כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

בוסטון יקירתי פרק 16

פרק 16

"נועה?" קולה של אימא נשמע מבעד לדלת, אימא נוקשת על דלת החדר.. ואני מרגישה את ההיסטריה מציפה אותי
"מותק את בסדר?" אימא שאלה
קפצתי מהמיטה אל רצפת החדר.. הרגשתי כמו פושעת.
"כן אימא.." מלמלתי אל אימא שנמצאת מאחורי הדלת
"נועה אני יוצאת לכמה שעות.." אימא אמרה ושמעתי שהיא נשמעת מבולבלת
"אוקיי אימא.." אמרתי וניסיתי להישמע רגועה
שמעתי את צעדיה מתרחקים מדלת החדר במשך המסדרון
"נועה!" אימא דהרה חזרה אל דלת החדר שלי
"הפגישה נדחתה למחר בשלוש בצהריים.." אימא הוסיפה
הבטתי בברנדון וראיתי את חצי החיוך שלו מופיע שוב..
"אוקיי.. אז אני חוזרת לישון" מלמלתי לאימא מבעד לדלת וזייפתי פיהוק
"אוקיי מתוקה נתראה עוד כמה שעות" אימא אמרה וצעדיה התרחקו..
דלת הבית נפתחה.. ונטרקה!
זה היה קרוב!
"יופי.. יש לנו זמן להוציא אותך מהבית שלי" מלמלתי מול ברנדון והרגשתי משקל כבד יורד מהחזה שלי
"אני אזמין כרטיס טיסה חזרה.." ברנדון מלמל באכזבה מולי
הרגשתי איך ברגע אחד האווירה ביני לבין ברנדון השחירה שוב.. הוא חייב להבין שאני כן רוצה לפתור את הבעיות בינינו אבל לא כרגע! לא בבית שלי..
"ברנדון?" התיישבתי לצידו על המיטה
הוא הביט בי עם העיניים הגדולות והחומות האלו שלו.. רציתי לחבק אותו אבל אני לא רוצה להיסחף ולאבד שליטה.
הרגשתי דחף מבין כל המחשבות שניסו לשלוט באימפולסיביות שלי.. הרגשתי את הלב שלי מאיץ ודוהר ואת המילים נלחמות בשפתיים הנעולות שלי.. שפתיי נפסקו לרווח קטן..
"אני מרגישה אלייך משהו מאוד חזק.." פלטתי מול ברנדון
ברנדון הזדקף מולי והתיישב לצידי.. קרוב. הרגשתי שהוא התקרב בשביל להקשיב.. בשביל להרגיש את המילים שלי, את המשמעות שלהן.. הרגשתי שהוא התקרב בשביל להרגיש אותי.
"אבל כרגע אני לא מסוגלת להתרכז במטרה שבגללה הגעתי לכאן.. אני צריכה שתחכה לי בבוסטון עד שאני אשוב.." מלמלתי מול ברנדון שהיה כל כך קרוב אליי
"אני אחכה לך עד שתשובי.." ברנדון אמר בלי להסס והרגשתי את הראש שלו נצמד ברכות לראש שלי
הרגשתי מהוססת שוב.. כמו נערה מתבגרת, הרגשתי סמוקה מולו.. נשכתי את השפה התחתונה שלי, ברנדון נשך את השפתיים שלו כמוני.. רציתי לשחרר את המעצורים מולו.. לשבור את הכל.
אצבעותיו ליטפו את פניי, האגודל שלו ליטף בעדינות את השפה התחתונה שלי..
"את מטריפה אותי נועה בלום.." ברנדון לחש לי וחיוך קטן ושובב נמרח על שפתיו.
צחקקתי והסמקתי עוד יותר.
ברנדון רכן אליי בהיסוס.. הרגשתי את נשימת אפו החמה על העור שלי.. חיוכים קטנים ומהוססים הוחלפו בינינו
נשיקה קטנה.. נשיקה מהסוג שהשפתיים משתלבות יחד.. באופן מושלם השפתיים משולבות ונסגרות.
הרגשתי זורחת.. הרגשתי שאני קורנת וקרניים של שמש נשלפות ממני.. מאירות את החדר..
נעצרנו והראש שלי עדיין צמוד לראש של ברנדון.. נשכתי את השפה התחתונה שלי שוב
הרגשתי ששקעתי לשינה עמוקה בגלל הנשיקה שלו.. שטבעתי בעולם מושלם ששייך לשנינו.. הנשיקה הייתה קטנה ורכה אבל עוצמתית.
"אז.. כרטיס טיסה.." צחקקתי והסמקתי מולו
"כן.." ברנדון צחקק איתי
ברנדון ניגש אל הנייד שלו והזמין כרטיס טיסה..
"אוקיי.. הטיסה שלי יוצאת עוד שעתיים.. בשמונה.." ברנדון עדיין מחויך.. כולו קורן מאושר..
"יש משהו אחד שאתה חייב לנסות לפני שאתה חוזר לבוסטון" אמרתי לברנדון מחוייכת
"נועה בלום.. מה עובר בראש הזה שלך?" ברנדון פלרטט איתי
"בוא נתלבש.. זאת הפתעה" קמתי מהמיטה וניגשתי לארון הבגדים שלי.. שלפתי מכנס סקיני שחור עם קרעים בברכים וחולצת טריקו שחורה עם צווארון וי עמוק..
נעלתי את הסניקרס שלי על רגליי וניגשתי אל המראה.
הבטתי בבואה שלי ומתחתי בעדינות את קצה החולצה.. סידרתי את שיערי עם אצבעותיי בעצבנות.. הרגשתי שהשיער שוב לא מסתדר לי.
ברנדון נעמד מאחוריי והביט בבואה של שנינו דרך המראה..
"את יפייפיה.." הרגשתי את ברנדון לוחש לי באוזן.
ברנדון לא יכל לפספס את החיוך המובך שלי.
הסתובבתי אל ברנדון והיינו קרובים.. איבדתי את הריכוז שלי לרגע כי הרגשתי את הלב שלו פועם קרוב ללב שלי..
"בוא ההפתעה מחכה לך" חייכתי אליו חיוך שובב ומשכתי ביד שלו אחריי אל מחוץ לחדר אל המסדרון.
משכתי את ברנדון אחריי במשך המסדרון והגענו לסלון
"נועה?" קולה של תמר נשמע באוזניי, בלמתי את צעדיי וברנדון נעמד מאחוריי.
תמר נעמדה לצד הספה מביטה בי ובברנדון.. מבטה היה מבולבל לשניות ארוכות וברגע חיוך קטן שמנחש את הסיטואציה עלה על פניה של תמר.
"הוא לא מישראל.." תמר צחקקה
"תמר.. בבקשה ממך! אני מתחננת אל תספרי לאימא.." אני מתרפסת מול תמר ומתחננת שלא תספר לאימא.
"נועה תרגעי.. אני לא מלשנית! אבל תני לי הסבר" תמר חייכה אליי והרגשתי שהיא נלהבת מהרעיון שברנדון כאן אצלנו בבית.
"הכרתי אותו במסיבה.. נכנסתי בטעות לשירותי הגברים והוא היה שם.. אחר כך חשבתי שאני לא אתקל בו אבל הוא השותף שלי לפסנתר בשיעורי הפסנתר באוניברסיטה וגם אחד מחברי הלהקה שאני משוייכת אליה.. להקה שהוקמה במסגרת האקדמאית.." מלמלתי מול תמר במהירות האור והחיוך שעל פניה התרחב עוד יותר.
"הוא חמוד.." תמיד לחשה לי וצחקקה
הסמקתי וצחוק קטן התגלגל ממני..
"תמרי את צריכה להבין.. שאם אימא תדע שברנדון היה כאן אז היא לא תסלח לי, אני אמורה להיות כאן לבד ואסור לי לערב אנשים מחוץ למשפחה.. את זוכרת שאימא ביקשה את זה נחרצות מאיתנו נכון?" אמרתי לתמר וידיי תפסו בכתפיה.. תמר הנידה את ראשה בהסכמה מולי
"רגע הוא מבין עברית?" תמר שאלה וראיתי איך גלגלי הרשע שלה מתחילים לנוע.
"לא.." אמרתי והרגשתי מבולבלת מהשאלה הטיפשית של תמר
דלת הבית נפתחת ורעש הצילנדרים המסתובבים גרם לי להתעורר ולקפוץ על מקומי.
"בנו.." אימא קראה בכניסתה לבית וברנדון עומד מצידה הימני של אימא בפתח המסדרון, קפוא על מקומו.
אימא הביטה בברנדון ומבטה המבולבל פנה בחדות אליי ואל תמר.. עמדתי שם מחייכת בחיוך מובך.
"היי.." אימא מלמלה מול ברנדון והביטה בו מבולבלת עדיין..
"בנות.." אימא הביטה בנו שוב וקולה של אימא הפך לעמוק יותר ונמשך יותר..
"אני יכולה להסביר!" קפצתי על מקומי
"אני מקשיבה" אימא עמדה שם וידייה משולבות
"זה ברנדון.. הוא מבוסטון.. אנחנו לומדים יחד בברקלי" מלמלתי וחיוך מובך שטף את פניי
"למה הוא כאן?" אימא שאלה בכעס
נעצרתי רגע ולקחתי את ברנדון לחדר השינה שלי וסגרתי מאחוריי את הדלת
"אני צריכה להסביר לאימא שלי למה אתה כאן.. אז תישאר כאן ואל תזוז" אמרתי לברנדון וברנדון קפא על מקומו
יצאתי מהחדר ומיהרתי לשוב אל אימא שקרובה להתפוצץ.
"הכרתי אותו במסיבה של פתיחת שנת הלימודים.. התבלבלתי בין דלתות השירותים ונכנסתי לשירותי הגברים והפרעתי לו באמצע.. אז מיהרתי לברוח משם וחשבתי שאני לא אתקל בו שוב! התחלתי את שנת הלימודים בברקלי ובשיעור פסנתר המבוא הקלאסי.. הוא השותף שלי לפסנתר.. אז כן צחוק הגורל! נפגשתי בו שוב.
אני גם מחוייבת מתוך מענות המלגה שלי להשתתף במסלול הרכבים ולהקות.. אז הוא חבר בלהקה שאני שייכת אליה.. והוא הבחור שניסה להרים בשבילי את העיפרון בחזרות.." מלמלתי במהירות מול אימא וחיכיתי להדף הצעקות והנזיפות ממנה שיגיע
"הוא פה בגלל שרבנו לפני שהגעתי חזרה לארץ.. הוא פחד שאני אשאר כאן והוא ממש פגע בי בבחירת המילים שלו ופני.. השותפה שלי לדירה התבקשה להיות איש הקשר במצבי חירום שלי בבוסטון אז העברתי לה את כל הפרטים שלי.. ברנדון גנב מפני את הדף עם הפרטים שלי כי פני היא גם חברה בלהקה ופני שלחה לי הודעה שברנדון נעלם והוא לא עונה להודעות ושיחות טלפון אז שלחתי לו הודעה והוא ענה לי שהוא כאן.. והוא פשוט הופיע אתמול בלילה על סף דלת הבית שלנו.." חייכתי חיוך מובך וניסיתי להבין על מה אימא חושבת.
שניות ארוכות של שתיקה רועמת ומאיימת מצידה של אימא
"ידעתי.." אימא חייכה אליי בפתאומיות
"מה?!" אמרתי בהלם מול אימא
"ידעתי שהוא הבחור האחד והמיוחד" אימא התלהבה כמו נערה מתבגרת.
"בנות.. הערב אנחנו יוצאות לארוחת ערב חגיגית! לכבוד אממ.. נועה מה שם שלו?" אימא התלהבה, אימא זרחה מאושר!
"ברנדון" אמרתי
"לכבוד ברנדון.. הבן זוג של נועה" אימא הכריזה בשמחה
"לכי תספרי לו נועה'לה קדימה!" אימא דחפה אותי בעדינות אל המסדרון
נכנסתי אל החדר והייתי כל כך מבולבלת.. התוצאה הייתה הפוכה לחלוטין ממה שדמיינתי
סגרתי את דלת החדר מאחוריי והתיישבתי לצד ברנדון על המיטה
"נועה?" ברנדון שאל
"אימא שלי החליטה שאתה נשאר לארוחת ערב חגיגית.." חייכתי אל ברנדון
"אז אני מבטל את הטיסה שלי.." ברנדון גיחך
אני מאוד מבולבלת מהשתלשלות האירועים אבל ברנדון לעומתי שמח.. היה לי קשה לפספס שהוא רצה להישאר כאן איתי..
הסמקתי מהמחשבה על זה.. שהוא רוצה להישאר איתי.. שהוא לא רוצה ללכת.
אני אוהבת את המחשבה הזאת.

ההמשך יבוא.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

M K עקוב אחר M
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Enbal Schipper
Enbal Schipper
היי,מה עם ההמשך?מחכה בקוצר רוח...
הגב
דווח
M K
M K
עלה פרק 17 :)
הגב
דווח
guest
מה עם המשך?
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
"הניצחון"
"הניצחון"
מאת: כותב למגירה
יש לי חלום ..
יש לי חלום ..
מאת: Love him Too much
לא חשבתי שאתאהב בך
לא חשבתי שאתאהב בך
מאת: לא זמין ..
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה