כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

מה אנחנו עושים?! פרק 86

רצתי.. כמה שיותר רחוק.. מכל מה שסדק אותי לאט, מכל זיכרון כואב, מכל דמעה ששרפה לי את הלב..

תוכן עניינים 1. מה אנחנו עושים?! פרק 12. מה אנחנו עושים?! פרק 23. מה אנחנו עושים?! פרק 34. מה אנחנו עושים?! פרק 45. מה אנחנו עושים?! פרק 56. מה אנחנו עושים?! פרק 67. מה אנחנו עושים?! פרק 78. מה אנחנו עושים?! פרק 89. מה אנחנו עושים?! פרק 910. מה אנחנו עושים?! פרק 1011. מה אנחנו עושים?! פרק 1112. מה אנחנו עושים?! פרק 1213. מה אנחנו עושים?! פרק 1314. מה אנחנו עושים?! פרק 1415. מה אנחנו עושים?! פרק 1516. מה אנחנו עושים?! פרק 1617. מה אנחנו עושים?! פרק 1718. מה אנחנו עושים?! פרק 1819. מה אנחנו עושים? פרק 1920. מה אנחנו עושים?! פרק 2021. מה אנחנו עושים?! פרק 2122. מה אנחנו עושים?! פרק 2223. מה אנחנו עושים?! פרק 2324. מה אנחנו עושים?! פרק 2425. מה אנחנו עושים?! פרק 2526. מה אנחנו עושים?! פרק 2627. מה אנחנו עושים?! פרק 2728. מה אנחנו עושים? פרק 2829. מה אנחנו עושים?! פרק 2930. מה אנחנו עושים?! פרק 3031. מה אנחנו עושים?! פרק 3132. מה אנחנו עושים?! פרק 3233. מה אנחנו עושים?! פרק 3334. מה אנחנו עושים?! פרק 3435. מה אנחנו עושים?! פרק 3536. מה אנחנו עושים?! פרק 3637. מה אנחנו עושים?! פרק 3738. מה אנחנו עושים?! פרק 3839. מה אנחנו עושים?! פרק 3940. מה אנחנו עושים?! פרק 4041. מה אנחנו עושים?! פרק 4142. מה אנחנו עושים?! פרק 4243. מה אנחנו עושים?! פרק 4344. מה אנחנו עושים?! פרק 4445. מה אנחנו עושים?! פרק 4546. מה אנחנו עושים?! פרק 4647. מה אנחנו עושים?! פרק 4748. מה אנחנו עושים?! פרק 4849. מה אנחנו עושים?! פרק 4950. מה אנחנו עושים?! פרק 5051. מה אנחנו עושים?! פרק 5152. מה אנחנו עושים?! פרק 5253. מה אנחנו עושים?! פרק 5354. מה אנחנו עושים?! פרק 5455. מה אנחנו עושים?! פרק 5556. מה אנחנו עושים?! פרק 5657. מה אנחנו עושים?! פרק 5758. מה אנחנו עושים?! פרק 5859. מה אנחנו עושים?! פרק 5960. מה אנחנו עושים?! פרק 6061. מה אנחנו עושים?! פרק 6162. מה אנחנו עושים?! פרק 6263. מה אנחנו עושים?! פרק 6364. מה אנחנו עושים?! פרק 6465. מה אנחנו עושים?! פרק 6566. מה אנחנו עושים?! פרק 6667. מה אנחנו עושים?! פרק 6768. מה אנחנו עושים?! פרק 6869. מה אנחנו עושים?! פרק 6970. מה אנחנו עושים?! פרק 7071. מה אנחנו עושים?! פרק 7172. מה אנחנו עושים?! פרק 7273. מה אנחנו עושים?! פרק 7374. מה אנחנו עושים?! פרק 7475. מה אנחנו עושים?! פרק 7576. מה אנחנו עושים?! פרק 7677. מה אנחנו עושים?! פרק 7778. מה אנחנו עושים?! פרק 7879. מה אנחנו עושים?! פרק 7980. מה אנחנו עושים?! פרק 8081. מה אנחנו עושים?! פרק 8182. מה אנחנו עושים?! פרק 8283. מה אנחנו עושים?! פרק 8384. מה אנחנו עושים?! פרק 8485. מה אנחנו עושים?! פרק 8586. מה אנחנו עושים?! פרק 8687. מה אנחנו עושים?! פרק 8788. מה אנחנו עושים?! פרק 8889. מה אנחנו עושים?! פרק 8990. מה אנחנו עושים?! פרק 9091. מה אנחנו עושים?! פרק 9192. מה אנחנו עושים?! פרק 9293. מה אנחנו עושים?! פרק 9394. מה אנחנו עושים?! פרק 9495. מה אנחנו עושים?! פרק 9596. מה אנחנו עושים?! פרק 9697. מה אנחנו עושים?! פרק 9798. מה אנחנו עושים?! פרק 9899. מה אנחנו עושים?! פרק 99100. מה אנחנו עושים?! פרק 100 ואחרון

ליר..
אני עולה צפונה.. הכי רחוק שאני יכולה, נסיעה שלוקחת לי לפחות שעתיים וחצי עם נוף מטורף שמסמל חופש..
היעד הסופי שלי הוא מושב נימרוד, זה המושב הכי גבוהה בארץ, הכי קרוב לחרמון, הכי קרוב לטבע ולחופש שאני מחפשת..
אני מגיעה למרכז המושב, מחפשת על לוח מודעות מידע על עבודה ואיזה יחידה קטנה להיזרק בה..
"צריכה עזרה?"
אני מסתובבת כשאני שומעת קול עמוק של גבר..
אני רואה מולי גבר צעיר בערך בגילי, עם עיניי דבש שבורקות עם השמש, חיוך נעים ופנים טובות..
"כן.. אני מחפשת יחידה קטנה ועבודה על הדרך.."
אני קצת נרתעת אחרי מה שקרה לי עם יוני, אז אני משתדלת לשמור מרחק ולא להראות פגיעה..
"יש מצב שאני יכול לעזור לך.. את רואה את הבית שם, עם הצימרים?"
"כן.."
"תלכי לשם, תחפשי מישהי בשם שני, תגידי לה שאפי שלח אותך לגבי דיור ועבודה, היא תעזור לך"
"מאיפה אתה כל כך בטוח שהיא תעזור לי.. ? הם צריכים עובדים?"
אני לא מבינה איך זה שהוא כל כך בטוח בעצמו לגבי העזרה שאקבל שם ואני מסתכלת עליו בהרמת גבה..
"אני בטוח.. תלכי לשם.."
"אוקי.."
אני עונה לו בספק והוא ממשיך להתקדם קדימה לעבר טרקטור שחנה קרוב..
אני עולה לרכב ונוסעת לכיוון הבית שסימן לי עליו..
אני מגיעה לחניה.. הבית מהמם, מזכיר קצת את של ההורים שלי.. מסביב יש בערך שישה צימרים מרהיבים.. אני יורדת ונכנסת בשער הכניסה..
"היי את מחפשת אותי?"
ניגשת אלי בחורה גבוהה עם שיר שטני מהממם, עם עיניים גדולות חומות...
"את שני?"
"כן.."
"היי, אני ליר, אפי שלח אותי לפה לגבי מגורים ועבודה.."
"כן הוא עידכן אותי שאת צריכה להגיע, בואי.."
היא לוקחת אותי לדלת בצידי הבית, אנחנו ניכנסות למשרד מדהים..
"בואי שבי.."
היא מסמנת לי ואני מתיישבת מולה..
"אני שני גבריאל, אח שלי אפי שלח אותך לפה.. כפי שאת רואה יש לנו עסק מאוד משגשג של חבילות נופש בצימרים שלנו.."
"אה הוא אחיך.. ?! הוא לא הזכיר את זה.."
אני מתפרצת לה באמצע וזה כל כך לא אופייני לי.. רק שלא תחשוב שאני איזו מופרעת..
"כן אחי שומר על הצניעות והפרטיות.. בגלל זה לרוב אני מקבלת את העובדים, הוא מתעסק יותר בכסף ובכל המיסביב.. מבחינתו להיות זרוק בשדה כל היום..
בכל מקרה אני שני ואני אחראית על העובדים ועל התיפקוד של המשק והצימרים.. יש לנו את העובדת בית, קוראים לה בר, בחורה מקסימה, אתן תסתדרו נהדר! היא יותר אחראית לבית של ההורים מאשר לצימרים, פשוט הייתה לנו עובדת שעזבה לא מזמן כי היא טסה לחו"ל והכל ככה התחלק בין כולנו ואפשר להגיד שהגעת בדיוק בזמן..
אז יש את בר ויש אותי ויש את אפי שבין היתר גם מתחזק את כל מה שקשור לגינה והחצר כולה..
ההורים שלי חיים פה, הם אנשים מאוד נעימים, אני גרה שני בתים מכאן, אפי גר בקומה העליונה שהוא סגר לעצמו, בר גרה ביחידה למטה ויש עוד יחידה צמודה אליה במידה ותתחילי תגורי שם.."
אני יושבת מולה, מוקסמת מהעיניים שלה ומהרוגע שיוצא ממנה.. אני מרגישה כמו מהופנטת ממנה, מהמשרד, מהריח, מהמקום הזה..
"בגדול העבודה היא לנקות את הצימרים לפני ואחרי שמגיעים או עוזבים אורחים..
במידה והם מבקשים בין לבין השהות שלהם כאן ניקיון, אז כמובן שזמינות זה דבר חשוב ולכן אנחנו מעניקים מגורים במקום.. לרוב אנשים לוקחים בממוצע בין לילה לשלושה לילות, יש הרבה זמן פנוי, אפשרות להשתמש בסאונה, בג'קוזי ובבריכה בזמן שאין אורחים בחוץ..
את עניין הדיור אני מקזזת מהשכר ואין אצלנו שכר שהוא פחות מהמינימום, אנחנו מאוד פיירים עם העובדים שלנו ואנחנו מאמינים שמי שעובד איתנו מגיע לו לקבל את הכי טוב שיש, בתמורה אנחנו מצפים ליחס שווה עם העובדים, הוגנות ויושרה זה א' ב' אצלינו"
"מתי אני יכולה להתחיל?"
"אני מבינה שאת בעניין?"
"כן.."
"אז בואי תספרי לי קצת על עצמך, תמלאי כמה טפסים ואני אקח אותך ליחידה שלך.."
"קוראים לי ליר רגב, אני בת 25, במקור אני בטבריה, בחרתי קצת להתרחק מהמוכר והידוע ואיכשהו הגעתי לכאן.."
"מה את עושה בחיים ליר?"
"עד לא מזמן טיילתי בעולם, גרתי קצת בחו"ל, התחלתי ללמוד בישול ברימונים ועזבתי.."
"מתי עזבת.. למה?"
"האמת שעזבתי עכשיו.. הייתה לי זוגיות.."
אני עוצרת והיא מסתכלת עלי כשהחיוך קצת נעלם לה מהפנים פתאום..
"זה בסדר.. את לא חייבת להמשיך, כולנו בורחים ממשהו.."
היא כבר מבינה לבד שאני באמת מנסה לברוח ולשכוח..
"אם את צריכה משהו כל דבר הכי קטן, אני כאן! אל תתביישי לבקש, לשאול, להתייעץ!"
"תודה רבה.."
אני עונה לה כשגולה תקועה לי בגרון, בקושי מאפשרת לי לנשום..
"קחי.."
היא מגישה לי כוס מים ואני שותה אותה ושמה לב כמה אני צמאה.. כבר שעות ארוכות שלא אכלתי או שתיתי..
"בואי אני אקח אותך ליחידה שלך, יהיה לך זמן לנוח ולהתאפס..
היום הגיעו אורחים והם יהיו כאן לכל הסופ"ש כולל יום ראשון, אז יש לך כמה ימים להכיר את הסביבה, להכיר את בר, להתאקלם.."
אנחנו יורדות במדרגות והיא פותחת את הדלת.. היחידה הזאת זה הדבר הכי טוב שיכל לקרות לי כרגע.. יחידה של חדר מאובזר במיטה זוגית ענקית, ארון בגדים ומקלחת צמודה, בנוסף יש מטבח מאובזר וסלון מרווח.. הכל נקי ומסודר והדבר היחיד שבא לי זה להיזרק פה..
"תרגישי חופשי לעשות מה שבא לך.. בדרך כלל בשבתות מי שנישאר כאן מהעובדים ולא הולך, מוזמן לאכול איתנו אצל ההורים למעלה, אז אני מזמינה אותך כבר מעכשיו.."
"תודה רבה שני.. אני ממש מעריכה את הכל, אני ממש צריכה את זה עכשיו.."
"זה בסדר אני עושה את זה באהבה גדולה.. גם אני עברתי פרידה לאחרונה אז אני יכולה להבין את הרצון לברוח ולשכוח מהכל.. את תהיי בסדר מתוקה, החיים ממשיכים בסופו של דבר, מה גם שאם אתם צריכים להיות ביחד אז הכל יסתדר לכם בזמן הנכון.."
היא מניחה את היד שלה על הפנים שלי לרגע ומיד לאחר מכן מתקדמת לעבר הדלת..
"תקפצי אלי יותר מאוחר ותחתמי על הטפסים, בלי לחץ.."
אני מסמנת לה לחיוב עם הראש ושולחת אליה חצי חיוך של תקווה..
אני מעיפה מבט נוסף על הבית, בא לי לבכות אבל אני מתאפקת.. אין יותר לבכות, אין יותר דמעות, לא משנה כמה קשה יהיה לי.. !
אני משכנעת את עצמי לא לבכות, להיות חזקה יותר ממה שהייתי עד עכשיו..
אני יוצאת ומתקדמת לכיוון האוטו להביא את כל הדברים שלי..
"צריכה עזרה?"
שוב אותו קול.. אני מסתובבת ועיניי הדבש שלו מחייכות אליי..
"לא אמרת לי שזה עסק שלך.."
"זה משנה?"
"לא, זה לא.."
"אני מבין שלקחת את העבודה?!"
"כן.. תודה רבה! פגשתי את אחותך, היא מקסימה ממש!"
"ואני מה? לא מקסים?"
הוא אומר עם חצי גיחוך, מרים את המזוודה שלי..
אני שותקת ומעדיפה לא לענות ולא להתערבב פה יותר מדי, אז אני מחייכת לו חצי חיוך ומוציאה את יתר הדברים מהאוטו..
כשאנחנו מגיעים לדלת הבית הוא מניח את הכל ומסתכל עליי..
"אני אפי דרך אגב.."
הוא מושיט יד קדימה ואני מהססת טיפה..
"זה בסדר אני לא אוכל אנשים.. בדרך כלל.."
אני צוחקת ומושיטה לו את היד שלי גם..
"אני ליר.."
"ליר.. שיהיה בהצלחה, אני מקווה שתהני לעבוד אצלינו, בכל שאלה או בקשה את מוזמנת לדבר איתנו.."
"תודה.."
אני עונה לו בשקט והוא עולה במעלה המדרגות..
אני נכנסת פנימה ולא מחכה יותר מדי, לא מתעכבת, אני פשוט פורקת את כל הציוד שלי, כל הבגדים והנעליים וכל מה שהספקתי לאסוף יחד איתי..
מסדרת הכל במקום, לא משאירה לעצמי את האפשרות להיות מבולבלת, אני נישארת כאן!
אני רוצה לשכוח מהכל, רוצה לשכוח את כולם, רוצה חיים אחרים ממה שהיו לי..
רוצה להיות אני..
ומה אם הוא יחזור ולא ימצא אותי.. ? מה אם הוא יגיע מתישהו ואני לא אהיה שם.. ? איך אני עושה לו דבר כזה.. ?!
כשהמחשבות מתרוצצות לי בראש והשאלות עולות מתוכי אני מניחה אותן בצד וחושבת עליי..
ככה או ככה אני חייבת להחלים מהכאב, ככה או ככה אני חייבת להתחזק, חייבת לרפא את הגוף ואת הנפש מהטראומה שעברתי רק לפני כמה שעות.. אני חייבת את זה בשבילי ובשבילו..
נמאס לי לחשוב על כל דבר, על מה יהיה ומה יגידו המשפחה שלי והחברות שלי ואנשים מסביב, אני חייבת להיות בסביבה שלא יודעת מי אני, שלא מכירה אותי..
אני חייבת להרים את עצמי מכל התקופה הקשה הזאת ששקעתי בה, בין כל הרוע והשקרים וההבטחות שהתפזרו עם הרוח..
חייבת את השקט הזה לעצמי..
הדבר היחיד שאני לא מסוגלת לשכוח זה את העיניים שלו, שמופיעות מולי כל פעם מחדש, לא מסוגלת לשכוח את העיניים הכחולות המהפנטות שלו, אותן עיניים שגרמו לי להתאהב בו..
הלב לא ישכח אותו, לא ישכח את האהבה אליו ואני עושה את כל זה בשביל להיות בריאה בשבילו, בשביל להיות חזקה בשבילו.. לא משנה מתי נתראה שוב, לא משנה כמה זמן יעבור עד אז..

אני שמה במערכת שנמצאת שם דיסק שלי של רמי קלינשטיין, אני שמה את השיר רוצי קטנה..
אני אוהבת את השיר הזה, אוהבת את המילים שלו, אוהבת את הרוגע שיש בקול שלו..
במיוחד עכשיו אני מרגישה שהשיר הזה והמילים שלו מדברות אליי..

' אל תחשבי יותר מידי
לאנשים תמיד יהיה מה לומר
שיגידו, שיגידו, אז מה?
תחשבי רק על עצמך
מה את בעצם רוצה
קולות אחרים עוצרים בעדך
איך את מרשה? איך?

רוצי קטנה ממילים ריקות
מהבטחות סדוקות
רוצי קטנה מכל הצדק המזויף
תראי גם הירח מכושף
כשמעינייך הטרוף נחשף
שימי קו ושימי גבול
החרטה היא איש כבול

אל תחשבי יותר מידי
לאנשים תמיד יהיה מה לומר
שיגידו, שיגידו, אז מה?
הקשיבי אך ורק לקולך
משהו בפנים צועק אצלך
רעשים מיותרים סביבך
איך את נותנת? איך?

רוצי קטנה ממילים ריקות...

שימי קו שימי גבול
החרטה היא איש כבול נעול דמיוני
האמיני קטנה אני יודע האיש הזה הוא אני

רוצי קטנה ממילים ריקות... '

רצתי.. כמה שיותר רחוק.. מכל מה שסדק אותי לאט, מכל זיכרון כואב, מכל דמעה ששרפה לי את הלב..
ברחתי מכל האנשים מסביב שהיה להם תמיד מה לומר..
הקשבתי לקול שלי, הקשבתי לעצמי וברחתי לחפש את השקט...
ברחתי כדי למצוא את עצמי..

**************
פרק חדש יצא לדרך!
מה אתם אומרים על ליר.. ?
על הדרך החדשה שלה? על הבריחה מהכל.. ?
איך היא תחזיק מעמד?
שתפו אותי בכל מה שאת חושבים שיקרה..
שיהיה יום קסום וחג שבועות שמח לכולם
מרימה לכבודכם לחיים!
אוהבת מלא
נתראה מחר!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 31 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Alice Attias
Alice Attias
רק עכשיו ראיתי את התגובות מטה.. כל המגיבים השלילים פה יכולים ללכת לחפש מי ינענע אותם באות ז'.. ויוי אהובה שלי, משתתפת בצערך ואוהבת המון!! התגעגעתי אליך ❤❤❤
הגב
דווח
נצנץ
נצנץ
ויוש רק ראיתי... מאחלת לך רק טוב ומשתתפת בצערך :( מחכה לך פה כשתרגישי שמתאים ואפשרי להמשיך, אל תתייחסי לכל האנשים שלא מעריכים אותך ומכבדים אותך ואת חייך הפרטיים הם לא שווים את זה, הכתיבה שלך היא רק בונוס ליום יום והנאה צרופה, אל תרגישי צורך לענות להם בכלל.. אוהבת המון ומתגעגעת ❤❤❤
הגב
דווח
guest
לפי דעתי הסיפור נהיה לעוס מידי ועשה את שלו תסיימי את הסיפור ותקחי לך גם זמן לעצמך כשתרגישי שאת יכולה להמשיך תתחילי בסיפור חדש..מתה על הכתיבה שלך יאלופה!
הגב
דווח
טען עוד 53 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D