כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

שדים פרק 15

אני שונאת שמשחקים איתי משחקים. שונאת." אמרתי בתוקפנות.

המשכתי כרגיל למשמרת יום למחרת, אך עדיין היה לי קשה מאוד להתעלם מכל הבלאגן שהיה לי בראש. כיוויתי כמה שיותר לא להתקל היום באלאן, למרות שאנחנו סוג של במערכת יחסים, עדיין חרה לי מאוד על הסטירה זאת.
"היי, את נראת רע" אמרה ניקול והושיטה לי קפה.
ישבנו במטבחון חדר הצוות.
"תודה על המחמאה" אמרתי בבוז ולגמתי מהקפה באיטיות.
"קרה משהו אתמול?" היא בחנה אותי.
"קרו פה ושם כמה דברים.." הבטתי בה ולגמתי מהקפה שוב.
"כשתרצי תספרי." היא חייכה חיוך קטן ונתנה ביס בפריכית.
הנהנתי לאט, התמקדתי בנקודה מסויימת בקיר ולא ממש השבתי לניקול בהנהון, אלא סתם הנהנתי כמו מפגרת.
"היי בוקר טוב" שחר נכנס לחדר והחל להכין לעצמו קפה.
"בוקר טוב" ניקול חייכה והכינה לעצמה עוד פריכית עם גבינה.
"באיזה טראנס היא שקועה?" הוא הביט בניקול וסימן עליי עם ראשו.
"אני לא שקועה, סתם בוהה.. בוקר אתה יודע" עניתי מבלי להעביר אליו את מבטי.
"אהה.. לא אנשים של בוקר" הוא צחקק והתיישב לידינו.
"אהה בוקר טוב בנות יפות" מלסה נכנס לחדר בליווי אותה אחת שאלאן סתר לה אתמול.
גופי התקשח בבת אחת, הבטתי בה עוברת ליד שחר וםונה למכונת קפה. תחושה מאוד מוזרה דגדגה לי את בית החזה.
את מקנאה?
הסטתי את מבטי ממנה בדיוק כשהתיישבה לידי.
"תכירו, זאת אליסה אליסה היא המרדימה השנייה שלנו בנוסף לאלאן שכולנו מכירים" במילה האחרונה מלסה הפנה את מבטו אלי וחייך.
"אהמ" פלטתי משהו לא מובן.
"היי יאנה אני אליסה, פגשת אותי אתמול בנסיבות פחות טובות.. נעים להכיר" היא הושיטה את ידה וחייכה, משהו בחיוך הזה היה נראה לי מאוד מאולץ ומזוייף, כאילו היא גם מסתירה משהו אבל ללא ספק רוצה לספר.
לחצתי את ידה וחייכתי בתגובה חיוך קטן.
"היא ביישנית בדרך כלל" ניקול צחקקה.
"בוקר טוב" אלאן נכנס לחדר ומבטו נחת על אליסה. ראיתי את הזעם המטורף בעיניו, והיא בתגובה חייכה בנינוחות.
איזו כלבה!
"טוב אני.. שניה חוזרת." גמגמתי משהו מוזר ויצאתי מחוץ לחדר צוות, מתקדמת במהירות לכיוון השירותים.
"היי חכי!" שמעתי את קולו של אלאן, אבל בדיוק נכנסתי לשירותי הנשים ונעלתי את הדלת.
"למה את בורחת ממני? יאן, מה יש?" הוא אמר בקול רך ודפק קלות על הדלת.
שתקתי. רק רציתי שיעזוב אותי ויחזור לחדר צוות.
"יאן.." הוא המשיך.
"הכל בסדר." אמרתי בספק יובש ספק קרירות.
"את כועסת עליי על אתמול?" הוא המשיך בטון שלו.
"אתה תיתן לי להשתמש בשירותים או שתמשיך לעמוד צמוד לדלת?" שיקרתי.
"אהה.. חשבתי שאת.." הוא גמגם, "מצטער.. נדבר" שמעתי את צעדיו עוזבים את המקום ופלטתי אנחת רווחה.
כל היום שאחרי ניסיתי להתחמק ממנו כמה שיותר ומכשזה לא התאפשר, הטון שלי היה חסר עניין וקריר.
"דיי נו יאנה" הוא תפס בידי, עמדנו שנינו במגרש החניה, שניה לפני שנכנסתי לאוטו.
"תעזוב" אמרתי לו ביובש וניסיתי להשתחרר.
"לפחות תסבירי לי למה את כועסת?" הוא הרפה מאחיזתו מעט ואני מיידית שלפתי את ידי, נכנסתי לאוטו ונעלתי אותו.
"יאנה!" הוא דפק על החלון אבל אני כבר נסעתי משם.
כשהגעתי הביתה דיברתי קצת עם אחותי וצלצול בדלת קטעה אותנו, יותר נכון רצף לא פוסק של צלצולים.
"מה לא מובן שצריך לצלצל פעם אחת ולא לשג-" פתחתי את השער ואלאן נכנס לחצר.
"תסבירי לי כאן ועכשיו למה את כל כך שונאת אותי" הוא הביט בי במבט פגוע.
שילבתי את ידי, "אתה באמת לא מבין?" אמרתי בקרירות.
"לא," הוא ניגש אליי, "אני רוצה להתנצל אני לא יודע על מה.." הוא עוד שניה ירד על הברכיים ויתחיל לבכות כמו תינוק.
לקחתי נשימה עמוקה, "למה היית צריך לסתור לאותה בחורה? למה השתקת אותה? מה אתה כל כך מפחד לספר לי אלאן? יותר גרוע מזה זה שלא טרחת להתקשר אליי אפילו אחרי שהלכתי! אפילו לא הודעה!" הרמתי את קולי, הרגשתי רטט בעצבים.
"לא ידעתי איך תעכלי את זה.. אז העדפתי לתת לך להרגע בגלל מה שקרה, לא רציתי להעמיס עלייך" הוא הביט בי במבט מתנצל, "אני מצטער" הוא התקרב אליי ובתגובה התרחקתי.
"אני שונאת שמשחקים איתי משחקים. שונאת." אמרתי בתוקפנות.
"אני לא משחק איתך!" הוא שינה את הבעתו, ראיתי כעס בעיניו.
"אז מה אתה מסתיר ממני?" צעקתי עליו.
"אני אספר לך. אבל לא כאן ולא עכשיו." במילים אלה הוא הסתובב ופנה לצאת.
הבטתי בו מתניע את האוטו ונוסע. מה זאת אומרת לא כאן ולא עכשיו? עבתי אחרי האוטו שלו מעט עד שהחלטתי שהוא יספר לי.
נכנסתי חזרה לבית, אמרתי ביי לאחותי ונכנסתי לאוטו. נסעתי בערך בכיוון הנסיעה שלו יד שהגעתי לשביל עפר מחוץ לעיר, פניתי ונסעתי ונסעתי ונסעתי עד שהגעתי לקרחת יער שוממרת באמצע שום מקום.
"אוף הוא לא פה" רציתי לצאת כשלפתע שמעתי רעש מאחוריי וראיתי את האוטו של אלאן נוסע לכיווני.
יצאתי מהאוטו ופניתי לכיוונו, הוא החל לפנות לאחור ולנסוע חזרה.
התחלתי לרוץ אחרי האוטו שלו, שוב, ספורט זה לא בשבילי, רצתי כמה מטרים עד שנתקעתי בשורש עץ שבלט מחוץ לאדמה ונחתתי ארצה עם כל גופי.
"יאנה!" אלאן עצר מיד את האוטו ורץ אליי.
הגוף שלי היה מרוח על האדמה, מהברך שלי ירד דם כמו מפל, המרפקים שלי דיממו, הצד שלי השתפשף ועל המצח הייתה שריטה עמוקה.
"יאנה, יאנה את בסדר?" הוא הרים אותי מהקרקע ובחן את גופי.
"כואב לי.." פלטתי, "זה בגללך.." במאמץ רב הצלחתי לקום ולצלוע לרכב, מותירה אחריי טיפות דם על האדמה.
אלאן הלך אחריי והושיב אותי על אחד משולחנות הפיקניק שהיו ליד השביל, "תני לי" הוא החל לחטא ולחבוש את הברך שלי, "הפצע דיי עמוק? תצטרכי תפרים.." הוא אמר והוציא מתיר הע"ר חוט תפירה.
"על גופתי המתה!" דחפתי אותו קלות לאחור, פחדתי ממחטים, במיוחד כשהן ננעצות בי.
"את סומכת עליי?" הוא הביט בי מלמטה, מבטו היה כל כך כובש, והקסם שלו חזר לפעולה.
"כן" אמרתי, טובעת שוב בעיני האמרלד שלו.

MissL . עקוב אחר MissL
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אהבה
חיים שלי, חוקים שלי!
חיים שלי, חוקים שלי!
מאת: V D
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: עד הפעם הבאה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: עד הפעם הבאה
סיפורים אחרונים
יש לי הכל- פרק 92
יש לי הכל- פרק 92
מאת: שלכת כותבת מהלב
את שקרנית
את שקרנית
מאת: ליאל משעל
"הבית"
"הבית"
מאת: y t
את לא חוזרת
את לא חוזרת
מאת: בת שבע מועלמי
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
מאת: Omer Levi