כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2 2

פרק 4: שידוך

"אמת שביסודי היית ילד כאפות" אמרתי. "מה?! למה את חושבת?!" הוא שאל מופתע. "כי גם לי היה בכיתה ילד שקראו לו יותם וכל הזמן הייתי מרביצה לו כי הוא יותם המטומטם" אמרתי

"אני לא זונה" אמרתי ופתחתי את דלת האוטו. "אני יודע" יותם, הבחור שלקח אותי מהאירוע, או יותר נכון מאורע הזה אמר. "באמת" אמרתי. "אני באמת יודע" הוא צחק וירד מהאוטו. נשארתי לשבת באוטו. "את מוכנה לרדת כבר? או שאת רוצה שאחזיר אותך הביתה וזהו?" הוא שאל ונעמד מולי. "רק מבהירה שכלום לא הולך לקרות פה היום. פשוט חייבת קצת לשנות אווירה מההשפלה שעברתי בערב הזה" אמרתי וירדתי.

"יאללה תורך לסובב" הוא אמר ונתן לי את בקבוק הוויסקי שגמרנו. סובבתי את הבקבוק. "חההההה תורך שובבבב" צחקתי והצבעתי עליו. "אמת" הוא ענה. "אמת שביסודי היית ילד כאפות" אמרתי. "מה?! למה את חושבת?!" הוא שאל מופתע. "כי גם לי היה בכיתה ילד שקראו לו יותם וכל הזמן הייתי מרביצה לו כי הוא יותם המטומטם" אמרתי ונשכבתי על הרצפה, מתגלגלת מצחוק. "את בריונית אה?! אני משתכר עם ביריונית אני לא מאמין" הוא אמר ותפס את הראש. "תירגע כבר יותם המטומטם או שאני ארביץ גם לך" אמרתי ונתתי לו מכה בגב. "יאללה תסובב" אמרתי. הוא סובב, ולשם שינוי יצא תורי. "אמת או חובה גנגסטרית?" - "חובה" עניתי. "חובה עלייך לקפוץ על רגל אחת 12 פעמים ולהגיד יותם לא מטומטם" הוא אמר וחייך.
"וואו באמת? זה הכי טוב שיש לך?" אמרתי מופתעת. "קידוש השם ג'קי צ'אן, קידוש השם" הוא אמר וחיוך של גאווה עלה על פניו. קמתי מהרצפה נעמדתי על רגל אחת והתחלתי לקפוץ כשאני אומרת "יותם לא מטומטם" וסופרת עם האצבעות את כמות הקפיצות בזמן שהוא שוכב על הרצפה כשהוא נשען עם הראש על כרית ומכופף את הרגל, מסתכל וצוחק. "יותם הלא מטומטם, יותם הלא מטומטם, יותם הלא מט.." אמרתי כשההתרסקות שלי באמצע הקפיצות עצרה אותי. נפלתי עליו, כשפלג הגוף התחתון שלי שרוע על הרצפה ועם פלג הגוף העליון אני שוכבת עליו, הפנים שלו מאוד קרובות לשלי. מספיק בשביל כדי שאריח את הבל הפה שלו, או שלי. בכל מקרה שניהם נוטפים ריחות אלכוהול חזקים. הוא חייך אליי. "אני מתלבט מה לעשות" הוא לחש והסתכל לי עמוק בעיניים. "אם יש ספק אין ספק" אמרתי וחייכתי. זו לא אני דיברתי, גם לא האלכוהול. זה היה הגוף שלי שהיה צמא לגבר, במיוחד לגבר היפה שמחזיק אותי עכשיו. "אני מצטער, אני לא יכול" הוא אמר והרכין את הראש. אוקיי. סבבה. טבעי, נורמטיבי, לגיטימי והגיוני לדחות את זה ממרחב של 0.0000000 מילימטר מהפרצוף שלך. התנשפתי וחייכתי. "סבבה" אמרתי וקמתי ממנו. "תקשיבי אני רוצה להסביר לך רגע" הוא אמר וקם אחריי. "לא זה בסדר, לא התעניינתי בהסברים בתחילת הערב הזה ואני לא מעוניינת בהם גם בסופו" אמרתי כשאני עומדת מולו אבל לא מסתכלת לו בעיניים. "יותם הלא מטומטם, יותם הלא מטומטם, יותם הלא מטומטם, יותם הלא מטומטם. זהו סיימתי את ה-12 שלי. לילה טוב" אמרתי כשאני מרימה את התיק שלי מהרצפה ויוצאת מהבית שלו.

מצאתי את עצמי עומדת בשכונה שאני לא מכירה, ב-4 לפנות בוקר כשהקור חודר לעצמות שלי, לא מפספס אף נקודה, מפספס רק את הלב. לא מקפיא אותו מספיק כדי שיפסיק לפעום, או לפחות מספיק כדי שיפסיק לפתח תקוות. 4 לפנות בוקר, בשכונה שאני לא מכירה, עם קור שחודר לעצמות, והדבר היחיד שאני צריכה זה לנשום. רק לנשום.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"זה הצליח שגיא. אני מקווה שאתה מרוצה" קיבלתי באסמאס מיותם. "תודה אחי, חייב לך" סימסתי לו בחזרה. הבחורה הזאת תהיה שלי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

דנה לוי עקוב אחר דנה
שמור סיפור
לסיפור זה 11 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Eden Ifrah
Eden Ifrah
את מטורפתתת בדוק
הגב
דווח
Mirit Shimon
Mirit Shimon
פאקק מזהה
לא ציפיתי לזה בכלל !
הגב
דווח
guest
לא יכולה להפסיק לחשוב על הסיפור, תמשיכיייי!
הגב
דווח
טען עוד 8 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דנה לוי
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מעשה בבתולה
מעשה בבתולה
מאת: דנה לוי
איפה החזייה שלי?
איפה החזייה שלי?
מאת: דנה לוי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz