כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

מה אנחנו עושים?! פרק 45

אתה רוצה למחוק את האהבה האלוהית הזאת שיש לנו? אתה רוצה לשכוח את הטעם שלי? את המגע שלי? אתה רוצה להפסיק להתגעגע? תגיד לי כן.. ואני אעשה הכל כדי שזה יקרה.. !

תוכן עניינים 1. מה אנחנו עושים?! פרק 12. מה אנחנו עושים?! פרק 23. מה אנחנו עושים?! פרק 34. מה אנחנו עושים?! פרק 45. מה אנחנו עושים?! פרק 56. מה אנחנו עושים?! פרק 67. מה אנחנו עושים?! פרק 78. מה אנחנו עושים?! פרק 89. מה אנחנו עושים?! פרק 910. מה אנחנו עושים?! פרק 1011. מה אנחנו עושים?! פרק 1112. מה אנחנו עושים?! פרק 1213. מה אנחנו עושים?! פרק 1314. מה אנחנו עושים?! פרק 1415. מה אנחנו עושים?! פרק 1516. מה אנחנו עושים?! פרק 1617. מה אנחנו עושים?! פרק 1718. מה אנחנו עושים?! פרק 1819. מה אנחנו עושים? פרק 1920. מה אנחנו עושים?! פרק 2021. מה אנחנו עושים?! פרק 2122. מה אנחנו עושים?! פרק 2223. מה אנחנו עושים?! פרק 2324. מה אנחנו עושים?! פרק 2425. מה אנחנו עושים?! פרק 2526. מה אנחנו עושים?! פרק 2627. מה אנחנו עושים?! פרק 2728. מה אנחנו עושים? פרק 2829. מה אנחנו עושים?! פרק 2930. מה אנחנו עושים?! פרק 3031. מה אנחנו עושים?! פרק 3132. מה אנחנו עושים?! פרק 3233. מה אנחנו עושים?! פרק 3334. מה אנחנו עושים?! פרק 3435. מה אנחנו עושים?! פרק 3536. מה אנחנו עושים?! פרק 3637. מה אנחנו עושים?! פרק 3738. מה אנחנו עושים?! פרק 3839. מה אנחנו עושים?! פרק 3940. מה אנחנו עושים?! פרק 4041. מה אנחנו עושים?! פרק 4142. מה אנחנו עושים?! פרק 4243. מה אנחנו עושים?! פרק 4344. מה אנחנו עושים?! פרק 4445. מה אנחנו עושים?! פרק 4546. מה אנחנו עושים?! פרק 4647. מה אנחנו עושים?! פרק 4748. מה אנחנו עושים?! פרק 4849. מה אנחנו עושים?! פרק 4950. מה אנחנו עושים?! פרק 5051. מה אנחנו עושים?! פרק 5152. מה אנחנו עושים?! פרק 5253. מה אנחנו עושים?! פרק 5354. מה אנחנו עושים?! פרק 5455. מה אנחנו עושים?! פרק 5556. מה אנחנו עושים?! פרק 5657. מה אנחנו עושים?! פרק 5758. מה אנחנו עושים?! פרק 5859. מה אנחנו עושים?! פרק 5960. מה אנחנו עושים?! פרק 6061. מה אנחנו עושים?! פרק 6162. מה אנחנו עושים?! פרק 6263. מה אנחנו עושים?! פרק 6364. מה אנחנו עושים?! פרק 6465. מה אנחנו עושים?! פרק 6566. מה אנחנו עושים?! פרק 6667. מה אנחנו עושים?! פרק 6768. מה אנחנו עושים?! פרק 6869. מה אנחנו עושים?! פרק 6970. מה אנחנו עושים?! פרק 7071. מה אנחנו עושים?! פרק 7172. מה אנחנו עושים?! פרק 7273. מה אנחנו עושים?! פרק 7374. מה אנחנו עושים?! פרק 7475. מה אנחנו עושים?! פרק 7576. מה אנחנו עושים?! פרק 7677. מה אנחנו עושים?! פרק 7778. מה אנחנו עושים?! פרק 7879. מה אנחנו עושים?! פרק 7980. מה אנחנו עושים?! פרק 8081. מה אנחנו עושים?! פרק 8182. מה אנחנו עושים?! פרק 8283. מה אנחנו עושים?! פרק 8384. מה אנחנו עושים?! פרק 8485. מה אנחנו עושים?! פרק 8586. מה אנחנו עושים?! פרק 8687. מה אנחנו עושים?! פרק 8788. מה אנחנו עושים?! פרק 8889. מה אנחנו עושים?! פרק 8990. מה אנחנו עושים?! פרק 9091. מה אנחנו עושים?! פרק 9192. מה אנחנו עושים?! פרק 9293. מה אנחנו עושים?! פרק 9394. מה אנחנו עושים?! פרק 9495. מה אנחנו עושים?! פרק 9596. מה אנחנו עושים?! פרק 9697. מה אנחנו עושים?! פרק 9798. מה אנחנו עושים?! פרק 9899. מה אנחנו עושים?! פרק 99100. מה אנחנו עושים?! פרק 100 ואחרון

ליר..

הוא נוסע ומשאיר את הבושם שלו על הידיים שלי, משאיר את הקול שלו בראש שלי, את הטעם שלו על השפתיים שלי, משאיר את הכאב הבלתי ניסבל הזה בעצמות שלי..
אני עומדת ורואה אותו מתרחק, רואה את הלב שלי נוסע ממני, משאיר אותי מאחור..
מרוב דמעות הראיה כבר מטשטשת ואני בקושי מצליחה לגשש את דרכי לאוטו..
אני מתיישבת מול ההגה וכל הגוף שלי רועד מרגע הפרידה הזה..
למה.. ? למה הוא עושה לנו את זה.. ?
אני מניעה ובלב כבד נוסעת משם לכיוון הבית שלי..
הדרך נראת כלא ניגמרת והשאלות עולות ומציפות אותי, הדמעות זולגות ולא עוצרות והכאב הולך וגובר..
אני נכנסת פנימה וחומקת לחדרי בתקווה שאף אחד לא ישמע או יראה אותי עכשיו..
אני נזרקת למיטה ולא יכולה לעצור את המחשבות עליו, את המחשבות על מה שקרה לו..
איך איבד שליטה והתנהג ככה בגללי..
המילים שלו מהדהדות בראש שלי והעיניים העצובות והשתויות שלו מופיעות מולי בכל פעם שאני עוצמת עיניים..
אני מתיישבת במיטה ומתכסה עם הפוך, מחבקת את רגליי וכשהטלפון מצלצל אני קופצת עליו..
זה עידן.. בין כל הטירוף של היום הזה אני נזכרת שלא חזרתי לשיחות שלו, בכלל לא חשבתי עליו..
לא חשבתי על זה שיש לי חבר בצד השני של הכדור שמחכה לשמוע ממני..
אני עונה לטלפון ומתפללת לא להישבר בשיחה איתו..
"בייב.. איפה את?"
"היי.. בבית נרדמתי, סליחה שלא חזרתי אליך"
"הכל בסדר איתך ליר?"
"הכל בסדר בייב.. נורא עייפה ומחר יש לי יום עמוס"
"מחר הלימודים מתחילים?"
"כן.."
"מתרגשת?"
"כן מאוד.. מה איתך? הכל בסדר?"
"כן יפה.. אני יוצא תכף לרוץ.. חושב עליך מלא"
מן הראוי שאני אגיד לו שאני גם מתגעגעת אליו, אבל אני לא מצליחה להוציא את המילים האלה מהפה שלי.. במקום לענות לו אני שותקת ומתפללת שישחרר אותי מהשיחה הזאת..
"את נרדמת?"
"אני כבר ישנה עידן.."
"טוב בייב אז אני לא אפריע לך, תשני טוב יפה שלי, נדבר אחר כך.. אוהב אותך!"
"גם אני"
אני מנתקת את השיחה איתו ואם לא מספיק כל מה שקרה לי היום, עכשיו אני מרגישה יותר חרא ממה שהרגשתי קודם.. הקרירות הזאת לא מגיעה לו, היחס הזה והשקרים האלה לא מגיעים לו!
אלוהים יודע עד מתי אני אצליח להחזיק את עצמי, עד מתי אצליח לשקר לו, לשקר לעצמי..
זה כל כך קשה.. כל כך כואב..
אני נישכבת ומתכרבלת בתוך עצמי, מנסה להרפות את הכאב, מנסה להרפות את הגוף, מנסה לשחרר את המחשבות שלי לפחות לעכשיו, רק כדי שאצליח להרדם ולקום בזמן מחר..
אני מכוונת לי שעון לשבע בבוקר ובלי לשים לב השעה כבר שלוש..
קבנימט עם החיים שלי..
מה אני אמורה לעשות עם עצמי עכשיו? מה אני אמורה לעשות איתו? מה לעשות איתו מחר כשאראה אותו?
אני מכבה את האור, שמה את הטלפון צמוד אליי בתקווה שיתקשר..
אני מניחה את הראש על הכרית וזה התור שלה לספוג את הדמעות שלי..

"ליר.. ליר, תתעוררי.. שלא תאחרי גם היום!"
"מה השעה?"
"שבע ורבע"
אני פוקחת בקושי את העיניים ומציצה בטלפון, הנודניק תכף יצפצף שוב.. בכלל לא שמעתי אותו.. יש לה מזל שהיא העירה אותי ולא עשתה ראש קטן היום..
"אני קמה.. תסגרי פה את הדלת"
אני קמה חסרת אנרגיות, חסרת סבלנות ולא נחמדה בכלל, גם לא לעצמי..
אני מסתכלת בראי ורואה רוח רפאים..
העיניים שלי מתות.. חסרות חיים לחלוטין..
כל הגוף שלי עייף, הבטן מתהפכת לי בלי סוף רק מהמחשבה עליו שחוזרת על עצמה..
אני נכנסת למיקלחת בתקווה שהמים יעירו אותי ויתנו לי טיפת רוגע..
אני לובשת את הבגדים שקניתי, דגמ"ח טבחים וחולצה לבנה תואמת, אני אוספת את השיער שלי לקוקו גבוה ומתוח.. אני חייבת לטשטש את העייפות ואת העצב שיש לי בעיניים, אז אני דואגת להתאפר ולשים מסקרה ואיליינר שידגישו את העיניים שלי..
אני אוספת את עצמי ויוצאת מהחדר..
"לירוש מתוקה, אל תצאי ככה, קחי הכנתי לך קפה"
אמא שלי מתקרבת אליי ואני יודעת שהיא מנסה להתקרב אליי שוב, מנסה לסלול את הדרך שלה אליי בחזרה..
אני לוקחת את הקפה, את האמת שאני חייבת אותו כדי להתעורר קצת על עצמי..
"שיהיה בהצלחה היום.. תהני"
"תודה אמא"
אני אומרת וזורקת לה חצי חיוך עייף ומשתחררת ממנה, ממהרת להגיע לאוטו כדי להרגיע את הדמעות שמתות להשתחרר ממני שוב..
אני נושמת עמוק, נושמת שוב ושוב משכנעת את עצמי שהכל יהיה בסדר ושאין לי מה לעשות כרגע, שאני לא יכולה להמשיך לבכות..
אני חייבת להתרכז בעצמי היום..
בדרך למלון חולפת בראשי המחשבה להתקשר אליו.. אני בדרך כלל לא חושבת יותר מדי וישר פועלת, אבל הפעם אני עוצרת את עצמי..
אסי לא רגיל ללחצים, הוא יכול לפרש את זה אחרת.. אני אתן לו את המרחב שלו, את השקט שלו.. אני אתן לו להבין שהוא לא יכול להיות רחוק ממני.. אני אתרחק עד שזה יבוא ממנו ולא משנה כמה זמן זה יקח, לא משנה כמה קשה זה יהיה, אני אנשח שפתיים, אני אמות מבפנים אבל אני אעשה את זה בדרך שלו..
אני מגיעה למלון וכשהגוף מתמלא פחדים מהיום הזה, מכל מה שנעשה היום, בפחדים ממה שיקרה לי כשאראה אותו.. אני נושמת עמוק ומדברת לעצמי..
ליר את תהיי חזקה, את לא תבכי, את תתמודדי עם כל מה שיבוא! את תעמדי מולו בראש מורם, את תלמדי ותכירי אנשים..
אני יוצאת מהאוטו ומתקדמת לכיוון המלון..
הפעם אני לא מאחרת.. יש לי אפילו חמש דקות לעשן סיגריה, אז לפני שאני נכנסת לכל החברה בפנים אני מדליקה סיגריה ומתיישבת בצד על המידרכה..
"בוקר טוב.."
הקול שלו מעביר בי צמרמורת.. אני מנסה לנשום כשאני מרימה אליו את המבט שלי..
"בוקר טוב.."
"הצלחת להתעורר?"
"לא הייתה לי ברירה.."
הוא לבוש כמוני, הוא קיצץ הרבה את הזיפים שלו והשפתיים שלו מחרפנות אותי.. לא יודעת איך אני אעמוד בפיתוי שלהן..
העיניים שלו עייפות ואדומות ואני תוהה איך עבר עליו הלילה..
הוא משפשף את הפנים שלו ואני שמה לב ליד שלו, שנפגעה מכל האגרופים והשטויות שעשה אתמול..
כרגיל בלי לחשוב הרבה אני קמה ונעמדת מולו, תופסת לו את היד ובוחנת אותה..
"זה שום דבר, זה בסדר.."
הוא אומר בשקט והאדישות שלו לדברים יכולה להוציא אותי מדעתי..
אני מרימה את העיניים שלי לעיניים שלו וכמו בהזמנה העיניים מתמלאות דמעות והגרון נחנק..
הוא מסתכל עליי והעיניים הכחולות שלו חודרות לנשמה שלי ובלי מילים הוא מבין מה מתחולל אצלי בגוף..
הוא מניח את היד שלו על הלחי שלי ולא מרפה מהמבט שלי..
"את בסדר?"
"לא.."
יופי ליר.. איפה השיחה שעשית לעצמך מקודם? הלכה לטייל? איפה הראש המורם, איפה הלהתרחק ממנו?
"אני מצטער על אתמול.. על כל מה שקרה, על מה שעשיתי ועל איך שהתנהגתי כשנכנסת..
לא רציתי לפגוע בך, לא חשבתי שנגיע למקום כזה בכלל.."
ניסיתי.. אני נשבעת שניסיתי.. אבל אני לא מצליחה לעצור את הדמעות עוד..
הוא מנגב את הדמעות מהפנים שלי, ומנסה לנשום כשהעיניים הכחולות שלו שואבות את כל הכאב החוצה..
"את כל כך מיוחדת השבילי ואני מפחד לפגוע בך.. תאמיני לי זה לטובתך..
אני בעצמי לא מבין בשיט בדברים האלה של זוגיות ואהבה ואני כניראה גם לא אבין לעולם, בגלל זה עדיף לשנינו ככה.."
"די.. אל תוסיף יותר כלום.. אני לא יכולה לשמוע את המילים האלה שוב.."
"ליר.."
"אתה רוצה להתרחק ממני?"
אני שואלת בשקט כשהפנים שלי קרובות לשלו, כל כך קרובות שאני מצליחה להריח את ריח הקפה ששתה..
"תענה לי.. זה מה שאתה רוצה? אתה רוצה שאני אתפוס ממך מרחק? שלא נחליף מילה? שאני אתעלם ממך בכל פעם שתופיע מולי? זה מה שאתה רוצה? אתה רוצה למחוק את הרגש המטורף הזה שיש לנו? אתה רוצה למחוק את האהבה האלוהית הזאת שיש לנו? אתה רוצה לשכוח את הטעם שלי? את המגע שלי? אתה רוצה להפסיק להתגעגע?
תגיד לי כן.. ואני אעשה הכל כדי שזה יקרה.. !"

"ליר.. עם כמה שזה כואב, עם כמה שאני אוכל את עצמי, עם כמה שאני מת לנשק אותך כאן ועכשיו.. מת לגעת בך, להסניף את הריח שלך..."
כשהידיים שלו תופסות את הפנים שלי והמצח שלו מונח על שלי, כשהוא מדבר אלי בכאב שהוא בעצמו לא מצליח לשלוט בו.. מישהו צץ..
"אתם ללימודים עם רונן?"
אנחנו מסתובבים אליו ואני מנגבת את פני משאריות הדמעות.. בראש אני כבר יודעת מה התשובה שלו והלב שלי נשבר לרסיסים..
"הוא קורא לכולם להיכנס.."
הבחור שקרא לנו נכנס ואני מסתכלת על אסי, עם מבט שבור ולב מנופץ..
אנחנו נכנסים יחד פנימה ושם בין כולם, כל אחד תופס את הפינה שלו.. כל אחד לעצמו, כל אחד והשברים שהוא צריך לאסוף במו ידיו..

*****************
פרק חדש חדש דנדשששששש
לבוקר מושלם!
נישבעת שכואב לי הלב משני אלה..
ספרו לי מה אתם חושבים..
שיהיה לכולם יום מושלם
אוהבת אתכם בטירוףףףףףףףףףף
נתראה מחר עם פרק חדש
❤❤❤❤❤❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mor B
Mor B
מזה כואב סעמק ריסקת לי את הלב.
אוף איך אני בכלל מגיבה לפרק הזה תגידי לי חחח
כואב לי על שמנת שלנו.... כרגע היא יותר לכיוון השמנת חמוצה.
היא מתה מתה שאסי יעשה צעד ופשוט ינשק אותה שישכח ממה שקרה ושהם יחזרו להיות כמו שהם היו לפני הריב המטומטם הזה.
הוא אוהב אותה כל כך שיילחם שלא יוותר הרי הוא שבור לרסיסים בדיוק כמוה אז למה למהההה להרחיק אותה במקום פשוט למשוך לה את היד ולעבור את המכשול הזה ביחד.
הוא יודע לספוג לשמור הכל לעצמו ולא לשתף אף אחד אבל ללא ספק ליר שינתה אצלו משהו הוא נפתח אליה היא עושה אותה מאושר והוא במקום להשאיר אותה קרובה מרחיק אותה.
וליר יאללה תלחמי עליו היא אוהבת אותו כל כל כך אז יאללה לא לוותר הוא מרחיק אותה בסדר שתתן לו קצת זמן להבין ואז תתקוף חחח.
מחכה להמשך יקירה שלי אוהבת המונים❤
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
יא חיייייייים איזה תגובה!!!!!!!
אם היא תתקוף תאבדי את אסי.. את מוכנה לזה??
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
וגם אני אוהבת אותך!!!
מלא מלא מלא מלא מלא
❤❤❤❤❤❤❤❤
הגב
דווח
טען עוד 10 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan