כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

פרק 8:הפעם הראשונה♡

לא הצלחתי להרגיש דבר מלבד כאב. הרגשתי את עיניי צורבות מרוב בכי ואת הראש הולם.

החלטתי לענות לה, כל כך התגעגעתי אליה, לקול שלה, לדרך בה היא יודעת לגרום לכל צרה להראות כל כך קטנה ולא משמעותית, ושלכל דבר ישנו פתרון.
"אהובה שלי לאן נעלמת לי יא חתיכת משוגעת? אני מחפשת אותך כבר כמה ימים!" הקול של שיר בקע מהטלפון שלי.
"שיר.. אני.. אני זקוקה לך כל כך" אמרתי בקול שבור והתחלתי לבכות.
"מה קרה ליאן? איפה את? אני באה"
"אני מתחת לבניין של עידן.. בבקשה תבואי אני לא מסוגלת לזוז שיר"
"הבניין של עידן? עזבי, אני בדרך, רק תפסיקי לבכות את יודעת שזה משאיר שקיות מתחת לעיניים"
שיר הייתה כמו האחות שלא הייתה לי לעולם, תמיד כאן עבורי ויודעת לעלות לי חיוך גם ברגעים הכי קשים שלי.
לא הצלחתי להרגיש דבר מלבד כאב. הרגשתי את עיניי צורבות מרוב בכי ואת הראש הולם.
הטלפון שלי צלצל בשנית, הפעם זה היה דין.
"לפני שאת מנתקת, את חייבת להקשיב לי" הוא אמר ללא כל הקדמה.
"דין.." סיננתי בקושי.
"ליאן אני לא יודע איך או למה, אבל אני לא מצליח לשחרר אותך-לא מהלב ולא מהראש. אני חייב לראות אותך שוב" הוא אמר ואז עצר כששמע אותי בוכה ברקע.
"ליאן מה קרה?" הוא אמר ויכולתי לדמיין את הקמטים הקטנים במצחו שנוצרים כשהוא נהייה רציני.
"אני לא מסוגלת לדבר על זה דין.."
"את מדאיגה אותי, את בסדר?"
שתקתי לשניה ארוכה ואז עניתי "לא.."
"איפה את? אני מגיע אליך, תשלחי לי מיקום בוואטסאפ עכשיו" הוא אמר קובע עובדה וניתק.
נכנסתי לשיחה שלנו בוואטסאפ, מתלבטת אם כדאי שדין יגיע או לא, אבל היד כבר החליטה עבורי שאני רוצה אותו לידי כרגע.
הרמתי את הראש ממסך הטלפון וראיתי את שיר מתקדמת לעברי ואז כשזיהתה אותי מרחוק פתחה בריצה לכיווני.
"ליאני.. מה קרה אחותי למה את פה?" היא שאלה וסיפרתי לה, את הכל. על דין, על עידן, על איבוד הבתולים שלי, על מה שקרה לפני רגע עם עידן. היא ישבה מולי והקשיבה בסבלנות, נתנה לי לבכות על הכתף שלה ברגעים שהייתי זקוקה להם וחיבקה כדי לאסוף את השברים שלי.
"אני לא מאמינה ליאן.. אני כל כך מצטערת שזה מה שעברת, הוא פשוט בן זונה אני לא מאמינה שזה מה שהוא עשה לך! האמנתי שהוא אוהב אותך באמת ושעוד תשלחי לי הודעה שחזרתם היום.."
"איך ידעת שאנחנו נפגשים שיר?" נשמע לי מוזר לרגע שציפתה שנחזור.
"אני שכנעתי אותו להגיד לך לבוא.. אני באמת לא ידעתי שזה מה שיקרה ליאן, זה באשמתי שהגעת אליו היום אני כל כך מצטערת.." היא אמרה והתחילה לבכות.
"היי.. חשבתי שזו אני שאמורה לבכות עכשיו" אמרתי וניקיתי לה את הדמעות. "הכל בסדר, את לא אשמה שהוא חתיכת אידיוט".

היא חיבקה אותי, ואז עזבה לרגע. "כן, איבדת משהו שאתה בוהה בנו ככה?" היא אמרה לעבר מישהו.
סובבתי את הראש וראיתי אותו שם מולי, הוא היה כל כך יפה בעיניי. קמתי וחיבקתי אותו חיבוק מוחץ עם עיניים בורקות מבכי.
"ליאן מי זה?" שיר שאלה לא מבינה למה אני מחבקת אדם זר.
"זה דין שיר.. תכירי"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Liron עקוב אחר Liron
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Shaked Mazor
Shaked Mazor
תמשיכי
הגב
דווח
Liron
Liron
היום יהיה פרק נוסף(:
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Liron
פרק 1:הפעם הראשונה♡
פרק 1:הפעם הראשונה♡
מאת: Liron
פרק 10:הפעם הראשונה♡
פרק 10:הפעם הראשונה♡
מאת: Liron
פרק 9:הפעם הראשונה♡
פרק 9:הפעם הראשונה♡
מאת: Liron
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem