כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

רגשות בתל אביב 12

"את חשובה לי ואף פעם לא יצאת לי מהראש!"

עידו? , איך ידעתי שמרפי יתערב בדיוק בזמן שלו.
התקשרתי לעידו ושאלתי אותו אם הכל בסדר.
"דניאל, אני צריך לדבר איתך אבל זה לא לפאלפון, מה הסיכוי שתסעי לבית החולים איכילוב?" הוא אמר בקול רועד ומפוחד
"בטח בטח אני מגיעה תוך 5 דקות תשלח לי בווטסאפ את המחלקה והחדר" מה קורה פה? הכל בסדר?
לקחתי את האוטו ונסעתי ישר מבלי לחשוב פעמיים.
"תודה שהגעת דני, זאת אמא שלי" הוא אמר זאת עם מבט עצוב שמונח על כתפי. "אתה מוכן להסביר לי מה קרה?" אמרתי כשאני לא מבינה דבר!
"אמא שלי קיבלה אירוע מוחי בעבודה כשהיא קיבלה את זה את היחידה שהרגשתי צורך לקרוא לה" דמעה זלגה מעיניו.
"איפה רותם? היא לא באה?" שאלתי כשאני מנסה להבין מה קורה.
"רותם לא יודעת שזה קרה, גם יחיאל לא יודע אני עדיין לא סיפרתי להם" הוא אמר והרכין את ראשו.
"למה? הם חייבים לדעת זאת גם אמא שלהם" לא הבנתי למה הוא עושה את זה.
"כי כולם בריבים מטורפים בבית, אמא שלי לא מדברת עם יחיאל ויחיאל לא מדבר עם רותם ואבא שלי לא מוכן לשמוע עלינו כרגיל, המצב חרא" הוא אמר והדמעות החלו לצאת לו
"תראה עידו אני מבינה את המצב ואני מסכימה איתך שהוא לא הכי טוב בשבילכם, אבל אתה חייב לספר את מצבה של אמא שלך בכל זאת אלו שני הילדים שלה שהיא אוהבת ומגדלת. גם אם כולכם בריב למען אמא שלכם אתם תאכלו להתאפק עם העצבים ורק לדאוג לשלומה. אני מציעה שתתקשר עכשיו אליהם ותודיע" אני אומרת לו בזמן שאני מחבקת אותו ומנסה לשדר לו שהכל יהיה בסדר. "תדעי שאת חשובה לי, ושלא יצאת לי אף פעם מהראש!" הוא אמר זאת עם עיניים זוהרות מדמעות.
"עידו, היה מה שהיה אני כבר אמרתי לך את זה שאני לא מתכוונת לחזור לפעם תמיד אני אהיה כאן בשבילך בכל רגע נתון אבל אף פעם לא כמו שהיינו" ניסיתי להסביר לו בצורה הכי עדינה כדי לא להכאיב לו יותר. עידו הלך בנתיים להתקשר לאחיו ולאחותו, ובנתיים אני בדקתי מה השעה בפאלפון וראיתי 7 הודעות מרן
-"דניאל מאמי איפה את?"
"יפה שלי הכל בסדר?"
"איפה את?"
"?"
"למה את לא עונה לי?"
"את כועסת עלי?"
"?"
באתי לענות לו אבל בדיוק רן התקשר
"מאמי למה את לא עונה? הכל בסדר?" הוא אמר כששמעתי שהוא פחד שקרה משהו
"כו מאמי הכל בסדר פשוט אני בסידורים"
"מיזה עם מי את מדברת?" עידו צעק לעברי ובדיוק רן שמע את זה.
"דניאל איפה את איזה סידורים?"רו התחיל להתעצבן
"אני אספר לך אחר כך מאמי" אמרתי לרן אך לפני שהספקתי לנתק רן ניתק לי. אחרי שעתיים חזרתי הביתה לגבר שלי, רציתי לספר לו מה קרה ולא האמנתי למה שראיתי!
רן עזב אותי! הוא פשוט עזב! ראיתי את דלת הארון פתוחה ללא הבגדים שלו הוא אמיתי?!

ההמשך יבוא....

יובל רביבו עקוב אחר יובל
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
טל י
טל י
חחח גםאניייי עשיתי מרתון עכשיוווו אבלל פליזזז אל תעשי הפרשים ארוכיםםם בבקשה כל יום פרק נוסף חחחח סיפור מושלם וסוחף!!
הגב
דווח
שירה פלטיאל
שירה פלטיאל
ווויאי עשיתי מרתון לסיפור והוא מושלם רק שאת חייבת להמשיך אותו בלי הפרשי חודשים ארוכים כי ככה העטקבים שלך פורשים מהסיפור הזה וזה לא כיייף בכלל אז תמשיכי לרגש לחסוף אותנו
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself