כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

תקועה- פרק 6

זאת התחלה

"אולי אני אבטל?" אני תוהה בקול בפני תמרה. ככל שאני חושבת על זה, זה נראה לי הגיוני יותר. למה להסתבך ולהשלות את עצמי?
"את שומעת את זה?" היא נשמעת מבולבלת.
"את מה?" אני קמה מהפוזיציה המאוד נוחה שלי על המיטה ומסתכלת עליה. היא מחטטת במגירות בחדר שלי. כן, זה מוזר. לא, זאת לא הפעם הראשונה. זאת כבר סוג של מסורת, אני לא יודעת מה היא מצפה למצוא שם, אולי היא חושבת שאני סוחרת סמים? לא, סוחרי סמים לא עובדים כקופאים בסופר-פארם. אבל כרוקחים, לעומת זאת...
"את הרעש המעצבן הזה, נו." היא מוציאה את משקפי השמש הישנות שלי ומודדת אותן.
"על מה את מדברת? ותורידי אותן, את נראית כמו זבוב."
"על הנמושה הפחדנית שהשתלטה על הגוף של החברה הכי טובה שלי ואומרת שטויות. ואת רק מקנאה כי אני זבוב סקסי שמביא את כל הזבובים לגינה." היא מצמידה את המשקפיים לפנים שלה ונראית מגוחך עוד יותר.
"לזבובים לא אכפת ממראה חיצוני. הם חיים יומיים, אין להם זמן להיות בררנים. והנמושה הזאת היא חלק בלתי נפרד ממני. עד עכשיו חיינו בהרמוניה, תודה רבה לך."
"הרמוניה או שעמום? אני פשוט לא מבינה אותך. את אמרת שהשיחה ביניכם זרמה טוב, שהבנתם אחד את השנייה, הכל מושלם."
"בדיוק. מושלם. הסבירות היא שנצא לדייט ואני אפדח את עצמי והכל יהרס! ואז ואצטרך לחיות עם הזיכרון הזה."
"את מעדיפה לזכור החמצה?" היא מנידה בראשה כאות לתסכול.
"כל החמצה מכבדת את בעליה."
"תשמעי, אני לא הולכת להגיד לך שהערב הזה יהיה נטול תקלות. ואת כנראה גם תריצי את התקלות האלה בראש שלך מספר לא הגיוני של פעמים כשהוא יגמר, אבל זה טבעי. מקסימום תצא לך מזה ארוחת ערב בחינם."
"אני לא צריכה שהוא ישלם עליי,"
"את אולי לא צריכה, כי בכל זאת זאת המאה ה-21 ואישה יכולה לכלכל את עצמה יפה מאוד. אבל את בהחלט מצפה שהוא יעשה את זה, או לפחות יציע, כי זה מקובל חברתית ומה אנחנו בתור נשים בלי הציפיות הסותרות שלנו מגברים?"
"תפסיקי להישמע צודקת, זה גורם לי לפקפק בעצמי."
"אבל אני תמיד צודקת. מה גם שיש לו חברים ממש שווים, ואחרי כל ההשקעה שלי בך זה רק הוגן שייצא לי מזה משהו. כמו מסחר בבורסה." היא נאנחת ואני זורקת את הכרית לעבר הראש שלה.
"כל עוד את לא מכריחה אותי ללבוש את הבגדים הלא אנושיים שלך שוב."
"אז תשכחי מכל מה שאמרתי, את צודקת. תבטלי."
"יש לך מזל שאין לי פה עוד כרית." אני מחפשת נשק חלופי על המיטה.
"בסדר, בסדר! אבל לפחות שימי עקבים!" היא מציעה שביתת אש.

אחרי שמדדתי את כל הארון שלי בערך פעמיים החלטתי על שמלה שאני כמעט מאשרת. אני יוצאת מהחדר במהירות לפני שאתחרט. להתארגן לדייטים ראשונים זאת חוויה טראומתית. אני רוצה להיראות טוב, אבל לא מתאמצת מדי. אני רוצה להיראות קלילה אבל לא קלה מדי. אני רוצה לשים עקבים אבל לא ליפול (יותר) מדי. טוב, העקבים הם סיכון מקצועי שכל בחורה לוקחת בשלב כזה או אחר בחיים שלה. אני פשוט צריכה להישאר במצב מאונך כשזה הכרחי ולשבת מתי שרק אפשר. בכנות, עם כל הדברים שיכולים להשתבש הערב, נפילה היא הדאגה הכי קטנה. הפה שלי הוא הדאגה הכי גדולה, למקרה שתהיתם.

"מה זה? לאן את הולכת ככה?" הצעדים שלי נשמעים בכל רחבי הדירה בגלל העקבים הדפוקים האלה, מה שמעיר את אימא שלי מתנומה ספונטנית על הספה. כמעט התחמקתי ללא פגע.
"סתם לדייט." אני עונה כאילו אני יוצאת לדייט כל יום וזה אירוע שגרתי לחלוטין.
"דייט? עם מי? עם אורי?" אורי הוא האקס שלי. טוב, אני לא יודעת אם באמת הייתי מגדירה אותו כאקס. יצאנו ביחד שבועיים ואז הוא יצא מהארון בפניי. הוא ביקש שנמשיך עם הקשר הזה עד שיהיה לו אומץ לספר להורים שלו, ואני קיבלתי את זה בהבנה. זאת הייתה מערכת יחסים ממש בריאה ומתפקדת, חוץ מהעובדה שהוא בכלל לא בקטע של בנות, זאת אומרת. והוא באמת שם לב בכל פעם שלבשתי חולצה חדשה, אז היו לזה גם כמה יתרונות.
"אימא, אורי גיי. שכחת?"
"אה, נכון. חבל, הוא מקסים." היא מהרהרת על מה שהיה יכול להיות. טוב... הוא גם שם לב לחולצות החדשות שלה.
"אני אמסור לו." אנחנו עדיין בקשר למרות שעברו שלושה חודשים מאז הפרידה הקשה. בכל זאת, מערכת יחסים מזוייפת של חצי שנה זה לא משהו שאפשר להרפות ממנו בכזאת קלות.
"אז, מי זה?" היא שואלת בשנייה שהפלאפון שלי משמיע צליל של הודעה:
תום שפי: היי, אני למטה
"סתם אחד." אני עונה בלי להרים את המבט מההודעה. עדיין קשה לי להאמין שיש לי את המספר שלו (ושקיבלתי אותו בדרכים המקובלות, ללא מעורבות תמרית).
"תשמרי על עצמך! ותזכרי שאת ממש לא סתם אחת." אימא שלי אוהבת קלישאות כמעט כמו שאני אוהבת להיות צינית. אני מהנהנת כי אני יודעת שלא משנה מה אגיד, זה יהרוס את הרגע.

"היי." הקול שלי רועד בזמן שאני נכנסת לאוטו שלו. האם יגיע יום שבו הגוף שלי יחליט לעשות עמי חסד, יפסיק עם כל הצמרמורות האלה ויזוז בצורה פחות רובוטית במצבים של לחץ?
התשובה היא לא.
"וואו, את אפילו יותר יפה מאתמול." הוא מסתכל עליי ומחייך. זה סוריאליסטי, במלוא מובן המילה. יכולתי לדמיין את הרגע הזה עשרות פעמים, אבל התחושה במציאות משכרת.
"אתה גם נראה בסדר." אני עונה. שנינו מודעים למראה החיצוני שלו, אחרי הכל.
"את חייבת להרגיע עם כל המחמאות האלה. אני עוד אסמיק." הוא קורא את המחשבות שלי?
"אתה מסוגל, פיזית, להסמיק?" אני עונה.
"ממש לא."
"זה נשמע כמו אתגר?"
"לא, זאת פשוט עובדה."
"אוקיי, עד סוף הערב הזה אתה באמת מסמיק. עליי." הגוף שלי סוף סוף נרגע.
"את יותר מדי בטוחה בעצמך, אני רוצה להגיד שזה לא מפחיד אותי..."
"תאמין לי, אתה צריך לפחד." אני מנסה להישמע רצינית.
"עברו פחות משתי דקות מתחילת הדייט הזה וכבר איימת עליי."
"אה, זה דייט?" אני מסתכלת עליו ומעמידה פני מבולבלת.
"אפילו יותר מזה, זאת התחלה." הבטן שלי מתהפכת. אחת-אפס.
"אני מקווה שאת רעבה," הוא לא מחכה לתגובה שלי ומתחיל לנהוג.

*****
תודה על כל התגובות המקסימות, זה הכי משמח בעולם!
אשתדל לכתוב את הפרק הבא כמה שיותר מהר!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Lee B עקוב אחר Lee
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
המשךך
הגב
דווח
מזי חיימוב
מזי חיימוב
מדהיםם...מושלםםם והכתיבה שלך סוחפתתת...פשוט מושלם
הגב
דווח
guest
יווואוווו מדהיםםםם המשךךךךך דחוףףףףף
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
Lee B
הפעם הראשונה
הפעם הראשונה
מאת: Lee B
תקועה- פרק 20
תקועה- פרק 20
מאת: Lee B
תקועה- פרק 14
תקועה- פרק 14
מאת: Lee B
תקועה- פרק 17
תקועה- פרק 17
מאת: Lee B
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan