כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

צרות של עשירים פרק 18

אנחנו אלו שבוחרים להתאבד יודעים שאין לנו מה לאבד יותר, אין לנו מי שיתגעגע אלינו... אין לנו מישהו שפוי שיגיד לנו מה טוב בחיים האלו.

תוכן עניינים 1. צרות של עשירים פרק 12. צרות של עשירים פרק 23. צרות של עשירים פרק 34. צרות של עשירים פרק 45. צרות של עשירים פרק 56. צרות של עשירים פרק 67. צרות של עשירים פרק 78. צרות של עשירים פרק 89. צרות של עשירים פרק 910. צרות של עשירים פרק 1011. צרות של עשירים פרק 1112. צרות של עשירים פרק 1213. צרות של עשירים פרק 1314. צרות של עשירים פרק 1415. צרות של עשירים פרק 1516. צרות של עשירים פרק 1617. צרות של עשירים פרק 1718. צרות של עשירים פרק 1819. צרות של עשירים פרק 1920. צרות של עשירים פרק 2021. צרות של עשירים פרק 2122. צרות של עשירים פרק 2223. צרות של עשירים פרק 2324. צרות של עשירים פרק 2425. צרות של עשירים פרק 2526. צרות של עשירים פרק 2627. צרות של עשירים פרק 2728. צרות של עשירים פרק 2829. צרות של עשירים פרק 2930. צרות של עשירים פרק 3031. צרות של עשירים פרק 3132. צרות של עשירים פרק 3233. צרות של עשירים פרק 3334. צרות של עשירים פרק 3435. צרות של עשירים פרק 3536. צרות של עשירים פרק 3637. צרות של עשירים פרק 3738. צרות של עשירים פרק 3839. צרות של עשירים פרק 3940. צרות של עשירים פרק 4041. צרות של עשירים פרק 4142. צרות של עשירים פרק 4243. צרות של עשירים פרק 4344. צרות של עשירים פרק 4445. צרות של עשירים פרק 4546. צרות של עשירים פרק 4647. צרות של עשירים פרק 4748. צרות של עשירים פרק 4849. צרות של עשירים פרק 4950. צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!

אבישג:

" תגיד משהו בבקשה!" אני מתנתקת מהאחיזה שלו ומנערת אותו מעט, מטלטלת את גופו שיתעורר. הוא מתרחק ממני והולך לסלון מחזיק משהו ביד ומראה לי.
" התיאור שלך זה עומר?" לא האמנתי למראה עיניי זה היומן שלי! איך הוא הגיע אליו? זאת אומרת מה פתאום אין סיכוי ש... זו חייבת להיות שיר הרי אין סיכוי שעומר נתן לו את היומן. אני זוכרת שלא יכולתי לשמור אותו אצלי כי אז הזיכרונות היו צפים למודע שלי, אז העדפתי לשמור אותו אצלה כדי שהגעגוע שלו ישאר בתת מודע הדפוק שלי.
" קראת את היומן שלי?" הוא אוחז בו בצורה מגושמת ומכוון אותו לפנים שלי.
" תעני לי! זה עומר? הבחור המסתורי?"
" אני... כן זה הוא"
" פאק! עומר אף פעם לא סיפר לי שיש לו חברה הוא תמיד היה סגור כזה ו... את יודעת את הסוף נכון?"
" כן... אני יודעת" ידעתי שעומר התאבד בסוף, תכננו לעשות את זה יחד אבל לי לא היה אומץ לגמור עם החיים שלי... אהבתי את עומר, אהבתי מאוד אפילו יותר מאת עצמי אבל לא הייתי מסוגלת... פשוט לא הייתי מסוגלת לנטוש את העולם הזה, ידעתי שעדיין לא הגיע זמני.

" למה?" הוא שואל פתאום.
" למה מה?" אני שואלת חזרה והוא עם דמעות שקטות בעיניים, בטח עומר היה חשוב לו.
" למה הוא התאבד? את היית איתו שם נכון? למה לא עצרת אותו?"
" ניסיתי... אני נשבעת לך שניסיתי" ייבבתי.
" את לא ניסית מספיק! הוא מת בגללך את מבינה את זה?" מחדש לי את מה שהמצפון שלי אומר לי כבר שנתיים שלמות.
" זה לא פייר" אני מוסיפה לומר.
" מה לא פייר? שאת חיה והוא מת? שאת לא ניסית מספיק?"
" זה לא פייר שאתה מאשים אותי... זה לא בסדר... אני..." נשברתי... לא יכולתי לדבר, חיבקתי את עצמי מסתכלת עליו ברחמים ולראשונה בחיי רציתי שמישהו ירחם עליי, ינחם אותי ויגיד לי שאני ילדה טובה, לא אשמה בדבר אבל לא יכולתי האשמתי את עצמי כל יום, כל דקה ומאית השנייה.
" תלכי"
" תן לי את היומן"
" נראה לך? אני רוצה לקרוא עליו ... לפחות את זה את חייבת לי אל תדאגי אחזיר לך אותו כשאסיים" הלכתי לא ידעתי לאן לגרור את עצמי, לא רציתי לחזור הביתה בגלל אביב... אז ישבתי במדרגות של הבית שלו ובכיתי עד שנרדמתי.

יניב:

" אבישג? מה את עושה כאן?" שמעתי קול מעומעם, יניב לובש חליפה ומסתכל עליי.
" וואי... נרדמתי"
" כן אני רואה"
" מה השעה?"
" כמעט צהריים את לא צריכה ללכת לעבודה?" הנהנתי ומיד התאפסתי על עצמי.
" כן... זאת אומרת אני תיכף הולכת"
" אני סתם צוחק איתך את לא עובדת היום, שכחת? ... את לא רוצה להיכנס?" מה קרה ליניב של אתמול? האם הוא לא זוכר? אין סיכוי הוא אמור לזכור... אולי הוא בהכחשה?
" אתה באמת לא זוכר מה היה אתמול?" אני שואלת והוא פותח את הפה לרווחה כמעט המום מהשאלה שלי.
" מה... אני ואת..." ניסה להבין מה עשינו שנינו, כל דבר אצלו זה רק לשכב...
" לא, כשתזכר לא תרצה לדבר איתי"
" שטויות" הוא אומר ואני בלב מתה למצוא את היומן הזה כי אם הוא ימשיך לקרוא דברים עלולים להתגלות.
" אתה בטוח סגרת את הדלת?" אני שואלת לאחר שנכנסו אליו, בפעם השביעית.
" כן... תפסיקי לשאול מליון פעם" קצת נעלבתי רציתי להגיד שזו המחלה שלי אשמה ולא אני... אבל לא רציתי שיחשוב שאני חולה במשהו... זה רק Ocd ולא מחלה גרועה יותר.

אני מסתכלת למעלה ולמטה ואז שוב למעלה ושוב למטה בזמן שישבתי על הספה ובזמן שהוא מוזג לי כוס מים גם אם לא ביקשתי, התקרה פה גבוהה, לבנה... קצת נותנת אווירה של בית חולים ואני מקבלת צמרמורת.
" את בסדר?"
" אני פוחדת שתזכר בהכל..."
" למה הגעת אתמול? אל תדאגי אני לא אפגע בך"
" השארתי את המחברת שלי אצלך... זו" לקחתי אותה במהירות בעודו מחייך אליי.
" אה יופי מעולה רק פעם הבאה תשתדלי לישון בבית ולא במדרגות" הנהנתי.

יניב:

ההנגאובר שלי לא עובר... אני מרגיש כאילו מישהו בועט לי בראש והיא בכלל מסתכלת עליי ודואגת ממה שקרה אתמול... משהו שאני לא לגמרי זוכר חוץ מהבכי שלה שגם אליו כבר התרגלתי.
" למה בכית אתמול?" אני שואל ומתיישב ידה.
" לא משנה... אני אלך"
" לא! חכי רגע" אני מתקרב אליה אולי ככה אזכר מספיק במה שקרה אתמול.
" למה אתה מסתכל עליי ככה?"
" כי את יפה עיניים אפורות..."
" את יודעת לאחי היו עיניים כמו שלך והוא תמיד אמר שיתחתן עם אחת כמוהו... אבל הוא..." עצרתי לא רציתי שתדע על עומר יותר... פאק היא גורמת לי לחשוף על עצמי יותר מדי פרטים, יותר מהמצופה.
" אני יודעת מה קרה לו"

אבישג:

והינה שוב השיחה הזאת חוזרת... הרגשתי שאם לא אספר לו אתפוצץ.
" אח שלי? אין סיכוי הוא ביישן מאוד"
" יניב... יצאתי עם אח שלך תקופה ארוכה... עומר כהן אני בטוחה שזה הוא. עומר לא בחיים..." הוא משפיל מבט פוחד להסתכל עליי על אף שלא עשיתי שום דבר רע.
" עומר? אבל איך? אז עלייך הוא דיבר כל הזמן? אותך הוא הסתיר? ידעתי שיש בך משהו מסתורי עיניים אפורות"
" תקרא לי אבישג..." לא יכולתי יותר עם הכינוי הזה, זה שובר אותי ומזכיר לי את עומר.
" הכרנו ברשת החברתית... אני מעדיפה לא לדבר על זה" התקופה הזאת מזכירה לי דברים חשוכים.

" בבקשה... עומר חסר לי אני מתגעגע אליו... הוא אף פעם לא נידב פרטים על עצמו... את הדבר האחרון שיש לי ממנו אני חושב" רציתי לשאול למה לא המשפחה היא הדבר האחרון שיש לו ממנו אבל לא שאלתי.
" טוב... אני אבין אם לא תדבר איתי אחר כך... אבל מניחה שזה מגיע לך לדעת את האמת... עומר ואני הכרנו בפורום מסוים. הייתי בת עשרים הכרתי אותו כשהיה לי חבר... אתה יודע אהבה ראשונה חבר ראשון התלהבות אבל עם אח שלך זה היה אחרת... כשהכרתי אותו לא התחברתי הוא היה ביישן אפילו יותר ממני"
" אבל את לא ביישנית"
" תן לי לסיים את הסיפור!" קיטרתי הוא צחק ונתן לי להמשיך.
" הייתי כזאת, הייתה לי תקופה לא קלה תכננתי אתה יודע לגמור עם עצמי" לא האמנתי שאמרתי לי את זה עכשיו.

" אני לא מבין למה את עדיין רוצה לעשות את זה... הרי אני פה איתך"
" עומר... אני יודעת אבל..."
" אם את עושה את זה אני עושה את זה איתך"

נזכרתי בשיחה הזו, שנייה לפני שהוא קפץ. רעדתי השתתקו לי הרגליים.

" לגמור עם עצמך? את? אני לא מבין איזו סיבה יש לך לגמור עם עצמך?"
" בתיכון הייתה ילדה שהתעללה בי, עדיין לא הייתי גבוהה... היא הייתה גוררת אותי בידיים שלה ומתעללת בי"
" מתעללת?" הוא שואל יותר מדי ואני לא רואה בעיניים רוצה לספר... קמעה לזה... לפרוק את כל העול.

" כן, כיבתה עליי סיגריות... בעטה בי. חשבתי שהבעיה תיגמר בתיכון אבל המשכנו בצבא ואפילו מירון החבר הראשון שלי לא ידע להתמודד איתה... פחד שיקרה לי משהו... העדפתי לעשות לעצמי משהו מאשר שיעשו לי... הבריונית ההיא ואני היינו באותו הבסיס באותו התפקיד... לא היה לי איך להתחמק ממנה. גם שם הכאיבה... פחדתי להלשין כמו שאומרים אז סבלתי גם בשירות." סיימתי, וכשסיימתי לדבר לא פירטתי יותר... את העובדה שהוא קפץ בגללי.
" אז איך עומר קשור לעניין?"
" אז זהו... שעומר אמר שיקפוץ איתי" דממה זה כל מה ששמעתי.
" אז את אומרת לי שהוא קפץ ואת לא?"

הנהנתי חששתי שאם אוציא הגה הוא יצעק עליי.
" איך את חיה עם העובדה הזאת שהרגת מישהו?" בלעתי את רוקי והכחכוח שבגרוני לא מניח. אני שואלת את עצמי את אותה השאלה כבר שנתיים... לחיות עם העובדה שמישהו מת בגללי, מת ולא יכולתי פשוט לעשות כלום... לא הספקתי כל מה שאני זוכרת הוא שבכיתי... שנתיים ארורות בלעדיו לא מילאו לי את הריקנות שבגופי... רק רוקנו אותי כל השאלות ולאיש לא אכפת... לא לאבא, לא לשיר, לא לאביב לאף אחד... אני בחורה של שום איש... אף אחד לא ירצה מישהי לקויה כמוני.
" יניב... אני"
" אני לא רוצה לשמוע... קחי עצמך מפה, אני צריך זמן לבד" הוא לא צעק... התחשב אם אפשר להגיד שזו נקראת התחשבות, בוססתי ברגליי לכיוון הדלת ויצאתי.

" את מהממת" הוא אומר לי אז כשמסתכל על הגוף שלי... על הכוויות של הסיגריות על גבי כשאני הסתרתי את הכל מתחת לשכבות.
" לא אני לא... בוא נהיה ריאליים" אמרתי.
" השפה שלך הורגת אותי, בואי אליי" עומר חיבק אותי קרוב אליו.
" לא אכפת לי מה את חושבת בשבילי את הכי יפה בעולם"
נעצתי מבט בעיניים שלו שכל כך הזכירו לי את עצמי, עומר ואני היינו זוג מושלם ממש כמו זוג מהסרטים אפילו הפרש הגילים שלנו היה מושלם, הוא היה גדול ממני בדיוק בשנה ויום.

יניב:

פאק! עכשיו אין לי ספק מה אני הולך לעשות לגרום לה לכאב... כמו שכאב לי כשאיבדתי את אחי... שתסבול הכלבה... לא משנה כמה יפה היא, בגללה המשפחה התפרקה... כוסאמק זה מה שיש לי להגיד... זרקתי חפצים בכל הבית ואז יצאתי לא הייתי מסוגל להישאר עוד בקירות המטופשים האלו. הלכתי ברחוב כפוף מתאפק לא לבכות או לכעוס מה שזה לא יהיה, מזל שאבא ואימא בחו"ל.

אבישג:

כבר לא היה אכפת לי מכלום גם לא להסתכל על הכביש ולא על מעברי החצייה המחשבות הדהדו, עומר ויניב שניהם פעם אחר פעם... עומר והגעגועים שלי אליו ויניב על השיחה הזאת, אולי לא הייתי צריכה לפתוח את הפה שלי הרי בלאו הכי הוא לא זכר שום דבר ממה שהיה אתמול, מצד שני זה גם לא טוב לשמור בבטן... ארבע שנים שמרתי אותו בסוד, ארבע שנים ארורות!

הרמתי את ראשי אל הכביש וראיתי מכונית מולי מתקרבת ולי אין זמן להגיב כל כך בגלל המחשבות שלי, הרגשתי ידיים דוחפות אותי הצידה ומחבקות... אני מרגישה את הנשימות שלו והלב שלו עד שהבחנתי בפניו... ביניב שהציל אותי מהמוות... שנתן לי הזדמנות לחיות למרות שאני כבר לא רואה בזה טעם, הרי אנחנו אלו שבוחרים להתאבד יודעים שאין לנו מה לאבד יותר, אין לנו מי שיתגעגע אלינו... אין לנו מישהו שפוי שיגיד לנו מה טוב בחיים האלו.
" את בסדר?" הוא שואל מתנשף כאילו רץ מרתון וממשיך לאחוז בי כה קרוב... שנינו מתנשפים זה על זה באמצע הקור המקפיא הזה מעט בהלם ממה שקרה... אני מתה להגיד לו שיחבק אותי קרוב אליו... שיגיד לי לחיות, שיעורר בי את החשק הזה... ואז אני נזכרת בשיר הזה של מאיה בוסקילה.

" ועכשיו... אני שוכחת מהפחד אני רוצה להיות ביחד בוא חבק אותי קרוב לא מתביישת לאהוב..."

שיר שעומר היה שר עם הקול היפה שלו רק כי אהבתי אותו... הוא אפילו למד את כל המילים בעל פה בשבילי, חיבק וזמזם את המנגינה... מעניין אם יניב יודע לשיר כמוהו... מעניין מאוד.

המשך יבוא...
פרק לסגירת השבוע ככה להפגת המתח מהפרק הקודם. הרבה דברים מתגלים אצל אבישג... יניב רוצה נקמה... מה לדעתכם יקרה? שתפו אותי ואל תשכחו לפנק בדירוג.
שבת שלום ❤

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Eden Michaeli
Eden Michaeli
מהמם ! שבת שלוםםם אהובה ❤
הגב
דווח
Maya B
Maya B
תודה יפתי
שבת שלום גם לך❤
הגב
דווח
あ .
あ .
ואיי עשית לי צמרמורת.
מושלם!!!
הגב
דווח
טען עוד 6 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan