כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

תקועה- פרק 7

בדיחות קרש ועוד דברים שעדיף לא לשמוע

אנחנו מגיעים למסעדה ואני מתחרפנת מהעובדה שהוא מחזיק לי את היד.
כאילו, שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת את הרעיון של החזקת ידיים, אבל בפועל, אף פעם לא באמת התחברתי לזה. אני תמיד חושבת יותר מדי, מנסה להתאים את הקצב שלי לבן אדם השני, מתחילה להזיע בכף היד. לא מחזה נעים, ועצם זה שאני חושבת על הזיעה בכף היד שלי משכיחה כל זכר לרומנטיקה. אני כמובן לא הולכת לעזוב לו את היד ככה סתם, אני לא טיפשה. והיי, הוא משמש לי כעמוד תמיכה כרגע. אם אני נופלת, הוא יחזיק אותי. או, בתרחיש היותר סביר בגלל שזאת אני, הוא ייפול יחד איתי וישבור משהו.
"היי, הזמנתי מקום לתשע." תום ניגש אל המארחת בשיא הקלילות.
"מה השם?" היא שואלת אותו ומסתכלת על הידיים שלנו, מה שגורם לי לאחוז חזק יותר.
"שפי."
"אוקיי, אחריי." היא מחייכת חיוך שנראה מזויף לחלוטין. אני יכולה להבין, זאת עבודה שדורשת ממך להיות נחמדה כל הזמן, גיהנום עלי אדמות.

"רוז'ס" זאת מסעדה ששמעתי עליה די הרבה, אבל במציאות היא הרבה יותר. בכל מובן.
אולי כן הייתי צריכה לשאול שמלה מתמרה? השמלה שלי חמודה. כזאת שמתאימה ליציאה לסרט. אבל לפי איך שכולן פה לבושות, הייתי צריכה לבוא עם שמלה שמתאימה לפרמיירה.
אנחנו מגיעים לשולחן והוא (סוף סוף) עוזב לי את היד.
"המלצרית מיד תגיע אליכם." המארחת מניחה שני תפריטים ואומרת לשנינו, אבל מסתכלת בעיקר על תום. אם מבטים היו יכולים לדבר, המבט שלה היה צורח 'מה הוא עושה איתה?'
"על מה את חושבת?" הוא שואל אותי. אה סתם, על העובדה שהערב רק התחיל וכבר הותקפתי בחוסר הביטחון העצמי המפואר שלי. באמת שאני מפתיעה את עצמי כל פעם מחדש.
"שהמקום הזה מטורף," אני עונה. טוב, זאת גם מחשבה שעברה לי בראש.
"כן, האמת שאני לא בא לכאן הרבה. אבל כשזה בשביל משהו מיוחד..." הוא מחייך בביישנות שכל-כך לא מתאימה לו.
"יש להם מנה מיוחדת היום?" אני פותחת את התפריט. אפילו התפריט פה נראה כמו משהו שלא אמורים לגעת בו, אלא רק להסתכל ולהעריך מרחוק.
"את מצחיקה."
"תודה, אומרים לי את זה הרבה."
"אני אמור להתחיל לקנא?"
"לא, בעיקר כי תמיד אומרים את זה בסרקסטיות ובפעם האחרונה שסיפרתי בדיחה חשבו שאני לא מאה אחוז בראש." כל הכבוד, נעמה, עוד לא התחלתם לאכול ואת כבר מדברת שטויות.
"מה הייתה הבדיחה?"
"בגלל שאני חושבת שיכול להיות סוג של עתיד לקשר בינינו. גם אם זה עתיד של לחלוף אחד על פני השנייה ברחוב ולהעמיד פנים שלא שמנו לב, אני אשמור את הבדיחה הזאת לעצמי."
"את סתם מגזימה, זה לא יכול להיות כל-כך גרוע." הוא ממש מבקש את זה.
"אוקיי, אבל אם אני מספרת לך ואתה מחליט לקום וללכת, תדע שזאת לגמרי ההחלטה הנכונה."
"נו."
"שתי זברות הלכו בג'ונגל, הן התחילו לדבר על כל הטורפים שהן מפחדות מהן. אחת הזכירה אריה, השנייה הזכירה נמר. הן ניסו לחשוב על עוד חיות טרף שיכולות להרוג אותן. ואז אחת מהן אמרה 'זאב רע', והשנייה אמרה לה 'אני מפחדת רק מזברה אחת, וזאת חמותי." אני מספרת את הבדיחה כל-כך מהר ותוהה למה הכנסתי את עצמי.
"מה?"
"כי, כאילו, זאב-רע... זב-רה. משחק מילים. עזוב." אני עונה בלחש והוא מתחיל לצחוק.
"וואו, זה נוראי."
"תודה על הטפיחה לאגו שלי. הייתי צריכה את זה! תמשיך, תמשיך..." אני קוברת את הראש בין הידיים.
"לא, באמת, זה פשוט רע. אני מת על זה." הוא ממשיך לצחוק בקול ואנשים מסתובבים כדי להסתכל עלינו.
"יש לך חוש הומור מזעזע." אני מעזה סוף סוף ליצור איתו קשר עין.
"אני יודע. זה רק חלק קטן מהאישיות הנהדרת שלי."
"אני רואה שצניעות גם נמצאת שם."
"בטח. מיד אחרי העובדה שאני פשוט יותר טוב מכולם בכל דבר."
"מודעות עצמית זה חשוב מאוד."
"לגמרי. אני שנייה הולך לשירותים וחוזר." הוא אומר ואני תוהה אם זה השלב שבו הוא בורח דרך החלון ומשאיר אותי לבד עם הבדיחות הנוראיות שלי והחשבון. מזל שעוד לא הזמנו.

מלצרית ניגשת לשולחן שלנו במהירות.
"היי, הוא בשירותים. אנחנו עוד מעט נהיה מוכנים להזמין."
"לא באתי לפה כדי לקחת הזמנה." מסתבר שהיא בכלל לא הבינה את מהות המקצוע שלה.
"אוקיי?"
"באתי לפה כי את נראית נחמדה, באמת, בן אדם טוב כזה..." היא עונה.
"שמעי, את מקסימה. ואני בטוחה שגם יגיע היום שבו אתייאש מגברים לחלוטין, או שהם יתייאשו ממני. וכשהיום הזה יגיע אני אתחרט על העובדה שאני דוחה אותך עכשיו. אבל עד אז..."
"אני לא מתחילה איתך!" היא עוצרת אותי באמצע מונולוג עוצר נשימה מרוב שהוא מביך, גלגול העיניים שלה מוסר לי שהיא מסכימה עם המחשבה.
"אז באת לפה רק כדי לתת עדות אופי עליי. למרות שאת לא מכירה אותי. אני לא בטוחה שככה זה עובד."
"את מוכנה לתת לי לדבר לפני שהוא חוזר?" היא מתעצבנת.
"אני מקשיבה."
"תודה, באמת. אוקיי, תום, הבחור שעכשיו את בדייט איתו וגורם לך להרגיש כאילו את הדבר הכי מעניין שקיים בעולם הזה? כאילו הוא בחיים לא פגש מישהי כמוך וכל דבר שאת עושה גורם לו להבין כמה את לא כמו כולן?" היא מחכה לתגובה שלי וכשאני לא מדברת היא ממשיכה.
"הוא בא למסעדה הזאת כל שבוע. כל פעם עם בחורה אחרת. ונחשי מה? הוא בחיים לא היה פה עם אותה בחורה יותר מפעם אחת. הדבר היחיד שיש לו בראש זה סקס. תתרחקי ממנו כמו מאש, אחרת תישרפי." זה כבר מרגיש כאילו היא שפכה סביבי בנזין וזרקה את המצית.
"ולמה שאני אאמין לך?" אני לוחשת.
"כי הבחורה האחרונה שהוא עשה לה את זה הייתה אחותי." העיניים שלה מראות שהיא לא משקרת, למרות שכל עצם בגוף שלי מתפללת שהיא כן.
"אני..." אני אפילו לא יודעת מה אני עומדת לומר והיא עוזבת את השולחן במהירות.
אחרי רגעים ספורים תום חוזר.

"פספסתי משהו מעניין?" לא, כי את כל מה שהיא סיפרה לי אתה כבר בטח יודע.
"רק כמה מבטים מנחמים מאנשים ששמעו את הצחוק שלך." אני אומרת ברצינות.
"הצחוק שלי מקסים. לפחות זה מה שאימא שלי אומרת," הוא מנסה לגרום לי לחייך וכושל.
"אז החלטת מה את רוצה לאכול?" הוא אומר כשמתקבלת שתיקה ארוכה.
"את הלב." התשובה שלי היא מין מלמול לא ברור.
"מה?"
"הניוקי נשמע טוב."
כן... אולי זה לא היה כזה נורא אם הוא היה בורח מהחלון.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Lee B עקוב אחר Lee
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
מזי חיימוב
מזי חיימוב
מדהיםםםם...המשךך סיקרנת אותייי
הגב
דווח
פשוט אני
פשוט אני
אני ממש אוהבת את הכתיבה שלך.. השנינות, הסרקזם.. מעולה!!!❤
הגב
דווח
guest
איזה כיף להיכנס ולראות פרק!!! מדהים מדהים מדהים!!! סקרנית בטירוף
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
Lee B
הפעם הראשונה
הפעם הראשונה
מאת: Lee B
תקועה- פרק 20
תקועה- פרק 20
מאת: Lee B
תקועה- פרק 14
תקועה- פרק 14
מאת: Lee B
תקועה- פרק 17
תקועה- פרק 17
מאת: Lee B
קומדיה
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
מאת: Eltchin's Emotions
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
מאת: Nizan Zarotski
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
בטוחה שתבין 'מלך שלי'.
מאת: C Y
סיפורים אחרונים
-אזעקת הלב -
-אזעקת הלב -
מאת: אודליה כחלון
אהבה בצל הסלמה
אהבה בצל הסלמה
מאת: קארין .
מסע החיים
מסע החיים
מאת: ראובן ראובן
לשחות עם דולפינים
לשחות עם דולפינים
מאת: אביטל סיאני
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema