כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1 1

תקועה-פרק 10

תפילה בזמני דז'ה-וו

שניהם עומדים ומסתכלים עליי וזה מרגיש כמו דז'ה-וו, מהסוג שהייתי מעדיפה להימנע ממנו.
"בדיוק מה שאני שאלתי." שחר תופס ממני מרחק בזמן שהוא אומר את המילים.
"טכנית, אני שאלתי את השאלה הזאת קודם," אני אומרת ותוהה אם קפיצה מקומה 5 מבטיחה לי מוות מהיר. כאילו, אם אני כבר הולכת על קפיצה כזאת, אני מעדיפה לדעת שהיעד הסופי יגיע בלי איחורים. זה חשש אמיתי, מה אם אני אקפוץ מבניין ואשרוד את הנפילה אבל אשאר עם מלא שברים והפרצוף שלי ימעך לגמרי? אנשים יחשבו "וואו, אפילו את המוות היא לא יכולה לעשות נכון, ועכשיו היא גם מכוערת!" שטחי, אני יודעת, אבל בלתי נמנע.
"שאלת את עצמך למה את פה?" תום מרים גבה, הוא יודע כמה זה מושך? ככל הנראה.
"לא, שאלתי את שחר. וזה לא משנה. אני רואה שאתה עסוק, הייתי צריכה לתאם זמן מראש, מבטיחה שזה לא יקרה שוב." אני סוגרת על עצמי את הדלת וממהרת אל המעלית.

עם המזל שלי היא תקועה בקומה 0 ומסרבת לעשות את הפעולה הבסיסית שכל מעלית עושה. לעלות. אני שומעת את הדלת של הבית של תום נפתחת. שיט.
"אז את פשוט מגיעה לבית שלי סתם ככה ובורחת?" הוא שם חולצה. זה לא חשוב להמשך העלילה, זאת פשוט אכזבה ראויה לציון.
"כן, ביקורי בית. זה לא נוהל קבוע אחרי כל דייט כושל? לוודא שאתה עדיין בחיים ושלא ויתרת על אהבה. זה נימוס בסיסי." אני יורה את המילים בנשימה אחת.
"את חושבת שאני עד כדי כך פגיע רגשית?"
"לא, פגיעות רגשית זאת המומחיות שלי."
"יכול להיות ששמעתי אותך אומרת לי משפט שהוא לא- א': ציניות מוחלטת וגם לא ב':השמצה מוחצת?"
"כן, זה היה ג':כנות נדירה." אני מחייכת ובאותה השנייה נזכרת שיש מישהי (למען הפרוטוקול, אני אתייחס אליה בכינויים הנ"ל: פרחה, פקאצה, כונפה- למרות שאני בטוחה שהיא בן אדם נחמד מאוד) שמחכה במיטה שלו ואני חתיכת מטומטמת שאסור לה לחייך.
"אם כבר מדברים על כנות, למה את באמת כאן?"
"אני כבר לא יודעת." העצב שממלא אותי פתאום נהיה כבד מדי.
"רגע, את כועסת עליי כי אני שוכב עם מישהי? רק מצדיק את המוניטין שלי." העקיצה הזאת כל-כך לא במקום.
"ממש לא. בתור עובדת סופר-פארם אני שמחה שאתה עושה שימוש במוצרים שמכרתי לך. כאילו, אני מקווה שאתה משתמש בהם, אחרת..."
"כבר ניהלנו את השיחה הזאת. וכן, אני עושה בהם שימוש." הוא קוטע את המשפט שלי.
"יופי. מעולה. אחלה. מצוין." אני משתמשת בכל המילים שאני מכירה שמעידות על אדישות וקור רוח ונשמעת ההפך המוחלט מזה.
"נו?" הוא קורא אותי בשנייה.
"הכל באמת בסדר. תחזור לבית, אסור שהיא תחכה לך. אתה יודע, כל לקוחה צריכה לצאת מרוצה, בתחום הזה הכל שמועות מפה לאוזן..."
"הרגע קראת לי זונה?" הוא נראה המום.
"ממש לא, איך הגעת למסקנה הזאת? בכל מקרה, המשך יום מקסים שיהיה לכם." הדלתות של המעלית נפתחות בול בזמן ואני מנסה להיכנס אבל הוא תופס לי את היד. דז'ה וו, כבר הזכרתי?
"את לא יכולה להגיע לבית שלי, להתנהג כאילו אני לא בסדר למרות שאת דפקת את הכל אתמול בינינו, וללכת בלי לתת לי שום הסבר לגיטימי! זה טירוף!"
"אתה ידעת כשנכנסת לזה שאני מטורפת, למזלך גם יצאת בזמן." אני לא מנסה לשחרר את היד שלי כי אני יודעת שזאת כנראה הפעם האחרונה שהוא יגע בה.
"מי אמר לך שיצאתי?" הוא מנסה לגרום ללב שלי לצאת (מהמקום)?!
"הבחורה שנמצאת אצלך במיטה. זה בסדר, תום. לא כולנו בנויים למשהו רציני. כאילו, מי אני שאשפוט? אני דוגמה מהלכת לזה. תחשוב על שנינו כעל שתי תאונות רכבת, עדיף שנתקיים במקביל."
"מה לעזאזל?" בלבלתי אותו לגמרי. וגם את עצמי.
"זה היה יותר הגיוני בראש שלי."
"נראה לי שחצי מהדברים שאת אומרת נשמעים יותר הגיוניים בראש שלך."
"אבחנה מדויקת. בכל מקרה, כדאי שתתן לי ללכת, אנחנו תוקעים את המעלית הזאת יותר מדי זמן ובטוח יש מישהו שנדפק בגלל זה."
"אכפת לך מבן אדם תיאורטי יותר משאכפת לך ממני?"
"כן, איתך כבר הרסתי את כל מה שהיה אפשר להרוס." הכנות הנדירה עושה קאמבק.

"את הזויה."
"בהחלט."
"פשוט מטורפת."
"נכון."
"ברמה שדורשת אבחון רפואי, של צוות מיומן והכל. אפילו עם חוות דעת נוספת, כי צריך כמה שיותר אנשים שיעבדו על מקרה כזה מתוסבך."
"טיפה מפורט מדי, אבל אני אזרום איתך." אני צוחקת.
"אז למה אני כל-כך רוצה לנשק אותך?" הוא מתקרב אליי כל-כך עד שאני מרגישה כל נשימה שלו (אני יודעת שהיא שלו כי איבדתי כל יכולת לנשום). אנחנו עומדים ככה כמה שניות עד שאני מתעשתת.
"אם אתה חושב שהנשיקה הראשונה שלנו תהיה בזמן שיש לך בחורה אחרת שמחכה לך במיטה אתה הזוי יותר ממני. " אני מזיזה את הראש שלי ממנו (זה דורש יותר כוח רצון משאני מוכנה להודות).
"רגע, זה אומר שתהיה לנו נשיקה ראשונה?" הוא לוקח את הסירוב בכבוד.
"זה אומר שיש לך שמיעה סליקטיבית." אני משחררת את היד שלי ממנו ונכנסת למעלית.
"לא אמרת שלא תהיה!" הוא צועק בזמן שהדלתות נסגרות.

אני נכנסת לאוטו ומנסה לעכל את כל מה שקרה כאן עכשיו. כאילו, אין לי שום ספר כללים מוגדר שאני צריכה להתנהג לפיו. לחכות שהוא ישלח לי הודעה? אני בכלל רוצה שהוא ישלח לי הודעה? על מי אני עובדת, אני רוצה שהוא ישלח לי הודעה. זה אומר שאני פתטית אם אני רוצה שהוא ישלח לי הודעה? אני לא אשלח לו הודעה. טוב, תלוי כמה שיכורה אני אהיה. אסור לי להשתכר בזמן הקרוב.
אני מנסה להתניע אבל הרכב עושה צליל מוזר. שילוב של ברווז צורח עם קרפדה. זה לא קורה לי. לא עכשיו. אני ממלמלת את תפילת הדרך, בנוסח קצת אחר: "סימה (זה השם של האוטו שלי), אני יודעת שהיו בינינו חילוקי דעות, ושלא לגמרי סלחת לי על הנסיעה בדרך האפר ההיא לפני חודש... אבל זה כל-כך לא הזמן להראות לי שאת בעמדת כוח במערכת היחסים בינינו. אני יודעת את זה. את יודעת את זה. בבקשה ממך. זה לא בריא לנטור טינה."
אני מסובבת שוב את המפתח וסימה מסרבת להקשיב להיגיון. נהדר.
אני מתחילה להרביץ להגה כאילו זה אמור לעזור במשהו, זה בדרך כלל מה שאני עושה בזמני משברים שלי איתה. אפשר להגיד שאני בעל (רכב) מתעלל.
"אני לא חושב שתצליחי להתניע ככה. את צריכה להרביץ כאילו את מתכוונת לזה." שחר מסתכל עליי מבעד לחלון עם החיוך המתנשא שלו. כמה זמן הוא עומד פה ומסתכל עליי? מתי הוא יצא מהבית של תום? איך המעלית הגיעה אליו כל-כך מהר? הוא שמע את התפילה?
"ולמה דווקא סימה? לא יכולת לחשוב על שם יותר מכוער?"
הוא שמע את התפילה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Lee B עקוב אחר Lee
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
InbarSa .
InbarSa .
את אדירה !!
הגב
דווח
טל י
טל י
חחחחח ואווווו אהבתייי מאודדד
הרגתת אותי מצחוק, ריגשתתת!!!
מחכה לעוד פרקקקקק בקרובבבב♡♡♡♡
הגב
דווח
guest
רוצים המשךךךך חחח מצחיק ושנון
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
זה בסדר שזה ככה
זה בסדר שזה ככה
מאת: חיים רק פעם אחת
זונת הכפר 18++ פרק ג
זונת הכפר 18++ פרק ג
מאת: שבע סישולדי
בגיל 26 נשבר לך הלב
בגיל 26 נשבר לך הלב
מאת: Koko R
אז למה הדמעות?
אז למה הדמעות?
מאת: חיים רק פעם אחת
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan