כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

אני לא מאמינה בך - פרק 28

"למה פתאום השינוי הזה? למה? בגלל שסבא שלי נפטר ועכשיו אתה קרוב יותר מתמיד לכסף שלי?". שאלתי כועסת. תהיה אמיתי איתי בבקשה! אני אומרת לעצמי כמעט מתחננת. אני רוצה לדעת את האמת, אני צריכה לדעת את האמת כי החוסר ודאות הזאת הורגת אותי.. אני כ"כ רוצה להאמין שהשתנית, שהפסקת להיות שחקן, שאתה באמת אוהב אותי.

תוכן עניינים 1. אני לא מאמינה בך - פרק 12. אני לא מאמינה בך - פרק 23. אני לא מאמינה בך - פרק 34. אני לא מאמינה בך - פרק 45. אני לא מאמינה בך - פרק 56. אני לא מאמינה בך - פרק 67. אני לא מאמינה בך - פרק 78. אני לא מאמינה בך - פרק 8 9. אני לא מאמינה בך - פרק 910. אני לא מאמינה בך - פרק 1011. אני לא מאמינה בך - פרק 1112. אני לא מאמינה בך - פרק 1213. אני לא מאמינה בך - פרק 1314. אני לא מאמינה בך - פרק 1415. אני לא מאמינה בך - פרק 1516. אני לא מאמינה בך -פרק 1617. אני לא מאמינה בך - פרק 1718. אני לא מאמינה בך - פרק 1819. אני לא מאמינה בך - פרק 1920. אני לא מאמינה בך - פרק 2021. אני לא מאמינה בך -פרק 2122. אני לא מאמינה בך - פרק 2223. אני לא מאמינה בך - פרק 2324. אני לא מאמינה בך - פרק 2425. אני לא מאמינה בך - פרק 2526. אני לא מאמינה בך - פרק 2627. אני לא מאמינה בך - פרק 2728. אני לא מאמינה בך - פרק 2829. אני לא מאמינה בך - פרק 2930. אני לא מאמינה בך - פרק 3031. אני לא מאמינה בך -פרק 3132. אני לא מאמינה בך - פרק 3233. אני לא מאמינה בך - פרק 3334. אני לא מאמינה בך - פרק 3435. אני לא מאמינה בך - פרק 35 36. אני לא מאמינה בך - פרק 3637. אני לא מאמינה בך - פרק 37

"סוף סוף בבית!". אמרתי פולטת אנחת עייפות, כשאני נשענת על דלת הכניסה, עוצמת עיניים, זורקת את התיק על הרצפה וחושבת על הסופ"ש המטורף הזה שעברתי איתו. איך? איך נתתי לעצמי להיסחף ככה, אני עדין לא מאמינה שהתמסרתי באופן מלא לגבר אחרי שנתיים שאף אחד לא נגע בי."אימא!". אמרתי בבהלה. הוא ישב בסלון, הכריות היו על הרצפה והמטבח היה הפוך."איך נכנסת לפה?!". שאלתי כשלקחתי את התיק והנחתי על השולחן ונעמדתי מולו."שחכת שאני מכיר אותך יותר מדיי טוב?!". הוא אומר בשאלה. אני מגלגלת עיניים ונכנסת למטבח לקחת מים קרים מהתמי4. "ולמה פרצת לי לבית?! שחר, אתה לא יכול לעשות דברים כאלה!". אמרתי כועסת."את לא רואה שאת הורגת אותי?". הוא אומר ומתקרב אליי."היית איתו?". הוא שואל בפנים מבועתות. הוא נראה מאוד עייף כאילו שלא ישן שלוש ימים, הוא לא מגולח, העיניים שלו עצובות והנשימות שלו כבדות כשהוא מדבר אליי."איך אתה יודע שנסעתי איתו?". שאלתי בקרירות בזמן שאני נגשת לשולחן בפינת האוכל ולוקחת משם גומייה לאסוף את השיער שלי לקוקו גבוה."אייל.. הוא סיפר לי שנסעת איתו לסופ"ש בצפון". הוא אומר כשהוא עוקב אחריי."כל זה בשביל להתגרות בי? להעניש אותי?". הוא שואל."לאייל אין שום זכות לדבר עליי ובטח שלא איתך, וכן נסעתי איתו לצפון כי הייתי זקוקה לחופש". אמרתי כועסת כשהרמתי את הכריות מהרצפה. למה לעזאזל אני מספקת לו הסברים?! אני בכלל צריכה לסלק אותו מהבית ומהחיים שלי על החוצפה שלו, על הבגידה שלו."אז היית אומרת לי.. הייתי לוקח אותך לכל מקום בעולם והרבה יותר מהנה מהצפון".."זה העניין, שחר, שאני צריכה חופש מימך,
מכל מה שקושר אותך לחיים שלי.. אני צריכה להוציא אותך מהעורקים שלי עוד לא הבנת את זה?!". שאלתי כועסת כשאני מרימה את הקול."את אוהבת אותי! אז למה לעזאזל את נלחמת בזה? למה את מכאיבה לשנינו.. אני מוכן לתת את החיים שלי בשבילך".."אני נשבע לך שאין אף אחת אחרת מלבדך.. שרק את נמצאת בתוך המחשבות שלי, החלמות שלי, אני רואה את העתיד שלי איתך.. רק איתך.. אני חי רק בשבילך, נושם ושורד כל יום רק בשבילך".."למה פתאום השינוי הזה? למה? בגלל שסבא שלי נפטר ועכשיו אתה קרוב יותר מתמיד לכסף שלי?". שאלתי כועסת. תהיה אמיתי איתי בבקשה! אני אומרת לעצמי כמעט מתחננת. אני רוצה לדעת את האמת, אני צריכה לדעת את האמת כי החוסר ודאות הזאת הורגת אותי.. אני כ"כ רוצה להאמין שהשתנית, שהפסקת להיות שחקן, שאתה באמת אוהב אותי."אני אחתום איתך על הסכם ממון, כל מסמך שתרצי רק בשביל להוכיח לך ששום דבר חוץ מאהבה שלך לא מעניין אותי". הוא אומר כשהוא מתקרב אליי ומרים את פניי."אני אוהב אותך, קטנה, אין לך מושג כמה אני מתגעגע אליך". הוא אומר כשהוא מצמיד את מצחו לשלי ומלטף את פניי."זה מאוחר מדיי..". אני אומרת כשאני מנגבת את הדמעות שלי ומורידה את הידיים שלו מהפנים שלי ומתרחקת. תלחם! תלחם עליי.. תראה לי עד כמה אתה באמת רוצה אותי. אני צועקת בתוך תוכי."לא זה לא.. תגידי לי מה לעשות.. איך להתקרב אליך, איך לגרום לך להאמין בי שוב, קטנה, בבקשה אל תוותרי עלינו". הוא אומר מתחנן."נתחיל בזה שאתה מחזיר לי אתה המפתח ולא מתפרץ ככה לבית שלי". אמרתי תוקפת, מושיטה לו את היד שיחזיר לי את המפתח שלקח מאדנית שהנחתי מחוץ לבית. הוא שלף את המפתח מהכיס והניח כל כף היד שלי.
"נפגש מחר?".."אני רוצה לנוח.. בבקשה תלך". אני אומרת כשאני מסתובבת ופותחת לו את הדלת.
"נפגש בצהריים אקח אותך למסעדה מעולה שתשתגעי עליה". הוא אומר בקול חלש ובחצי חיוך מותש."אני רוצה לנוח! לך!". אמרתי והוא הנהן והלך. נעלתי את הדלת וזרקתי את עצמי בדמעות על הספה.

"הלו?". עניתי בקול צרוד ומנומנם כשעניתי לטלפון."בר.. את חייבת לבוא מהר לסטודיו". אמרה איילת לחוצה. אחרי ששחר הלך התקפי חרדה תקפו אותי, לא יכולתי להפסיק לבכות, לחשוב עליו ועל מה שעברנו. השיחות עם סבא שלי עלו בזיכרונות שלי וכך גם הגעגוע שלי אליו, לחיבוק שלו, לתמיכה האין סופית שלו והאמונה הענקית שלו בי. לקחתי כדור וכך עם הדמעות שלי נרדמתי ליום שלמחרת.
"מה קרה?". שאלתי עייפה כשאני מתיישבת על המיטה ומסתכלת על השעון וכבר אחריי 11 בבוקר ואני עדין במיטה זה משהו שלא אופייני לי."הרסו את הסטודיו, בר, הרסו את הכל". היא אמרה בקול חרד.'הרסו את הכל'. המשפט הזה מהדהד לי בראש לפחות עשר פעמים עד שאני קולטת ומעבדת את מה שהיא אמרה לי."מה הרסו, איילת, על מה את מדברת?". אני שואלת חנוקה כשאני קמה מהמיטה ומתהלכת מצד לצד."פשוט תבואי". היא אמרה ונתקה את השיחה. שיט! שיט! זה לא יכול לקרות לי לא עכשיו אמרתי כמעט בהלם כשלקחתי באופן אקראי ג'ינס וחולצה מהארון וקפצתי ישר למקלחת. אחרי עשר דק כבר הייתי מחוץ לבית על הכביש נוהגת מעל המהירות מותרת לכיוון הסטודיו המרכז תל אביב.
"מה קרה פה?". שאלתי מתנשמת כשנכנסתי וראיתי את הבלאגן. החלון הראווה שבור, המון שמלות קרועות, מליון דפים מפוזרים על הרצפה, מכונות התפירה שבורות.. הכל פשוט הרוס."אני מנסה להשיג אותך כבר משמונה בבוקר! אתה לא עונה לשיחות!". אמרה איילת עצבנית."לא שמעתי את הטלפון, איילת, חזרתי מאוחר והלכתי לישון.. איך זה קרה?". אמרתי בהלם."את בעלת המקום?".
שאל אחד השוטרים שסרקו את המקום."כן.. הייתי בסופ"ש עם הבן זוג שלי בצפון.. עזבתי את המקום בחמישי בערב והכל היה בסדר, המקום סגור בימי שישי ושבת.. איך דבר כזה יכול לקרות באזור כזה?". שאלתי לא מבינה את השוטר שעמד מולי."אני לא יודע, אולי חיסול חשבונות או המתחרים מסביב או שלא שילמת פרוטקשן בזמן". הוא מסביר."זה לא הגיוני..". אמרתי המומה כשאני מסתכלת מסביב."אנחנו נסרוק את האזור מסביב, נבדוק עם החנויות מסביב עם מישהו ראה משהו".."תעדכנו אותי בבקשה מבחנתי זה משהו שלא יכול להישאר במצב הזה מישהו צריך לשלם על הנזק שגרם לי וללקוחות שלי". אמרתי כועסת."כמובן". הוא אמר וסימן לבחור שלידו לקחת את הדברים שלו ללכת."מה נעשה עכשיו? איך אסביר לכלות שלי שהשמלה שלהן קרועה?!".."אני לא יודעת מה את תעשי אבל אני לא נשארת פה!". אמרה איילת מפוחדת כשהיא לוקחת את התיק שלה.
"את לא יכולה לעזוב אותי ככה!".."ועוד איך שכן! אני לא מתכוונת להישאר פה ולחכות לעבריינים שאולי בטעות גם יהרגו אותי". היא אמרה והלכה משם כועסת. מה אני יעשה עכשיו? איך אסדר את כל הבלאגן הזה? מה אסביר ללקוחות שלי? איך אני אספיק להכין את כל השמלות שנהרסו שוב והפעם לבד? .. זה פשוט לא הגיוני שכל זה קורה דווקא לי.

העמסתי את כל מה שהיה אפשר להציל לתוך האוטו, הזמנתי זגג וכמה אנשים מקצוע שיטפלו במקום ההרוס ונסעתי משם."לאן זה?". שואלת אותי רוז כשהיא רואה אותי עוברת עם ידיים עמוסות מולה לכיוון המשרד הראשי, המשרד של עידן, המשרד שאני הכי אוהבת עם נוף מרהיב שלפני שבועיים היה שלי לפני שעברתי לשדרה היוקרתי במרכז תל אביב."האדון לא נמצא כרגע הוא נמצא בישיבה". היא אמרה לחוצה ומגמגמת כשאני פותחת את המשרד ומפזרת את הדברים שלי."אם שכחת במקרה אז אני מזכירה לך שוב". אמרתי באופן הכי סבלני שיש ועם חיוך מאופק."החדר הזה שלי, המשרד הזה שם ממול שלי, אולם הכנסים שלי, הדלפק שאת יושבת בו גם שלי והעובדים פה כולל את הבוס שלך ואותך עובדים בשבילי! תפנימי!". אמרתי מרימה את הקול וסוגרת את הדלת בפרצוף שלה ולאחר דקה פותחת שוב והיא עדין עומדת שם אבל הפעם עם פרצוף המום יותר. "אה.. ואם את לא רוצה למצוא את עצמך בלי עבודה כדאי לך מאוד אבל מאוד להתחיל לתת לי את הכבוד שמגיע לי". אמרתי מאיימת. היא הנהנה בפחד והלכה להתיישב בחזרה בדלפק העבודה שלה. למה? למה זה מגיע לי?! למה שוב אני צריכה לראות את הקרפדה הזאת? למה אחרי שאני מחליטה להתרחק מעידן הגורל שוב מפגיש בנינו ומשאיר אותי קרובה אליו."רוז.. אמרה לי שאת פה? מה קרה?". שאל עידן כשנכנס פנימה כהרגלו בלי לדפוק."באת להסביר מה קרה לך אתמול?".
הוא שואל כשהוא נעמד מולי בשילוב ידיים."לא! ממש לא! אני חוזרת לעבוד פה". אני אומרת בחיוך.
"חח מה? אני לא מבין". אמר עידן מגחך טיפה ופותח עיניים."מה מצחיק?! אני לא מבינה למה בכלל אני מודיעה לך.. מרגע זה המשרד הזה הופך באופן רשמי והפעם לזמן בלתי מוגבל לשלי.. ואתה מוזמן להתמקם במשרד ממול".."סליחה? את לא יכולה לעשות את זה!".."כבר עשיתי את זה פעם אחת והנה.. הפתעה אני עושה את זה שוב!". אמרתי בביציות."ועכשיו תעשה טובה.. צא לי מהמשרד יש לי מלא עבודה ו.. תגיד לגריגורי או ולדי איך שקוראים לו שיוצא את הדברים שלי מאוטו ויעלה אותם לפה". אמרתי כשזרקתי לו לתוך הידיים את המפתחות של האוטו."אני לא רוז ואליי את לא תתייחסי ככה!". הוא אמר מאופק כשתפס לי את היד."אתה מכאיב לי!". אמרתי כשהורדתי אותו בכוח ממני.
"יש לי ישיבה נוספת עכשיו אבל כשאני אסיים אני מצפה להסבר להתנהגות הפסיכית שלך ולהשתלטות הזאת על המשרד שלי וכדאי שזה יהיה מאוד אבל מאוד משכנע בר.. אה.. אם את רוצה משהו לכי תבקשי אותו לבד מגריגורי או ולדי או איך שקוראים לו כי אני לא העובד הפרטי שלך!". הוא אמר כועס כשהסתובב והתקדם לכיוון הדלת..

****
פרק חדשדש ומלא באנרגיות טעונות!
תדרגו.. תגיבו.. תשתפוו.. מה אתם חושבים שהולך לקרות?
מקווה שאהבתם
שיהיה לילה קסום ומלא באהבה33>
אוהבת המון (-:

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Bar עקוב אחר Bar
שמור סיפור
לסיפור זה 17 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
פרק מהמם כרגילללל
הגב
דווח
guest
כל הכבוד לה שהיא העמידה את רוז במקומה באיזה קטע בדיוק היא מדברת על הבעלים ככה סתם פוסטמה
הגב
דווח
guest
מחכה בקוצר רוחחח מתי יהיה המשך?
הגב
דווח
טען עוד 15 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 37
אני לא מאמינה בך - פרק 37
מאת: Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 20
אני לא מאמינה בך - פרק 20
מאת: Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 30
אני לא מאמינה בך - פרק 30
מאת: Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 22
אני לא מאמינה בך - פרק 22
מאת: Bar
סיפורים אחרונים
תעשי חושבים (18+)
תעשי חושבים (18+)
מאת: מישהי .
לא כולם טובים לנצח
לא כולם טובים לנצח
מאת: liel basiri
לכבודי
לכבודי
מאת: A MEN WITH A SOUL
אתה כל הזמן כאן. Metoo#
אתה כל הזמן כאן. Metoo#
מאת: Lili lav
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D