כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

אני לא מאמינה בך - פרק 24

"סקס בפגישה הראשונה או שאפשר לחכות?". הוא שואל מחייך."היי.. זה לא פייר.. בלי שאלות כאלה". אמרתי מובכת."פשוט תעני כמו שאת חושבת, זה לא דולף החוצה, כל זה נשאר בין שנינו". הוא אומר בעודו מלטף את פניי."אם הבחור מוצא חן בעיניי ואני בעניין ובא לי אני לא רואה שום סיבה למה זה לא יכול לקרות בפגישה הראשונה". אמרתי מסמיקה.

אני מנסה, אבל ממשיכה ליפול
אני בוכה אבל שום דבר לא בא עכשיו,
אני נותנת את כל כולי, ואני יודעת שהשלום יבוא,
אף פעם לא רציתי להזדקק למישהו

"על מה את חושבת?". הוא שואל אותי כשנינו יושבים בחוץ קרוב למפל המים, כשבפנים המוזיקה מתנגנת בשיא הכוח."שטויות". אמרתי נאנחת, משפילה מבט, מרגישה כ"כ מטומטמת, כל כך מפחדת להיחשף, להישבר ולהראות את מי שאני באמת. עננות כבדה וערפל עוטפים אותי, את המחשבות שלי, את הפחד שלי, אני לא באמת מסוגלת להסביר מימה אני כ"כ מפחדת.. אני מרגישה שהאונייה שלי שטה ללא קפטן, ללא כיוון ומפה.
"בר.." הוא לוחש ומרים את פניי ומביט בי עם העיניים הכחולות האלה ששוברות אותי, אני לגמרי טובעת בהם, ברכות שהם משדרים לי ובו זמנית ממזריות והשובבות שיש בהם."מה?". שאלתי בחצי חיוך ובאפיסת כוחות."את יודעת מה? נתחיל מחדש.. תספרי לי על עצמך". הוא אומר מחייך.
"לא דיי אין לי כוחות לשטויות האלה". אמרתי מחייכת אחרי יום ארוך ועמוס."לא אני רציני.. אני רוצה להכיר אותך". הוא אמר מתעקש כשהוא התקרב אליי עוד קצת. מי המשוגע הזה? מי המשוגע הזה שגם בשתיים בלילה מצליח להוציא ממני חיוך."טוב.. יהיה לי קל יותר אם תשאל אותי מה שאתה רוצה לדעת". אמרתי נכנעת."טוב..". הוא אומר מחייך."ים או בריכה?".."חח מה?". שאלתי מצחקקת."נו תזרמי.. ים או בריכה?". הוא שאל שוב."ים". עניתי מחייכת."אני אוהבת את הקיץ, את הים, את הקור, את החול, אני אוהבת לשחק מטקות ולחזור הביתה עייפה, סחוטה ושזופה".
"מלוח או מתוק?".."גם וגם". אמרתי מחייכת. כן אני בהחלט בחורה לא שגרתית, אני יכולה לאכול שוקולד ומלפפון חמוץ יחד."אירופה או דרום אמריקה?".."לא יודעת.. אני מעדיפה לטוס למקומות שאני יכולה ליהנות מנופים טרופים ולחוות תרבויות פחות קלאסיות".."מעניין.. דרמה קומדיה או סרט רומנטי?".."קומדיה". אמרתי מחייכת."סקס בפגישה הראשונה או שאפשר לחכות?". הוא שואל מחייך."היי.. זה לא פייר.. בלי שאלות כאלה". אמרתי מובכת."פשוט תעני כמו שאת חושבת, זה לא דולף החוצה, כל זה נשאר בין שנינו". הוא אומר בעודו מלטף את פניי."אם הבחור מוצא חן בעיניי ואני בעניין ובא לי אני לא רואה שום סיבה למה זה לא יכול לקרות בפגישה הראשונה". אמרתי מסמיקה.
"וואלה?". שאל מופתע."כן.. גם לנשים יש צרכים". אמרתי מתקרבת אליו ולוחשת לאוזניו מובכת והוא מחייך."שוקולד לבן, מריר או חלב?".."חלב". עניתי מחייכת."נראה לי שזה מספיק לא.. ?". שאלתי אותו חזרה. הוא מהנהן לחיוב, מתקרב אליי ומצמיד את מצחו לשלי ונושם, נושם אותי."מה עשית שנתיים לבד בארצות הברית?".."נרשמתי לאקדמיה לעיצוב ובו זמנית עבדתי להעביר את הזמן".
"לא היה לך קשה?".."היה.. אבל התרגלתי מהר והכרתי אנשים חדשים שהקלו על השהות שלי שם". אמרתי מיישרת אליו את המבט."יאללה הולכים". הוא אומר ומקים אותי."לאן?". שאלתי לא מבינה."לחיפה".."עכשיו? עידן השעה כמעט שלוש בלילה!". אמרתי והסתכלתי עליו כמשוגע."נעבור אצלך ותארזי לך תיק קטן עם כמה דברים וניסע..".."עכשיו? זה לא יכול לחכות לבוקר?".."כל הקסם הוא בלילה.. לכי תדעי בבוקר את עוד עלולה לשנות את דעתך.. וחוץ מי זה אני אוהב לעשות דברים מהבטן וללכת לפי התחושות של הלב שלי ומשהו בפנים אומר לי ללכת איתך עכשיו". הוא אומר ואני מחייכת.. עדין לא מאמינה שהסכמתי לטירוף הזה.

כן, רציתי לשחק קשה,
חשבתי שאני יכולה לעשות הכל לבד,
אבל אפילו סופרוומן נזקקת לפעמים נשמתו של סופרמן

אני לא יודעת אם הוא יציל את הלב שלי או ירסק אותו עוד יותר, אני רק יודעת שאני צריכה שהוא ייקח את המשוכות לידיים שלו."אפשר לשאול אותך שאלה?". שאלתי מסתכלת עליו בזמן שהוא נוהג צפונה לעיר הולדתו."למה בעצם אתה לא מחפש מעבר?". שאלתי."את מתכוונת לזוגיות?". הוא שואל כשהוא מביט בי לדקה ואז חוזר להביט בכביש כשהוא מגבש דעה."כי הרגשתי שעוד לא מצאתי את אחת שיכולה לעניין אותי קצת מעבר לסקס, בדגש למילה הרגשתי, בר, כי אני חושב שמצאתי אותה". הוא אומר מחייך."וזה גם תחושת בטן?". שאלתי עוקצת והוא מחייך."טוב.. תעיר אותי כשנגיע". אמרתי ועצמתי מהר את העיניים.

תעזור לי לצאת מהגיהינום הזה,
האהבה שלך מרימה אותי כמו הליום,
האהבה שלך מרימה אותי כשאני למטה למטה,
כשאני מתרסקת באדמה, אתה כל מה שאני צריכה..

קרוב לחמש בבוקר, עדין חשוך בחוץ, הוא חונה את הרכב בחניה הפרטית ואנחנו נכנסים לתוך בית קוטג' גדול עם גינה מטופחת ויפה. הוא מוציא את המפתחות מהכיס ופותח את הדלת."היי.."
הוא אומר בהלהבות כשכלב גדול ושחור קופץ עליו."זה ג'ימי אין לך מה לפחד". הוא אומר כשהוא מלטף בהתלהבות כלב לבלדור שחור."בואי..". הוא אמר כשהניח לג'ימי ושילב את ידו בידי ועלינו למדרגות לחדר שלו."לא נראה לי שזה רעיון טוב.. זה הבית של ההורים שלך". אמרתי מבוהלת כשהתקדמתי לדלת."היי.. ההורים שלי ישנים וחוץ מי זה את לא תרגישי בנוח באף מקום כמו פה".
הוא אומר בטון מרגיע כשמלטף את הפנים שלי."ומה.. נישן פה יחד?". שאלתי קצת מובכת מסתכלת על המיטה."חח זה לא הפעם הראשונה שאנחנו חולקים את אותה המיטה". הוא אמר מחייך כשהוא חולץ את נעליו ופושט את החולצה."מה? למה את מסתכלת עליי ככה?". הוא שואל ואני איכשהו קפואה."תשתחררי". אומר כשהוא מתקרב אליי ונושק לי למצח ונושם אותי אליו."אני חושבת שאני הולכת הביתה..". אמרתי והתקדמתי שוב פעם לדלת. יאוו למה באתי לפה בכלל?!
הוא מושך אותי אליו, אני קרובה אליו, מרגישה את הנשימות שלו על הצוואר שלי, הלב שלי בתחתונים והגוף שלי קפוא למראה עיניי האוקיינוס שלו."איזה צד את בוחרת?". הוא שואל. "אה?". שאלתי לא מבינה כשיצאתי מתוך המחשבות של עצמי, אימא, הוא מלא בכריזמה וסקס אפיל, הוא נראה מושלם."איזה צד של המיטה את בוחרת חח לזה התכוונתי". הוא אמר מחייך בקלילות.

ואם תשחרר אותי,
אני אצוף לעבר השמש,
אני יותר חזקה כי אתה ממלא אותי,
אבל כשהפחד מגיע אני נסחפת לאדמה,
יש לי מזל שאתה קרוב אליי..

"אני משוגעת.."אמרתי מתנשפת בכבדות."אה-אה את בחורה אמיצה שמתחילה להתמודד". הוא אומר מחייך כשידיו אוחזות בצדדי פניי. אני נשכבת בצד אחד של המיטה, הוא מכבה את האור ונשכב לידי. הוא מתקרב ואני מרגישה את הידיים שלו כורכות אותי בחיבוק שלו. הוא לא רואה אבל דמעות שקטות זולגות במורד לחיי.. הוא כל כך צודק, לא שמתי לב לזה אבל באמת התחלתי להתמודד עם כל מה שקורה לי, עם הבחורה המתוסבכת שבתוך תוכה מפחדת כ"כ להיפגע, מפחדת שילעגו לה, ששוב יפנו לה את הגב ויגידו עד כמה שהיא גרועה בתור בת זוג ומאהבת.
החיבוק של כ"כ רך, הוא עדין, מריח טוב, מושך.. אני יכולה להרגיש את הידיים השריריות שלו כשהוא מחבק אותי, ואת הנשימות שלו על הצוואר שלי.
אני לוקחת נשימה ומסתובבת אליו, אני מניחה יד על לחייו, מרגישה את הזיפים העוקצניים שלו.
"תנסי לישון". הוא אומר לי ברכות. אני לא מאמינה שאני חושבת על זה, אף פעם לא חשבתי שאני אזדקק ככה למישהו.. אני פשוט רוצה אותו.. הלילה..

כן, רציתי לשחק קשה,
חשבתי שאני יכולה לעשות הכל לבד,
אבל אפילו סופרוומן נזקקת לפעמים נשמתו של סופרמן

תעזור לי לצאת מהגיהינום הזה,
האהבה שלך מרימה אותי כמו הליום,
האהבה שלך מרימה אותי כשאני למטה למטה,
כשאני מתרסקת באדמה, אתה כל מה שאני צריכה..
כי האהבה שלך מרימה אותי כמו הליום..

אני מתקרבת אליו קצת יותר, השפתיים שלי במרחק נגיעה מהשפתיים שלו, אני לוחשת שאני לא רוצה לישון והוא שותק לרגע."אני לא רוצה שתעשי משהו שתתחרטי עליו בבוקר". הוא אומר מתאפק, ואני מרגישה שהוא עוצם את העיניים מתנשף ואוכל את עצמו מפנים, אני מחייכת ומורידה את החולצה ונשארת חשופה מולו בחזייה.
אני נצמדת אליו, נשכבת על גופו, טומנת הראש שלי בתוך שקע הצוואר שלו ומריחה את הריח המשגע של הבושם שלו ששם כמה שע' לפני כן, נושקת לצוואר שלו נשיקות קטנות ועדינות.. ומקווה שיתעורר על עצמו לפני שאני שוב יקבל רגליים קרות."אני לא עשוי מקרח בר..". הוא אמר מתנשם כשאני עוברת לצד השני של הצוואר ומנשקת אותי בנשיקות קטנות."ברר..". הוא מהדק את האחיזה שלו בי ושנינו מתהפכים ככה שעכשיו הוא מעליי ואני תחת זרועותיו."מהיום הראשון שראיתי אותך חלמתי על זה.. תגידי לי הפסיק.. תגידי לי שאת צריכה עוד קצת זמן..". הוא אומר ומלטף את פניי."תמשיך.." אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה ונישקתי אותו.. הוא מנשק אותי בחזרה בשיא התשוקה, נצמד אל גוף שלי יותר, מרים את זרועות שלי כלפי מעלה ומוריד ממני את החזייה וזורק לרצפה.
הוא מנשק כל חלק בצוואר שלי עד שלאט לאט יורד יותר למטה אל החזה שלי.. הוא נוגע בי ואני מצטמררת ומתפתלת כשהשפתיים שלו על הפטמות שלי כשהוא יונק אותם בתשוקה ובתאווה..

אתה מרים אותי ואני נמצאת
אתה מרים אותי לפני נוגעת באדמה
אתה מרים אותי כשאני למטה
אתה מרים אותי לפני שנגעתי באדמה
אתה מרים אותי ואני נמצאת
הרמתי אותי לפני שנגעתי באדמה

תעזור לי לצאת מהגיהינום הזה,
האהבה שלך מרימה אותי כמו הליום,
האהבה שלך מרימה אותי כשאני למטה למטה,
כשאני מתרסקת באדמה, אתה כל מה שאני צריכה..
כי האהבה שלך מרימה אותי כמו הליום..

****
פרק חדש חדש!
שיהיה סופ"ש משגע ומלא באהבה
מקווה שאהבתם! תגיבו תדרגו תשתפוו
אוהבת3>>

Bar עקוב אחר Bar
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
מזי חיימוב
מזי חיימוב
למה הפסקת??.?סוף הדרך איזה פרק מושלם....חייבת המשך!!!
מדהימההה כתיבה סוחפת!!
הגב
דווח
Shira Amsalem
Shira Amsalem
מדהים מחכה להמשך...
הגב
דווח
סתיו כהן
סתיו כהן
פרק מושלםם ממש שמחתי כשהעלית את הפרק עשה לי טוב בלב בבקשהה תעלי פרקים בתדירות יותר גבוהה המתח הורג
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
" שקר החן והבל היופי ״ פרק 6
" שקר החן והבל היופי ״ פרק 6
מאת: ליאל לוי
לחיים, סאלוט צ׳ירס
לחיים, סאלוט צ׳ירס
מאת: דנה לוי
״ שקר החן והבל היופי ״ פרק 8
״ שקר החן והבל היופי ״ פרק 8
מאת: ליאל לוי
סולחת לך
סולחת לך
מאת: Ro Guy
מרתק
״ שקר החן והבל היופי ״ פרק 7
״ שקר החן והבל היופי ״ פרק 7
מאת: ליאל לוי
תשמור עליי, נכון?
תשמור עליי, נכון?
מאת: לא ידוע
what is love?
what is love?
מאת: נערה במשקפיים
אתמול בלילה- פרק 2
אתמול בלילה- פרק 2
מאת: שרית כהן
סיפורים אחרונים
תמיד תהיה האהבה הכי גדולה שלי
תמיד תהיה האהבה הכי גדולה שלי
מאת: אחת שיודעת
זה או אני או יד ימין תחליט זריז
זה או אני או יד ימין תחליט זריז
מאת: Maya Yalov
לב מטייל
לב מטייל
מאת: עומר אוקון
רומיאו ויוליה -5
רומיאו ויוליה -5
מאת: אביטל סיאני
המדורגים ביותר
מבינים רק פחות
מבינים רק פחות
מאת: Eran Savi
מילים ומעשים לחוד
מילים ומעשים לחוד
מאת: SHALEV PERETZ
לצאת לטיול
לצאת לטיול
מאת: מור מורי
כבר שנים.
כבר שנים.
מאת: Liav A