו, כשהבטחתי לעצמי לא להתאהב יותר לעולם אחרי לרה. אני אוסף את עצמי, מסדר את החולצה ויורד למטה."תכין לי וויסקי כפול, אחי". אני אומר לאייל."במקום לשתות לך אחריה..".."איפה היא?".."מה את עושה פה?". אני שואל ולוקח את השוט אליי."באתי עם חברות.. ראיתי את בר ואותך רבים למעלה". אמרה נטע."ו.. ? את רוצה להגיד לי משהו אחותי?".."אתה שיכור מספיק אתה לא חושב?!". היא אומרת ולוקחת ממני את השוט ומעיפה אותו רחוק."אם אתה לא תדע להילחם עליה אני יעשה זאת במקומך!". היא אומרת כועסת ואני צוחק. מה השטויות האלה?! איך מכל הבנות בעולם דווקא עליה היא שמה עין? נראה לי שההוא שם למעלה צוחק עליי או שבעצם זה הדרך שלו להעניש אותי על הדרך העגומה שבחרתי לעצמי."תכין לי אחד חדש אחי..". אמרתי כשאני מסתכל עליה."רדי מי זה.. אני ואת לא באמת יכולים לריב על אותה בחורה". אמרתי נאנח. אנחנו משפחה, ואני אוהב אותך, גם אם אני לא אוהב את הדרך שבחרת לחיות בה, תמיד ארצה בטובתך, תמיד ארצה שתהיי מאושרת ואני לא אוכל לשאת את העובדה שבגללי את לא.. בגלל זה בבקשה תרדי מי זה."למה? אתה חושב שהיא גדולה עליי? שאני לא יכולה לגרום לה להתאהב בי!".."לא, נטע, לא! דיי מספיק עם זה את אחותי? את לא מבינה שיכאב לי מאוד לראות אותך סובלת!". אני אומר ותופס את פנייה."אם.. אם לא תלך אחריה אני יעשה זאת". היא אומרת מורידה את הידיים שלי מימנה ובדמעות היא רצה לכיוון היציאה."מה קורה בניכם?". שואל אייל, כשהוא מניח בפניי שוט חדש של וויסקי."היא יפה, עקשנית, חכמה..".."היא מתנגדת לך ועושה לך חיים קשים". אמר אייל מחייך."כן.. היא גורמת לי לרדוף אחריה משהו שלפניכן לא עשיתי וזה מטריף אותי, זה טורף לי את כל הקלפים ואני לא באמת יודע איך להגיב לזה".."אני רואה אותה כ"כ שברירית ובא לי רק לפרק לשחר את הצורה, אני רוצה להרים לה את הביטחון בעצמה, בגברים, רוצה להראות לה שהיא ייחודית.. היא כמו פרח סגור שצריך לפתוח לאט".."ולמה את כל מה שאתה אומר לי עכשיו אתה לא אומר לה?". שואל אייל."אתה מכיר אותי.. אתה יודע עד כמה קשה לי להתחייב לבחורה אחת, אני לא מסוגל להיות אם אותה אחת יותר משבוע..". אני אומר מנשף בכבדות."אתה יודע מה חושב על זה..".."כן כן שלא מצאתי את האחת.." אמרתי בקשקוש והוא החל לחייך."כבר מצאת את רק מתכחש, וכמוהה, אתה מפחד להתאהב, לגלות שזה משהו שיכול להיות אמיתי, אחי.. קח סיכון.. לך אחריה.. תשכח מלרה.. להיזכר בה עושה לך רע, אתה לא יכול להיות קשור לזיכרון שלה כל החיים".."לך אחריה עכשיו..". אומר אייל."לא לא... אולי מחר אני שתוי מדיי ולא בא לי לריב איתה שוב". אני אומר ושותה שוב את השוט שהכין לי."תוכל לארגן את כולם.. אני מת מרעב ונמאס לי מהמוזיקה ומכולם". אמרתי וקמתי."לאן?".."אני אחכה לכם בבית.."

אז אני דורך אקדח ומכוון רחוק
אני מטפטף זיעה ואז נושם עמוק
אני מנגב דמעה ואז מתחיל לצחוק
כאילו כלום לא קרה

אחרי קפה שחור חזק ומקלחת קרה אני מצליח לחזור לעצמי."אני לא מאמין, אחיי.. ימאניק אתה יודע כמה זמן אני רודף אחריה?". אמר ליאור בהתלהבות."אני לא רוצה לדעת מה יקרה כששחר ידע מי זה". אמר גיא מודאג."תגיד לי שזה רק סטוץ בניכם ושיש לי עוד סיכוי" אמר ליאור. ליאור הוא הטמבל שבחבורה זה שפולט הרבה שטויות ומכל דבר עושה צחוק."דיי אחיי תפסיק.. אתה מדבר על בר ולא על סתם בחורה שראיתי ברחוב".."אני מדבר על ה-בחורה.. כולנו יודעים שהיא מכרה זהב, אחי, אל תיתמם". אמר ליאור מדגיש את דבריו."הכסף שלה לא מעניין אותי!".."אז הוא צריך! אחי, אתה מנהל את החברה שלה, הבחורה הזאת מדורגת לבין שלוש הנשים הכי עשירות בארץ אתה קולט?". אמר ליאור."לא! זה לא מעניין אותי באמת! יאללה לכו כבר להכין את הבשר". אמר והעפתי אותם החוצה.
אני מקווה שהיא לא חושבת כמו ליאור, שהתקרבתי אליה בגלל הכסף. הכסף שלה לא מעניין אותי המטרה היחידה שהייתה כשהתקרבתי אליה היא להכיר אותה, לחזק אותה, לתת לה תחושת ביטחון בעצמה, ביופי שלה, בגוף שלה, בנשיות שלה, רציתי שתיפתח ותשאיר את הכאב שלה מאחור, את הפחדים ושתתחיל שוב לזרוח."אני חושבת שאתה עושה טעות". אמרה ליאת כשהתקרבה אליי. היא פותחת את המקרר מוציא קנקן מים ומוזגת לעצמה ומסתכלת עליי."גם את? ליאור טמבל אבל את? חשבתי שאת קצת יותר חכמה מי זה". אמרתי תוקפת והיא מחייכת."אני לא מתכוונת לסוגייה של הכסף". היא אומרת ומתיישבת על השיש."אז?". שאלתי לא מבין."אני קצת כועסת עליה כי היא גנבה לי אותך אבל אני עדין אוהבת אותה".."אני לא מבין לאן זה הולך". אמרתי מבולבל."אני מכירה את בר,
אני יודעת עד כמה אימפולסיבית היא יכולה להיות, היא לא נותנת לרגשות שלה להירגע ולפעמים במקום להישאר ולהתמודד היא בורחת, מוותרת לעצמה ומכניסה את עצמה לתוך מעגל סגור ולא נותנת לאף אחד להיכנס לעזור לה".."מה כל זה אני לא מבין".."אתה אוהב אתה?". היא שואלת ישירות."אני לא חושב שזה משהו שאני צריך לדבר עליו איתך" אני אומר והיא מחייכת."יש לך ללמוד עוד הרבה עלייה.. ואם אתה באמת אוהב אותה כדאי שתזיז את התחת שלך עכשיו".."למה את מתכוונת? .. היי לאן את הולכת?". אני אומר כשאני תופס אותה בזרוע."כמו שאני מכירה את בר ותאמין לי שאני מכירה אותה טוב היא כבר בדרך לשדה בחזרה למנהטן ואם זה ככה סביר להניח שלא תראה אותה תקופה מאוד ארוכה".."לא.. היא לא תעשה את זה יש לה מלא עבודה כאן.." אמרתי מבולבל.
"דווקא בקטע הזה אני מצדיקה את ליאור, היא אחת הנשים העשירות במדינה ואני בטוחה שזה לא בעיה בשבילה לחייג לעורך הדין שלה שינקה את הבלגן אחריה גם אם זה בארבע לפנות בוקר".
"את סתם מלחיצה אותי נכון?". אמרתי קצת המום."חח למה לי? אתה יודע מבחינתי היא יכולה לטוס והשטח נקי בשבילי, הדרך להגיע אליך קלה יותר כשהיא לא כאן.. אבל בכל זאת אני כן רוצה לעזור לך.. אם אתה חושב שאני משקרת תתקשר אליה, חפש אותה.. כשלא תמצא תתקשר אליי ותגיד לי אם טעיתי או לא". היא אמרה מחייכת ויצאה לחצר.
פאק! זה לא יכול להיות אמיתי מה שהיא אמרה.. היא לא תעשה את זה, היא לא תשאיר את הכלות שלה ללא שמלה, היא לא יכולה לברוח ככה.. בעצם היא כן היא כבר עשתה את זה פעם אחת."שיט! שיט אל תעשי שטויות אני מתחנן!". אמרתי כשלקחתי את הנייד והמפתחות ויצאתי מהבית.

ואני שיכור ממך אז אני הולך לאט
וגם חשוך אצלך אז תעזרי לי קצת
בדיוק שניה לפני שהכדור נפלט
אני לא רואה מטרה

אז איפה את כשהמציאות חוזרת
ואיפה את כשהדמיון נגמר
אז איפה את

"תעני לי!".. אני מתקשר והיא לא עונה, השיחה עוברת לתא הקולי. אני חונה מתחת לבניין שלה, לא מחכה למעלית ועולה ברגל עד לקומה האחרונה."ברר!". אני צועק ודופק על הדלת. הדלת סגורה, לא רואים אור ואין מפתח בכד שבצד."אל תעשי לי את זה! תעני לי בבקשה". אני שוב מחייג והיא לא עונה. מה לעשות? לנסוע לזה התעופה? לעזאזל אסור לי גם לנהוג.. יש לי אלכוהול ברמות מטרופות בגוף ואם שוטר יתפוס אותי זה שלילה. אני מחפש ברשימת אנשי הקשר את עורך הדין של החברה שהוא גם זה שמטפל בעניינים הפרטים שלה."אורי.. בר התקשרה אליך?". אני שואל כשאני מתהלך מצד לצד לחוץ.
"אמצע הלילה, עידן, אתה גם יודע שאני לא מורשה לדבר על הדברים הפרטים של בר". אמר נאנח."אם לא רוצה לדעת כלום, אני רק צריך לדעת אם היא התקשרה אליך.. תענה לי בכן או לא וזה מספיק לי".."כן". הוא ענה מהר."אני לא מאמין.. שיט! טוב אחי.. תודה".. אמרתי באתי לנתק."עידן.. היא בדרך לשדה התעופה לפלורידה אני מקווה שתספיק להשיג אותה".."תודה, אחי, אין לך מושג כמה אתה עוזר לי". אני אומר ומנתק את השיחה ומהר מחייג למונית שייקח אותי לשם כמה שיותר מהר.

אז אני מוכן, אולי נתחיל לשים את הקלפים על השולחן
שברת את הקירות שעליהם אני נשען
אז אם אפול, הכאב יהיה הרבה יותר גדול
אז אני קובר את כל הכאבים את הדמעות
על הפסנתר
את כל המכתבים, אני לא רוצה את זה יותר


אז אני עייף מדי בשביל לחשוב עמוק
ואני כבד מדי בשביל לעוף רחוק
ואני רוצה כל כך אבל לא יכול לצעוק
כי שקט פה מדי

מאיפה לעזאזל להתחיל לחפש אותה? כולם פה נראים אותו הדבר."תסלחי לי.. המטוס לפלורידה המריא כבר?". אני שואל במזמן שאני נדחף בין האנשים ועוקף את התור כדי להגיע את הקבלה."המטוס ממריא בעוד עשר דק". אמרה הפקידה. שיט! היום הזה לא יכול להיות הזוי יותר?! בחיים שלי לא עשיתי דבר כזה מטורף כמו לרדוף אחרי עד לשדה התעופה, לחפש אותה לעצור אותה מלעזוב.. אני לא מהבחורים האלה, אני לא מאלה שמתעקש אבל עליה.. רק מלחושב עליה הבטן שלי מתהפכת."אחי, אתה חייב לעזור לי". אמרתי מיואש כשנעמדתי בבידוק בטרמינל."אחי אתה לא יכול להיכנס".."אני יודע שאני נראה לי כמו משוגע עכשיו אבל אתה חייב לתת לי להיכנס, אני חייב להוריד את בחורה אחת מהטיסה בבקשה".."מצטער זה לא אפשרי כולם כבר בשדה ובהכנה להמראה".."יש לי עוד עשר דק' אחי אתה חייב לעזור לי.. אני חייב לעצור אותה, תביני אותי.. הייתי טיפש ופגעתי בה ואם אתן לה לעזוב עכשיו.. לא תהיה לי הזדמנות נוספת".."כדאי שתלך לפני שאקרא להבטחה". זזתי הצידה ונתתי לאנשים אחרים לעבור."מצטער אחי..". אמרתי ודחפתי אותו הצידה ורצתי ישר לשדה וכמה מהשומרים רודפים אחריי.. כל זה לא יכול להיות אמיתי, נראה לי ששתיתי מדיי, או שדחפו לי משהו למשקה כי אני מרגיש כאילו אני בסרט, כאילו אני העבריין הכי מבוקש שגנב תיק של מיליוני שקלים ושעכשיו כולם רודפים אחריו. אני פותח את דלת הזכוכית ועובר לשדה המטוס כבר בהיכון להמריא.. הדיילים סורקים את המקום, בודקים פרטים אחרונים."תעצרו אותו". צעקו השומרים מאחוריי. אני מעיף את כל מי שעומד לפניי ועולה כמו מטורף למטוס."ברר". אני צורח מתנשף."בר..".
אני צורח ואני לא רואה אותה."אתה עצור!". הם אמרו וכל אחד מהם תפס אותי בזרוע."שנייה לפני שאתם לקוחים אותו..". פתאום שמעתי את הקול שלה והרגשתי איך הגוף שלי התמלא שוב אוויר והמתח שצברתי השתחרר."מה אתה עושה פה? מה כל הבלגן הזה?" היא שואלת. הייתי כל כך עסוק בלמצוא אותה שלא חשבתי על מה אומר לה כשאראה אותה."אני לא רוצה שתעזבי, אני רוצה שתישארי, שתהיי קרובה אליי ושביחד נבין מה קורה לנו.." אמרתי בכנות."אני חייב להמריא רבותיי".
אמר הקברניט."אם לא היית חשובה לי, ואם לא הייתי מאמין שיכול לצאת משהו אמיתי משנינו בחיים לא הייתי עושה את זה, את הטירוף הזה להתפרץ ככה לטיסה שצריכה להמריא כשאני לא באמת בטוח שאת נמצאת פה" אני אומר כשאני מביט בה, אני קולט את הבלבול בעיניים שלה. הם משחררים אותי ואני מתקרב אליה, מצמיד את המצח שלי לשלה ונושם."תאמיני בי..". אני לוחש לה."עידן זה.. כל זה מטורף מדיי.. אני לא רוצה". היא אמרה בדמעות."תאמיני בי בר.. אני מוכן להוכיח לך את כל מה שרק תרצי..". אני אומר ברכות ומוחה את הדמעות הקטנות שזולגות לה."אתה משוגע..". היא אומרת מצחקקת. סוף סוף היא מחייכת, היא מורידה מעצמה את המסכה של הבחורה הקשוחה."אני משוגע עליך!". אני אומר ותופס את הפניים שלה ומנשק אותה נשיקה גדולה קצת שונה מהקודמות לה. מסביב כולם מחו לנו כפיים, אפילו השומרים שתפסו אותי."אני חייב לטוס והפעם באמת". אמר הקברניט כשהתקרב אלינו."את באה?". אני שואל ומלטף הפנים שלה והיא מהנהנת ומשלב את היד שלי בשלה ושנינו יוצאים החוצה..

ואני הולך יחף ברחובות ריקים
כשאני נזכר פתאום בזכרונות מתים
וכשעולה האור מעל לילות קשים
הוא עובר מעלי

אז איפה את כשהמציאות חוזרת
ואיפה את כשהדמיון נגמר
אז איפה את

חושב מה להגיד לך ותופס את הפנים
על הכבישים הגשם מטפטף אני על 140
זה אמיתי.. כמעט בכל דקה חשבתי איפה את תהיי

כשמציאות חוזרת.. כשהדמיון נגמר
כשהמציאות חוזרת

****
פרק חדשש -מקווה שתאהבווו,
תגיבו, תדרגוו תשתפוו מה אתה חושבים עליהם?! זה ילך?
3>שיהיה סופ"ש קסום ומלא אהבה

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Bar עקוב אחר Bar
שמור סיפור
לסיפור זה 28 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
תילחם עליה
הגב
דווח
Bar
Bar
בנות יקרות
יהיה המשך בשבוע הקרוב
סליחה על חוסר יחס ונטישה
היו לי חודשים עמוסים מלא בעבודה לחץ לימודים מעבר דירה הכלל..סליחה!!
אני כותבת פרקים חדשיים ואפרסם ממש בקרוב
הגב
דווח
Sapir Meshulam Marvizi
Sapir Meshulam Marvizi
מה עם המשך ??? :(
הגב
דווח
טען עוד 26 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 20
אני לא מאמינה בך - פרק 20
מאת: Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 28
אני לא מאמינה בך - פרק 28
מאת: Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 22
אני לא מאמינה בך - פרק 22
מאת: Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 26
אני לא מאמינה בך - פרק 26
מאת: Bar
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה