כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אני לא מאמינה בך - פרק 29

תכין לי שוט הכי חזק שלך". אמרתי לאייל בבר. הוא עולה עם הבלונדית למעלה. אני מרגישה איך כל הגוף שלי בוער מחום, מעצבים, אני מרגישה נבגדת כשבפועל המציאות היא אחרת כי אנחנו לא ביחד באמת."נוו!". אמרתי לו חסרת סבלנות."אני קולט אותך, אחותי, אל תעשי את זה". אמר אייל חושש."אייל!". צעקתי עליו.

תוכן עניינים 1. אני לא מאמינה בך - פרק 12. אני לא מאמינה בך - פרק 23. אני לא מאמינה בך - פרק 34. אני לא מאמינה בך - פרק 45. אני לא מאמינה בך - פרק 56. אני לא מאמינה בך - פרק 67. אני לא מאמינה בך - פרק 78. אני לא מאמינה בך - פרק 8 9. אני לא מאמינה בך - פרק 910. אני לא מאמינה בך - פרק 1011. אני לא מאמינה בך - פרק 1112. אני לא מאמינה בך - פרק 1213. אני לא מאמינה בך - פרק 1314. אני לא מאמינה בך - פרק 1415. אני לא מאמינה בך - פרק 1516. אני לא מאמינה בך -פרק 1617. אני לא מאמינה בך - פרק 1718. אני לא מאמינה בך - פרק 1819. אני לא מאמינה בך - פרק 1920. אני לא מאמינה בך - פרק 2021. אני לא מאמינה בך -פרק 2122. אני לא מאמינה בך - פרק 2223. אני לא מאמינה בך - פרק 2324. אני לא מאמינה בך - פרק 2425. אני לא מאמינה בך - פרק 2526. אני לא מאמינה בך - פרק 2627. אני לא מאמינה בך - פרק 2728. אני לא מאמינה בך - פרק 2829. אני לא מאמינה בך - פרק 2930. אני לא מאמינה בך - פרק 3031. אני לא מאמינה בך -פרק 3132. אני לא מאמינה בך - פרק 3233. אני לא מאמינה בך - פרק 3334. אני לא מאמינה בך - פרק 34

מאמי כמה אתה יקר לי
החום שלך בוער בי אני לא צריכה ארמון
וזכיתי בך אני זכיתי
אנחנו זה לנצח לא עוד כמה ממיליון

הוא עובר מולי.. הוא לא מסתכל עליי, לא מברך אותי וכבר לא מתפרץ למשרד שלי כמו שהיה נוהג לעשות, וכך שבוע שלם הוא מתעלם ממני כאילו שאני לא קיימת.. פשוט אוויר."היי..". אומרת לי נטע כשהיא מנפנפת היד שלה מול העיניים שלי ומוציאה אותי מהחולמניות שלי כשהסתכלתי עליו."איפה את?" היא שואלת בחצי חיוך."פה..". אמרתי נאנחת בזמן שאני לוקחת את הדואר שלי מהדלפק של רוז והולכת למשרד שלי והיא אחריי."את נראית הרוגה.. עד מתי נשארת פה אתמול?".."מאוחר". אמרתי עייפה כשזרקתי את הניירת על השולחן הקטן והתיישבתי סביב שולחן העבודה."היי.. בר.. את חייבת לקחת הפסקה, את לא יכולה להמשיך ככה אני דואגת לך". אמרה נטע ברכות כשהיא מתיישבת על השולחן מולי."אין לי זמן להפסקות, נטע, יש לי ים עבודה ואני חייבת להדביק את הפאר שנוצר לי.. החודש יש לי ארבע כלות שמחכות לשמלה שלהן וכבר התחייבתי ואני לא יכולה לאכזב אותן". אמרתי."אז.. תני לי לעזור לך.. מבטיחה שאני לא גרועה כ"כ בתפירה". היא אומרת לי בחצי חיוך וקריצה."אם זה מה שיעזור לזה שתפסיקי להציק לי אז אני מסכימה". אמרתי מצחקקת."ובנימה קצת יותר רצינית.. מה קרה בניך לבין אחי? אתם מתנהגים מוזר".."לא קורה הרבה.. סתם.. קצת העלבתי אותו ועכשיו הוא תופס מרחק זה הכל".."את אוהבת אותו?". היא שואלת ואני שותקת. כמעט הספקתי לשכוח עד כמה נטע ישירה, שקופה, אין משהו שהיא רוצה לדעת או להשיג והיא לא מצליחה בזה, אני אוהבת את התכונה הזאת בה הלוואי והייתי כמוהה אחת שיכולה לחשוף את הקלפים שלה כבר בסיבוב הראשון מבלי לפחד."וגם שמתי לב שכל יום מגיע לכאן שליח עם משלוח של אוכל וורד.. זה משחר? חזרתם?!".."לא! חח את אף פעם לא תשתני אה? אני אוהבת שאת ישירה, שאת אומרת את כל מה שאת חושבת.. נראה לי שאני צריכה לאמץ מימך את זה".."
את צריכה לאמת ממני ישירות אלא אומץ, בר, את יותר מדיי מכונסת בעצמך, בתוך הפחד שלך שכובל אותך ולא נותן לך להתקדם ולראות עתיד".."אל תתחילי!". אמרתי חסרת סבלנות כשקמתי ממקומי ולקחת את בסיס שמלה, מחטים וחרוזים."לא.. אל תתחילי את! אחי היה שונה עד לפני שבוע והיום הוא נראה כמו איזה זומבי לא צוחק, לא מרגיש לא שומע".."טוב.. אז אשנה כיוון אם את לא עם שחר ולא עם עידן אז בואי ננסה". היא אומרת ומרימה את פניי אליה."נטע".. אני אומרת נאנחת.."פליזז.. תורידי הילוך, אני לא חזקה כמוך". אמרתי לוקחת נשימה עמוקה. היא מסתכלת על הנייד שלי שהחל להבהב ולהשמיע צליל."שחר..". היא אומרת בקול נתעב כשהיא מסמנת לי עם העיניים הכחולות שלה לענות.
"תעני לו אחרת המשוגע הזה יבוא עד לפה.. אה ואני לא טובה בחורזים אני אבוא אחר כך אם תרצי.. ו.. לעידן יש יום הולדת מחר אבל חוגגים לו היום בלילה במועדון של אייל". היא אומרת ויוצאת.
"הלו.."
"מה שלומך?"..
"בסדר.. עמוסה בעבודה". אמרתי בקרירות.
"אני מתגעגע אליך, אני חייב לראות אותך".
"תודה על תשומת הלב שלך בשבוע האחרון, שחר, אבל.. אני לא רוצה שתבלבל.. היה לי קשה להתגבר עליך ולשקם את עצמי אחריך ואני באמת לא רוצה להיכנס לשם שוב".."זה לא יקרה שוב כי למדתי את הלקח, אהובה שלי, את החיים שלי, אני אוהב אותך.."אם אתה באמת אוהב אותי תשחרר אותי.. יהיה לי טוב רחוק מימך".."אל תבקשי את זה.. כי אני לא יוכל לתת לך את זה". אמר שחר.
"אמרתי את שלי.. אני חייבת להמשיך לעבוד". אמרתי וניתקתי מהר את השיחה.
אני חייבת להתרכז אך ורק בעבודה שלי אחרת בין שלושתם אני אשתגע, הם ישגעו אותי.. הם כבר משגעים אותי.. אוי אלוהים איך הכנסתי את עצמי לתסבוכת הזאת, איך נפלתי לתוך המלכודת הזאת,
איך העובדה שעידן לא מדבר איתי עכשיו, מתעלם ממני מפריעה לי ואפילו קצת מציקה לי והופכת לי את הבטן ואת כל סדר היום. מה לעשות? לסמס לו? להתקשר? על מה אני חושבת בכלל.. הבנאדם נמצא צעד וחצי ממני, אני רק צריכה למצוא את הכוחות הנפשיים לקום מהכסא הזה וללכת אליו.
"רוז.. עידן במשרד שלו?". שאלתי, כשלחצתי על המס' 1 בטלפון והשיחה עברה ישירות למרכזיה של רוז."הוא הרגע יצא, את רוצה שאתפוס אותו?".."לא, לא.. הוא אמר לך לאן הוא יצא?". שאלתי לחוצה.
"יש לו פגישה עם המהנדסים מהפרויקט של חדרה".."אה.. ומתי הוא אמר שהוא חוזר?".."הוא לא חוזר היום.. זה דחוף? אני יכולה לעזור לך?". שאלה רוז."לא, לא רוז תודה.. אני אדבר איתו מאוחר יותר". אמרתי וניתקתי את השיחה.

יש לו כוח שממיס אותי זה כישרון
ולא הוא לא צריך שום תואר מהטכניון
וזה יהיה אסון גדול אם הוא ילך לי

אחרי שמונה בערב, סגרתי את המוכנה ותליתי את החלק העליון של השמלות במתלה, כביתי את האורות, נעלתי את המשרד, כשבדרך אני נפרדת מהשומר הנחמד של הבניין שחיכה בסבלנות עד שאחרון העובדים ילך. אני נכנסת הביתה טורקת את הדלת אחריי, עולה לקומה השנייה ונזרקת על המיטה בעייפות.
הבית ריק לי בלעדיו, הוא השאיר לי זיכרון בכל פניה, הריח שלו נדבק לי לסדינים ואני מרגישה כמו מסוממת שצריכה דחוף להריח את הריח שלו לפני שאשתגע. השפתיים שלו השאירו לי וטעם של עוד, אני עוצמת את עיניים והוא מופיע מולי עם החיוך הממזרי הזה שלו ועם העיניים הכחולות והמכושפות שלו. ללכת? ומה אני יגיד לו בעצם? אוף אני לא יודעת.. אני רק יודעת שאני רוצה לראות אותו גם אם זה מרחוק.
אני לא יודעת איזה שד השתלט עליי ועל העייפות שלי אבל קפצתי מהמיטה ומהר לתוך המקלחת.
אני מחליקה את השיער ומתלתלת בקצוות את השיער, מתאפרת בקלות אבל מדגישה את העיניים ואת השפתיים שלי באודם בולט ומגרה. מה אני לובשת? אני לא רוצה ללבוש משהו מתאמץ מדיי, ובטח שלא חושפני שיקלטו עד כמה אני נואשה למשוך תשומת לב.. בסוך לבשתי גופיה צמודה עם מעט שסע בחזה וחצאית מינית קאלסית עם מעט נפח."את פאטתית!". אמרתי כשהסתכלתי על עצמי במראה.. בא לי לבכות.. איך אני נכנסת לשם ובאיזה תירוץ בדיוק? כל החברים יהיו שם ואם המזל הרע שלי גם שחר."תרגיעי.. קחי אוויר ותצאי.. אם הדברים יסתבכו פשוט תקני כרטיס לפלורידה ותעלמי.. פשוט". אני אומרת לבחורה במראה, כשאני מכבה את האורות לוקחת מפתחות ויוצאת מהבית. הוא היחיד שגורם לי להרגיש בנוח עם עצמי לאחר ששחר ריסק לי את הביטחון, הוא היחיד שאיתו אני יכולה להשתחרר ולחוות חוויות בצורה הכי מטורפת כמו שחווינו בצימר, כיף לי לדבר איתו,
לעקוץ אותו למרות שאני יודעת איך אמצע אותו הלילה.. שיכור ומפלרטט עם כל מה שזז.
המקום מפוצץ, המוזיקה חזקה וכולם נראים עליזים במיוחד.

רציתי שנחלום על בית ועל ילדים
רציתי שנאהב ביחד לכל החיים
רציתי שבלילה תחבק אותי יותר
רציתי שעל כל מכשול ביחד נתגבר
הוא יודע לנשק אותי
יודע לחבק אותי
יודע לפנק אותי
אני אוהבת

"ברר". אמר אייל מופתע לראות אותי מולו. התיישבתי על אחד הכיסאות והוא יצא לחבק אותי."אני יודע שאת כועסת עליי, אני מצטער באמת..".."הכל בסדר.. אני לא רוצה להיכנס לזה.. באתי בשביל לנקות את הראש וליהנות זה הכל". אמרתי בחצי חיוך כשסרקתי את המקום."ואוו את נראית מעולה". אמר ליאור כשהתקרב אלינו עם נדב."זה לא בסדר שהתרחקת מאיתנו ככה". אמר נדב."הייתי צריכה קצת את הלבד שלי כדי לסדר את המחשבות.. איך אתה?". שאלתי בחזרה."כמוך.. מנסה למצוא כיוון חדש בחיים שלי". הוא אמר במבט עצוב."והבנות?". שאלתי קצת חוששת."ברחבה". אמר אייל כשהניח את הקוקטייל שאני אוהבת."תיזהרי גם רוני פה..". אמר נדב בתיעוב. הוא לא מרוצה מהרעיון שהיא מסתובבת סביבו, הוא לא סלח לה כמו שאני לא סלחתי לשחר על הבגידה הזאת."קח אותה כבר לחדר ימאניק!". צעק ליאור לעידן שרק עם בחורה בלונדינית ויפה שנמרחה עליו על הרחבה.
"מה את עושה פה?". הוא שואל סורק אותי מכף רגל עד ראש כשהוא מגיע מתנשף לשתות עוד צ'יסר שאייל כבר הספיק להכין לו."ממתי אני צריכה לספק לך הסברים?".."אני קצת מופתע שמלכת הקרח באת ליום הולדת שלי". אמר עוקץ. אוח הוא מעצבן! בא לי לשפוך עליו את משקה שלי כדי שיקרר את החרמנות שלו ועם העקיצות המפגרות שלו."דיי אל תתחילו לריב.." אמר אייל."לא אנחנו לא רבים שמח שבאת.. תשתי איתי?". הוא שואל כשמרים את הכוסית הויסקי שלו כנגדי."מספיק לי אם מה שיש לי..". אמרתי בחיוך חצוף ומייבש."שמעתי משחר שהפכו לך את הסטודיו והרסו לך את כל העבודות".
אמר ליאור."הוא היה איתך? למה לא קראת לי?". הוא שואל בטון מאופק ובו זמנית כועס."הוא לא היה איתי! הוא בדיוק התקשר כשהייתי שם..".."השוטרים אמרו משהו?".."כלום.. לא מצאו את האחראי לזה". אמרתי בתסכול."העיקר שאת בסדר ולא קרה לך כלום". אמר אייל."יפה.. יפה שאני צריך לגלות דרך צד שלישי מה קורה לך". הוא אמר מביט בי מאוכזב.

מאמי כמה אתה לויאלי
זה לא יהיה בנאלי שתקרא לי מיאמור
ובינינו מה שקורה בינינו
זה משהו די נדיר שלא בטוח יחזור

"את באה לרקוד?". שאל ליאור."אולי יותר מאוחר". אמרתי בחצי חיוך."אני מחכה לך". אמר ליאור קורץ לי בשובבות כשהוא הולך ונעלם עם נדב ברחבה."מזל טוב". אני אומרת בדרך אגב כשאני מרימה את הכוס הקוקטייל שלי מולו כאות לחיים. הוא שתק, נראה מאופק, השתיקה בנינו הייתה מביכה והאווירה
כבדה ומתוחה."כולם מוזמנים אליי מאוחר יותר למסיבה בריכה ועל האש.. את מוזמנת להצטרף".
"ליאת ורוני יהיו שם אני לא יודעת עד כמה נוכל להסתדר שלושתנו בחלל אחד מבלי להרוג זה את זה".."אני יגן עליך".."לא נראה לי שבמצב הזה אתה יכול להגן על מישהו". אמרתי. הוא היה כבר יותר מדיי שתוי."תתפלאי.. זה קטן עליי". הוא אמר ושתה עוד שוט מולי."נראה לי שהבלונדה שלך עוד שנייה תעקור לי את העיניים אם לא תלך אליה".."תרקדי איתי?" הוא אמר כשקם ממקומו והושיט לי את ידו.
"חח לא תודה ילד יום הולדת.. אני אוותר". אמרתי מצחקקת כשראיתי את כל הבנות נועצות בנו מבט.
"בואי..". הוא אומר ומצמיג אותי לגופו.. אוי.. חם לי, למה הוא חייב להיות כזה הורס? למה אני לא היחידה שהוא מעביר בה את הצמרמורות האלה, למה זה חייב להיות אני ועוד מיליון ואחת בחורות.
הרחבה עמוסה, אני צמודה לגוף שלו, הראש שלי על הכתף שלו והוא מלטף לי ברכות את הגב ואת המותניים.. הוא נראה נהדר בחולצה מכופתרת לבנה עם גזרה צמודה שמבליטה לו את הגוף השרירי.
הידיים שלו מטיילות לי על כל הגוף, הוא מרים לי הראש מהכתף שלו ומביט בי, מצמיד את המצח שלו שלי וגורם לי שוב לטבוע בתוך הים, בתוך העיניים הכחולות שלו שממכרות אותי."את המגנט ואני המתכת.. אני רוצה לנשום את הגוף שלך לאט, להפשיט אותך לאט.. אני רוצה להיות הקצב שלך, אני רוצה שתלמדי את הפה שלי מה המקומות מהעודפים עליך.. צד אחר צד..". הוא אומר לוחש לי לתוך האוזן את מילות השיר שנשמע ברקע."כדאי שתפסיק.. אם אתה רוצה שאצא מפה היום בחיים". אמרתי מובכת כשכל העיניים של המועדון עלינו."הקרבה שלך מתחילה להיות מסוכנת בשבילי". הוא אומר מתנשם בכבדות כשהוא נושק לי נשיקה קטנה על הלחי קרוב לקו השפתיים מתרחק ונבלע בין כל האנשים ברחבה.

אז אל תשכח בימים ששוב אבוא אלייך
שהחיים הם לא אותו דבר כאן בלעדייך
איך הלב נשבר לי אני עוד זוכרת
כמו מדבר הלב שלי היה צמא למים
ואיך אתה אהוב שלי נפלת משמים
ועלי שמרת כל הדרך

"תכין לי שוט הכי חזק שלך". אמרתי לאייל בבר. הוא עולה עם הבלונדית למעלה. אני מרגישה איך כל הגוף שלי בוער מחום, מעצבים, אני מרגישה נבגדת שבפועל המציאות היא אחרת כי אנחנו לא ביחד באמת."נוו!". אמרתי לו חסרת סבלנות."אני קולט אותך, אחותי, אל תעשי את זה". אמר אייל חושש."אייל!". צעקתי עליו. אני לא ילדה קטנה תמזוג כבר. הוא הכין לי את השוט, זה היה חריף, הגרון שלי שורף והאומץ שלי עולה מדרגה. בא לי לסטור לו, בא לי למשוך לה בשערות כדי שתתרחק מימנו,
בא לי שייתאשת ושימשיך להתייחס אלי כמו שעשה עד עכשיו, בא לי כ"כ להבין מה קורה לי איתו..
"לאן את הולכת?". צועק לי אייל.. אני כבר באמצע המדרגות לקומה השנייה, אני לא יודעת מה משתלט עליי עכשיו ואני לא רואה בעיניים.. אני מתפרצת פנימה למרות שיש פתקית על הדלת 'לא להפריע'
"מה את עושה?" הוא שואל מסתובב אליי עם חולצה פתוחה וכפתור של המכנס פתוח.
"תתלבשי!". צעקתי כהרמתי את הבגדים של הבחורה וזרקתי עליה."השתגעת?"..."לפני שאני מאבד את הסבלנות שלי ואני אומר את זה בפעם האחרונה תצאי מפה!". הוא אמר והפעם ממש כועס.
"אנחנו צריכים לדבר.. אני צריכה שתקשיב לי!". אמרתי כמעט ולא נושמת."עכשיו? זה צריך להיות ממש עכשיו שאני פאקינג באמצע זיון?!".."אני אתן לכם לדבר.. אני למטה". אמרה הבחורה באי נעימות ולבשה על עצמה מהר את השמלה ויצאה."דבריי!". הוא צרח עליי עצבני."אני.. אחרי שבוע שהיינו יחד והשבוע.. שלא התייחסת אליי.. אני.." אני לא מסוגלת להגיד לו, הוא רותח, הוא כועס, אני לא יודעת איך הוא יגיב למה שאומר לו במצב כזה."למה באת לפה? באת להרוס לי? לעזאזל מה את רוצה ממני?!". הוא אמר כועס כשתפס אותי בזרועות חזק וניער אותי."ניסיתי להרחיק אותך ממני כי פחדתי..".."מה את רוצה?". הוא שאל שוב ודחק אותי לפינה."אני רוצה שננסה באמת". אמרתי והוא שחרר אותי והחל לצחוק כמו משוגע."לנסות באמת? למה את עושה את זה?". הוא אמר מתנשף בכבדות כשהוא חובט את הראש שלו בקיר."מה.. מה כבר אמרתי?". אמרתי בדמעות לא מבינה את התגובה שלו."את לא מבינה? אני לא מחפש אהבה, בר, את מבלבלת את הרגשות שלך למה שקרה בנינו.. אני מצטער עם הבנת משהו אחר מהיחס שלי". אני לוקחת נשימה ארוכה ומנסה להירגע ואני לא יכולה ואוו.. איפה אני קוברת את עצמי?! סבא תבוא תיקח אותי עכשיוו בבקשה.. אני לא מסוגלת להסתכל עליו.. העיניים שלי בורחות לכל מקום ואז אני קולטת לוח ענק עם טבלה בו השמות של הבנים ממוינת לטורים ובהם מס' שמשאיר אותי בהלם.. אני פשוט מטומטמת."ואוו מכובד". אמרתי כשהתקרבתי ללוח ולקחתי את הטוש."אז אני 311?". שאלתי מסתובבת אליו בדמעות."את לא ברשימה הזאת! תפסיקי לפגוע בעצמך!".."נעים מאוד 312 בר ראובני עכשיו אתה יכול לצעוק זה שגם אני נכנסתי לרשימת הכיבושים שלך!". אמרתי כועסת כשזרקתי את הטוש ויצאתי מהחדר."בר חכיי.."

רציתי שנחלום על בית ועל ילדים
רציתי שנאהב ביחד לכל החיים
רציתי שבלילה תחבק אותי יותר
רציתי שעל כל מכשול ביחד נתגבר
הוא יודע לנשק אותי
יודע לחבק אותי
יודע לפנק אותי
אני אוהבת

*****
פרק חדשששש!
אימאאא בר עצבנית! עידן עצבני!
תגיבוו תדרגו תשתפוו מה אתן חושבות
שיהיה לילה טוב וקסום3>

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Bar עקוב אחר Bar
שמור סיפור
לסיפור זה 15 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Linoy Vs Orel Kisos
Linoy Vs Orel Kisos
מתי עוד פרקקק??
הגב
דווח
guest
ואוו
זה מהמם..המשךך
הגב
דווח
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
אמן שיהיה המשך
הגב
דווח
טען עוד 13 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
מכתב אחרון
מכתב אחרון
מאת: chen Shitrit
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
Casta de lobos-פרק 1
Casta de lobos-פרק 1
מאת: אביטל סיאני
לא כל מה שנוצץ זהב 2
לא כל מה שנוצץ זהב 2
מאת: ליבי ברגר
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D