כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

השכן שלי - פרק 14

"דין בחור טוב והוא רוצה אותך, אבל את רוצה את השכן החתיך שלנו. אופייני לך, כמו תמיד את אוהבת לסבך את העניינים".

לרגע אחד הרגשתי שאני חולמת.
אולי יש לי הרס עצמי או משהו כזה.
איך יכולתי להיקלע לסיטואציה הזאת?
אני עומדת פה עם אדם. ולא סתם עומדת.
ובינתיים הדייט שלי צריך להגיע בכל שנייה.
האשמתי רק את עצמי.

הפסקתי את אדם והתרחקתי ממנו קצת, בצעד קטן. "דין אמור להגיע לאסוף אותי בכל רגע" אמרתי והשפלתי את מבטי.
"אהה נכון, שכחתי שיש לך דייט חשוב עכשיו" אדם אמר והיה נשמע ציני למדי.
"תפסיק, זה לא מצחיק".
"זה באמת לא מצחיק, אני מקווה שתהני היום. רק תשמרי על עצמך".
"אל תדאג לי" אמרתי, "ועכשיו כדאי שתחזור פנימה, אבא שלי ייעלב". שמעתי את המנוע של הרכב של דין מגיע מתחילת הרחוב ורציתי שאדם ייעלם מפה.
לפני שאדם הספיק לענות, דין הגיע. הרכב שלו היה שחור ונמוך, אפילו החלונות היו שחורים. הוא עצר את הרכב ופתח את החלון, "היי אמה" דין אמר והביט בי מהחלון.
"היי" אמרתי והתקדמתי לעבר הצד השני של הרכב שלו כדי להיכנס ולשבת.
"את נראית מדהים". דין היה מהבחורים האלה שאוהבים להרעיף מחמאות, לא תמיד הוא היה מתכוון אליהן, אבל הוא היה מקצין כל דבר טוב ללא סיבה.
"תודה" אמרתי וניסיתי לפתוח את הדלת של הרכב שלו. ראיתי את אדם עדיין עומד שם ומביט בי, התפללתי שהוא לא יאמר משהו אז אמרתי לו להתראות ונכנסתי לרכב.
"מי זה שעומד בשער? דוד שלך או משהו כזה?" דין הסתקרן לדעת מי עומד בכניסה לבית שלי ומסתכל עלינו.
"אמממ כן זה דוד שלי הוא הגיע לארוחת ערב אצלנו" זה היה הדבר הכי טוב שיכולתי למצוא לומר באותו רגע.
דין היה נראה מפוחד ממנו קצת, הוא בטח חשב שיש לי איזה דוד פרימיטיבי שבא לראות עם מי אני יוצאת. דין נסע וראיתי את אדם עומד שם עדיין, הוא כעס.

דין לקח אותי למקום מגניב, מרתף יין כזה שהוא בר. אני הזמנתי כוס יין והוא שתה וויסקי, גבר טיפוסי.
"אז מה קרה שסוף סוף נענית להצעה שלי?" דין אמר והניח את ידו על הרגל שלי.
"החלטתי לתת לך צ'אנס, סתם הייתי רעה עד עכשיו" אמרתי וחייכתי.
"צודקת באמת היית רעה" דין צחק.
הוא היה מצחיק ואהבתי שהוא מכבד אותי ולא נוגע בי יותר מידי. דין באמת חמוד והוא ילד טוב, ראיתי את זה עליו. אבל הוא לא היה בשבילי, לא נמשכתי אליו, מהרגע הראשון.
דיברנו ככה שעה, או אפילו שעה וחצי, לא שמתי לב לזמן, היה לי כיף איתו.
"אז מה, נזוז?" דין שילם את החשבון.
הנהנתי והלכתי אחריו, קיוויתי שהוא לא יציע לי לבוא אליו או משהו כזה, לא רציתי לגמור את הערב בכעס על עוד מישהו.
נכנסנו לרכב שלו ונסענו. "היה לך כיף?" דין שאל והביט בי כשעצר ברמזור אדום.
"כן, היה נחמד מאוד" אמרתי וחייכתי אליו.
"אז תהיה פעם הבאה?" דין היה נראה רציני למדי. למה הוא צריך לשאול את זה עכשיו? , למה הוא צריך להפוך את כל זה לכבד ורציני כל כך. הרי לא התכוונתי להיפגש איתו שוב, חבל על הזמן שלו ועל הזמן שלי.
"אממ אני חושבת שעדיף שנשאר ידידים, היה לי כיף איתך, אבל אני כרגע לא מחפשת שום סוג של קשר" שיקרתי. פשוט לא רציתי אותו, הוא היה חמוד, אבל זה פשוט לא היה זה.

דין שתק כל הדרך הביתה שלי, הוא היה נראה מוזר קצת. הרגשתי לא נעים ממנו, אבל העדפתי להיות כנה איתו. כשהגענו לבית שלי דין עצר את האוטו והביט בי. "היה לי כיף איתך אמה, אני מבין שאת לא בעניין, אבל אני אשמח שנשאר ידידים".
הוא היה כזה חמוד והוא באמת מציאה, אבל אני דפוקה, הוא היה כל כך בעניין שלי. למה אני לא יכולה להידלק על מישהו כמוהו? למה אדם במחשבות שלי עכשיו במקום להתמקד במישהו קצת יותר נורמלי.
"אני לא אמרתי שאני לא בעניין דין, אני חושבת שבגלל שאנחנו לומדים ביחד אז זה יכול להיות קצת מוזר" שיקרתי שוב. "אתה באמת חמוד, אבל אני פשוט לא מחפשת להיכנס לשום דבר רומנטי כרגע".
"זה בסדר אמה, הכל בסדר." דין אמר וחייך. "שיהיה לך לילה טוב, נתראה ביום ראשון!".
"תודה על היום", אמרתי ופתחתי את הדלת של הרכב. "לילה טוב".

השעה הייתה אחת וחצי, כולם כבר היו ישנים אצלי בבית, חוץ מרוני כמובן. היא בטח חגגה באיזו מסיבה עם החברות והחברים שלה, היא לא תחזור לפני חמש בבוקר.
עליתי לחדר שלי והחלפתי לפיג'מה, ישבתי מול הטלוויזיה בחדר וחשבתי. נזכרתי במבט של אדם כשדין אסף אותי, הוא כעס והפעם הוא בטוח לא יצור איתי קשר יותר.

אחרי רבע שעה של סרט משעמם, שמעתי את הפלא שלי מצלצל.
זאת הייתה רוני, מה היא מתקשרת אליי בשעה כזאת?
"הלו?" עניתי והייתי מבוהלת קצת.
"אממהה! את בבית?" רוני צחקקה והרגשתי הקלה שלא קרה משהו.
"כן, מה את רוצה?" עניתי בעצבים.
"הנהג מונית המפגר שבר חברה שלי הזמינה לשעה 4 וחצי בסוף לא יכול להחזיר אותנו, תוכלי לבוא להחזיר אותנו?" רוני צעקה לעבר הפלאפון ולא הפסיקה לצחוק עם חברותיה.
"ממש לא, אני הולכת לישון, תזמיני מונית אחרת".
"אבל אנחנו במסיבה באיזה חור, והנהג שהיה אמור לבוא מכיר את בר והוא היה אמור לעשות לנו מחיר... איך נמצא עכשיו נהג אחר? גם אין לנו הרבה כסף".
ילדה מטומטמת. פשוט הצטערת שעניתי לה בכלל.
"טוב אני אבוא לקחת אותכן אבל עכשיו אני יוצאת, תחכו לי בחוץ!" רציתי להרוג מישהו. "אהה ותשלח לי את הכתובת".
"ישש תודה אמה אין עלייך!" רוני צחקקה וניתקתי את השיחה.

לא היה לי כוח להחליף בגדים השעה הייתה מאוחרת מידי, ירדתי למטה עם הפיג'מה שלי ולקחתי את המפתחות של הרכב שלי.
פתחתי את השער ויצאתי החוצה, האוטו שלי חנה ממש קרוב כמו תמיד. ראיתי שהרכב של אדם פה, עדיין כעסתי על ההתנהגות שלו היום, אבל לא רציתי לחשוב על זה כי זה רק עשה בי עצבים.
התנעתי את האוטו ועשיתי רוורס כדי לצאת מהחנייה בנוחיות, שמתי לב שיש אוטו בצבע אדום בחנייה של אדם. זה היה אוטו חדש וקטן כזה. הוא היה נראה אוטו של בחורה ללא ספק.
תמיד הבחנתי כאשר חנו אצל אדם בחנייה, כי זה לא היה קורה כמעט. גם כשהוא הביא אליו בחורות הן היו באות ברכב שלו וחוזרות במונית.
אז של מי הרכב הזה? הצצתי קצת וראיתי שהאור בסלון שלו דלוק. בטח יש אצלו מישהי. למה אני מתפלאת בכלל? . המשכתי לנסוע וקיוויתי כבר לסיים עם כל התיק שאחותי הפילה עליי עכשיו.

"אני מחוץ למועדון. איפה אתן?" התקשרתי לרוני.
"אנחנו שתי דקות מגיעות, אני רואה אותך!" רוני הייתה נשמעת מתנשפת ואז ראיתי אותה ואת חברה שלה מרחוק רצות לעברי.."יאו הצלת אותנו!" בר חברה של רוני נכנסה לאוטו יחד איתה.
חייכתי חיוך מאולץ והתחלתי לנסוע.
"אז איך היה?" שאלתי מנימוס לא באמת עניין אותי.
"היה כיף בטרוף, בר התנשקה עם מישהו שווה ברמות!" רוני צחקה והסתכלה על בר.
"סתמי! למה את מספרת לה? אני אפילו לא זוכרת איך קוראים לו" בר הייתה נבוכה.
צחקתי. הן היו פשוט שתי ילדות קטנות ושיכורות, אני זוכרת את הגיל הזה גם אני הייתי ככה.
"נווו אמה איך היה עם דין?" רוני שאלה בסקרנות.
"היה נחמד, אבל הוא לא בשבילי" עניתי.
"את דפוקה אמה" רוני הייתה רצינית לרגע.
"אני ממש לא דפוקה מותק" עניתי לה והרגשתי בת 17.
"את כן. אני יודעת בדיוק מה קורה לך בראש, בגלל שאני צעירה ממך זה לא אומר שאני לא קולטת אותך" רוני נשמעה רצינית פתאום. "דין בחור טוב והוא רוצה אותך, אבל את רוצה את השכן החתיך שלנו. אופייני לך, כמו תמיד את אוהבת לסבך את העניינים".
"אויש! זה ממש לא נכון. אל תתערבי לי יותר בחיים" עניתי ורוני שתקה.
חשבתי שאולי רוני צודקת. אולי אני תמיד מתאהבת רק בגברים שלא מתאים לי? , בכל מקרה אני לא אתן לה את התענוג.

החניתי את הרכב ליד הבית, רוני ירדה במהרה והתקדמה לעבר הבית, חצי רדומה.
נכנסתי הביתה והרגשתי ערנית מתמיד פתאום, החלטתי להדליק את הלפטופ ולדפדף קצת בפייסבוק.
אדם לא היה מחובר. הוא לא התחבר כמה שעות. לא רציתי לחזור להרגל המגונה שלי, להציץ מהחלון על הבית של אדם. אבל הייתי חייבת, כל כך הסתקרנתי לדעת מה הוא עושה עכשיו.
הנחתי לרגע את המחשב והזזתי את הוילון שלי, האורות כבר היו מכובים בבית של אדם והרגשתי מעיין הקלה לא מוסברת.
נזכרתי שלפני כמה שבועות חיפשתי את אדם באינטרנט ולא מצאתי כלום מעניין. השם משפחה שהיה לו בפייסבוק ובכרטיס ביקור לא היה השם משפחה המקורי שלו.
אמא שלי אמרה לי באותו יום מה השם ומשום מה לא נכנסתי לבדוק. החלטתי לחפש את השם שהיא אמרה לי -"אדם שווצרנבוגן". השם שלו היה ארוך ומוזר, שם משפחה לא ישראלי.
רשמתי את השם שלו בגוגל וחיכיתי שהדף יטען, הייתי בטוחה שאני לא אמצא שום דבר מעניין.
נכנסתי לכתבה הראשונה שראיתי, השם משפחה שלו היה בכותרת העמוד.
הייתי בהלם ממה שראיתי. "משפחה נפגעה בתאונת דרכים קשה, 3 הרוגים".
השם משפחה של אדם היה רשום שם, נכנסתי לאתר השני והשלישי ובכולם היה כתוב אותו דבר.
חשבתי שבטח זו משפחה אחרת עם שם משפחה זהה.
נכנסתי לכתבה החמישית, "לאחר שנה, אדם שווצרנבוגן זוכה מהריגה". קפאתי במקום.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss Writer עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 27 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אין המשך????
הגב
דווח
Nati Cohen
Nati Cohen
מה ההמשךך
הגב
דווח
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
המשך?
הגב
דווח
טען עוד 24 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Miss Writer
היית צריך לדעת, אני לא כזאת
היית צריך לדעת, אני לא כזאת
מאת: Miss Writer
לא יכול לחשוב על זה
לא יכול לחשוב על זה
מאת: Miss Writer
אני יודע, הייתי אפס
אני יודע, הייתי אפס
מאת: Miss Writer
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
מתח
אנחנו לא זוג
אנחנו לא זוג
מאת: שקד מיכאל
הסיפור שלי.
הסיפור שלי.
מאת: •Our scratches | השריטות שלנו•
כועסת
כועסת
מאת: Shirel Ben-Or
חסר לי
חסר לי
מאת: Guy Lanker
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה