כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

בְּנֵי הַטִּפֵּשׁ עֶשְׂרֵה

פרק אחד

"גאיה!" אימא שאגה בכעס! שמעתי את הקול שלה חותך דרך המוזיקה הרועשת.
"גאיה! תכבי את זה תכף ומיד!" אימא שאגה חזק יותר.
כיביתי את המוזיקה בשנייה אחת, פתחתי את דלת החדר בכעס וירדתי במדרגות אל כיוון הסלון.
הזעפתי את פניי אל כיוונה של אימא ופניתי להתיישב על הספה השחורה.
"איך היה בעבודה אימא? התגעגעתי אלייך אימא? למה אני צריכה להגיע לפנים הזועפות שלך כל יום?" אימא רטנה עליי וידייה הסתדרו על צידי המותניים שלה.
אחזתי בשלט הטלויזיה וזפזפתי בין הערוצים.
דלת הכניסה נפתחה שוב.
"מותק!" קולה של אימא התרכך.
"היי מתוקה איך היה בעבודה?" אבא נשק לאימא וחייך אלייה.
"היה בסדר, קצת מתיש מאז שהצטרף השותף החדש לחברה" אימא גיחכה.
"איפה גאיה?" אבא שאל.
"בסלון והיא זועפת מתמיד" אימא הוסיפה.
התכווצתי והזעפתי את הפנים שלי שוב.
"גאיה?" אבא התקרב ונעמד לצד הספה.
הפנתי את מבטי אליו ולא הוצאתי מילה.
"מי הכעיס אותך?" אבא חייך אליי והתיישב על ידי בספה.
נאנחתי בחוסר סבלנות! רק אבא מצליח לקלוט ממני שמשהו קרה.
"נו?" אבא הוסיף.
"סתם! אוף!" נאנחתי בכעס.
"הגיע מורה חדש לבית הספר והוא נתפל אליי כל הזמן" אמרתי בכעס.
"המורה הזה כביכול אמור להחליף את המורה לביולוגיה אבל הוא מתנהג כמו מורה קבוע.." מלמלתי.
"גאיה.." אבא התאפק לא לצחוק מולי.
"את תמיד היית מאוד דומיננטית, את בטוחה שאת היית בסדר בכל הסיפור הזה?" אבא חייך אליי.
"מה אתה רומז?" הבטתי באבא.
"אני רק אומר שזאת לא הפעם הראשונה שאנחנו יודעים על התקלות עם המורים המקצועיים שלך.." אבא אמר והרגשתי שהוא ניסה לרמוז משהו.
"תסביר את עצמך" שילבתי את ידיי יחדיו והבטתי באבא.
"הוא אומר שאת מדברת בשיעורים ובעיקר מתחצפת" אימא גיחכה והתיישבה על כורסת הקטיפה השחורה.
"אני ממש לא מתחצפת!" רטנתי.
"אני פשוט אומרת את מה שאני חושבת! לפחות אני לא משקרת" חייכתי בזחיחות.
קמתי מהספה ופניתי לעלות אל חדר השינה שלי.
"גאיה את ילדה טובה!" אמא צעקה אליי
נאנחתי בקול.
שמעתי את הצחוק המתגלגל של אימא ואבא מהדהד ברחבי הבית.
"ארוחת הערב בעוד שעה!" אימא הוסיפה.
פתחתי את דלת החדר וטרקתי אותה מאחוריי.
"שון?" אימא הביטה באבא.
"כן מותק?" אבא סידר את משקפי הראייה שלו.
"אני דואגת לגאיה.." אימא לחשה בשקט.
"היא מתחצפת וזועפת רוב הזמן, היא לפעמים יותר מידי "כנה" אפשר להגיד.." אימא נשמעה חוששת.
"נינה מותק, גאיה היא בת שש עשרה! היא בגיל ההתבגרות" אבא גיחך.
אימא התיישבה לצד אבא על הספה ושילבה את אצבעותיה בין אצבעותיו.
"את זוכרת שאנחנו היינו בני שש עשרה?" אבא הביט באימא עם חיוך שובב.
"אימא שלי לא רצתה שאני אהיה החברה שלך כי היית לובש כל הזמן מעיל אופנוענים עור שחור" אימא צחקקה עקב הנוסטלגיה שהציפה את שניהם.
"איך היא הייתה מכנה את שנינו?" אבא מכווץ את גבותיו וצחקוק נפלט מבין שפתיו.
"בני טיפש עשרה" אימא צחקקה.

רעש ההודעה הנכנסת קטעה את מחשבותיי, ניגשתי למחשב הנייד שלי שנח על המיטה.
"ג'סיקה: גאיה את לא מבינה!" ההודעה מג'סיקה נצבעה באדום בקופסת הצ'אט.
ג'סיקה היא החברה הכי טובה שלי עוד מכיתה א', המורה הושיבה אותנו יחד ובהתחלה לא ממש הסתדרנו.
היינו מאוד עוינות אחת לשניה, עד יום שבת אחד בילינו בפארק במסיבת יום הולדת של אחד מתלמידי הכיתה וג'סיקה נפלה מהאופניים שלה, כולם צחקו עלייה חוץ ממני, אני הרמתי את האופניים הורודות שלה ועזרתי לג'סיקה לקום מהמדרכה.
היו לה שפשופים קטנים על הברכיים והיא לא הפסיקה לבכות!
היא שאלה אותי למה אני עוזרת לה ואני אמרתי לה שאם הייתי במקומה הייתי רוצה שמישהו יעזור לי.
מאז אנחנו החברות הכי טובות.

"גאיה:?" שלחתי לג'סיקה.
"ג'סיקה: יש מסיבה מטורפת ביום שישי הזה בבית של ורוניקה! את לא מבריזה לי!"
"גאיה: ואיך אני אבוא אם ההורים שלי הם האנשים הכי לחוצים בעולם?"
"ג'סיקה: תגידי להם שאני עושה מסיבת פיג'מות או משהו"
"גאיה: זה נשמע מחשיד.."
"ג'סיקה: נו גאיה! זאת מסיבת השישיסטים הראשונה שלנו! אסור לנו להפסיד אותה"
יש משהו בדברייה של ג'סיקה..
אנחנו שישיסטיות, יהיו שם שביעיסטים ושמיניסטים ללא ספק! אפשר גם להבין למה, ורוניקה ליב היא אחת הבנות הכי מקובלות בתיכון שלנו, היא הראשונה שהגיעה להתפתחות מינית אז הרבה אנשים מחבבים אותה בגלל זה.
"גאיה: טוב אני אראה מה אני יכולה לעשות"
"ג'סיקה: יאיי!"
"גאיה: אבל עד אז אל תספרי לההורים שלך על המסיבה"
"ג'סיקה: נו באמת! את חושבת שאימא שלי תספר לאימא שלך?"
"גאיה: כן!"
"ג'סיקה: אוקיי! אוקיי!"
"גאיה: נתראה מחר?"
"ג'סיקה: חסר לך שלא!"
ג'סיקה התנתקה מהצ'אט וראיתי שהשעה כבר שבע וחצי בערב.
"גאיה" קולה של אימא נשמע במעומעם.
"ארוחת ערב!" אימא הכריזה.
יצאתי מחדר השינה שלי וירדתי במדרגות, הריחות של ארוחת הערב הציפו את הבית.
פניתי אל תוך המטבח והתיישבתי על כסא העץ.
תפוחי אדמה צלויים בתנור עם סלמון מוגשים אל השולחן.
אימא מניחה את צלחות החרסינה הטורקיז על השולחן לצד כוסות הזכוכית השקופות.
"בתיאבון" אבא מלמל עם חיוך על פניו.
אימא ואבא יושבים במקביל אליי בשולחן.
"ביום שישי.." מלמלתי בשקט אל אימא ואבא.
"כן?" אימא שואלת בזמן שהיא עסוקה בלהגיש לאבא עוד מהסלט.
"יש מסיבת פיג'מות אצל ורוניקה.." חייכתי אל אימא ואבא והרגשתי איך הגרון שלי מתייבש.
לקחתי סיכון משוגע! כי ג'סיקה אמרה לי להגיד שהמסיבת פיג'מות אצלה ולא אצל ורוניקה.
"זאת תלמידה חדשה?" אבא שאל.
"אממ כן!" המשכתי למלמל, מזגתי לעצמי מים לכוס הזכוכית הריקה שלי.
לגמתי לגימה גדולה בשביל להרטיב את הגרון שלי.
"כמה נחמד!" אימא חייכה.
"אין בעיה, את כבר ילדה גדולה.. את יכולה להסתדר לילה אחד בלעדינו נכון מותק?" אימא הביטה באבא עם חיוך על פניה.
"אנחנו סומכים עלייך גאיה" אבא הוסיף.
הלב שלי החסיר פעימה! חששתי שהם יחשדו בי!
"אוהבת אותכם!" חייכתי אליהם חיוך קטן.
סיימנו לאכול ונכנסתי לחדר הרחצה שלי, צחצחתי את השיניים שלי לפני השינה וקלעתי את השיער השחור הארוך שלי לצמה רחבה.
הבטתי בהשתקפות שלי, הבטתי מהפרופיל הימני שלי ואז מהפרופיל השמאלי שלי.
ורוניקה ואני באותו הגיל איך לה יש חזה יותר גדול משלי?
העיניים הירוקות שלי משתקפות מולי, אוף יש לי המון נמשים על הפנים!
אני זוכרת שאימא אמרה שהייתי הילדה הכי מיוחדת בגן החובה, היא סיפרה לי שכל האימהות החמיאו על העיניים הירוקות שלי והשיער השחור שלי ואמרו שאני ילדה כל כך יפה.. לפעמים אני מרגישה לא כל כך יפה אבל אז אני נזכרת שזאת מי שאני ושאין סיכוי שאני ארצה להשתנות.
יצאתי מחדר הרחצה אל חדר השינה שלי.
סגרתי את הדלת מאחוריי וכיביתי את האור, הנורות הקטנות והמנצנצות שמעטרות את המסגרת הגבוהה של המיטה שלי גורמות לחדר להיראות נעים יותר.
הרמתי את השמיכה העבה והזדרזתי להתכרבל בין הכריות הנעימות.
החלתי למצמץ במהירות ופיהקתי פיהוק קטן ובסוף נרדמתי.

יום שישי הגיע ואין לימודים, השעה שתיים בצהריים ואני מדפדפת בין הפייסבוק למוזיקה במחשב הנייד שלי.
"ג'סיקה: את לא מבריזה לי היום נכון?" ההודעה של ג'סיקה שוב סומנה באדום בקופסת הצ'אט.
"גאיה: אז מתי את אוספת אותי? ;)" שלחתי לג'סיקה.
"ג'סיקה: אני בהלם! גאיה רוברטס מגיעה למסיבה!"
"גאיה: כזאת דרמטית"
"ג'סיקה: תבואי אליי בשעה שבע בערב"
"גאיה: אבל הבית של ורוניקה הוא יותר קרוב לבית שלי"
"ג'סיקה: נכון אבל את צריכה בגדים שיתאימו למסיבה!"
"גאיה: צודקת נתראה בשבע"
"ג'סיקה: כמו תמיד אני צודקת"
ג'סיקה התנתקה מהצ'אט.
קמתי מהמיטה והתחלתי לסדר תיק קטן, בכל זאת אני אמרתי לההורים שלי שהוזמנתי למסיבת פיג'מות אצל ורוניקה אז זה ייראה מחשיד אם אני אלך בלי חפצים אישיים.
התאמצתי להגיע אל התיק גב השחור שלי שהיה תלוי על מתלה התיקים הגבוה, אבא הבריג אותו על דלת החדר שלי והוא אמר שאני אצמח ואגיע בקלי קלות למתלה - הוא טעה כל כך.
התחלתי לקפץ על קצות האצבעות שלי ומתחתי את אצבעות כף היד שלי וניסיתי למשוך את לולאת התיק מתוך המתלה.
הצלחתי לתפוס את התיק, כמעט מעדתי לאחור "וואו.." מלמלתי בשקט ונשענתי עם כף ידי על שידת הלילה החומה שלי.
הצלחתי לעמוד חזרה ולהתיישר בלי למעוד וליפול, הזדרזתי להסתער על ארון הבגדים שלי.
התחלתי להכניס תחתונים וחזייה, מכנסון קצר שחור מבד וגופייה צמודה אפורה.
זרקתי פנימה דאורדורנט ומברשת שיער וכמה גומיות שחורות.
חשבתי לעצמי אם להביא איתי כפכפים, בכל זאת ג'סיקה יכולה להפתיע אותי בפתאומיות ואני אמצא את עצמי צולעת בתוך עקבים גבוהים כל הלילה.
דחפתי את הכפכפים השחורים שלי לתוך התיק, ליתר ביטחון.
"גאיה?" אימא קראה לי מבעד לדלת חדר השינה שלי, אימא הקישה על הדלת לאחר כמה שניות.
"כן אימא?" מלמלתי בקול בזמן שסידרתי את חדר השינה שלי.
אימא פתחה את דלת החדר שלי, אני מתרוצצת ברחבי החדר כשביד שלי החזקתי בפח אשפה קטן בצבע שחור, אני אוספת כל נייר מקומט ובקבוק מים ריק שהיו ברדאר שלי.
"מתי את נוסעת לורוניקה הערב?" אימא שאלה.
"זהו.." נעצרתי והבטתי באימא
"ג'סיקה ביקשה שאני אבוא אליה בשבע בערב ואז ההורים שלה יסיעו אותנו לורוניקה" הבטתי באימא, ראיתי את המבט המבולבל על פנייה וגיחוך קטן יצא ממנה.
"אוקיי.." אימא גיחכה
"אז בשבע אני אשים אותך אצל ג'סיקה" אימא הוסיפה.
"תודה אימא" קפצתי מעל המיטה שלי אל תוך זרועותייה של אימא וחיבקתי אותה חיבוק מסורבל.
"עכשיו אני יודעת מה אני צריכה לעשות בשביל לקבל ממך קצת סימפטיה" אימא העירה לי הערה עוקצנית.
הבטתי באימא והתפרץ מתוכי צחוק קטן.
"טוב עכשיו השעה כמעט ארבע בצהריים, תהיי למטה בשש וחצי" אימא חייכה אליי ויצאה מהחדר שלי.
"כן המפקדת" אמרתי לאימא, יכולתי לשמוע את אימא נשברת ומצחקקת מעט.
השעה כבר שש אפס אפס! התלבשתי בטייץ שחור צמוד וטי שרט כחולה כהה עם צווארון וי עמוק, נעלתי את הסניקרס השחורות שלי בזריזות כי עוד פחות משלושים דקות אני צריכה להיות מוכנה ליציאה!
נתתי מבט קצרצר במראה הארוכה שעל קיר החדר, הברשתי את השיער שלי עם אצבעותיי בזריזות בשביל ליצור לעצמי תסרוקת מגניבה.
חטפתי את תיק הגב שלי מהרצועה השחורה שלו ועשיתי בדיקה אחרונה שלא שכחתי כלום.
נייד יש, מפתחות יש, ארנק יש, מסטיקים יש ויש! אוקיי אני מוכנה לצאת.
"גאיה את מוכנה לצאת?" שמעתי את אימא קוראת לי.
יצאתי במהירות מחדר השינה שלי, קפצתי במורד המדרגות בזריזות "כן אני באה" מלמלתי בקול.
נעצרתי אחרי המדרגה האחרונה ואימא אספה את צרור המפתחות של הרכב.
יצאנו דרך דלת הבית אל החנייה, הואן המשפחתי שלנו חונה מול דלת המוסך הסגורה, אימא מתקדמת אל עבר מושב הנהג ואני מתהלכת סביב הרכב עד שאני מגיעה למושב הקדמי לצד אימא.
קפצתי פנימה אל המושב הגבוה וטרקתי את דלת הרכב.
אימא התיישבה מאחורי ההגה והכניסה את המפתחות אל חריץ ההתנעה.
הנסיעה לשם הייתה רגועה, אימא מתמקדת בכביש ואני מסתמסת עם ג'סיקה
"גאיה: אני בדרך"
"ג'סיקה: מחכה לך" ג'סיקה שלחה אליי בחזרה.
אימא האטה את הואן המשפחתי מול כניסת הבית של ג'סיקה, החצר הקדמית של המשפחה שלה תמיד כל כך מטופחת ומלאה בפרחים צהובים וסגולים אבל היום הם הוסיפו גם פרחים בגוונים כחולים.
דלת הכניסה של הבית היא כפולה וצבועה בצבע ירוק כהה
חלונות גבוהים שבקצה שלהם הם מתעגלים, הבית עצמו נצבע בגוון חום אדמדם אבל הם אף פעם לא שינו את הגג, הגג היה עשוי מרעפים שחורים.
לחצתי עם אצבעותיי על ידית הפתיחה של דלת הרכב.
"גאיה חכי רגע" אימא אמרה.
"קרה משהו אימא?" חייכתי אל אימא ואפילו גיחכתי, יותר נכון צחקקתי בקלילות.
"הכל בסדר לכי תהני" אימא נאנחה וחייכה אליי.
"נתראה מחר" אמרתי וכרכתי את הזרוע שלי סביב אימא וחיבקתי אותה.
"נתראה מחר" היא השיבה לי.
קפצתי ממושב הרכב הגבוה אל המדרכה וסגרתי אחריי את הדלת.
אימא החלה לנסוע לאט במורד הרחוב עד שהיא נעלמה לחלוטין משדה הראייה שלי.
מיהרתי אל דלת הכניסה של ג'סיקה ונקשתי בעצבנות על הדלת.
ג'סיקה פתחה את הדלת ומשכה אותי פנימה.
"המסיבה מתחילה בתשע" ג'סיקה חייכה אליי חיוך תחמני.
העיניים החומות הכהות שלה חייכו גם והתלתלים הקטנים עם גווני הבלונד הבהירים שהתערבבו עם צבע שיערה החום קפצצו כל פעם שהיא הוציאה אוויר דרך נחירי אפה.
ג'סיקה ברזילאית אבל היא נולדה באמריקה.
"בואי צריך להלביש אותך!" ג'סיקה משכה אותי במעלה המדרגות אל חדר השינה שלה.
ג'סיקה דחפה אותי פנימה אל חדר השינה שלה וטרקה אחריה את הדלת.
"אוקיי!" ג'סיקה אמרה בהתלהבות וקירבה את כפות ידיה יחדיו.
"יש כמה אופציות! אני בטוחה שנמצא כאן משהו שיהיה עלייך מדהים! תלכי למדוד ותחזרי לכאן!"ג'סיקה דחפה את ערימת הבגדים אל תוך זרועותיי ודחפה אותי אל חדר הרחצה שלה שהיה בהמשך המסדרון.
חיפשתי איפה להניח את הבגדים בלי שהם יתלכלכו - חיפשתי מקום בטוח, סרקתי את חדר הרחצה ומבטי נעצר על השירותים.
הורדתי את מכסה האסלה והנחתי את הבגדים בזהירות.
החלתי למדוד שמלות שונות, אחת שחורה סטרפלס צמודה ג'סיקה לא התלהבה ממנה כל כך.
שמלה אחרת הייתה סגורה לחלוטין מלפנים, בצבע ורוד בהיר עם פפיון ורוד כהה, ג'סיקה ביקשה ממני להזכיר לה לשרוף את השמלה הזאת
מדדתי כמות מכובדת של בגדים, הגעתי לזוג מכנסוני ג'ינס קצרצרים בצבע שחור וחולצה צמודה לגוף עם מחשוף קשירה מלפנים, חולצה שחורה שמאוד מחמיאה! וחגורה עם אבזמים כסופים.
יצאתי חזרה אל החדר של ג'סיקה
"נו?" נאנחתי בעייפות.
"מי הפצצת מין הזאת?" ג'סיקה התלהבה ללא ספק! מבטה השובב אישר את הלבוש שלי, יותר נכון הלבוש שהיא בחרה בשבילי
"טוב אני אלך להתארגן בעצמי" ג'סיקה דילגה אל חדר הרחצה שלה בצעדי ריקוד שמחים.
התיישבתי על המיטה של ג'סיקה ונעלתי את הסניקרס השחורות שלי, הלכתי לתת מבט במראה העומדת שהייתה בחדר.
הבטתי בהשתקפותי, מכף רגל ועד ראש.
"וואו.." מלמלתי לעצמי בלחש.
לא זיהיתי את עצמי! כן אני אוהבת את סגנון הלבוש הזה אבל אין לי את האומץ לקנות בגדים כאלו, אין לי את האומץ אפילו למדוד אותם בתאי ההלבשה שבחנות!
"סוף סוף גאיה רוברטס הופכת לאישה!" ג'סיקה הכריזה בכניסתה לחדר.
ג'סיקה לבושה בשמלה שחורה עם כתפיות ספגטי דקיקות ונעלי עקב שחורים עם עקבים דקיקיים גם.
הבטתי בג'סיקה וחיוך עלה על פניי.
"נו?" ג'סיקה עם חיוך מאושר על פניה, היה אפשר לראות אותה מרחפת מרוב שמחה.
"מותק! ורוניקה ליב היא כלום על ידך!" הכרזתי בתיאטרליות וקולות הצחוק שלנו הדהדו בחדר.
"אם מדברים עליה, מה השעה?" ג'סיקה שאלה.
"עכשיו.." מלמלתי וחיפשתי את הנייד שלי בתוך הבלאגן שנוצר על המיטה.
"תשע וחצי!" הבטתי בג'סיקה וראיתי את האדישות שלה, ג'סיקה אמרה שזה מתחיל בתשע! אז למה היא כל כך אדישה?
"מצוין!" ג'סיקה אמרה עם חיוך מאוזן לאוזן.
"אנחנו מאחרות מה כל כך טוב בזה?" גיחכתי אליה.
"איחור אופנתי.." ג'סיקה חייכה אליי.
"מה הייתי עושה בלעדייך תגידי לי?" אמרתי לג'סיקה שהפכה למאוד זחוחה מולי וגאוותנית.
"בואי כבר דרמטית" ג'סיקה גיחכה וחטפה תיק מעטפה שחור שנח לו על השידה הלבנה, היא התחילה לדחוף לתוכו צרור מפתחות, ליפסטיק ורוד נוצץ, מסטיקים ואת הנייד שלה.
הלכתי אחרי ג'סיקה במורד המדרגות ויצאנו לרכב שלה שהחנה שני מטרים ליד דלת כניסת הבית.
רכב מסוג מיני קופר, בצבע שחור עם פס לבן.
קפצתי לצד ג'סיקה שהתיישבה מאחורי ההגה ודלתות הרכב נטרקו אחרינו.
ג'סיקה התניעה את הרכב ולחצה במכה אחת על הגז.
הרכב שט על פני הכביש ומאוד מהר הבית של ג'סיקה נעלם לחלוטין מהאופק.
ג'סיקה האטה את הרכב ודוממה את המנוע.
יצאנו מתוך הרכב ופסענו אחת לצד השניה.
המוזיקה הרועשת נשמעה כבר מתחילת הרחוב, ההתרגשות בערה בנו כי זאת המסיבה הראשונה שלנו כשישיסטיות.
דלת הכניסה הייתה פתוחה לרווחה והמוני מתבגרים חולפים ברקע.
ג'סיקה ואני נכנסנו פנימה אל תוך המסיבה הגועשת, כוסות אדומות מפלסטיק מפוזרות בכל פינה, זוגות מתנשקים ומתחרמנים בכל חלל אפשרי.
בנים ובנות רוקדים צמוד צמוד.
"היי מתוקות!" ורוניקה התקדמה לעברנו והיה אפשר להריח את האלכוהול נודף ממנה.
"אני ממש שמחה שהגעתן!" ורוניקה צחקקה ויצאו לה שיהוקים שהדיפו ריח של בירה זולה.
"ג'סיקה אני רוצה שתכירי מישהו" ורוניקה פנתה לג'סיקה והפרידה אותי ממנה.
"גאיה תלכי למטבח אני תכף חוזרת" ג'סיקה אמרה דרך המוזיקה הרועשת וראיתי אותה נעלמת בין החוגגים.
הלכתי אל המטבח וגם שם הייתה חגיגה לא קטנה.
עשן של ג'וינטים מהול בריח של אלכוהול חריף.
היה צפוף מאוד במטבח כי ג'וינט מגולגל של מריחואנה הועבר שם, כנראה אף אחד לא רצה להפסיד את הבאז סביב הג'וינט העלוב.
"גאיה!" בחור שיכור עם מעיל ג'ינס כהה קורא בשם שלי.
"היי.." גיחכתי אליו כי הוא היה זר לי לחלוטין.
"מה יש לך מצחיקה אחת! אנחנו לומדים יחד בשיעור היסטוריה!" הוא גם הדיף ריח של וודקה חריפה.
"נכון!" אמרתי וניסיתי לצאת בזול מולו, שיקרתי שאני מזהה אותו, זייפתי לחלוטין.
"הנה קחי, תשתי!" הוא דחף לתוך היד שלי כוס פלסטיק אדומה מלאה בבירה חמה.
אני מביטה בבירה ואז מרימה את מבטי אליו, לא היה לי הסבר למה אני לא רוצה לשתות הלילה.
"נו אל תהיי כבדה" הוא הוסיף ושיהק כמו ורוניקה.
עדיין אוחזת בבירה החמה וחשבתי לעצמי מה יש לי להפסיד?
התחלתי ללגום את הבירה החמה, רוקנתי את הכוס האדומה לחלוטין.
"רוקסטארית!" הוא הכריז ושאג בקולי קולות, אני הרגשתי בחילה מיידית.
מיהרתי להסתלק מהמטבח ולמצוא שירותים, הבחילה התחזקה והרגשתי דחף להקיא.
דחפתי כל חוגג וחוגגת שיכורים שהיו בדרכי.
רצתי במעלה המדרגות והתפרצתי לחדר שירותים ריק.
התיישבתי על רצפת השיש הקפואה והשענתי את ראשי לאחור על קיר השיש התואם, נשמתי עמוק, ניסיתי להרגיע את הבחילה, עצמתי את העיניים ונשמתי עמוק כמה פעמים.
"שיט!" שמעתי קול של גבר מתפרץ אל חדר השירותים.
"היי את בסדר?" הקול שאל אותי.
פקחתי את העיניים וראיתי בחור עם שיער חום שמסתיים בבלורית קטנה.
עיניו החומות הבהירות הביטו בי ושפתיו המלאות היו פסוקות ונוצר ביניהן רווח קטן.
הרגשתי משהו בוער בי, דוהר בי, הרגשתי שמשהו עולה..
דחפתי את הראש שלי לתוך קערת האסלה והבירה נשפכה מתוכי ואולי גם ארוחת הצהריים שלי.
"אוקיי! תנשמי לאט.." שמעתי אותו מרגיע אותי ואוסף את השיער שלי בעדינות מעל פניי.
התנשפתי בכבדות מעל האסלה.
הרגשתי איך השיער שלי נשפך על הגב שלי באיטיות.
"הנה, קחי מגבת.." הוא הושיט אליי מגבת קטנה לבנה, הוא התיישב לצידי על רצפת השיש.
לקחתי ממנו בידיים רועדות את המגבת וניגבתי את הפנים.
נשענתי חזרה אל קיר השיש התואם ונשמתי עמוק.
"את בסדר?" הוא שאל אותי שוב.
הנהנתי ופיסקתי את שפתיי תוך כדי שאני נושמת ונושפת אוויר.
"את רוצה שאני אביא לך מים?" הוא מלמל, הוא חייך רק עם צד אחד של פניו זה היה נראה שאפילו הוא קצת מגחך מולי.
הנהנתי שוב.
"תכף חוזר" הוא מלמל והפעם יכולתי לשמוע אותו מגחך.
הוא יצא במהירות דרך הדלת.
נשמתי עמוק והעברתי את אצבעותיי דרך השיער שלי, בדקתי אם יש לי שאריות של קיא על השיער.
הוא חזר ובקבוק פלסטיק קר של מים היה בידו.
הוא התיישב מולי על רצפת השיש והחל לפתוח את פקק הבקבוק.
"תשתי.." הוא מלמל בשקט, הוא הושיט לי את בקבוק המים הקר, הושטתי את ידי לאחוז בבקבוק המים והרגשתי את היד שלו מתחת ליד שלי. נבהלתי קצת מהאינטרקציה הזאת.
הצלחתי לקחת ממנו את בקבוק המים ולשתות מעט.
"תודה.." מלמלתי במבוכה מולו.
"אין על מה.." הוא גיחך מולי.
"אתה יודע שאתה יכול לרדת ולהמשיך לבלות למטה נכון?" גיחכתי מולו.
"אני יודע.." הוא אמר.
"אני פשוט עברתי לכאן לפני שבוע ואני הגעתי לכאן עם מישהו שנטש אותי.." הוא הוסיף.
"כן.. מבינה אותך" גיחכתי שוב! , בכל זאת ג'סיקה נטשה אותי!
"אז איך קוראים לך? בכל זאת אתה ראית אותי מקיאה - אני יכולה להצהיר שאתה הבן אדם הראשון שחלק איתי את הרגע הכי אינטימי שהיה לי בכל שש עשרה השנים שאני חיה" התלוצצתי איתו ולקחתי עוד לגימה של מים מהבקבוק
"קוראים לי פיטר אדאמס" הוא הביט ישר לתוך העיניים שלי.
"גאיה רוברטס" צחקקתי.
"גם את לומדת בתיכון אוונס שור?" פיטר שאל.
"כן.." עניתי.
"לפחות יהיו לי פנים מוכרות באוונס שור.." פיטר חייך אליי.
"אתה מתחיל ללמוד באוונס שור?" הופתעתי.
"כן, אני מתחיל כשביעיסט ביום שני" פיטר הוסיף וידיו שפשפו את הסקיני ג'ינס השחורים שלו.
"אני שישיסטית.." אמרתי אליו תוך כדי שאני מיישרת את הגב שלי אל קיר השיש.
"אז מאיפה עברת?" שאלתי את פיטר שעיניו התמגנטו אל רצפת השיש המרוצפת.
"עברתי ממשפחת אומנה לכאן.." פיטר מלמל וחיכך בגרונו במבוכה.
השתתקתי, הרגשתי שאמרתי משהו לא בסדר.
"הכל בסדר.." פיטר גיחך בקלילות.
גיחכתי גם אני, ניסיתי לשחרר ולהישאר קלילה גם.
"אז את בת שש עשרה.." פיטר מלמל ומבטו הופנה אליי שוב.
"כן.." חיוך נטבע על פניי בטבעיות.
"ואתה בן שבע עשרה.." חייכתי אל פיטר.
"נכון.." פיטר נד בראשו באיטיות וחייך אליי שוב.
שמתי לב לקעקועים הרבים שהיו לפיטר על זרועותיו, הרבה ציורי פרחים שחורים כמו וורדים קטנים ומילים כתובות צפופות בכתב מחובר.
"אני אוהבת את הקעקועים שלך.." חייכתי אליו, פיטר העביר את אצבעותיו על הקעקועים שלו והביט בי.
"זה כאב?" שאלתי.
"חלק כן וחלק לא.." פיטר הביט בי.
"מה זאת אומרת?" שאלתי.
"חלק כואבים עדיין, המשמעות שלהם.." העיניים שלו הביטו בעיניי והרגשתי שבויה תחת הקסם של פיטר.
"איזו משמעות יש להם?" נשענתי עם ראשי על ברכיי הכפופות והבטתי בפיטר, משתוקקת לשמוע ממנו עוד.
"נגיד הקעקוע שכאן.." פיטר מצביע על כתובת עם כתב מחובר שהיה מקועקע על הזרוע שלו.
"כן?" לחשתי
"בחרתי לכתוב, חסר פחד" פיטר ליטף עם אצבעותיו את כתובת חסר הפחד שעל הזרוע שלו.
"אתה מפחד?" שאלתי.
"כולם מפחדים" שוב העיניים שלו הביטו בעיניי.
"ממה אתה מפחד?" שאלתי את פיטר.
"זה משנה?" הוא חייך אליי חיוך ביישני.
"לי זה משנה.." מלמלתי מולו.
"לא להיות רצוי אני חושב.." פיטר ענה בלחש.
"ממה את מפחדת?" הוא גיחך אליי והחזיר לי באותו המטבע.
"אני חושבת שגם אני מפחדת מדחייה ולהרגיש לא רצויה.." עניתי לפיטר.
"אבל לפחות אנחנו רצויים כאן.. יחד.." אמרתי לפיטר והייתי שקועה עמוק בתוך העיניים שלו.
פיסקתי את השפתיים שלי בשתיקה, העיניים שלנו הצטלבו שוב.
ראיתי איך העיניים של פיטר זזות בין העיניים שלי לשפתיים שלי.
פיטר נשך את השפה התחתונה שלו מולי בעדינות והרגשתי אותו רוכן אליי קרוב.
השפתיים שלו היו כל כך קרובות לשפתיים שלי.. זה היה בלתי נמנע, הרגשתי שאני רוצה שהוא ינשק אותי.
"אופס!" בחורה שיכורה פרצה את הדלת.
פיטר קפץ לאחור והתרחק ממני, הבטנו בהלם בבחורה השיכורה שהתנדנדה על ידית הדלת.
הבחורה השיכורה צחקקה וסגרה את הדלת בטריקה חזקה.

"טוב אני צריכה למצוא את החברה שלי.." גמגמתי במבוכה.
"כן אני גם אמצא את הבחור שנטש אותי.." פיטר גיחך בקלילות מזוייפת אליי.
פיטר נעמד והושיט לי את ידו, שמתי את ידי בתוך ידו ונעמדתי מולו.
"אז אנחנו נתראה ביום שני.." חייכתי אל פיטר שהיה מוסמק לחלוטין.
"נתראה ביום שני.." פיטר אמר וחייך אליי גם.
יצאתי מחדר השירותים אל המסדרון וחיפשתי את ג'סיקה.
"גאיה!" הסתובבתי לעבר קריאת שמי.
ג'סיקה כמעט ונמחצה בין השיכורים שהיו במסדרון.
"איפה היית?" ג'סיקה שאלה.
"הייתי צריכה לשטוף פנים.." מלמלתי.
"בואי הולכים הביתה" ג'סיקה רטנה.
"מה קרה?" שאלתי את ג'סיקה שהייתה נראית מוטרדת.
"פשוט מגעיל פה ומלא שיכורים והשיער סופג את הריח של העשן.." ג'סיקה נשמעה סובלת.
"אוקיי, בואי נלך.." אמרתי לג'סיקה וירדנו במורד המדרגות.

נכנסנו אל הרכב של ג'סיקה ופשוט נעלמנו משם.

בוקר שבת, השעה כבר עשר בבוקר ואני בבית.
"היי מותק" אימא נכנסה אל המטבח עם חיוך על פניה.
"היי אימא" אמרתי לאימא בזמן שמזגתי לעצמי מיץ תפוזים אל כוס מזכוכית.
"את לא מבינה כמה אני שמחה שאת בבית היום" אימא נשענה על השיש והיא מחזיקה בידה ספל קפה לבן.
"למה?" שאלתי בחשדנות.
"ליאון וטניה מגיעים היום ויש להם הפתעה" אימא אמרה בהתרגשות
"דוד ליאון ודודה טניה? וואו! לא ראיתי אותם שנה שלמה!" הופתעתי לשמוע שהם חיים בכלל! אז מגיעים זאת באמת הפתעה מדהימה!
"כן הזמנתי אותם אלינו לארוחת צהריים, הם יהיו כאן ב12" אימא הוסיפה ולגמה בזהירות מספל הקפה החם.
"לא מעניין אותך לשמוע על ההפתעה?" אימא הביטה בי עם חיוך.
"אם זה לא רכב חדש בשבילי אז אני לא מעוניינת" עניתי לאימא בזחיחות.
"אני בחדר" גיחכתי בקלילות ועליתי אל חדר השינה שלי.
סגרתי את הדלת מאחוריי והתיישבתי על המיטה.
לא יכולתי להפסיק לחשוב על פיטר, פעם ראשונה שאני מרגישה משהו כל כך חזק.
משהו בו הכה בי חזק, אני לא יכולה להסביר את זה.

"גאיה?" אימא קראה לי ואני התלבשתי במהירות, לבשתי על עצמי סקיני ג'ינס כחול כהה וגופייה צמודה שחורה.
"הם כבר פה!" אימא הוסיפה.
מיהרתי לצאת מחדר השינה שלי, כל כך מיהרתי וכמעט מעדתי והתגלגלתי במורד המדרגות.
פניתי אל המטבח מתנשפת בכבדות.
"גאיה!" דודה טניה בירכה אותי כשזרועותיה פתוחות לרווחה, נכנסתי לחיבוק שלה.
"דודה טניה!" חייכתי.
"האם זאת גאיה? נינה! היא הפכה לאישה צעירה!" דוד ליאון מעיר הערה עוקצנית לאימא שלי.
"דוד ליאון!" חיבקתי את דוד ליאון חיבוק גדול.
"אימא אמרה שיש לכם הפתעה.." הבטתי בדודה טניה ובדוד ליאון עם חיוך שובב.
"נכון!" דודה טניה חייכה חיוך עצום.
"יש לנו שני דברים" דוד ליאון עמד מרוגש במטבח.
"גאיה!" שיין בן הדוד שלי קפץ בהפתעה מאחוריי והרגשתי את הלב שלי מפסיק לפעום.
"שיין!" כעסתי עליו, התחלתי להפליק לו מכות קטנות ועדינות על הכתף.
"התגעגעתי למרמור שלך!" שיין מחבק אותי בכח, הזעפתי את פניי אבל בסוף חייכתי חיוך רחב.
"איך היה בחילופי התלמידים?" שאלתי את שיין.
"היה נפלא, למדתי הרבה על הולנד.. למדתי שתמיד קר שם.." שיין צחק בקלילות.
"אוקיי עכשיו להפתעה השנייה" דוד ליאון הביט בדודה טניה בהתרגשות
"אני רוצה שתכירו את.." דודה טניה הכריזה בהתלהבות.
"פיטר.." מלמלתי, הייתי בהלם.
פיטר נכנס אל המטבח דרך דלת החצר, ראיתי על פניו שהוא גם מופתע, עיניו עדיין נעוצות בעיניי, שפתיו מפוסקות קלות..

מה קורה כאן?

ההמשך יבוא

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

M K עקוב אחר M
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
הרפתקאות
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
מאת: שקד מיכאל
הסקס הקבוע שלי
הסקס הקבוע שלי
מאת: Yarden Feiner
את יורדת או אני?
את יורדת או אני?
מאת: E .C
סיפורים אחרונים
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
"הניצחון"
"הניצחון"
מאת: כותב למגירה
יש לי חלום ..
יש לי חלום ..
מאת: Love him Too much
לא חשבתי שאתאהב בך
לא חשבתי שאתאהב בך
מאת: לא זמין ..
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D