כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

אהבה ממבט שני - פרק 5

סיפור אהבה אחר. מה עומד מאחורי האהבה, והאם באמת יש אהבה?

פרק 5 אוהל אב"ך. יום חמישי, 12:34.
התחלנו בתדריך, רועי הגיע ושמר על מרחק ממני. מידי פעם החלפנו מבטים בנינו אבל השתדלתי שלא, כמה שזה היה קשה, יש לו חברה.

"תגידי את כועסת או משהו?" הוא ניגש ושאל משום מקום.
הסתובבתי אליו במבט מבולבל "יש לי סיבה לכעוס?".
"לא יודע.. הרגשתי משהו מוזר ממך בשיחה קודם." אמר.
הבטתי בו במבט הכי תמים ויפה שיכול להיות ואמרתי שהכל טוב. הסתובבתי חזרה לכיוון האוהל כשלפתע הוא התקרב מאחור ולחש באוזניי "אני פשוט לא מצליח לקרוא אותך".
רעד עבר בגופי. המשכתי בשלי, מבט לכיוון האוהל, לא מזיזה אפילו סנטימטר מגופי לכיוונו ולחשתי חזרה "מה כוונתך?". הוא הסביר "רגע אחר את כועסת וזועמת, ורגע אחרי את הדבר הכי מתוק ושליו שיש. את משגעת אותי".
התעלמתי. זה לפחות מה ששידרתי כלפי חוץ. אך מבפנים, ואו. מה שעבר עלי באותו הרגע.

כל אחד חזר לענייניו. אני באוהל הוא בשטויות של המחלקה שלו. כך הדברים עברו עד שנגמר האוהל.
ידעתי שאם אני לא אפתח שיחה קצרה ואכניס לו לראש ששנינו מרמת גן, כנראה שלא אשמע יותר ממנו.
"אתה יודע, זה לא מנומס." הוא הסתכל עלי וניסה להבין את נקודתי אך העביר מבט ריק.
"בדרך כלל סמלים ידועים בהכנת קפה טוב. ציפיתי לפינוק קטן ממך אחרי כל הסבל שנגרם לי". הוא צחק ואמר שאולי ביום מן הימים אני אזכה לשבת איתו לקפה.
השיחה התגלגלה ל כל מיני שטויות. "אז מה התוכניות לסופ"ש?" שאל.
חשבתי איך לענות על השאלה בצורה מתוחכמת שתכניס את המידע הרלוונטי לשיחה
"האמת שבדר"כ אני יוצאת לרעננה וכפ"ס עם חברות אבל הפעם נראלי שאני אעשה משהו יותר קרוב לבית".
"וואלה, כמה קרוב? מאיפה את בכלל?" התעניין. דינג דינג דינג.
"אני מרמת גן. ואתה?" הוא נעצר. "לא נכון, את משקרת נכון. ?" "אני גם מרמת גן. מוזר שלא ראיתי אותך לפני". שנינו צחקנו על הגורל המדהים וההזוי עוד יותר.
בלי ששמנו לב הוא ליווה אותי למגורי הבנות ונאלצנו להיפרד. "טוב אז כנראה שבאמת ניפגש לקפה מתישהו." אמר.
"כנראה.. בהצלחה בשבת הקרובה" איחלתי ונכנסתי לחדרי.

יכולתי לראות אותו עומד מחוץ לחדרי עוד דקות ספורות.
כשיצאתי מהחדר בדרכי לצאת הביתה, הוא עוד עמד שם. הוא לא שם לב אלי, אך היה ניתן לראות שהוא טרוד במשהו.
"רועי.. ?" אמרתי. הוא היה נראה נבוך "ואו כמה זמן אני כבר פה?"
הסתכלתי עליו והוא שתק. "הכל בסדר?" שאלתי.
"תגידי..." הוא התחיל וליבי התחיל לדהור. "עזבי לא משנה.. זה סתם" אמר והתחיל ללכת.
"רועי" קראתי והוא המשיך. "רועי" צעקתי והוא נעצר. "מה קרה? תספר לי".
הוא שתק. "טוב ההסעה שלי מחכה לי, אם תצטרך משהו, תרגיש חופשי לדבר איתי"
הוא חייך ולא הוסיף מילה.

כשהייתי על הרכבת קיבלתי הודעה.
"מצטער על קודם. רבתי עם חברה שלי קצת.. שוב תודה על היום."
הוא שלף את קלף החברה.
ואני חשבתי שיצא מהסיפור הזה משהו..

------
------
פרק נוסף בקרוב, אוהבת

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רון - עקוב אחר רון
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
מזי חיימוב
מזי חיימוב
וואווו איזה מושלםםם..תמשיכיי
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
רון -
אהבה ממבט שני - פרק 7
אהבה ממבט שני - פרק 7
מאת: רון -
אהבה ממבט שני - פרק 8
אהבה ממבט שני - פרק 8
מאת: רון -
אהבה ממבט שני פרק 1
אהבה ממבט שני פרק 1
מאת: רון -
אהבה ממבט שני - פרק 4
אהבה ממבט שני - פרק 4
מאת: רון -
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or