כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 3

השכן שלי - פרק 15

לא בחרתי באדם. אתה לא בוחר במי להתאהב כמו שאתה לא בוחר את הצורה של העצמות שלך.

לרגע כעסתי פחות על אדם, האמתי שלא הרגשתי כלום חוץ מסקרנות.
עוד לא עיכלתי את מה שראיתי עכשיו.
בעצם מה ראיתי עכשיו?
אני אפילו לא יודעת מהי האמת וזה חרפן אותי.
יכול להיות שהמשפחה שלו נהרגו? והוא אשם בזה? בגלל זה הוא לא מדבר עליהם?
לפתע נזכרתי בשמלה של אחותו, היא הייתה בארון שלי. אולי בגלל זה היא לא זכתה ללבוש אותה, כי היא נהרגה... והוא שמר אותה אצלו.
ריחמתי עליו, כאב לי עליו. לפתע שכחתי למה אני שונאת אותו בכלל.
אפילו שלא ידעתי מה באמת קרה, פתאום החתיכות של הפאזל התחברו לי.
הוא כל כך בודד ויש סיבה לכך.
לקח לי אולי שעתיים להצליח ליפול לשינה חלקית. המחשבות על אדם הטריפו אותי גם למחרת, בעבודה. למה שאני לא אשאל אותו? או אולי אשאל את ההורים שלי?
הוא בטוח לא יספר לי כלום ואצל ההורים שלי זה רק יעורר חשד, כמו תמיד.
העדפתי להשאיר את הסיפור הזה על אש קטנה ולהתמקד בדברים קצת יותר טובים בחיים שלי.

"בוקר טוב גברת" ירדתי למטה וראיתי את המשפחה שלי אוכלת ארוחת צהריים.
השעה הייתה אחת בצהריים, הרשיתי לעצמי היום לישון יותר מידי, אבל התנחמתי בעובדה שהיום שבת וממילא המזג אוויר לא מאפשר ללכת לים.
"צהריים טובים יותר נכון" נכנסתי למטבח והכנתי לי שוקו.
היה לי ערב נחמד עם החברות מהלימודים אתמול, ערב ארוך מידי. חזרתי הביתה בשעה 4 בבוקר.
הסתכלתי מבעד לחלון, לא הייתה שמש אבל היה נראה שחמים ונעים בחוץ. "אז מה התכניות שלכם להיום?" אמרתי ונעמדתי ליד פינת האוכל.
"נראה לי שנשאר בבית, אין טעם ללכת לים" אבא שלי ענה.
"אז אם לא הולכים לים, לא יוצאים מהבית?" אח שלי התעצבן על אבא שלי.
"לפעמים שבת ביתית זה גם כיף" אבא שלי אמר וחייך.

ישבתי ליד השולחן והכנסתי לפה חתיכה של לחם, לא היה לי יותר מידי תאבון. רציתי לשאול את ההורים שלי אם ידוע להם משהו לגבי המשפחה של אדם, אבל רוני הייתה שם ולא רציתי שהיא תפלוט משהו.
החלטתי לשלוח לו הודעה, אפילו שלא הרגשתי שלמה עם זה הייתי חייבת להיות קצת אמיצה ולא לחשוב יותר מידי.
"היי, מה קורה?" שלחתי והתנתקתי מיד.
"התגעגעתי מעצבנת" אדם ענה לאחר 2 דקות.
הוא התגעגע אליי? הבחור הזה מפתיע אותי כל פעם מחדש. הוא לא כועס שיצאתי עם דין פתאום?
קראתי את ההודעה וחשבתי כמה דקות מה לענות. הרי ברור שהתגעגעתי אליו אבל לא יכולתי לומר לו את זה.
"איפה את? תבואי אליי בבקשה" אדם ראה שאני מחוברת ושלח שוב.
חוצפן, איך הוא מעז להזמין אותי בכלל.
המשפחה שלי יצאה החוצה ואני עליתי לחדר שלי, עדיין לא עניתי לאדם. חשבתי על מה שקראתי אתמול באינטרנט וממש רציתי לדעת הכל. או שאולי אני סתם מחפשת תירוץ להגיע לביתו של אדם ולראות אותו, כעסתי על עצמי.
"אני יכולה לבוא עכשיו" עניתי לאדם והרגשתי כל כך חלשה מולו.
"אני מחכה לך:)" אדם הרגיש לי מאושר למדי.
הוא בטח חושב שאני רוצה לשכב איתו בשבת בצהריים כי משעמם לי אבל זה ממש לא יקרה.

לבשתי שמלה פשוטה ונשארתי עם הכפכפים שלי. ירדתי למטה ואמרתי למשפחה שלי שאני הולכת לחברה שלי, זאת שגרה במורד הרחוב. כבר לא היה אכפת לי לשקר.
עמדתי בכניסה לביתו של אדם ודפקתי על הדלת, לאחר כמה שניות הוא פתח את הדלת. "בוקר טוב אמה" אדם חייך ועמד בלי חולצה עם מכנסי פיג'מה כחולים.
החיוך שלו עצר את הנשימה שלי, לא ראיתי אותו כמה ימים והתגעגעתי אליו ברמות. אני עומדת שם בוהה בו אבל אני לא יכולה להפסיק. ובכנות? גם לא אכפת לי להמשיך. התגעגעתי לראות את פניו היפות והבטן השרירית שלו. אפילו התגעגעתי לזה שהוא מעצבן אותי כל כך. לעזאזל, התגעגעתי אליו. אבל הוא לא יודע את זה, והוא גם לא יודע איך המחשבות עליו לפני השינה לא נותנות לי מנוח.

"בוקר טוב" חייכתי לאחר כמה שניות ונכנסתי פנימה. אדם סגר את הדלת אחריי והסתכל עליי מאחורה. הרגשתי תמיד כשהוא עשה את זה.
"אז איך הולך עם החבר שלך? ... הילדון הזה" אדם צחק והתיישב על הספה הגדולה שלו.
התיישבתי לידו, "זה לא עניינך אדם, באתי כי רציתי לשאול אותך משהו" ניסיתי להיזכר במטרה שלשמה באתי.
"אז מה, לא באלך עליו אני מבין?" אדם שוב צחק. "את לא צריכה ילד, את כבר אישה ואת צריכה גבר". הוא בטח לא מתכוון לעצמו.
צחקתי ועניתי בציניות "אל תדאג לי".
אחרי כמה שניות שאני מנסה לענות לכל השאלות המציקות של אדם במקום לשאול מה שרציתי, הוא נישק אותי. אני מדברת והוא פתאום מנשק אותי. למה הוא תמיד עושה את זה?!
אני אולי הבחורה האלף שהוא מנשק, חשתי כעס כלפי כל הבחורות האלה שהוא נישק, בלי סיבה. אבל איכשהו זה גרם לי לרצות יותר לנשק אותו, נשיקה ארוכה שאולי תמחק ממנו את כל הנשיקות שהיו לו.

"תפסיק להתנהג ככה, אתה לא נותן לי לדבר על מה שרציתי" אמרתי בכעס וחייכתי קצת.
"אני מצטער, את סקסית ואת מדליקה אותי מה אני אעשה" אדם עשה פרצוף של מסכן.
חוצפן הוא פשוט חרמן עליי ולא מעניין אותו מה יש לי לומר בכלל.
לפני שהספקתי להגיד עוד משהו מצאתי את עצמי שוכבת מתחתיו בספה והוא מנשק אותי.
זה כבר היה מאוחר מידי לדבר, הוא הדליק אותי וגרם לי לרצות אותו אפילו שכעסתי.
משהו בו נגע בי ברמה אחרת ממה שחוויתי אי פעם, וזה היה מפחיד. זה היה מרגש ומסוכן בו זמנית.
הרגשתי כל כך קלה להשגה מולו, הוא בטח עבד על מאה בחורות לפני.

הנשיקות שלנו התלוו בנשימות כבדות וחושניות, הוא התחיל לנשק לי את הצוואר וירד למטה. החולצה שלי עלתה למעלה והוא התמקד באזור החזה. "אני מת עליו אחח" אדם הביט בחזה שלי ואמר.
הוא היה סוטה ואהבתי את זה. הוא היה שונה מכל הגברים הסוטים שהכרתי. הייתה לו קלאסה מוזרה.
לפני ששמתי לב היינו ערומים על הספה שלו. הוא לחש לי באוזן "אני לא רוצה לשים, זה בסדר?".
הוא התכוון לקונדום, לא רציתי שהוא ישים, רציתי להרגיש אותו אבל אני לא נוהגת לעשות את זה, ובטח שזה לא מגיע לאדם שאסכים לזה.
"זה ממש לא בסדר!" אמרתי ונעצתי בו מבט.
"טוב אז אני אביא" אדם היה נראה מאוכזב ופתח את המגירה של השולחן בסלון.
כל חלק בגוף שלו היה כל כך יפה וכשהוא היה בתוכי הרגשתי שאני בעננים. הוא ידע בדיוק מה לעשות.

"נהנת?" אדם התיישב ערום אחרי שגמר.
"כן" אמרתי ולא רציתי להראות נלהבת.
הוא היה מכוסה זיעה וריח גופו מילא את הנחיריים שלי.
אבל הריח שלו לא היה דוחה, תאמינו לי!
הריח של הגוף שלו היה מפתה ומעורר.
אדם הסתכל עליי כמה שניות והיה נראה מוטרד. "את לא ראויה לי אמה, מגיע לך הרבה יותר טוב ממני. אבל תעזרי לי כי אני לא בחור מספיק טוב כדי לתת לך ללכת".

Miss Writer עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 28 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
S Nb
S Nb
יש המשך?
הגב
דווח
אני U
אני U
חלק 16??????
הגב
דווח
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
.....
הגב
דווח
טען עוד 25 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
הרי הוא כבר מכיר אותך.
הרי הוא כבר מכיר אותך.
מאת: Lia Marie
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
אולי
אולי
מאת: imagine me
אחרי הרבה זמן שלא
אחרי הרבה זמן שלא
מאת: Lucifer .
123
123
מאת: imagine me
הכל בסדר?
הכל בסדר?
מאת: Avaraius The Tale Teller
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan