כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

בְּנֵי הַטִּפֵּשׁ עֶשְׂרֵה

פרק 3

"גאיה מה עשית?" שיין ישר הפנה אליי את האצבע המאשימה שלו.
"סליחה?!" הייתי בהלם! אי אפשר להתעלם מהעובדה שגם אני ספגתי מכות קשות.
"אני לא יודע על מה היה הריב אבל זה לא מעניין אותי" שיין רטן אלינו.
"דודה נינה ואימא הכריחו אותי להיות הבייביסיטר שלכם אז בואו ננקה את הבאלגן" שיין התרגז על פיטר ועליי.
"אני הולך להביא סמרטוטים ודלי מים, תנסו לא לעשות עוד נזק בזמן שאני לא אהיה פה.." שיין נאנח בכעס ונכנס אל הבית.
פיטר התאפק כל כך אבל התפרץ ממנו צחוק מתגלגל שסחף אותי יחד איתו.
לא יכולתי להתאפק וגם הצחוק שלי התפרץ החוצה! הרגשתי מכושפת.
קלטתי שפיטר מביט בי ומחייך חיוך קטן.
"מה?" חייכתי בביישנות.
"סתם.." פיטר מלמל במבוכה.
העברתי את אצבעותיי על השיער שלי, הרגשתי את הצבע מתחיל להתקשות.
"אוי לא.." נגעלתי מהצבע שהחל להתקשח על הראש שלי.
"את עדיין נראית טוב.." פיטר הביט בי וראיתי את פניו מאדימות.
האדמתי גם אני, עקצוצים מדגדגים על הלחיים וחום הגוף שרק התלהט!
"טוב" שיין התפרץ חזרה אל המוסך עם דלי מוצף במים, המים טפטפו לכל עבר על רצפת המוסך.
שיין הניח את הדלי על רצפת המוסך וזרק אל עברנו סמרטוטים.
"בואו נתחיל לנקות.." שיין התרגז.
ניקינו את המוסך במשך שעה וחצי! לא דמיינתי לעצמי עד כמה זה מסוכן לשחק עם צבע.
"אני הולכת להתקלח.." הודעתי לשיין ופיטר, זרקתי אל דלי המים הכמעט ריק את הסמרטוט הספוג בכתמי הצבע ונכנסתי אל הבית.
עליתי במעלה המדרגות אל חדר הרחצה שלי.
פשטתי מעליי את הבגדים המלוכלכים ומיהרתי להיכנס אל זרם המים החמים.
שביל של צבעים נשטף מעליי, סגול שהתערבב עם כחול שהתערבבו עם צהוב, ירוק, אדום ולבן. הצבעים נשטפו וזרמו אל חור הביוב.
הצבעים שהפכו לגושים קשים על העור שלי החלו להתרכך תחת זרם המים החמים ובסופו של דבר התפוררו לאט.
לרגע התעופפתי ונעלמתי עם המחשבות שלי, עמדתי תחת זרם המים החמימים ופיטר מילא את מחשבותיי.
לא יכולתי להישאר אדישה ולשכוח איך הוא הצמיד את הגוף שלו אל הגוף שלי לפני ששיין הפתיע את שנינו.
התחלתי לדמיין מה היה קורה אם שיין לא היה מפתיע אותנו, שאלתי את עצמי שוב ושוב אם פיטר היה מסתכן, שאלתי את עצמי אם, אולי! אולי פיטר רצה לנשק אותי?
חשבתי איך זה יהיה להתנשק איתו, השפתיים הרכות שלו צצו לי בראש באותם הרגעים.
אף פעם לא התנשקתי, תמיד הייתי מאוד ביישנית ועצורה מבחינה רומנטית, ג'סיקה אומרת שזה מקסים שאני מצפה לבחור המתאים אבל היא תמיד מזכירה לי שאולי הבחור המתאים נפל על איזו בחורה עלובה.
אף פעם לא היה לי חבר או אפילו קראש!
יצאתי מתוך זרם המים החמים ועטפתי את עצמי במגבת, ליפפתי סביב שיערי מגבת לבנה צחה ועטפתי את גופי במגבת נוספת, תחבתי את פינת המגבת פנימה והרגשתי איך המגבת מהודקת היטב על הגוף שלי.
"שיט!" פיטר התפרץ אל חדר הרחצה שלי ואני הצמדתי את ידיי אל גופי בבהלה.
"מה אתה עושה!" הבטתי בו מבועתת.
פיטר השתתק מולי, ראיתי שגם הוא היה מבוהל ואפילו מובך מהסיטואציה הנוכחית.
"פיטר!" רטנתי אליו.
"באתי גם להתנקות.." פיטר מלמל מולי ועיניו התמגנטו אל רצפת השיש.
השתתקתי מולו.
"אוקיי.." מלמלתי בשקט.
שוב הגרון שלי התייבש ואחזתי במגבת שעטפה את הגוף שלי חזק.
פיטר לקח כמה צעדים לאחור ונעמד במסדרון, כשיצאתי יכולתי לראות את פניו הסמוקות, הרגשתי פרפרים בבטן כשעברתי על ידו במסדרון.
נכנסתי אל חדר השינה שלי וסגרתי אחריי את הדלת.
הפרפרים שבבטן מתעופפים בהיסטריה!
מה אני עושה? הוא חלק מהמשפחה שלי! פשוט אסור לי! אסור לו! אסור לנו!
התלבשתי במכנס ג'ינס קצר בהיר וטי שירט שחורה חלקה וצמודה עם צווארון סגור עגול.
ירדתי במורד המדרגות ופניתי אל המטבח, נכנסתי אל המוסך וראיתי שהמוסך מבריק! ללא דפי!
אבל הרגשתי גרגר של אשמה בתוכי, השתמשנו בכל שפורפרות הצבעים שהיו לי.
"היי גאיה!" דודה טינה פסעה פנימה אל המוסך והסתובבתי אליה מבוהלת מהופעתה המפתיעה.
"דודה טינה!" התקרבתי אליה וחיבקתי אותה.
"וואו למה המוסך נקי כל כך?" דודה טינה גיחכה אליי.
"דודה טינה את לא מבינה כמה אני רעבה כרגע" מלמלתי אליה עם חיוך על פניי, התחלתי למשוך את דודה טינה חזרה אל המטבח.
"אוקיי אפשר לצאת לאכול אם את רוצה.." דודה טינה הביטה בי, פחדתי שהיא תתקרב אל עמדת הצבעים שלי ותגלה שכל השפורפרות נעלמו.
"רעיון מעולה!" המשכתי לדחוף את דודה טינה פנימה אל הבית.
"אוקיי פיטר ביקש ממני להביא לו בגדים נקיים" דודה טינה הביטה בי בחשדנות.
"הוא אמר שהייתה לשניכם התנגשות עם מיץ אדום או משהו כזה.." דודה טינה הוסיפה.
"אה כן!" גיחכתי אל דודה טינה.
"היינו במוסך והבאתי לשנינו קופסאות מיץ ונתקלנו אחד בשנייה.." המשכתי והנה אני! שוקעת עמוק עמוק בשקרים.
"שניכם פשוט משהו מיוחד! ממש צוות לעניין.." דודה טינה צחקה בקלילות.
"אתם גם מאוד דומים! ממש זוג מנצח! .." דודה טינה המשיכה לבדר את עצמה, הלב שלי עוד שנייה נעצר לחלוטין כי דודה טינה לא יודעת שההלצות הקטנות האלו שלה אולי לא הלצות, אולי זאת האמת.
"קחי את הבגדים ותביאי לו אותם טוב מתוקה?" דודה טינה הניחה בידי שקית שקופה עם בגדים לפיטר.
עליתי חזרה אל חדר הרחצה שלי.
"פיטר?" נקשתי על הדלת.
הדלת נפתחה ופיטר עומד מולי עם המגבת סביב מותניו, גופו החטוב והשרירי נגלה לפניי.
לא יכולתי להתעלם מהריבועים המושלמים שעיטרו את גופו! עיניי טיילו אל החזה שלו וקלטתי את קעקועים נוספים שמאוד דומים לקעקועים שעל זרועותיו, גם כתובות קעקע עם פרחים שנראו כמו ורדים קטנים ושחורים.
הרגשתי בשנייה איך העור שלי מתלהט! הרגשתי את פניי מאדימות שוב!
"אממ.." גמגמתי מולו.
"בגדים.." המשכתי לגמגם.
הנחתי בידיו את הבגדים והלכתי בהליכה מהירה אל חדר השינה שלי.
התיישבתי על המיטה והתנשמתי בכבדות.
מה היו התחושות האלו? הרגשתי טרודה מהתחושות שהרגשתי ברגע שראיתי את פיטר עומד מולי עם המגבת סביב מותניו!
הרגשתי שאני עולה בלהבות! אני אוהבת את ההרגשה הזאת, למה אני אוהבת את ההרגשה הזאת?
"גאיה את מוכנה ליציאה?" דודה טינה קראה.
נעלתי את הסניקרס השחורות שלי במהירות, לפני שיצאתי מהחדר חלפתי על יד הראי שנשען על קיר החדר שלי.
הבטתי בבואה שלי, שיערי השחור מפוזר על כתפיי ומלטף את הגב התחתון שלי, עיניי הירוקות נצנצו!
חשבתי לעצמי גם אם פיטר היה מעוניין בי, חשבתי לעצמי למה שהוא באמת יהיה מעוניין בי!
אני כל כך.. פשוטה.
הוא נראה מסוג הבנים שהיו מתעניינים בבנות כמו ג'סיקה או ורוניקה.. בנות אם טוויסט במראה החיצוני שלהן.
ואני? אני נערה בת שש עשרה עם עור חלבי חלק, עיניים ירוקות, אף סולד וקטן, שפתיים מלאות - אימא אמרה שהשפתיים שלי נראות כמו לב בצורתן - הפצירה בי שהשפתיים שלי חמודות מאוד! אבל אני לא רואה את זה! ושיערי השחור, החלק והארוך! שיער כל כך סתמי ופשוט! אה וכמעט שכחתי, נמשים מפוזרים מתחת לעיניים שלי על עצמות הלחיים.
אין לי את צבע העור של ג'סיקה או את החזה של ורוניקה!
אין סיכוי שפיטר מעוניין בי! אני לא מספיק מיוחדת.
"גאיה את באה?" דודה טינה קראה בשמי שוב.
יצאתי מחדר השינה שלי ומיהרתי במורד המדרגות אל המטבח.
פיטר עומד שם ולא יכולתי להתעלם מאצבעותיו שעוברות בין שיערו החום, מסדרות את הבלורית הקטנה שלו.
הוא לבוש בטי שירט שחורה יחסית צמודה עם שרוולים קצרים וסקיני שחור צמוד כמו בלילה של המסיבה וסניקרס שחורות תואמות - הדבר הראשון שחשבתי עליו היה כמה הוא נראה טוב כרגע.
"אתם אפילו מתלבשים אותו הדבר!" דודה טינה נשמעה נלהבת.
חייכתי במבוכה והרגשתי שאם אני אמשיך להביט בפיטר אז אולי דודה טינה תחשוד שקורה כאן משהו.
"טוב בואו נצא" דודה טינה חייכה אלינו.
שיין כבר חיכה לנו ברכב, מאחוריי ההגה.
קפצנו פנימה אל הג'יפ הכסוף של דודה טינה, דודה טינה התיישבה לצד שיין שנהג ואני התיישבתי לצד פיטר במושב האחורי - התיישבתי רחוק מפיטר, המושב האמצעי חוצץ בינינו.
הנסיעה הייתה מאוד קופצנית, שיין לא היה הנהג הכי חלקלק אפשר להגיד.
שיין לחץ על הבלם בחוזקה בכל עצירה, הרגשתי איך הגוף שלי הוצלף חזרה אל גב המושב בכל בלימה ששיין עשה.
הגענו אל מסעדה שקטה יחסית.
התיישבנו לצד השולחן, דודה טינה התיישבה לצידו של שיין וכמובן פיטר ואני התיישבנו אחד לצד השנייה.
התפריטים כבר חולקו אל השולחן לצד הסכום הכסוף וצלוחיות קטנות לבנות.
התחלנו לשוחח שיחות חולין, לאט לאט הרגשתי את רגלו של פיטר מתחככת ברגל שלי, אולי הוא ניסה לשנות את תנוחת הישיבה שלו אבל הרגל שלו עדיין צמודה לרגל שלי.
האוכל הוגש ועברו השעות, הרגל של פיטר עדיין מתחככת ברגל שלי, לא מנעתי ממנו לעשות את זה אבל לא רציתי להתמסר כל כך מהר בגלל שפחדתי לעבור את הגבולות האדומים.
הקינוח הוגש, תותים בקצפת.
ליקקתי את השפתיים מהקצפת ואז הרגשתי את ידו של פיטר אוחזת בירך שלי, הבטתי בו וקלטתי שהוא מביט בי גם - שפתיי היו מפוסקות קלות, הרגשתי את הלחיים שלי בוערות! -הרגשתי שוב את ההתלהטות הזאת בתוכי! אותה התלהטות שהרגשתי שראיתי את פיטר עם המגבת שהייתה עטופה על מותניו.
דודה טינה שילמה את החשבון ונסענו משם חזרה אל הבית שלי, אימא ואבא כבר הספיקו לחזור מהעבודה.
"גאיה נתראה מחר?" דודה טינה אמרה דרך חלון הרכב.
"כן נתראה מחר" השבתי אליה.
ראיתי את הג'יפ הכסוף שלה נוסע משם ופיטר יושב במושב האחורי, העיניים שלי לא ירדו מהג'יפ של דודה טינה.
נכנסתי דרך דלת הכניסה "גאיה איך היה עם טינה והבנים?" אימא הפתיעה אותי בפתאומיות.
"היה נחמד, יש לי שיעורים" מלמלתי ועליתי אל חדר השינה שלי.
סגרתי את הדלת מאחוריי ונשכבתי על המיטה שלי, בהיתי בתקרת החדר שלי והמחשבות שלי רצות במהירות האור! חשבתי על פיטר שהופיע מולי עם המגבת שעוטפת את מותניו, חשבתי על פיטר שאחז בירך שלי במסעדה בזמן הקינוח, חשבתי על פיטר שהצמיד אותי עם גופו אל קיר המוסך.
הוא יודע שאסור לעבור את הגבולות האדומים! הוא נחשב חלק מהמשפחה שלי ברגע שדודה טינה החליטה לפתוח את הבית שלה בשבילו! הוא מתנהג כמו כפוי טובה! חושב שמגיע לו הכל!
ואם יקרה בינינו משהו ואז הוא יבין שהוא השיג את מבוקשו אז מה ייצא לו מכך? מה יהיו השלכות המעשים שלנו?
זה כל כך לא בסדר וכל כך לא הוגן כלפי המשפחה שלי, כלפי המשפחה שלי ושל פיטר.
תחבתי את האוזניות לאוזניים שלי והגברתי את המוזיקה, בודדתי את העולם סביבי שוב - לקחתי מחברת דפים חלקה וריקה ועיפרון רישום שחור.
שעונה אל גב המיטה שלי עם מוזיקה רועשת התחלתי לשרבט אל הדפים.
כל כך שקועה בתוך האווירה שיצרתי לעצמי, משרבטת ציורים על הדפים ושוב השקיעה חלפה על ידי דרך חלון החדר שלי.
הורדתי אוזנייה אחת כי האוזן שלי החלה לכאוב מעט מהפלסטיק של האוזנייה ולפתע שמעתי נקישות על חלון החדר שלי.
ואז קלטתי שנזרקה אבן קטנה על חלון החדר שלי, ניגשתי אל החלון ופתחתי אותו לרווחה הבטתי אל מדשאת הבית שלי.
"מה אתה עושה כאן?" לחשתי בכעס אל פיטר שעמד שם במעיל עור שחור והוא נראה כל כך טוב!
"אני יכול להיכנס?" פיטר לחש אליי חזרה.
"תעלה" נאנחתי.
פיטר מיהר אל דלת המוסך ואני יצאתי מחדר השינה שלי במורד המדרגות.
הסתכלתי סביב לראות שאימא ואבא לא באיזור, השטח נקי לחלוטין.
פתחתי את דלת המוסך ונתתי לפיטר להיכנס פנימה.
"בוא" משכתי בידו של פיטר חזרה אל המטבח, עלינו בשקט אל חדר השינה שלי ונעלתי אחריי את הדלת.
"מה אתה עושה פיטר?" המשכתי ללחוש אליו.
פיטר התיישב על המיטה שלי, הוא לא ענה לי רק הביט בי.
התיישבתי מולו על המיטה שלי ויישרתי אליו את המבט שלי.
"מה אתה רוצה?" גיחכתי אל פיטר שלא הוריד ממני את עיניו.
"מה את רוצה?" פיטר עקץ אותי בפלרטטנות.
"אתה משהו פיטר.." גיחכתי אליו שוב.
"למה אתה כאן?" שאלתי אותו.
"כי אני רוצה" פיטר ענה לי.
שיחקתי עם קצוות שיערי מולו, הרגשתי שאני הולכת על בין שדה מוקשים, פיטר שולח לי מסרים מבלבלים ואני מרגישה מאופקת לחלוטין מולו.
"תפסיק" רטנתי אליו.
"מה עשיתי?" פיטר צחק קלות
"תפסיק לשחק את עצמך תמים נתחיל בזה!" השבתי אליו.
"אתה חושב שאני לא שמתי לב שהיד שלך נחה על הירך שלי היום במסעדה" מלמלתי אליו במבוכה.
"יש לך בעיה עם העובדה שאת מסקרנת אותי?" פיטר פלרטט איתי שוב.
"זה לא העניין.." רטנתי אל פיטר.
"העניין שאת מפחדת לקחת סיכונים למרות שאני מראה לך כמה אני מעוניין בך וכמה את מוצאת חן בעיניי!" פיטר קטע אותי באמצע המשפט שלי עם הישירות שלו.
"השאלה אם את מעוניינת בי גם" פיטר הוסיף.
"השאלה אם אני גם מוצא חן בעינייך?" הרגשתי את אצבעותיו של פיטר משחקות עם אצבעותיי.
ברור שהוא מוצא חן בעיניי! וברור שהוא מעניין אותי!
"אתה יודע שלכל מעשה יש את ההשלכות שלו.." מלמלתי אליו ואיבדתי את עצמי בתוך עיניו החומות.
"אני יודע.."פיטר המשיך להתקרב אליי.
"זה מסוכן.." נשענתי עם גופי לאחור כי פיטר המשיך להתקרב אליי.
"אני מוכן להסתכן.." פיטר לחש אליי ולא היה לי לאן לברוח.
ידו של פיטר עטפה את פניי ושוב הרגשתי את אצבעותיו מלטפות את העור שלי, העור המתלהט והמעקצץ שלי תחת אצבעותיו.
שוב כל כך קרובים, אצבעותיו מלטפות את העור שלי, מרחק קטנטן בינינו.. יכולתי להרגיש את חום גופו, הרגשתי את גופו מתלהט מרגע לרגע!
כל כך רציתי שהוא יישאר פיטר, אבל לא הפיטר שדודה טינה הכניסה אל הבית שלה, אלא פיטר מהמסיבה.. פיטר שאסף את שיערי בזמן שהקאתי בשירותים, פיטר שמיהר להביא בקבוק מים לנערה שהוא לא מכיר אבל זאת הייתה משימה חשובה בשבילו.. אותו פיטר ששיתף אותי בפחדים שלו על רצפת חדר השירותים של ורוניקה.
כל כך רציתי שהוא ינשק אותי ואולי הנשיקה תגרום לכל הפחדים האלו להיעלם! כל הפחדים על חציית הגבולות ועל הסיכונים שהנשיקה יכולה לעולל לשנינו..
כל כך קרובים, רוצים להסתכן.
"לא.." מלמלתי אליו.
אסור לנו להסתכן.
"תפסיקי לפחד.." פיטר לחש אליי.
"אני לא מפחדת.." התגוננתי מולו.
פיטר משך אותי אליו קרוב יותר!
"אוקיי" פיטר הביט בי קרוב, ובלי שום הודעה מוקדמת - פיטר נישק אותי, לא ברחתי ממנו, לא דחפתי אותו מעליי!
נישקתי אותו בחזרה..
הכל התחיל להתלהט בינינו, הנשיקה הייתה עמוקה יותר, היינו כל כך קרובים פיזית ורגשית! הרגשתי איך אני נסחפת בין זרועותיו, אני יודעת שאם אני אמשיך להיסחף אני יכולה לטבוע אבל לא רציתי לחזור לחוף.
פתאום הרגשתי בעיטה בבטן, בעיטה שמציגה את עצמה בשם "אשמה".
"רגע" הפסקתי את פיטר.
הבטתי בפיטר שהיה מבולבל מהמעשים שלי.
"מה אתה רוצה שיקרה כאן?" שאלתי אותו.
"אתה חושב שהמשפחה תשמח לשמוע שאתה ואני התנשקנו?" שאלתי את פיטר בהסתייגות.
"למה לספר?" פיטר חייך אליי.
"פיטר..
זה לא משנה אם נספר או לא! יכולים לחשוד בנו, יכולים לגלות.." הבטתי בו.
"אני יודע שאני מתכוון לנשק אותך עוד, אם לא הלילה אז בכל הזדמנות שתהיה לי.." פיטר השיב אליי ושוב אצבעותיו עוברות ומלטפות את צד פניי.
חייכתי חיוך מוסמק, לא יכולתי למנוע מעצמי להיות מוחמאת ופלרטטנית עם פיטר, אני לא מאוהבת אבל אני לא מסוגלת להיאבק במה שאני מרגישה אל פיטר.
קירבתי את שפתיי אל שפתיו קרוב ושוב פיטר לכד אותי בין השפתיים שלו לעוד נשיקה עמוקה.

השעה כבר שבע בבוקר, בקושי עצמתי עין אחרי אתמול בלילה.
פיטר עזב את הבית שלי בשתיים בלילה, הוא עזב אחרי שהוא נישק אותי כמה וכמה פעמים.
אני עדיין יכולה להרגיש את טעם השפתיים שלו על שלי, אני ממשיכה לנשוך את השפתיים שלי ואני מרגישה איך אני מתמכרת אל הטעם שלו.
הרגשתי רטט כפול בין סדיני המיטה שלי, חיפשתי במרץ בשביל למצוא את הנייד שלי, מצאתי את הנייד שלי מתחת לאחת הכריות הירוקות שנשענו על גב המיטה.
"ג'סיקה: אני רוצה שתראי את הבחור שסיפרתי לך עליו, שמעתי שהוא משתתף איתנו בשיעור ספורט.." ג'סיקה שלחה הודעה עמוסה בסמיילים מסמיקים וקורצים.
"גאיה: בוקר טוב גם לך"
"ג'סיקה: תקשיבי אני יודעת שזה יישמע מוזר אבל אני חושבת שאני אובססיבית לגבי הבחור הזה"
"גאיה: אפילו לא דיברתם!"
"ג'סיקה: עדיין! הוא כל כך חתיך!"
"גאיה: חרמנית"
"ג'סיקה: מפגרת"
"גאיה: נתראה בשמונה בלוקרים"
"ג'סיקה: מחכה לראותך"
ההמשך יבוא.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

M K עקוב אחר M
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
נצנץ
נצנץ
המשךךך
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
M K
בוסטון יקירתי פרק 16
בוסטון יקירתי פרק 16
מאת: M K
בוסטון יקירתי פרק 14
בוסטון יקירתי פרק 14
מאת: M K
בוסטון יקירתי פרק 11
בוסטון יקירתי פרק 11
מאת: M K
בוסטון יקירתי פרק 13
בוסטון יקירתי פרק 13
מאת: M K
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
ליבי - פרק 20
ליבי - פרק 20
מאת: כותבת אנונימית
הגורל נחרץ
הגורל נחרץ
מאת: מישהי .
שבועות 2021
שבועות 2021
מאת: Sapir Maman
צייר לך עולם: פרק 18
צייר לך עולם: פרק 18
מאת: Writer :)