כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

גיא ועדן פרק 2

"את יודעת, בבית ספר זה אחרת. יותר מסובך. אבל גם יותר קל. את נראית כל כך מושלמת לעיני כל, שזה מעצבן. ומצפים מבחור כל כך ציני וכל כך אנטי ומגעיל ל... להתנהגות מסוימת. שזה כל כך קל להתנהג אליך כמו לאיזה פסל, שאפשר לפגוע בו, כי את גם ככה לא מראה רגשות. אבל פה בבית, גם אם הייתי מנסה, את ממש לא פסל, ממש לא אדישה".

"כן?" הרמתי את מבטי ונתקלתי במבטו האדיש.
"היי" אמר בקול שלא נשמע כמוהו.
"אממ, היי.. אתה צריך משהו?"
"לא, סתם.. לא חשוב. מה הדפים האלה? "
"שום דבר חשוב. איך אני יכולה לעזור לך?"
"לא, נו, אני סקרן עכשיו."
" זה באמת שום דבר. סתם שרטוטים."
"אה הא" מלמל והתקרב אל השולחן, ואליי. הוא הרים את הדפים.
"את כותבת?"
"אממ, כן. למה אתה שואל?"
"סתם." אמר ואני ניסיתי להחניק פיהוק. בכל זאת, זה לא מנומס.
"את עייפה?"
"קצת, למה?"
"סתם. טוב, אתן לך לישון." אמר והתרחק. נשפתי החוצה אוויר שלא ידעתי שהחזקתי בפנים.
"לילה טוב, עדן. ותיזהרי מנחשים כן?" אמר, קצת פחות באדישות ויצא מהחדר. והייתי בטוחה שראיתי צל קטן של חיוך. משכתי בכתפיי.
מצאתי את עצמי מחייכת חיוך קטן לפני שנרדמתי. הוא תעלומה, אבל הוא אולי הוא לא כזה נורא כמו שחשבתי. חוץ מבפעמים שהוא צוחק עלייך ופוגע בנקודות הכי רגישות שלך, הזכרתי לעצמי, והחיוך נמחק מפניי.

"תלכי מפה! את שומעת אותי?! את לא הבת שלי, רק נטל, לא יותר." זו הייתה אמא שלי, בעלת השיער הצהוב והעיניים האפורות, שנראיתה מושלמת למראית כל עין, אך לא כאמא.
"רואה? אמרתי לך! " זה היה קולו של גיא שהדהד בכל מקום," היא לא רוצה אותך. את נטל, את אפס, אדם שלא שווה שום אהבה, אפילו של אמא שלך!"
"די כבר! תשתקו שניכם!" צעקתי ואז הכל נעלם עד שלפתע חשתי כאב חד, הסתכלתי למטה לבטני וראיתי דם. המון דם. ואת אימי צוחקת.
התעוררתי בצרחות. כשפקחתי את עיניי ראיתי את שלושתם סביבי עם מבטים מודאגים.
"היי" גאיה חייכה אליי, "הכל בסדר, זה היה בסך הכל חלום רע."
הרגשתי את האוויר יוצא לי מהריאות. הרגשתי את הפחד משתלט על כל גופי. שמעתי את גיא משחרר אותם לישון וידעתי שהוא נשאר. הוא אמר עוד כמה מילים אך לא היה בכוחי להגיד לו דבר. דבריו מהחלום עוד הדהדו. הכאב ומראה הדם עוד הדהדו בזיכרוני גם.
"עדן?"
"אני..." מלמלתי ונשכבתי לאחור חזרה. הוא קם מקצה המיטה וכרע על הרצפה לצד ראשי.
"את רוצה לדבר?"
שתקתי.
"את רוצה שאלך?"
עדיין שתקתי.
"עדן.."
"אתה לא חייב להיות פה." מלמלתי.
"אני יודע."
"אוקיי. אז.."
"ששש... אשאירך לבד. אני מבין. את לא צריכה להכנס לזה עכשיו."
"מה קרה שאתה כל כך נחמד פתאום?"
"את מעדיפה שאהיה מגעיל?"
"לא, זה פשוט מוזר, זה הכל."
"את יודעת, בבית ספר זה אחרת. יותר מסובך. אבל גם יותר קל. את נראית כל כך מושלמת לעיני כל, שזה מעצבן. ומצפים מבחור כל כך ציני וכל כך אנטי ומגעיל ל... להתנהגות מסוימת. שזה כל כך קל להתנהג אליך כמו לאיזה פסל, שאפשר לפגוע בו, כי את גם ככה לא מראה רגשות. אבל פה בבית, גם אם הייתי מנסה, את ממש לא פסל, ממש לא אדישה." עיניו בערו לתוכי. הוא דיבר בכזו התלהבות שבלבלה עם מה שנאמר.
"אין לי מושג על מה אתה מדבר"
" או, אבל שנינו יודעים ששנינו יודעים על מה אני מדבר. טוב מאוד."
"מה אתה רוצה ממני?"
"כלום. מה אני יכול לרצות ממך. שאלת, עניתי. את הרי חייבת לקבל את כל מה שאת רוצה, לא נסיכה מושלמת שכמוך?"
"זה מה שאתה חושב? שאני איזו נסיכה קטנה ומושלמת בלי רגשות?" הטחתי בו.
"זה לא מה שאמרתי."
"זה מה שנשקף מדבריך."
"טוב, עזבי. חזרי לישון, נדבר מחר."
"אנחנו לא חייבים. אפשר גם שלא, אתה יודע. אפשר פשוט להתעלם אחד מהשני."
"כן? כמו בבית ספר? פה זה לא יעבוד, נסיכה. אמא שלי היא לא כמו המורים או החברים שלך. היא תשים לב אם תיפגעי. היא תגן עליהם."
"הם לא מגנים עליי כי הם יודעים שאני מסתדרת טוב מאוד לבד."
"אם את אומרת. לילה טוב." אמר ועטה את אותה ארשת אדישה שמאפיינת אותו.
"יודע מה? צודק. זה לא יצליח בחיים. אנחנו לא יכולים לחיות באותו בית." אמרתי וקמתי מהמיטה.
"עדן, זה לא מה שהתכוונתי..."
"תחסוך ממני." אמרתי, נעלתי את נעליי, לקחתי את הגיטרה ויצאתי.

אשמח לשמוע את דעתכם :)

Panda  עקוב אחר Panda
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אביטל סיאני
אביטל סיאני
וואו המשך
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
היד הרעילה של מידאס.
היד הרעילה של מידאס.
מאת: Avaraius The Tale Teller
קרחת מפריעה לזיין
קרחת מפריעה לזיין
מאת: צאדיק צ
נוזלים
נוזלים
מאת: imagine me
ילדה
ילדה
מאת: Loren ..
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan