כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

בוסטון יקירתי פרק 13

פרק 13

כעבור כמה שעות... עדיין חוגגים את מסיבת הפיג'מות ללא הפיג'מות.
"את רעבה?" ברנדון לוחש לי קרוב
"אולי.." נשכתי את השפה התחתונה שלי מולו
"אפשר לקפוץ ישר לקינוח.." ברנדון הצמיד אותי אליו
"מה בתפריט?" חייכתי אליו חיוך פלרטטני
"את" ברנדון אמר ונישק אותי
התנשקנו בלהט.. עד שהבטן שלי גרגרה ברעש.
"אוקיי.. הבטן של נועה לא מסכימה עם הרעיון.." ברנדון מחייך ומצחקק
"אז מה אוכלים?" אמרתי והרגשתי מובכת קצת אבל אין לי מה להרגיש רע אז צחקקתי יחד עם ברנדון.
"יש לי רעיון!" ברנדון אמר בנמרצות ומיהר לחטוף את הבוקסר השחורים שלו מרצפת החדר.. לאחר מכן הוא דהר אל הסלון.
גנבתי לברנדון את החולצה השחורה שלו ולבשתי אותה עליי.. החולצה הייתה גדולה עליי מספיק בשביל שזה ייראה כמו שמלה.
פסעתי במורד המסדרון אל הסלון וראיתי את ברנדון מתקתק במקלדת המחשב הנייד שלו.
"מה אתה עושה?" מיהרתי להתקרב ולהביט בצג המחשב
"לא לא לא.. זאת הפתעה" ברנדון חסם את צג המחשב מולי
"אני אזרום איתך.." גיחכתי והתיישבתי על הספה
הטלפון שלי מהבהב בטירוף!
"אימא: נועה אני זקוקה שתחזרי הביתה בחודש הבא.." הודעה מאימא מלפני חמש שעות!
"אימא.. אני אתקשר אלייך בבוקר.." שלחתי הודעת מענה לאימא והרגשתי מתח ממלא ולוחץ על האיברים הפנימיים שלי, לא הפסקתי לחשוב מה קרה.
"את בסדר?" ברנדון התיישב לצידי על הספה והבטתי בו וראיתי את חצי החיוך הקטן שלו מולי ופתאום נרגעתי..
"כן" חייכתי ובאמת הרגשתי כך.. ברנדון גורם לי להרגיש כך.
עברו שעתיים וכבר השעה חצות..
דפיקה בדלת מודיעה על ההפתעה של ברנדון.
דלת הבית נטרקת וברנדון חוזר עם שתי שקיות חומות בידיו.
הוא חזר להתיישב לצידי בספה, מניח את השקיות החומות על שולחן הקפה מולנו ולא אומר כלום.
"את מוכנה לזה?" ברנדון הביט וכולו נרגש עם חיוך רחב
"כן" הבטתי בברנדון ויצא לי צחוק מתגלגל כי נזכרתי בכל הפעמים שהוא שאל אותי אם אני מוכנה ואלו היו הרגעים הכי הזויים ומדהימים שחוויתי בכל החיים שלי.
ברנדון פותח בעדינות את השקיות החומות והסיכות הכסופות שהודקו היטב לפתח השקיות נופלות אל שולחן הקפה.
ברנדון שולף המבורגרים ענקיים עטופים בנייר לבן מקומט.
הוא מניח אחד ביד שלי.. הריח הבשרני שהשתלב עם ריח הרוטב יצרו יחד ריח מדהים! באותו הרגע הריח הורגש ברחבי הבית.
קילפתי בעדינות את הנייר הלבן שעטף את ההמבורגר.
לקחתי ביס בחששנות ולעסתי לאט..
"וואו!" הבטתי בברנדון והטעם היה מדהים! הרוטב עם ההמבורגר וביחד עם חמוצים ובצל.
"אני יודע..." ברנדון מחייך אליי חיוך גאוותני ומרוצה
"זה ההמבורגר הכי טעים שאכלתי אי פעם ואני זוכר שאמרתי לעצמי שאני אחלוק את החוויה שלי רק עם בן אדם שיוכיח לי שהוא ראוי לכך" ברנדון מכריז בתיאטרליות כזאת ואני מנסה לבלוע אבל הצחוק מתפרץ החוצה.
"אז אני צלחתי את המשימה?" שאלתי את ברנדון והבטתי בו ונמרח על שפתיי חיוך קטן
"מאותו יום בשירותי הגברים הוכחת לי שאת ראויה לזה.." ברנדון צחקק ונשק לי בשפתיים.
הניירות הלבנים שעטפו את ההמבורגרים הפכו לכדורי נייר מקומטים שנחים על שולחן הקפה.
"עכשיו אני יכול לקבל את הקינוח?" ברנדון לחש לי קרוב
"תזכיר לי.." הבטתי בברנדון וחייכתי אליו כי כבר ידעתי למה הוא מתכוון
"בואי הנה" ברנדון משך אותי אליו מהחולצה שעל גופי ונישק אותי בתשוקה
ברנדון הרים אותי עליו.. השפתיים שלנו לא התנתקו לרגע! ואצבעותיי עוברות בין שיערו.. חזרנו לחדר השינה.. חזרנו לחגוג את מסיבת הפיג'מות ללא הפיג'מות.
הבוקר הפציע והאיר את חדר השינה שהיה חשוך..
התכרבלתי עם הראש שלי מונח בשלווה על החזה של ברנדון.
פקחתי את העיניים ואין ברנדון.. אני שוכבת במיטה ריקה!
לבשתי את החולצה השחורה של ברנדון שנחה לרגלי המיטה
פסעתי אל הסלון וברקע צלילי פריטה של גיטרה! הצלילים מתגברים ככל שאני מתקרבת אל הסלון.
"בייב!" ברנדון סובב את מבטו אליי בזמן שהוא שרוי על הספה עם הגיטרה האקוסטית שלו, מג'מג'ם לו.
ברנדון הניח את הגיטרה על הספה והתקרב אליי
"בוקר טוב לך.." ברנדון לוחש לי קרוב ומנשק אותי ברכות.
"בוקר טוב לך.." צחקקתי וחייכתי אליו
"קפה?" ברנדון מחייך ושואל אותי
ראשי נד בהסכמה וברנדון ניגש אל מכונת האספרסו שבמטבח.
הבוקר הזה מוזר... אני יודעת גם למה.
אני צריכה לדבר עם אימא שלי בפרטיות.. בלי שברנדון יהיה בסביבה.
התיישבתי על הספה לצד הגיטרה האקוסטית השחורה של ברנדון.
ברנדון מניח על שולחן הקפה את ספל הקפה החם שהוא הכין בשבילי, הוא הזיז את הגיטרה והשעין אותה על הקיר והתיישב לצידי ובידו כוס קפה משלו.
"איך ישנת?" ברנדון מביט בי ושואל ברוגע
"ישנתי כל כך טוב! שכחתי איך זה לישון טוב.." השענתי את הראש שלי על כתפו הערומה של ברנדון
המוח שלי לא שקט.. המחשבות שרצות בתוך הראש שלי.. אימא זקוקה לי בבית בתחילת דצמבר..
"בייב?" ברנדון מעיר אותי מלימבו המחשבות ששקעתי בתוכו
"כן?" הבטתי בו עם חצי חיוך
"יש לך משהו לספר לי?" ברנדון הביט בי במבט רציני
אני לא יכולה לשקר לו.. אני לא רוצה לשקר לו! אני פשוט אספר לו!
"אימא שלי שלחה לי הודעה אתמול בלילה.." מלמלתי בלחץ וברנדון הניח את כוס הקפה שלו על השולחן
"היא צריכה אותי בבית בתחילת דצמבר.. זה עוד חמישה ימים.." מלמלתי בלחץ מולו והרגשתי את המתח קורע אותי לחתיכות קטנות
"אני מבין.." הוא מלמל לעצמו וראיתי איך מבטו התמגנט אל הרצפה
"היי.." מיהרתי להחזיר את המבט שלו אליי
"לכמה זמן?" ברנדון שאל וראיתי איך הוא מאופק לא לכעוס.. לא להתאכזב ממני.
"אני לא יודעת.." אמרתי לברנדון והרגשתי כל כך מתוסכלת בעצמי.
"הבטחתי לה שאני אתקשר אלייה שאני אתעורר.." הוספתי וברנדון חייך אליי חיוך קטן.. חיוך של תקווה..
"אני אתקשר אליה עכשיו.." הבטתי בברנדון והרגשתי מתוחה עוד יותר.
הושטתי את ידי אל הנייד שלי שנח על שולחן הקפה לצד כוס הקפה הרותחת שלי וחייגתי שיחת חוץ לאימא.
"נועה!" אימא ענתה במהירות
"היי אימא.. מה קורה?" דיברתי בעברית בשיחה
"תקשיבי.. פתחו את תיק החקירה של אבא.." אימא אמרה בטלפון והרגשתי את הלב שלי כמעט נעצר
"למה?" שאלתי
"מצאו הוכחה שמטילה ספק במוות של אבא.." אימא מסבירה לי ושמעתי את הקול של אימא מתחיל להיסדק.
"אני לא מבינה.." אמרתי בכעס.. הייתי מבולבלת וכועסת.
"נועה בעשרים ושבע יש פגישת עורכי דין.. הם זימנו את כולנו.. אותי.. את תמר וליה וגם אותך.. ניסיתי למנוע מהם לערב אותך בנושא אבל זה בלתי אפשרי" אימא מלמלה ונשמעה מבולבלת.
"אימא העשרים ושבע זה עוד יומיים!" אמרתי והרמתי את קולי בכעס
"נועה.. תטוסי היום בלילה.." אימא דרשה ממני בכעס
"מה יקרה אם אני לא אגיע?" אמרתי וכל כך כעסתי ושמעו את זה על הקול שלי
"אז לא יניחו לנו אף פעם!" אימא צעקה בטלפון וזהו.. היא התחילה לבכות.
"לכמה זמן?" שאלתי וניסיתי להירגע מהכעס.
"שבוע.." אימא היססה
"אני אהיה על מטוס הלילה.." רטנתי בטלפון
"נועה.. אל תכעסי עליי בבקשה.." אימא אמרה בקולה שנשבר והתמלא בדמעות
"אני לא.. אני בסדר אוהבת אותך המון" מלמלתי והרגשתי שהכל נלקח ממני
"אוהבת המון.. תשלחי לי הודעה שאת עולה למטוס" אימא אמרה וניתקה את השיחה
הנחתי את הנייד חזרה לצד כוס הקפה שכבר הספיקה להפשיר
"אני לא הבנתי שום מילה ממה שאמרת נועה.. אבל משהו הכעיס אותך.." ברנדון ניסה לנחם אותי והבטתי בו
"מצאו הוכחה שמטילה ספק במוות של אבא שלי.. אני מחוייבת להגיע לישראל לפגישת עורכי דין.. להגיש עדות" אמרתי והרגשתי חסרת כוחות.
"בייב.." ברנדון החזיק בכף ידי וקירב אותי אליו
"אני צריכה לטוס היום בלילה..." הפלתי את הפצצה
"היום בלילה?!" ברנדון קם מהספה והביט בי
"אין לי ברירה..." קמתי בעצמי ונעמדתי מולו
"מתי את חוזרת?" ברנדון שאל בהתגוננות
"אני שוהה שם שבוע.." היססתי בעצמי מולו
ברנדון החל להראות כמה זה מטריד את מנוחתו.. שאני חוזרת לישראל.. שאני אהיה שם שבוע שלם
הוא התהלך בעצבנות.. מנסה להבין מה הולך לקרות..
"מה אם לא תחזרי?" ברנדון שאל בהתגוננות שוב
"למה זה יקרה?" שאלתי את ברנדון
"זה מאוד הגיוני ואפשרי שזה יקרה נועה!" ברנדון זרק את אגרופיו על השיש במטבח בכעס
"ברנדון.." ניסיתי להתקרב אליו ולהרגיע את הסערה שמתחוללת סביבו
הוא הסתובב אליי והביט בי.. הרגשתי את השרירים שלו מתקשים בעצבנות
"אני לא רוצה לגרום לך להרגיש ככה.." אמרתי לברנדון ובלעתי את הדמעות שעמדו לי בגרון.
"אני לא מסוגל לחשוב על זה.." ברנדון מלמל בכעס מולי והתהלך ורטן אל הספה בסלון.
"אתה חושב שאני רוצה לנסוע?" הרמתי את קולי בכעס ומולי הגב של ברנדון.
"אני פשוט מפחד שככה זה יהיה כל הזמן.. שאת תצטרכי לדלג בין אמריקה לישראל.." ברנדון הביט בי וראיתי שמשהו בו נשבר.
"אני פשוט יודע שהאפשרות שאת תחזרי לישראל לתמיד קיימת והיא מרחפת מעלינו" ברנדון הוסיף והוא מביט בעיניים שלי כל הזמן
"שום דבר לא ידוע ברנדון! אני לא ידעתי שאני אפגוש אותך.. אני לא ידעתי שאני ארגיש אושר ונחת שוב.. אבל זה קרה" התקרבתי אליו והוא התיישב קלות על ראש הספה עם ידיו משולבות.
"אני לא רוצה לשים את עצמי במצב הזה שוב.." הוא הביט בי וראיתי איך הוא נושך את שפתו התחתונה בעצבנות כזאת.
"על מה אתה מדבר?" מלמלתי והפה שלי התייבש.. הלב שלי דהר והאיץ
"אני לא יכול לתת ללב שלי להישבר שוב.." ברנדון הביט בי והתרחקתי ממנו כמה צעדים קטנים לאחור
"אתה יודע משהו? האפשרות שאני ארצה להישאר בישראל לא הייתה קיימת בעבר אבל אתה שינית את דעתי.." מלמלתי דרך הדמעות ומיהרתי אל חדר השינה לאסוף את הבגדים שלי ולהתלבש.
"נועה!" ברנדון מנסה לעצור אותי.. לתפוס בזרוע שלי
טרקתי את דלת חדר השינה מאחוריי ונעלתי.. ברנדון נותר מאחורי הדלת..
בכיתי.. נתתי לעצמי להתפרק.. הרמתי את המכנסיים שלי מהרצפה והלבשתי אותם בזריזות.. ואני בוכה תוך כדי
פתחתי את דלת החדר וברנדון נשען על הקיר דרוך ומוכן למנוע ממני ללכת.
"נועה.. חכי רגע" ברנדון תפס אותי ומנע ממני לצאת מהדירה שלו
"מה?" הבטתי בו.. הדמעות שלי המשיכו להופיע מולו
"תעזוב אותי במנוחה.." אמרתי לברנדון והרגשתי את אחיזת ידיו משתחררת מעליי
פסעתי במהירות עם כל החפצים שלי ויצאתי מהדירה שלו.
הדלת נטרקה מאחוריי וקפצתי אל המעלית.. ברגע שדלתות המעלית נסגרו.. נשברתי לחלוטין.
לא רציתי שהוא יעזוב אותי.. לא רציתי שהוא ישחרר..
יצאתי מהמעלית אל כניסת הבניין והתקשרתי לפני
"נועה" פני ענתה וקולה נשמע קליל
אני בוכה דרך הטלפון ואי אפשר לא לשים לב לכך
"מה קרה?" פני אמרה בדאגה
"את יכולה לבוא לאסוף אותי מברנדון?" מלמלתי עם דמעות בעיניי
"שתי דקות אצלך" פני ניתקה וניגבתי את הדמעות עם כפות ידיי
פני בלמה בחוזקה מול כניסת הבניין ורצתי אל הרכב שלה
פתחתי את דלת המכונית וקפצתי פנימה.. פני לחצה על הגז ונעלמנו משם.
הנסיעה הייתה דוממת.. לא הוצאתי מילה.. וגם לא פני.
עלינו לדירה שלנו וברגע שנטרקה הדלת
"מה קרה?" פני שאלה ברוגע והורידה מעליי את התיק שלי
"אני צריכה להיות היום על מטוס לישראל.. זקוקים לי בקשר לחקירה.. בקשר לאבא שלי" מלמלתי דרך הדמעות שהכבידו על קולי
"אבל למה את בוכה?" פני שאלה והזיזה את השיערות שנדבקו לפנים שלי בגלל הדמעות
"ברנדון נפרד ממני בגלל שאני צריכה לחזור לישראל לשבוע.." אמרתי לפני והיא לא אמרה מילה נוספת
היא רק חיבקה אותי והרגיעה אותי
התחלתי לארוז את המזוודה שלי.. גלגלתי את המזוודה שלי אל הסלון ופני ישובה שם עם המחשב הנייד שלה.
"מתי הטיסה שלך?" פני שאלה אותי
"אימא שלי שלחה לי הודעה שהטיסה שלי בשעה שבע בערב.." עניתי לפני והרגשתי מותשת.
"בואי.." פני קמה מהספה והניחה את המחשב הנייד שלה על שולחן הקפה
"אני לוקחת אותך לשדה התעופה.." פני שלפה את מפתחות הרכב שלה
יצאנו מהדירה אל המסדרון..
הגענו אל הרכב של פני והכנסתי את המזוודה במושב האחורי
התיישבתי לצד פני שנהגה ויצאנו לשדה תעופה.
"אני רוצה שתעדכני אותי בכל דבר.. אני זמינה בשבילך כל הזמן.." פני אמרה לי והבטתי בה
"תודה.." מלמלתי בעצב
"תתרכזי במה שחשוב נועה.." פני אמרה בטון רגוע והבטתי בה שוב
פני צודקת.. אני צריכה להתרכז במה שחשוב.. המשפחה שלי הם כרגע בראש העדיפיות שלי.
הגענו אל השדה ופני עזרה לי להוציא את המזוודה מתוך הרכב.
"תשלחי לי הודעה שאת נוחתת" פני אמרה וחיבקה אותי חזק.. חיבקתי אותה חזרה.
נכנסתי אל תוך השדה.. המזוודה מתגלגלת מאחוריי ואני פוסעת אל עבר הטרמינל.
עליתי אל המטוס.. התיישבתי לצד החלון ושמתי את האוזניות שלי.. הפעלתי את המוזיקה הכי רועשת שיש לי וניסיתי לנקות את הראש שלי..
ממחשבות.. מלחצים.. מנסה לדחוף החוצה את ברנדון ג'ונס.
המטוס המריא ואני יחד איתו.
ההמשך יבוא

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

M K עקוב אחר M
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
שיהוא הוא לא נורמלי.. מה הוא התעצבן שיחכה לה וזה זה רק שבוע
הגב
דווח
מזי חיימוב
מזי חיימוב
נדירררר....המשךךךך
הגב
דווח
Gili Levy
Gili Levy
לאא נוו למה הרסת זוג יפה
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
M K
בוסטון יקירתי פרק 16
בוסטון יקירתי פרק 16
מאת: M K
בוסטון יקירתי פרק 14
בוסטון יקירתי פרק 14
מאת: M K
בוסטון יקירתי פרק 11
בוסטון יקירתי פרק 11
מאת: M K
לולה ודילן פרק 20
לולה ודילן פרק 20
מאת: M K
סיפורים אחרונים
ליבי - פרק 20
ליבי - פרק 20
מאת: כותבת אנונימית
הגורל נחרץ
הגורל נחרץ
מאת: מישהי .
שבועות 2021
שבועות 2021
מאת: Sapir Maman
צייר לך עולם: פרק 18
צייר לך עולם: פרק 18
מאת: Writer :)
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D