כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

מה אנחנו עושים?! פרק 83

יהיה בסדר שמנת.. תתרכזי בעצמך עכשיו, זה הזמן שלך!

תוכן עניינים 1. מה אנחנו עושים?! פרק 12. מה אנחנו עושים?! פרק 23. מה אנחנו עושים?! פרק 34. מה אנחנו עושים?! פרק 45. מה אנחנו עושים?! פרק 56. מה אנחנו עושים?! פרק 67. מה אנחנו עושים?! פרק 78. מה אנחנו עושים?! פרק 89. מה אנחנו עושים?! פרק 910. מה אנחנו עושים?! פרק 1011. מה אנחנו עושים?! פרק 1112. מה אנחנו עושים?! פרק 1213. מה אנחנו עושים?! פרק 1314. מה אנחנו עושים?! פרק 1415. מה אנחנו עושים?! פרק 1516. מה אנחנו עושים?! פרק 1617. מה אנחנו עושים?! פרק 1718. מה אנחנו עושים?! פרק 1819. מה אנחנו עושים? פרק 1920. מה אנחנו עושים?! פרק 2021. מה אנחנו עושים?! פרק 2122. מה אנחנו עושים?! פרק 2223. מה אנחנו עושים?! פרק 2324. מה אנחנו עושים?! פרק 2425. מה אנחנו עושים?! פרק 2526. מה אנחנו עושים?! פרק 2627. מה אנחנו עושים?! פרק 2728. מה אנחנו עושים? פרק 2829. מה אנחנו עושים?! פרק 2930. מה אנחנו עושים?! פרק 3031. מה אנחנו עושים?! פרק 3132. מה אנחנו עושים?! פרק 3233. מה אנחנו עושים?! פרק 3334. מה אנחנו עושים?! פרק 3435. מה אנחנו עושים?! פרק 3536. מה אנחנו עושים?! פרק 3637. מה אנחנו עושים?! פרק 3738. מה אנחנו עושים?! פרק 3839. מה אנחנו עושים?! פרק 3940. מה אנחנו עושים?! פרק 4041. מה אנחנו עושים?! פרק 4142. מה אנחנו עושים?! פרק 4243. מה אנחנו עושים?! פרק 4344. מה אנחנו עושים?! פרק 4445. מה אנחנו עושים?! פרק 4546. מה אנחנו עושים?! פרק 4647. מה אנחנו עושים?! פרק 4748. מה אנחנו עושים?! פרק 4849. מה אנחנו עושים?! פרק 4950. מה אנחנו עושים?! פרק 5051. מה אנחנו עושים?! פרק 5152. מה אנחנו עושים?! פרק 5253. מה אנחנו עושים?! פרק 5354. מה אנחנו עושים?! פרק 5455. מה אנחנו עושים?! פרק 5556. מה אנחנו עושים?! פרק 5657. מה אנחנו עושים?! פרק 5758. מה אנחנו עושים?! פרק 5859. מה אנחנו עושים?! פרק 5960. מה אנחנו עושים?! פרק 6061. מה אנחנו עושים?! פרק 6162. מה אנחנו עושים?! פרק 6263. מה אנחנו עושים?! פרק 6364. מה אנחנו עושים?! פרק 6465. מה אנחנו עושים?! פרק 6566. מה אנחנו עושים?! פרק 6667. מה אנחנו עושים?! פרק 6768. מה אנחנו עושים?! פרק 6869. מה אנחנו עושים?! פרק 6970. מה אנחנו עושים?! פרק 7071. מה אנחנו עושים?! פרק 7172. מה אנחנו עושים?! פרק 7273. מה אנחנו עושים?! פרק 7374. מה אנחנו עושים?! פרק 7475. מה אנחנו עושים?! פרק 7576. מה אנחנו עושים?! פרק 7677. מה אנחנו עושים?! פרק 7778. מה אנחנו עושים?! פרק 7879. מה אנחנו עושים?! פרק 7980. מה אנחנו עושים?! פרק 8081. מה אנחנו עושים?! פרק 8182. מה אנחנו עושים?! פרק 8283. מה אנחנו עושים?! פרק 8384. מה אנחנו עושים?! פרק 8485. מה אנחנו עושים?! פרק 8586. מה אנחנו עושים?! פרק 8687. מה אנחנו עושים?! פרק 8788. מה אנחנו עושים?! פרק 8889. מה אנחנו עושים?! פרק 8990. מה אנחנו עושים?! פרק 9091. מה אנחנו עושים?! פרק 9192. מה אנחנו עושים?! פרק 9293. מה אנחנו עושים?! פרק 9394. מה אנחנו עושים?! פרק 9495. מה אנחנו עושים?! פרק 9596. מה אנחנו עושים?! פרק 9697. מה אנחנו עושים?! פרק 9798. מה אנחנו עושים?! פרק 9899. מה אנחנו עושים?! פרק 99100. מה אנחנו עושים?! פרק 100 ואחרון

ליר..
שבוע.. שבוע שלא ראיתי או שמעתי ממנו, שבוע שאני לא ישנה, בקושי אוכלת ורק עסוקה במחשבות עליו ועל מה שעובר עליו שם..
שבוע שאני עובדת בבר וכן זה מעסיק אותי וממלא את השעות האיומות האלה של הלילה..
אבל הלב שלי לא רגוע ואני מרגישה שמשהו רע קורה איתו, אני מרגישה את הכאב שלו ואת הקושי שלו.. אני לא מדברת על זה עם אף אחד כי הם לא באמת יודעים מה הוא עושה שם, אז כל המחשבות מתרכזות במוח שלי ומטמטמות אותי לאט..
אני משחררת עשן של סיגריות בערב קריר במרפסת שלו..
מסתכלת על המים עם עיניים עייפות, עם טונות של דאגות לאחד שאין לי באמת מושג מה קורה איתו.. החוסר ודאות הזה מכרסם בי את שארית כוחותי ואני מרגישה כבר מותשת מהכל..
"שוב מחשבות?"
אני שומעת את זיו וכשאני מזיזה את עיניי הצידה אני רואה שהוא עומד ליידי..
"בחיים שלי לא הרגשתי כזאת ריקנות זיו.. כאילו שאבו מתוכי כל טיפת רגש וכוח.."
"יהיה בסדר שמנת.. תתרכזי בעצמך עכשיו, זה הזמן שלך!"
"אני יודעת מה אני צריכה לעשות, אבל אני פשוט לא יודעת איך!"
"אני מאמין שעם הזמן את תלמדי להניח לדברים.."
"אני לא רוצה להניח להם.. בשעות האלה שאני עובדת ומתאמצת לא לחשוב עליו אני מרגישה שזה לא בסדר.."
"תפסיקי.. אני בטוח שאסי ירצה לחזור לפה ולמצוא אותך חזקה ולא כמו אחת שאיבדה את הדרך.. תני לעצמך את ההזדמנות להתרומם ולהיות עצמאית והפעם באמת בלי שיהיה מישהו מאחוריך שידחוף אותך.."
"אני משתדלת.."
"תשתדלי יותר ליר.. הסיפוק שלך יבוא כשתביני שאת עושה את הדבר הנכון בשבילך.."
אני שותקת וסוחטת עוד שאיפה ארוכה מהסיגריה..
"את יודעת שלכל דבר אנחנו כאן, אל תתביישי לבקש את העזרה שאת צריכה, גם אם זה סתם לדבר ולפרוק.. אל תשמרי את הכל לעצמך, אנחנו כאן"
"תודה.. על הכל, על התמיכה ועל השיחות האלה ועל העידוד.."
"גם אנחנו חושבים עליו מלא אז אנחנו יכולים להבין את מה שעובר עליך.."
"אני רק מקווה שהתקופה הזאת תעבור מהר, כי הגעגוע הזה בלתי נסבל.."
"היא תעבור והוא יחזור ואתם תהיו זוג מהסרטים"
הוא אומר עם חיוך, גורם לי לצחוק ועולה למרפסת..
"את עובדת היום?"
"כן.. אתם באים נכון?"
"כן.. יש יום שאנחנו לא שם תגידי?!"
"זה לא מעייף אתכם?"
"כל אחד מחפש איך להעביר את הלילות לא?!
תמיד היינו ככה, אי לא זוכר כבר מתי ישנתי לילה שלם.."
"אבל אתם עובדים זה לא מפריע לכם?"
"אנחנו בקושי עובדים.. את יודעת איך זה כשאתה בא ממשפחה שיש לה.. זה אולי נישמע פלצני ומתנשא אבל זה ככה ואנחנו ילדים חארות חסרי ערכים.. אני שונא לחיות ככה אבל כל כך התרגלנו כבר לחיים האלה ולשיגרה המזויינת שזה פשוט ניגרר.."
"אני מכירה את זה.. אני יודעת טוב מאוד מה זה לחיות ככה, החיים שלי אשכרה מתחלקים לשניים.."
"מה זאת אומרת?"
"החיים לפני אסי והחיים אחרי אסי..
לפני שהוא נכנס לחיים שלי, לא הפריע לי לחיות על חשבונם, לטייל בעולם, לא לעבוד לא ללמוד לא לעשות שום דבר מלבד לטייל ולבזבז.. תמיד הייתה לי את האפשרות הזאת..
תמיד ידעתי שהעולם שלי רדוד ושטחי ושאני מתעסקת בטפל ולא בעיקר..
כשאסי נכנס לחיים שלי הוא הצליח לגרום לי לשנות את הגישה אחרי כל כך הרבה זמן שאני חושבת איך לעשות את זה ולא באמת עושה.. הוא כאילו בא ועשה לי סדר בהכל!
גרם לי להבין שלחיים שלי יש משמעות ושאני רק צריכה לבחור בדרך שלי ולעשות את מה שאני אוהבת, לקחת אחריות.."
"הוא שונא את הגישה שלנו, מלא פעמים היה מטיף לנו כשהיינו מבריזים מהעבודה או מפריזים עם כל מני שטויות.. הוא רואה את החיים אחרת מאיתנו.."
אני משחררת אוויר וניזרקת לאחור על ריצפת העץ..
"איפה הצמד חמד?"
"לא יודע.. בטח עוד מעט יגיעו.."
"הם מצחיקים אותי ממש.."
"אני עוד בשוק מהשילוב הזה.."
"אתה רצית אותה לא?"
"כן.. אבל זה כבר עבר, אני שמח בשביל שניהם..
תגידי.."
"מה?"
אני מסתכלת עליו ואני כבר יודעת שהוא הולך לשאול אותי על עפרי..
"למה עפרי לא באה?"
"לאן?"
"לפה אליך.. ? לבר?"
"היא לא יודעת שאני לא אצל ההורים.. כל פעם שהיא מתקשרת אני ממציאה לה ולגאיה תירוצים.. אין לי כוח לשום דבר.."
"אני חושב שאת צריכה לדבר איתה.. את תרגישי טוב אם היא תהיה איתך.."
"מי ירגיש טוב, אני או אתה.. ?"
"איזה מניאקית!"
הוא אומר וצוחק בקול..
"מעבר לזה שאני שואל כי אני באמת מתעניין בה, אני חושב שאת צריכה לדבר איתן להסביר להן מה קורה איתך.. הן חברות שלך.."
"כן, אני יודעת.. והן באמת חסרות לי.."
"תמלאי את החסר, תקיפי את עצמך באנשים שאת יודעת שאוהבים אותך.."
"תביא את הטלפון רגע.."
הוא מושיט יד לטלפון שלי ומביא לי אותו..
"תהיה בשקט עכשיו.."
אני מחייגת לעפרי, אני לא יודעת אם אני אספר לה היום מה עובר עליי אבל אני לגמרי אגשש בשבילו.. הוא נראה בעניין שלה..
"עפריקי..."
"פרינסס! סוף סוף את חוזרת אליי! מה קורה?"
"הכל בסדר יפה שלי.. איפה את?"
"בבית.. את בבית? אני באה!"
"לא אני לא אצל ההורים.. אני במקום אחר"
"מה איפה את?"
"לא משנה עכשיו, תבואי היום לניוטון.."
"את תהיי שם?"
"כן.. אני עובדת שם!"
"את מה?"
"אני עובדת שם בבר!"
"לא מאמינה לך!"
"תבואי תראי.. יאללה אני מחכה לך שם יותר מאוחר ויש לך ד"ש מזיו"
"הוא יהיה שם היום?"
"כן הוא יהיה!"
אני צוחקת והיא קולטת שאני שמה לב שזה על השאלה שלה..
"מה את צוחקת?! הוא חמוד.."
"כן, הוא מותק והוא שאל אותי עליך, אז תבואי יפה היום.."
אני מרגישה את המבט שלו עלי כשאני אומרת לה שהוא שאל עליה וכל הסיטואציה הזאת משעשעת אותי..
"טוב אני אבוא ואת חייבת לי הסבר על כל הימים האחרונים גברת!"
"סגור"
אני מנתקת ומסתכלת עליו כשהוא מגלגל לעצמו פייסל ומרים עליי גבה..
"מה הפרצוף הזה?"
"למה אמרת לה?"
"מה אתה ילד בגן? עשיתי בשבילכם את כל העבודה, עכשיו הכל עליכם.."
"תגידי איך הולך עם יוני?"
אני משחררת אוויר והוא מבין לבד שזה לא משהו..
"מציק לך?"
"הוא כאילו מנסה שלא אבל הוא לא שולט בזה.."
"מה זאת אומרת?"
"הסברתי לו שאני חברה שלל אסי וגם תומר ביקש ממנו באופן אישי עוד לפני בכלל שהתחלתי שם.. אבל הוא כל הזמן זורק לי עקיצות על אסי, עליי על איך שאני נראת.."
"את רוצה שאני אדבר איתו?"
"לא אני לא רוצה גם שיותר מדי אנשים יתעסקו בזה.."
"את יודעת שמילה אחת שלי והוא לא שם.."
"לא אני לא רוצה לעשות את זה.. זאת העבודה שלו אני אסתדר איתו אל תידאג.."
"טוב אבל אם את מרגישה שהוא מגזים תגידי לי.."
"סבבה"
"יאללה אני זז.. נראה אותך שם"
"ביי חבר.."
אני מרימה את עצמי למיקלחת, מתארגנת לעוד לילה של עבודה..
אם הוא רק היה יודע מה יוני אומר לי.. הוא כבר מזמן היה גומר אותו.. רק בגלל שכבר אמרו לי שהוא כזה אני לא עושה שום דבר.. אני פשוט צריכה להמשיך להתעלם ממנו..
אני לובשת ג'ינס קרעים ארוך וחולצה לבנה לשם שינוי..
מסדרת את השיער ומשפריצה מהבושם החדש שקניתי.. אותו בושם שנתתי לו..
לפני שאני יוצאת אני ניזרקת חסרת כוחות על המיטה, מניחה את הראש על הכרית שלו, כרית שאני לא מעזה לישון עליה באמת רק מהפחד שהריח שלו יעלם ממנה..
אני מעבירה את האף שלי עליה, מסניפה אותה לאט כמו בכל לילה שאני יוצאת מפה וכמו כל בוקר כשאני חוזרת..
הריח שלו גורם לי לרצות לעזוב את הכל וללכת לחפש אותו..
לא איכפת לי מה הוא עושה, לא איכפת לי שהוא חזר לפשע.. אני כל כך רוצה אותו שכל מה שאני רוצה זה להניע ולהגיע לפתח תקווה.. אני כבר אמצא אותו שם בלי בעיה..
אני מנגבת את הדמיות שזולגות מעיניי מתוך געגוע מטורף שתוקף את הגוף..
מבינה שאני לא באמת יכולה לעשות את זה.. מכל כך הרבה סיבות אחרות..
אני גוררת את עצמי מהמיטה, משחררת את הכרית ומניחה אותה על המיטה..
אוספת את הדברים שלי, תוקעת את הטלפון והסיגריות בכיס ויוצאת..
כשאני מגיעה קצת לפני כולם אני נכנסת לבר, מתחילה לסדר את השתייה..
"מה הולך לירה.. ?"
אני שומעת את הצחוק בטון הדיבור שלו וזה גורם לי לחייך..
"הכל טוב יונה מה איתך?"
"יונה?!"
אני צוחקת והוא נראה גם די משועשע..
"טוב לפחות את לא קרה יותר.."
"זה לא אומר שום דבר.. אני עדיין לא אזדיין איתך!"
"אני יודע.. אני סתם משתעשע"
"סתם יוצא לך להתנהג כמו חרא.. רק שתדע"
"אני יודע.. אני מנסה להיות נחמד ואיכשהו יוצא לי אחרת.. זה לא בכוונה"
"אז תשתדל שאיתי זה יהיה קצת יותר בעדינות.."
אני משחררת לו חצי חיוך והוא מחזיר לי חיוך..
"אני מצטער אם הצטיירתי כמו אחד כזה.. אפשר שנתחיל מההתחלה?"
"אתה תחסוך ממני את העקיצות והמבטים.. ?"
"את העקיצות כן.. אבל המבטים זה משהו שקשה לי לעצור.. את בחורה יפה מה אני יכול לעשות?!"
"בחורה יפה שיש לה חבר.."
"כן אני יודע ואני מת על אסי.. אני אשתדל מבטיח!"
"טוב יאללה בוא תעזור פה עם השתייה"
אני מרגישה שמשהו השתחרר ממני וסוף סוף אני יכולה לעבוד כמו שצריך..
אני יוצאת לסיגריה אחרי שסיימנו לסדר, קצת לפני שמתחילים להגיע אנשים..
"איך הולך לך פה?"
"בסדר.. בהתחלה קצת חששתי ועכשיו זה פשט זורם יותר.."
הוא יוצא מהצללים עם עיניים שחורות.. מבט שאני לא יודעת לפרש וחיוך.. מראה התעניינות באיך אני מרגישה..
"יאללה לירה אני נכנס פנימה.."
"אני כבר באה.."
"קחי את הזמן הכל מסודר כבר.."
אני לא יודעת מה התחושות שלי לגביו.. כאילו משהו בתוכי אומר שהוא יכול להיות אחלה בחור ושהכל בסדר.. מצד שני הוא לפעמים נראה כל כך ערמומי עד שזה מרתיע ממש..
עם המחשבות עליו אני מסיימת את הסיגריה ומעיפה מבט בפלאפון..
כמו מצפה שיקרה נס והוא יחייג, ישלח לי הודעה, סימן..
אל תשקעי בזה ליר.. לא עכשיו, לא כאן..
אני נכנסת פנימה ומתמקמת ליד יוני..
"יאללה לירה תני בראש.."
"גם אתה יונה"
אנחנו צוחקים ואני רואה את השלישיה שלי נכנסת.. אני מרגישה בטוחה כשהם כאן..
אני מרגישה שהוא כאן.. הידיים שלי רועדות כשהמחשבות עליו תוקפות אותי משום מקום.. כמו מחזירות אותי למציאות, מנסות לאפס אותי ממשהו..
אוף ליר את חייב להתאפס, די עם ההיסטריה והמחשבות הנוראיות!
אני קולטת את עפרי נכנסת גם, מחפשת אותי עד שהעיניים שלה נתפסות בשלי..
היא מתקרבת..
"פרינסס איך יפה לך מאחורי הבר.."
"איך את תמיד יודעת להגיד את הדבר הנכון אהובה שלי, אין כמוך!"
"איך הגעת לזה?"
"אנחנו נדבר על הכל אחר כך.. מה להביא לך?"
"יין לבן"
אני מגישה לה את הכוס וכשהיא לוגמת אני מסמנת לה שכולם שם ומתפנה לאנשים אחרים..
"אני שם, נדבר עוד מעט.."
היא אומרת והולכת לכיוון שלהם..

זה היה ערב עמוס ממש.. ימי חמישי כל כך עמוסים באנשים שאין כמעט זמן לנשום..
החברים שלי נאלצו ללכת ולהיפרד ממני מבלי שהייתה לי דקה אחת פנויה..
אבל עקבתי אחריהם כל הלילה.. ראיתי את מוח ורז מחזקים את מה שיש ביניהם..
ראיתי גם את עפרי וזיו בשיחה ארוכה מאוד שנמשכה עד לרגע שהם יצאו מפה..
אני יוצאת מהבר אחרי שאספתי את עצמי.. כל כך עייפה מכל השבוע הזה..
בקושי שגוררת את עצמי לאוטו.. בקושי עומדת על הרגליים..
אני נעמדת ליד האוטו וכשאני שולפת את המפתח מהכיס הוא נופל על הארץ..
אני מתכופפת להרים אותו וקולטת לפני זוג נעליים שחורות..
אני קמה מהר והוא נעמד לפני עם אותן עיניים שחורות, מלחיצות..
הלב שלי פועם כל כך חזק, אני לא יודעת למה הוא כל כך מלחיץ אותי.. למה הוא גורם לכל הגוף שלי להתכווץ מבפנים..
הוא גורם לכל הגוף שלי להשתתק, להינעל במקום..
כשהוא ניצמד אלי..

****************
אני יודעת שלא הייתי כאן יומיים..
לכן אני מפנקת בפרק ארוך מהרגיל..
יש ימים שקורים בהם דברים לא צפויים, אז אם נעלמתי את תכעסו..
אני רק מחכה לכתוב לכם ואני לא בורחת לשום מקום!
מצפה לכתוב לכם כמה שאני רק יכולה!
אוהבת אתכם מלא, אתם כבר חלק ממני!
ספרו לי מה אתם חושבים..
מה יקרה עם ליר?
שיהיה לכם יום קסום ושבת מופלאה..
נשיקות..
נתראה בפרק הבא!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אלוהים!! מה עוד אני אעבור בסיפור הזה?!?
חשבתי שאני מחושלת אבל הבנתי שאני לא :(
מחכה להמשך
-שחר:)
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
שחר את חייבת להיות חזקהההההה!!!
❤❤
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
חברים דוחה את הפרק של היום למחר!
ומחר תקבלו 2 פרקים!!!
פיצוי נוסף יגיע בהמשל השבוע!!!
אתם יודעים שאני מבטילה אני מקיימת!!!
אוהבת אתכם שיהיה שבוע מושלם!!
חברררררר אני מחכה בסבלנות לשם משתמש
❤❤❤❤
הגב
דווח
טען עוד 31 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan