כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

מה אנחנו עושים?! פרק 68

הפאב מתחיל להתרוקן לאט.. קצת כמו הנשמה שלי, שהולכת ואוזלת עם שעון החול ששנינו הפכנו בהמתנה לרגע שנצטרך להיפרד..

תוכן עניינים 1. מה אנחנו עושים?! פרק 12. מה אנחנו עושים?! פרק 23. מה אנחנו עושים?! פרק 34. מה אנחנו עושים?! פרק 45. מה אנחנו עושים?! פרק 56. מה אנחנו עושים?! פרק 67. מה אנחנו עושים?! פרק 78. מה אנחנו עושים?! פרק 89. מה אנחנו עושים?! פרק 910. מה אנחנו עושים?! פרק 1011. מה אנחנו עושים?! פרק 1112. מה אנחנו עושים?! פרק 1213. מה אנחנו עושים?! פרק 1314. מה אנחנו עושים?! פרק 1415. מה אנחנו עושים?! פרק 1516. מה אנחנו עושים?! פרק 1617. מה אנחנו עושים?! פרק 1718. מה אנחנו עושים?! פרק 1819. מה אנחנו עושים? פרק 1920. מה אנחנו עושים?! פרק 2021. מה אנחנו עושים?! פרק 2122. מה אנחנו עושים?! פרק 2223. מה אנחנו עושים?! פרק 2324. מה אנחנו עושים?! פרק 2425. מה אנחנו עושים?! פרק 2526. מה אנחנו עושים?! פרק 2627. מה אנחנו עושים?! פרק 2728. מה אנחנו עושים? פרק 2829. מה אנחנו עושים?! פרק 2930. מה אנחנו עושים?! פרק 3031. מה אנחנו עושים?! פרק 3132. מה אנחנו עושים?! פרק 3233. מה אנחנו עושים?! פרק 3334. מה אנחנו עושים?! פרק 3435. מה אנחנו עושים?! פרק 3536. מה אנחנו עושים?! פרק 3637. מה אנחנו עושים?! פרק 3738. מה אנחנו עושים?! פרק 3839. מה אנחנו עושים?! פרק 3940. מה אנחנו עושים?! פרק 4041. מה אנחנו עושים?! פרק 4142. מה אנחנו עושים?! פרק 4243. מה אנחנו עושים?! פרק 4344. מה אנחנו עושים?! פרק 4445. מה אנחנו עושים?! פרק 4546. מה אנחנו עושים?! פרק 4647. מה אנחנו עושים?! פרק 4748. מה אנחנו עושים?! פרק 4849. מה אנחנו עושים?! פרק 4950. מה אנחנו עושים?! פרק 5051. מה אנחנו עושים?! פרק 5152. מה אנחנו עושים?! פרק 5253. מה אנחנו עושים?! פרק 5354. מה אנחנו עושים?! פרק 5455. מה אנחנו עושים?! פרק 5556. מה אנחנו עושים?! פרק 5657. מה אנחנו עושים?! פרק 5758. מה אנחנו עושים?! פרק 5859. מה אנחנו עושים?! פרק 5960. מה אנחנו עושים?! פרק 6061. מה אנחנו עושים?! פרק 6162. מה אנחנו עושים?! פרק 6263. מה אנחנו עושים?! פרק 6364. מה אנחנו עושים?! פרק 6465. מה אנחנו עושים?! פרק 6566. מה אנחנו עושים?! פרק 6667. מה אנחנו עושים?! פרק 6768. מה אנחנו עושים?! פרק 6869. מה אנחנו עושים?! פרק 6970. מה אנחנו עושים?! פרק 7071. מה אנחנו עושים?! פרק 7172. מה אנחנו עושים?! פרק 7273. מה אנחנו עושים?! פרק 7374. מה אנחנו עושים?! פרק 7475. מה אנחנו עושים?! פרק 7576. מה אנחנו עושים?! פרק 7677. מה אנחנו עושים?! פרק 7778. מה אנחנו עושים?! פרק 7879. מה אנחנו עושים?! פרק 7980. מה אנחנו עושים?! פרק 8081. מה אנחנו עושים?! פרק 8182. מה אנחנו עושים?! פרק 8283. מה אנחנו עושים?! פרק 8384. מה אנחנו עושים?! פרק 8485. מה אנחנו עושים?! פרק 8586. מה אנחנו עושים?! פרק 8687. מה אנחנו עושים?! פרק 8788. מה אנחנו עושים?! פרק 8889. מה אנחנו עושים?! פרק 8990. מה אנחנו עושים?! פרק 9091. מה אנחנו עושים?! פרק 9192. מה אנחנו עושים?! פרק 9293. מה אנחנו עושים?! פרק 9394. מה אנחנו עושים?! פרק 9495. מה אנחנו עושים?! פרק 9596. מה אנחנו עושים?! פרק 9697. מה אנחנו עושים?! פרק 9798. מה אנחנו עושים?! פרק 9899. מה אנחנו עושים?! פרק 99100. מה אנחנו עושים?! פרק 100 ואחרון

ליר..
הוא הולך לעבודה אחרי שנח מעט..
הוא נישק אותי ויצא עם חיוך ועיניים עייפות..
השאיר פה את הריח שלו, ואני יושבת בסלון שלו.. לבד..
אני תוהה מה יהיה כשילך ולא יחזור לתקופה..
הריח שלו ישגע אותי, בדיוק כמו עכשיו.. הריח שלו נמצא בכל מקום, בכל פינה..
הפרצוף שלו יופיע בכל מקום, זיכרון של העיניים שלו יופיע מולי בכל פעם מחדש, יוציא אותי מדעתי.. יגרום לגוף שלי לכאוב בלי שום תרופה אנושית שתרפא אותו..
אני נשכבת על הספה, מציפה את הראש שלי שוב במחשבות שלא ניגמרות, במחשבות שאין להן סוף.. מחשבות שמכרסמות את הגוף, את הלב..
אני לא יודעת איך, אבל דמעות נאגרות בעיניים שלי, מתחילות לרדת על פניי ואני לא טורחת אפילו לנגב אותן..
אני פשוט נותנת להן להישפך מתוכי, לנקות שוב, לפחות לפעם הזאת, את הרעל שנאגר לי בגוף..
הוא מחכה לי, אני חייבת לאסוף את עצמי, אני חייבת להמשיך עם ההצגה הזאת שהכל בסדר, שהכל יהיה טוב.. חייבת לתת לשנינו את התחושה שאנחנו מנצלים כל רגע ביחד..
אני יודעת שאני משקרת לו, משקרת לעצמי..
אני לא יכולה להגיד לו שאני מתה מבפנים מכל נשיקה שלו..
שאני נאכלת לאט מהידיעה שהוא צריך ללכת ולהשאיר אותי כאן..
סיכמנו שנהיה ביחד עד לרגע המקולל הזה שהוא הולך, אבל אני לא מסוגלת לחשוב על משהו אחר חוץ מזה..
היום הזה היה סוג של בריחה מהמציאות, היום הזה היה מתנה..
אני מעריכה כל רגע איתו, מעריכה כל שניה שיש לי להיות איתו, אבל זה מחסל את הנפש שלי..
אני לא יודעת איך אני אתמודד עם העזיבה שלו, אני לא יודעת איך אני אתמודד עם עצמי..
הבטחתי לו שאני אהיה בסדר.. נתתי לו לשמוע את מה שהוא היה צריך לשמוע, מעבר לזה אין לי באמת מושג מה יקרה איתי..
זה גומר אותי יותר ממה שחשבתי, אני מרגישה את זה כבר מעכשיו..
"היי, ליר את פה?"
הדלת נפתחת ואני שומעת את נעמה מחפשת אותי..
"אני פה.."
אני עונה בקול שבור והיא נכנסת לסלון ונעמדת מעליי..
"היי.. למה את בוכה?"
"אני לא יודעת מה לעשות.."
זה קשור לאסי.. ? לעזיבה שלו?"
אני מהנהנת לה עם הראש לחיוב ואני מרגישה שאין בי מספיק אוויר כדי לענות לה..
היא מתיישבת ליידי, מנגבת את הדמעות מהפנים שלי ומניחה את היד שלה על הלחי שלי..
"את תהיי בסדר.. הוא יחזור.."
אני נזכרת שהיא לא באמת יודעת.. שהיא לא מכירה את כל הסיפור באמת ושאני צריכה לשקר לה..
"אני סתם בכיינית.."
אני אומרת לה בשקט עם חצי חיוך מזוייף.. מנסה להסתיר את המחלה הארורה שמשתלטת עליי..
"את לא בכיינית.. את אוהבת אותו אני יכולה להבין אותך.. את יודעת דברים שאנחנו לא יודעים, דברים שאני מתארת לעצמי שקשורים למשפחה שלו, לעבר שלו.. את בטח מבינה יותר מאיתנו מה הולך לעבור עליו שם.. אז אני יכולה להבין את הכאב שיש בך.."
אני מסתכלת עליה עם העיניים הכואבות שלי.. בולעת את הרוק המר ושותקת..
"אני אהיה איתך, את לא תהיי לבד.."
"תודה נעמה.. זה לא מובן מאליו.. אני יודעת שאני לא תמיד באה טוב לאנשים ואת קיבלת אותי אליכם.."
"אנשים משתנים.. מה גם שלא באמת הכרנו פעם.. תמיד היית תקועה עם הפצועות שלך..
גאיה ועפרי וכל חבורת הזבל הזאת.."
היא גורמת לי לצחוק ואני תופסת לה את היד..
"תמיד ידעתי שלא מתים עלינו אבל לא עד כדי כך.."
"לא.. תשמעי גאיה היא תופעה.. את חייבת להודות בזה!"
"היא שונה.."
"אחותי היא סתומה תחת והיא חיה בסרט שהעולם שלה.."
"היא יודעת לחיות.. היא שמה פס על כל העולם.."
"אני לא מדברת על איך שהיא חיה.. אני מדברת על האופי הדפוק שלה.."
"כן.. אני יודעת על מה את מדברת.. היא יכולה להיות פוץ לפעמים.."
"טוב עזבי אותך מהקפואה הזאת.. לכי תתלבשי בואי נלך להתחמם קצת.."
"תודה מוח.."
"למדת מהר אה?! אסי קורא לי גם פוקהונטס אז מעכשיו אני מרשה גם לך.."
יפה לה פוקהונטס.. מתאים לה, היא מהממת.. אף פעם לא שמתי לב כמה שהיא יפה..
היא קמה ומושיטה לי את הידיים שלה.. עוזרת לי לקום מהספה הזאת..
אני נכנסת לחדר מנסה להחזיר לעצמי טיפה אוויר לראיות..
אני מרגישה שכואב לי לנשום, מרגישה שהכל לוחץ עליי..
אני מורידה את השמלה הקטנה שלבשתי ואני עומדת מול המזוודה שלי..
אני מוציאה גינס שחור צמוד.. יש לי חולשה לבגדים שחורים..
עם חולצה שחורה שדואגת לחשוף את הפרונט שלי..
אני עולה על עקבים מגניבים בצבע צהוב, מפזרת את השיער שלי ושמה מעט אודם על השפתיים.
אני לא מתאפרת כי הפנים שלי שורפות מהשמש של היום וגם כי אין לי כוח להסתתר מאחורי מסכה..
אני יוצאת אליה והיא מחייכת אליי..
"וואו! את נראת אש! הנעל זה שוס כאילו, שתדעי!"
"כן?! את אוהבת?!"
"אני עפה עליה!"
היא מחמיאה לי וגורמת לאט לאט למצב רוח שלי להשתנות..
אנחנו יוצאות יחד מהבית, נוסעות לכיוון הפאב ואני מתרגשת לראות אותו..
הגוף שלי משתוקק לחיבוק שלו, אני מרגישה שלא ראיתי אותו הרבה זמן ועברו בסך הכל שעתיים מהנשיקה האחרונה שהניח על שפתיי..
אני נכנסת פנימה, הלב שלי דופק כאילו זאת הפעם הראשונה שאני נפגשת איתו..
אני מתה על ההתרגשות הזאת שיש לי בגוף כל פעם מחדש כשאני אמורה לפגוש בו..
הוא לא מפסיק לרגש אותי, לא מפסיק לתת לגוף שלי לצרוח אליו, ללב שלי להתפרק על האהבה הזאת.. שאלוהים יעזור לי כמה אני אוהבת אותו..
אנחנו מתקדמות לכיוון רז וזיו והם כבר מכינים את הויסקי..
רז מגיש לי כוסית ואני מתלבטת..
"אני לא שותה בדרך כלל.. הכי הרבה זה יין"
"הגיע הזמן שתתחילי לא?!"
רז שואל אותי ואני חושבת מה לענות לו..
"לא!"
הקול שלו נישמע מאחורי, חד וחזק וברור שהוא לא רוצה שאני אתחיל עכשיו עם הויסקי והשטויות..
"היא לא צריכה את זה.."
"למה לא בעצם?"
"כי אני לא אהיה פה בפעם הבאה כדי להרים אותך הבייתה.."
"אתה צריך להפסיק לדאוג לי ככה.. אני ילדה גדולה אסי.."
"אני לא יכול.."
"זה כולה צייסר וזה חד פעמי.."
הוא מסתכל עליי עם העיניים הכחולות שלו, שוקע מעייפות בתוך העיניים שלי, הוא לא מחייך..
אין טיפת חיוך על הפנים שלו..
אני לוגמת את הויסקי בלגימה אחת ששורפת לי את הגרון ומעבירה צמרמורת בגוף שלי..
"וואו.. מה זה?!"
"טוב אה?"
זיו שואל וכבר מכין לכולנו עוד אחת..
"אף פעם לא חשבתי שיש לזה טעם כזה.. "
אני מחייכת אליו, מחייכת לפרצוף הכועס שעומד מולי ומרגישה את הראש שלי נעשה כבד לרגע, אני מרגישה את הפנים שלי מאדימות ואת הויסקי זורם בי..
"אני לא אוהב את זה.."
"למה?"
"את לא צריכה את זה.."
"תפסיק להגיד לי מה אני צריכה.. תאמין לי שאני צריכה את זה.."
אני לוחשת לו בחזרה באוזן, לא בכעס, לא בצעקות.. אני אומרת לו את זה כבקשה לשכוח קצת..
הוא מסתכל עליי, שותק וחוזר למטבח..
לפני שאני מרשה לגולה בגרון להתפרץ ממני, אני נושמת ומסתובבת חזרה לשולחן הגבוה סביבו הם יושבים,
"איפה שלי?"
אני שואלת את זיו והוא מיד מוזג לי ויחד אני מרימה איתם לחיים..
אני טוחנת סיגריות, שותה עוד ועוד והוא לא יוצא מהמטבח כל הערב..
הראש שלי לא פה.. אני לגמרי הפוכה, אבל וואלה זה קצת שיחרר אותי מהדיכאון המסריח שהייתי בו.. אני יושבת עם שלושתם ובמשך כל הלילה אנשים מקיפים אותנו, כאלה שאני מכירה וכאלה שלא..
אף אחד לא מעניין אותי, אף אחד לא חשוב..
אני שמה לב שהוא תקע את עצמו שם בכוונה כי עשיתי משהו שהוא לא אוהב, כי אני מעמידה את עצמי במצבים שאולי לא באמת יעזרו לי אלא רק יחמירו עם הזמן..
אני מבינה את הדאגה שלו, אבל הוא חייב להבין שאני ילדה גדולה ויש לי החלטות משלי, חשיבה משלי ואני אחליט מה טוב לי..
השתיה היא אולי לא הפיתרון הכי טוב בשבילי, אבל כרגע היא היחידה ששמה את המחשבות בצד.. עד לרגע הזה כמובן ששוב אני אוכלת לעצמי את הראש..
פאק! אני ממש שיכורה..
אני מנסה לקום והסחרחורת מונעת את זה ממני..
אני מתיישבת ומוותרת על ההליכה לשירותים.. אני צוחקת על עצמי ועליהם כשאני קולטת שהם לא פחות שיכורים ממני..
הפאב מתחיל להתרוקן לאט.. קצת כמו הנשמה שלי, שהולכת ואוזלת עם שעון החול ששנינו הפכנו בהמתנה לרגע שנצטרך להיפרד..
העיניים שלי עוקבות אחרי הנותרים ולאט לאט הראיה הולכת ומטשטשת יותר..
"בואי.."
הוא נעמד מולי ואני רק רואה במעורפל את העיניים שלו, כשהן מביטות בי בקשיחות..
"קומי.."
הוא תופס לי ביד ואני נפרדת בשקט מהחברים שלו..
"בסך הכל שתינו קצת.. אל תהיה קשה איתה.."
נעמה נעמדת מולנו כשאנחנו שניה מלצאת משם..
"תראי אותה.. היא כמו פאקינג סמרטוט!"
הוא תוקף אותה בזמן שאני בקושי מצליחה לעמוד על הרגליים שלי..
"היא ילדה גדולה, מותר לה לאבד את התחושה מדי פעם, היא איתנו והיא לא לבד.."
"מה זה נותן לה?! זה לא נותן לה כלום חוץ מלהיות שבורה עכשיו.."
"היא הייתה שבורה עוד לפני זה אסי.. שחרר ממנה, תן לה לפרוק.."
"נעמה תעשי טובה תזוזי, היא גם ככה בקושי עומדת.."
היא מפנה את הדרך ויודעת שלא משנה מה היא תגיד הוא עקשן, הוא לא באמת מקשיב לה..
הוא מוציא אותי החוצה והאוויר הקר של השעה הזאת נעים לי..
אני מרגישה מסוחררת..
"אסי.."
אני קוראת לו בקושי.. בקושי מצליחה לדבר.. בקושי מצליחה להשמיע קול..
"היי.. תפתחי את העיניים.."
אני מרגישה שהוא מושיב אותי על המדרכה ליד האוטו אבל אני לא מצליחה לפקוח את העיניים..
"ליר.. כוסאמק! תפתחי את העיניים, תסתכלי עליי.."
"יש לי בחילה.."
אני מסיימת להגיד לו והוא דואג להזיז אותי הצידה כדי שלא אקיא על עצמי..
"תוציאי הכל.."
אני מקיאה כמעט בלי לעצור, מקיאה עד שכבר אין כמעט מה להוציא החוצה..
"למה עשית את זה? למה זה טוב? תראי אותך, תראי איך את נראת.."
הוא כועס.. הוא כועס ואני מרגישה כל כך דפוקה..
"אני לא מבין אותך.."
"אתה לא מבין?!"
"לא אני לא מבין למה זה טוב.."
"כי אין שום דבר שירפא את הכאב המזויין הזה, אין שום דבר שימלא את החור הכואב הזה שיש לי בלב.."
אני מדברת אליו עם עיניים עצומות ודמעות שמסרבות להישאר בפנים..
דמעות שמסרבות להניח לי..
הוא תופס את הכתפיים שלי ואני מצליחה לרגע לפקוח עיניים ולראות את הצער שטמון בתוך הנשמה האבודה שלו..
הראש שלי נשמט לאחור ומסך שחור מכסה את כולי.. הוא קורא לי..
"ליר.. ליר תתעוררי.. ליר!"
ובשלב מסויים הפסקתי לשמוע את הקול הממכר שלו באוזני.. כמו נעלם ומתפוגג..

***************
פרק חדש יצא לדרך..
ליר שלנו מאבדת את זה..
כואב לי עליה כל כך..
כמה פעמים הטבענו את הכאב ככה?!
תאכלס זה לא באמת עוזר..
ספרו לי מה אתם חושבים..
אוהבת אתכם!
נתראה מחר...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Lital Sugavker
Lital Sugavker
עד מחר ???? למה???
ואיך שאת אוהבת לסבךךךךךך חחח
ליד אבודה בתוך עצמה ...אויששש מה מחכה לה ..
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
חחחח תהיי חזקה ליטל..
❤❤❤
הגב
דווח
כלה Cala
כלה Cala
"כי אין שום דבר שירפא את הכאב המזויין הזה, אין שום דבר שימלא את החור הכואב הזה שיש לי בלב..״
❤️❤️❤️
הגב
דווח
טען עוד 22 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
תנ"ך (2.0)
תנ"ך (2.0)
מאת: יוסף הלר
גברבר צעיר
גברבר צעיר
מאת: איש המגבעת
פיק רגשי
פיק רגשי
מאת: X Muro
המפסידן המנצח (The rock show)
המפסידן המנצח (The rock show)
מאת: בועז בן לביא
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer