כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

תקועה- פרק 16

מכת מצרים

אז אנחנו הולכים ומדברים, או מדברים והולכים. אני באמת שוכחת שלהליכה הזאת יש מטרה כלשהיא- להגיע לאוטו. אני רק שקועה במחשבה שאילו יכולתי לחוות את אותו הרגע שוב ושוב הייתי בוחרת ברגע הזה. השיחה מרגישה טבעית, הגיונית, אני לא מנסה להרשים אותו או מרגישה פחות עצמי.
"על מה את חושבת?" הוא עוצר ומסתכל עליי ואני מנסה לעשות סדר במחשבות האלה.
"שבקצב הזה יכולתי כבר להגיע הביתה ברגל," אני מחייכת. אוקיי, אז בחרתי בשקר לבן- כי להודות בתחושה האמיתית שלי מרגיש קצת יותר מדי ישיר כרגע.
"טוב... בכנות? אולי עשיתי עיקוף שדווקא האריך לנו את ההליכה." הוא מוריד את הראש ומזכיר ילד שמתוודה על השוקולד שהוא אכל לפני ארוחת הערב. רק שעליו זה נראה מושך באופן לא צפוי.
"ככה אתה מנסה לרמוז לי שאני צריכה לעשות יותר ספורט?"
"ברור, זאת בדיוק הייתה הנקודה שלי."
"האמת שאתה צודק, אני פדלאה אמיתית. אבל למדתי להסתיר את ההתנשפויות הבלתי נגמרות שלי מכל סוג של פעילות גופנית, אז זה מה שחשוב."
"די שמתי לב אליהן," הוא אומר ואני דוחפת אותו הצידה.
"לא אומרים דבר כזה לגברת!" אני מתחילה לצחוק ולרוץ ממנו, הוא מתנער במהירות מההלם ורץ בעקבותיי.
"גברת לא הייתה דוחפת אותי ככה!" הוא תופס אותי ומחבק אותי מאחורה. טוב, זה היה קרב שקיוויתי להפסיד בו, אני מודה. ככה זה כשההפסד מרגיש יותר טוב מהניצחון.
"תאמין לי שתפסת אותי רק בגלל השמלה הדפוקה הזאת," אני לוחשת לו באוזן.
"לא נורא. נראה לי שגרמת לי לרדוף אחרייך מספיק." הוא אומר ואני מיד מרגישה רע.
"אני מצטערת על אורי, זה היה ילדותי וממש דבילי."
"מה אני יכול להגיד? זה עשה את העבודה."
"אה, אם לא הייתי מתנשקת איתו היית מתעלם ממני כל הערב?"
"אוקיי, יכול להיות שיש לי תסביך אגו קטן. מה שכן, הנשיקה שלך איתו גרמה לי להבין שאני לא רוצה לראות אותך מנשקת אף אחד."
"אף אחד?"
"חוץ ממני, זאת אומרת." הוא מסובב אותי אליו ואנחנו כל-כך קרובים. קרובים ברמה שאני רואה את העיניים הירוקות שלו מנצנצות, את העור שלו בוהק מההליכה, את החום שקורן ממנו.
"הדופק שלך ממש מהיר." אני ממלמלת.
"גם שלך."
"אני מאשימה בזה את הריצה, לא רצתי ככה מאז הטירונות."
"נשמע קצת לא תקין."
"משהו אצלי נראה לך תקין?"
"לא, את הזויה לגמרי." הוא מצמיד את האף שלו אל שלי ואני עוצמת עיניים ומרגישה את החיוך שלו.
"הפעם לא תעצרי אותי?" המילים שלו מעבירות לי צמרמורת בכל הגוף.
"תצטרך לנסות ולראות." לא עוברת שנייה מהרגע שהמילים יוצאות לי מהפה עד שאני מרגישה את השפתיים שלו על שלי. הלב שלי מתחיל לפעום בקצב מהיר אפילו יותר, ואני מרגישה שאני עומדת לחטוף התקף לב.

הנשיקה רכה בהתחלה, כאילו שנינו מנסים לבחון את השטח. לזהות איפה אנחנו נמצאים ומאיפה ממשיכים מכאן, ברגע שהקצב מתחיל להתגבר אני מרגישה איך כל הגוף שלי נהיה חם יותר. הרגליים, הידיים, הבטן, אפילו האף, הפאקינג אף! ככה זה תמיד אמור להרגיש? כי אם כן, אז חדשות רעות בשבילי- כי כל הנשיקות שהיו לי לפני זאת לא נכנסות בכלל לאותה סקאלה. כלומר, חוויתי עשרות נשיקות בינוניות לחלוטין (אני מדברת אליך, יותם מכיתה ז' שגרם לי לנשק אותו בגלל הורדת ידיים דבילית והיצר התחרותי הדפוק שלי) ורק עכשיו אני מקבלת את הנשיקה הזאת... כזאת שמסתכלים עליה בסרטים ואומרים, וואו, מה עושים מזה סיפור? כולה נשיקה. עכשיו אני מבינה את הסיפור, ואני רוצה לקבל אותו כל לילה. איך זה הוגן? נכון שאימא שלי תמיד אמרה שצריך לנשק כמה צפרדעים כדי למצוא נסיך (ואבא שלי היה חתיכת קרפד, לפי דבריה)... אבל זה עדיין מרגיש כמו סוג של הונאה.

הוא מפריד בינינו בדיוק כשזה נהיה טוב מדי.
מה? למה עצרת? אני מתה להגיד את זה, אבל לא רוצה להישמע מתלהבת מדי. כאילו, נכון שכל הגוף שלי חווה עכשיו זיקוקים בפעם הראשונה בחיים שלו והקרין אותם לציבור הרחב כמו שלט חוצות, אבל זה לא אומר שאני צריכה להישמע ככה. אני מסרבת לפקוח עיניים כי אני מצפה שהוא ימשיך, אין סיכוי שזה יגמר כל-כך מהר.
"נעמה..." הוא נשמע קצת לחוץ.
"אני יודעת, גם אני..." אני באה להגיד והוא עוצר אותי.
"לא, ה... האף שלך." הוא אומר ואני פותחת מיד את שתי העיניים ונוגעת באף שלי.
דם, כל-כך הרבה דם. אני מסתכלת עליו ו... כן, החולצה שלו, גם היא... איך לא... מלאה בדם. אני מופתעת (ומלאת הקלה) שיש רק כמה טיפות מעטות על הפנים שלו. כן, מישהו לקח את הקומדיה הרומנטית שלי והפך אותה לפרק של דקסטר.
"פאק!" אני מכסה את הפנים שלי בשתי הידיים והוא מתאמץ לא לחייך.
"טוב, ידעתי שזאת תהיה נשיקה שאני לא אשכח בחיים." הוא נשבר ומתחיל לצחוק.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Lee B עקוב אחר Lee
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מכת מצרים חחחחחחחח ענק
הגב
דווח
עוד אחת
עוד אחת
חחחחחחח הרגת אותי! לא נותנת להם רגע של מנוחה אהה
מושלם כמו תמיד
הגב
דווח
guest
יווואו אני מאוהבת בהם!!! המשךךך בדחיפותתתת כי אני מתה פה
הגב
דווח
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D