כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1 3

פרק 8: שידוך

"את היפה שלי. את המושלמת שלי. את. פשוט את. עכשיו תאמיני לעצמך ותצאי מהאוטו, תפילי אותו, תמוטטי אותו, תרסקי אותו, תכבשי אותו, תהיי הכל חוץ מאת!" אמרתי לעצמי ויצאתי מהאוטו.

"ליזו קומי כפרה יאללה את מאחרת לעבודה" אמא שלי אמרה והדליקה את האור בחדר. אה כן, עבודה, כאילו החיים שלי לא מספיק גרועים גם בלי המקום הזה. "אני חולה אני לא הולכת היום" אמרתי וכיסיתי את הפנים עם השמיכה. "מה חולה? אין חולה הנגאובר זה לא חולה, כמה פעמים אמרתי לך לא לשתות לפני עבודה?! תלמדי מהטעויות של אבא שלך שלא הקשיב לי כשאמרתי לו את זה ועכשיו הוא דוגמן הרחוב של הדניאלס הזה שלו" היא אמרה והתחילה לסדר את השידה בחדר שלי. מאז שהעיפה אותו לקיבינימט היא אובססיבית לניקיון בטענה ש"יותר מדי שנים חייתי עם הזבל בבית".
"אני לא בהנגאובר אני באמת חולה ואני לא הולכת היום אז תכבי את האור ותסגרי את הדלת כשאת יוצאת" מלמלתי מתחת לפוך. "אוי תפסיקי עם בלבולי המוח האלה קומי קומי" היא אמרה מתרגשת והתיישבה על המיטה. "לא אמרת לי בסוף מה היה עם הבן של סמדי" היא אמרה כשהיא מורידה את הפוך מהפנים שלי. "כלום, לא הלך" אמרתי והסתובבתי לצד השני ושכבתי עם הגב אליה. "נו ליזו אל תשקרי לי תספרי מה קורה, אמא טובה לניקיונות ובישולים ולא לסודות? את יודעת שכשאני הייתי בגיל שלך הייתי הפסיכולוגית של כל בת ים? מכל הרחובות היו מגיעים לשמוע את העצות של שושי, לפעמים גם היו מגיעים מחולון מרוב שהייתי טובה, אז הבת שלי לא תספר לי?!" היא אמרה וליטפה את הגב שלי. האישה הזאת מסרבת להפנים שאנשים התייעצו איתה כי היא הספרית שלהם. לא באו אליה כי היא טובה בעצות באו אליה כי היא טובה בצבע. "אמא אני לא משקרת לך, שחררי ממני זה לא הלך? היה דייט לא טוב, קורה לטובים ביותר, אל תדאגי אני אתחתן ואביא לך נכד זכר רדי ממני" אמרתי. "את ממשיכה עם השקרים. הבת שלי, דם מדמי, 9 חודשים סחבתי אותך בבטן שלי ובפנים את משקרת לי. אני אמרתי לך שכמעט מתתי בלידה שלך? הרופאים קראו לי הנס הרפואי של המחלקה, בשארית כוחותיי נלחמתי כדי לחיות, כדי לא להשאיר אותך בלי אמא וזה מה שמגיע לי?!" היא אמרה ונתנה לעצמה סטירה בלחי. אלוהים בבקשה לא עוד פעם הסיפור של המוות בלידה בבקשה. טיפה ירד לה לחץ הדם וזהו, היא בסכנת הכחדה כבר 24 שנים. "אני אומרת לך שאני לא משקרת לך למה את לא מקשיבה לי?!" הרמתי את הטון והזדקפתי קצת במיטה. "סמדי אמרה לי שהבן שלה לא הפסיק לדבר עלייך כל השבוע! ככה עושים עם דייט לא טוב?" היא ענתה לי. "כן. אמרה שאפילו החברה שלו ימח שמה וזכרה התקשרה רצתה לחזור אליו אמר לה לא, העיף אותה לעזאזל. את ידעת שהיא בגדה בו?" היא ענתה כשהיא לא מבינה באמת את חשיבות הדברים שהיא אומרת. אולי באמת הוא לא ראה בי ריבאונד. אולי באמת למרות הכל, הגיע תורי לקבל פרס. מה זה משנה אם זה פרס על היותי המטומטמת הגדולה ביותר בהיסטוריה, העיקר פרס. "כן הוא אמר לי, לא ידעתי שהיא התקשרה אליו" אמרתי, או יותר נכון פשוט חשבתי בקול. "ליזו כפרה, חיים של אמא, באמת הוא בחור טוב, אל תהיי טיפשה כמו האבא שלך, תדעי להעריך את הדברים בזמן, כשהם עוד פה" היא אמרה וליטפה את הרגל שלי. "משהו אחד טוב את חייבת למצוא בו" אמרתי וצחקתי. "משפט אחד טוב אמר בכל החיים החרא שלו" היא ענתה לי. "הכרת את ליז – הפכת לעליז" שתינו אמרנו ביחד וצחקנו. הוא היה אוהב לומר לי את המשפט הזה אחרי הכוס השלישית בדרך כלל. היא קמה מהמיטה ושאלה אם אלך לעבודה. השבתי שלא. אני עוד צריכה להסדיר את המחשבות שלי בשקט שלי.
עברו כמה ימים ואני וגיא לא דיברנו. משום מה גם התפילות שישלח לי הודעה לא נענו, והפחד דיבר מתוכי ולא נתן לי לשלוח הודעה שטעיתי, שאני גם רוצה.
"אפשר שניפגש?" שלחתי לו בסוף, כשהמחשבות הכניעו אותי. חיכיתי כמה שעות והיה רק וי אחד. באיזשהו מקום זה מנחם, אם הוא לא ענה זה בגלל שהוא לא ראה.
"תגידי אמא איפה סמדי גרה?" אמרתי לה ולקחתי את המפתחות של האוטו. "דניאל 14" היא אמרה וחייכה. היא יודעת מה מטרת השאלה. "הלכתי, אוהבת אותך!" צעקתי מדלת הכניסה של הבית.
"דניאל 14... 14... זה 12... 14!" צעקתי בהתלהבות כאילו אראלה ממפעל הפיס מחכה לי שם עם צ'ק פתוח. החניתי את האוטו ממש ממול הכניסה לבניין ונשארתי באוטו. אוקיי אני פה, עכשיו מה בעצם מטרתי פה?!
פתחתי את המראה של האוטו מעל כיסא הנהג והסתכלתי על עצמי. "את היפה שלי. את המושלמת שלי. את. פשוט את. עכשיו תאמיני לעצמך ותצאי מהאוטו, תפילי אותו, תמוטטי אותו, תרסקי אותו, תכבשי אותו, תהיי הכל חוץ מאת!" אמרתי לעצמי ויצאתי מהאוטו. התקדמתי לכיוון הכניסה לבניין וראיתי זוג מתנשק על מדרגות הבניין. חמודים חשבתי לעצמי, תפנו לנו מקום, עוד מעט אני ודוגמן הבוקסרים שלי נצטרף אליכם. עוד כמה צעדים קדימה והייתי בעמדת ראייה מספיק טובה בשביל להבין שהם לא צריכים לפנות לנו מקום, כי דוגמן הבוקסרים שלי הוא שיושב על המדרגות ומתנשק עם מישהי שנראית כמו אותה אחת שהרסה גם פעם שעברה. עמדתי שם כמה שניות כשהדמעות בעיניים. יש אנשים שכל תפקידם בעולם הוא להיות הבדיחה של לוציפר ואני חושבת שאני חלק מאותם אנשים. "תנשמי עמוק ותחזרי לאוטו, שלא יראו אותך" לחשתי לעצמי ושאפתי אוויר לא לריאות, ללב. הסתובבתי והתקדמתי לכיוון האוטו כשפתאום בום. טראח. חסרה אזעקת צבע אדום שתתריע על הנפילה שלי. שוב. משהו בבן זונה הזה משבש לי את כל היציבות. "סראבאק!" נפלטה לי צעקה. קמתי מהר, מקווה שהם כל כך תקועים עמוק בתוך בועת האהבה המטומטמת שלהם עם קירות מבטון שלא ישמעו אותי וישימו לב אליי. הורדתי את העקבים ששמתי במיוחד (כי חישבתי את הגובה שלי למולו ובטוב ליבי! בטוב ליבי! שמתי עקבים כדי שלא יצטרך להתכופף יותר מדי כשיציע לי נישואין וינשק אותי) כדי שלא ישמעו אותי והלכתי בהליכה מהירה לכיוון האוטו.

"ליז? מה את עושה פה?" שמעתי מאחוריי.

2-0 לך לוציפר.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

דנה לוי עקוב אחר דנה
שמור סיפור
לסיפור זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
סיפור מרתק
הגב
דווח
שובל דבוש
שובל דבוש
נדיררר
תמשיכי!
הגב
דווח
הודיה מיכל עם - פז
הודיה מיכל עם - פז
חייייבת המשךךךך !!!!
הגב
דווח
טען עוד 10 תגובות
כותבי החודש בספרייה
קומדיה
יובנטוס נגד ארסנאל
יובנטוס נגד ארסנאל
מאת: אבי בשחור לבן
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
מאת: Eltchin's Emotions
המדריך לשמנה המתחילה
המדריך לשמנה המתחילה
מאת: Linoy Zriker
האגו הנשי והשוקולדים
האגו הנשי והשוקולדים
מאת: Adam gustavo Zyl
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
להילחם בשבילו- פרק 82
להילחם בשבילו- פרק 82
מאת: שלכת כותבת מהלב
עוד זכרון אצלך בראש, ואצלי בלב! ❤
עוד זכרון אצלך בראש, ואצלי בלב! ❤
מאת: אנונימי אנונימי
איך זה להרגיש הפוך
איך זה להרגיש הפוך
מאת: אאא אאא
סיפור אישי
סיפור אישי
מאת: ליבי ברגר
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי