כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

צרות של עשירים פרק 13

היא מייבבת בקולות קטנים כאלו ואני יודע שאין לה למי לפרוק שאני כרגע היחיד שיכול לנחם אותה להיות שם בשבילה, גם אם אני זר וקצת אידיוט בשביל מישהי כמוה

תוכן עניינים 1. צרות של עשירים פרק 12. צרות של עשירים פרק 23. צרות של עשירים פרק 34. צרות של עשירים פרק 45. צרות של עשירים פרק 56. צרות של עשירים פרק 67. צרות של עשירים פרק 78. צרות של עשירים פרק 89. צרות של עשירים פרק 910. צרות של עשירים פרק 1011. צרות של עשירים פרק 1112. צרות של עשירים פרק 1213. צרות של עשירים פרק 1314. צרות של עשירים פרק 1415. צרות של עשירים פרק 1516. צרות של עשירים פרק 1617. צרות של עשירים פרק 1718. צרות של עשירים פרק 1819. צרות של עשירים פרק 1920. צרות של עשירים פרק 2021. צרות של עשירים פרק 2122. צרות של עשירים פרק 2223. צרות של עשירים פרק 2324. צרות של עשירים פרק 2425. צרות של עשירים פרק 2526. צרות של עשירים פרק 2627. צרות של עשירים פרק 2728. צרות של עשירים פרק 2829. צרות של עשירים פרק 2930. צרות של עשירים פרק 3031. צרות של עשירים פרק 3132. צרות של עשירים פרק 3233. צרות של עשירים פרק 3334. צרות של עשירים פרק 3435. צרות של עשירים פרק 3536. צרות של עשירים פרק 3637. צרות של עשירים פרק 3738. צרות של עשירים פרק 3839. צרות של עשירים פרק 3940. צרות של עשירים פרק 4041. צרות של עשירים פרק 4142. צרות של עשירים פרק 4243. צרות של עשירים פרק 4344. צרות של עשירים פרק 4445. צרות של עשירים פרק 4546. צרות של עשירים פרק 4647. צרות של עשירים פרק 4748. צרות של עשירים פרק 4849. צרות של עשירים פרק 4950. צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!

אבישג:

דחפתי אותו ממני ודרכתי לו על הרגל, הוא משמיע אנקה של כאב ומביט בי במבט מוזר.
" למה עשית את זה?" הוא שואל על הדריכה ברגלו.
" מגיע לך!" יצאתי מהשירותים לכיוון המשרד בלי להקשיב למה שהוא ממלמל לעברי, מי הוא חושב שאני? אותן הבחורות האלו שהוא יוצא איתן? זה לא אפשרי אני לא אתן לו לחשוב שכל כך קל להשיג אותי.
" חכי שנייה!"
עצרתי רציתי לראות אם הוא הולך להתנצל, אבל זה לא קרה הוא פשוט הסתכל עליי כמו אידיוט במבט מרוחק מפניי. המשכתי ללכת ישבתי על הכיסא במשרד ולחלוטין התעלמתי העדפתי להתעסק בניירת המשעממת הזו העיקר לא לדבר איתו, לא ליצור קשר עין.
" עכשיו את לא מדברת איתי?" שוב התעלמתי משאלתו.
" טוב הבנתי אותך... את עובדת כאן עכשיו?" הנהנתי כי זה לחלוטין קשור לנושא העבודה ואין לי זכות להתעלם ממנו, אחרי הכל הוא הבוס שלי.
" אני נכנס למשרד תביא לי עד שלוש את הטפסים של אתמול מוכנים" הינה הוא משנה את הנושא ומעמיד פני קשוח של בוס שרוצה דברים כאן ועכשיו, כאחוזת תזזית העבדתי את עצמי ובדיוק בשלוש עומדת מולו ומושיטה לו את הטפסים הארורים שביקש, הוא מחייך חיוך ערמומי של " היא ברשת שלי" ומורה לי ללכת, אני לא מצליחה להרפות... הסתכלתי בזווית מסוימת והינה המחשבות שלי חוזרות לאחור אל המסיבה הראשונה בחיי, אז הייתי כל כך שונה רציתי את כל תשומת הלב אליי.

הייתי ילדה מרדנית, לבשתי חצאיות וגופיות, עשיתי תסרוקות משונות רק כי אין לי אימא שתגיד לי שאני יפה גם בלי כל השטויות האלה שעשיתי.
במסיבה הראשונה בחיי הייתי בת שבע עשרה, אצל שי בחור שהיה מקובל בחברתנו, שחום עור אבל העיניים שלו היו מטורפות מכל יופי, תכולות כמו השמיים. הגובה שלו תמיד היה לטובתו וכל הבנות היו כרוכות אחריו, חוץ ממני, פחדתי הלב שלי רצה שמישהו ישים לב אליי, שמישהו יסתכל כמה שאני לא חלולה או משוגעת... עד שזה קרה. שי הזמין אותי לרקוד איתו, ידיו החזיקו במותניי הרגשתי כמו מלכת הכיתה של הסרטים האמריקאיים, והוא הרומיאו שלי או הג'ק שלי.

" את יודעת למה הזמנתי אותך לרקוד?" אז הוא שאל אותי כשיצאנו החוצה הרחק מכולם ומהמוסיקה.
" לא, למה?" הוא שאל ואני בשיא תמימותי לא ידעתי. נתתי לו להיצמד אליי כשאנו נשענים על עץ גבוה והוא מביט לתוך עיניי הוא דחף את פניו לפניי ונישק אותי... לא ידעתי איך מתנשקים על אחת כמה וכמה זו הייתה היציאה הראשונה בחיי, ידעתי שאם אסרב יצחקו עליי, ידעתי שאם לא אנשק אותו בחזרה אפספס הזדמנות לנשק מישהו, אז נישקתי אותו למרות שלא ידעתי איך. הידיים שלו תרו סביב החצאית שלי, ובשלב מסוים הרגשתי את הידיים שלו בתוך החצאית שלי. לא ציפיתי משי למעשה הזה, עדיין חיכיתי לתשובה למה הוא בחר בי, לרקוד איתי, אבל זה לא קרה. שי הפסיק את הנשיקה הסתכל עליי מחויך ואמר " בא לך שנמשיך?" הוא שואל ולא בדיוק הבנתי אז למה הוא מתכוון, פחדתי לענות לו אז לא עניתי דבר מה שמסתבר התפרש ככן. השפתיים שלו נישקו את צווארי, רעדתי רציתי שזה ייגמר לא רציתי לדעת מעבר למה שלמדתי ממנו בערב אחד.

" שי אני..." הוא לא נתן לי להגיד, חסם את פי בידו.
" כשנסיים אני מבטיח" הוא אומר ואני מרגישה מוזר עם מחנק בגרון, הרגשתי כיצד הוא פולט למרחב הפרטי שלי... לתחתונים שלי אבל לא הצלחתי לעשות שום דבר... נשארתי ללא מילים כשכאב לי, כאב לי כשהוא היה בתוכי כי אף פעם לא עשיתי את זה... כאב לי אבל לא בכיתי, אבא תמיד אמר לי שלא משנה מה קורה ילדות גדולות לא בוכות. עם שי לא דיברתי מאז, אבל שמעתי שהוא עשה התערבות, התערבות אם אבישג נחום תשכב איתו בתמורה הוא יקבל את סיוון מלכת השכבה.

" אבישג?" אני לא מבחינה בדמעות שלי קול מוכר מעיר אותי מהסיוטים האלו... ראיתי את יניב מנער את גופי מעט לחוץ לא יודע מה לעשות.
" אני לא רוצה" מלמלתי מפחד.
" מה את לא רוצה?" הוא לא מבין אבל אני מבינה את המילים שאני אומרת שלא יצאו בעבר.
" די! אני לא רוצה" שוב חזרתי על זה. בפועל ידעתי שיניב נמצא איתי אבל בראשי הסיטואציה חזרה כל הסיוטים התגברו ואני רק רוצה שזה יעלם מראשי.
" אבישג מה יש לך? זה אני יניב" הוא צעק, הצעקה שלו העירה אותי לחלוטין, מחקה בין רגע את מה שדמיינתי ואז אני מבחינה בעיניים חומות מסתכלות עליי.
" אני..." התנשפתי כמו משוגעת.
" אולי כדאי שתלכי הביתה לנוח" הוא משחרר אותי והצד הרך שלו מתגלה.
" לא אני... יש לי עוד הרבה עבודה"
" לא שום עבודה, תלכי לנוח." הנהנתי לא ידעתי אם יש בכלל תועלת להתווכח איתו. לא הייתי מסוגלת לזוז במקום זה ישבתי עם ברכיי ברצפת המשרד שלו והמשכתי לבכות, אחרי שנייה קמתי והלכתי הביתה ברגל גם אם זה שנות אור מהבית.

יניב:

היא הלכה וואלה לא מבין מה קרה לה, פתאום לבכות ככה חשבתי שזה אני אבל בטוח כמעט במליון אחוזים שלא מדובר בי, נכון לא תמיד הכל חייב להיות באשמתי.
" הכל בסדר עם אבישג? מה עשית לה?" אבא מגיח ממהר להסיק מסקנות לשווא, אני פשוט לא עונה לו כמו סנוב ממשיך להתעסק בניירת.
" יניב!" הוא מרים את הקול.
" אני לא יודע היא התחילה לבכות אז שיחררתי אותה לנוח בבית" הוא מחייך ונראה שמאמין לי, איזה יופי לא בא לי עכשיו מסע שכנועים שלא אני גרמתי לה לבכות.
"תתקשר עוד שעה תשאל אם הגיעה הביתה"
" למה? זה לא שאני צריך לרדוף אחריה"
" כי ככה אני אמרתי" עשיתי פנים של אומלל והמשכתי לעבוד.

" הי, הגעת הביתה?" סימסתי לה אבל היא לא ענתה כנראה עדיין מחרימה אותי בגלל הנשיקה.

" כן" זה כל מה שהיא שלחה. כן? מה זה אמור להביע? למה זה מרתיח אותי שרק הכן הזה הופיע ולא טקסט בעל מלל ארוך יותר. אוקי העיקר שיהיה לי מה להגיד לאבא שהיא הגיעה הביתה, מה זה בכלל חשוב לו שהיא בבית היא לא הבת שלו או משהו כזה.

" אח שלי תגיד בא לך לצאת?" אני שומע את תמיר בצד השני של הטלפון ולא יודע אם יש לי חשק לצאת, לא מזמן חזרתי הביתה.
" אתה שיכור?"
" שתיתי רק שתי בירות... אני חייב לצאת אל תהיה בן זונה ובוא נצא" לתמיר יש את השיטות שלו לגרום לי לצאת בכוח מהבית. נסעתי לקחת אותו הרי מסטול כמוהו לא יכול לנסוע לבד בסוף הוא יהרוג מישהו... הרדיו מתנגן " אחלה שיר" אני מזמזם לעצמי אותו עד ששמתי לב לאבישג הולכת כמו זומבי במעבר החצייה כאילו שלא אכפת לה אם יש אור אדום או ירוק, נדמה שהיא עושה את זה בכוונה. עצרתי באמצע הכביש הלכתי לכיוונה וראיתי את הפקק הגדול שעשיתי, כמה נהגים צפרו וקיללו אותי קיללתי בחזרה כמו ערס אחזתי בידה ולקחתי אותה למכונית שלי, מפתיע אותי שהיא לא מתנגדת נכנסת ואז אני קולט שהיא קולטת שהיא נמצאת איתי מסתכלת עליי עם העיניים המטורפות שלה ועושה פנים מופתעות.

" אני יודע שאת לא מדברת איתי אבל ללכת כאילו לא אכפת לך למות זה לא מה שיפתור לך את הבעיות" אמרתי ושמתי את המפתח במצת ההתנעה.
" איפה את גרה? אני אקח אותך הביתה" פאק אולי תפסיקי לשתוק ותגידי כבר משהו. אני שם לב שהיא רוצה לצאת באמצע כביש סואן מכוניות, נעלתי את המכונית ואז היא הסתכלה עליי במבטי שנאה.
" תפתח את הדלת"
" אני לא פותח עכשיו, איפה את גרה?"
" אני לא חוזרת הביתה"
" אז לאן?"
" אני נוסעת איתך" נראה לי שהיא רוצה להעניש אותי לגרור אותה איתי וכבר היא הורסת לי את התכניות לגמור איזה לילה עם מישהי הורסת.
" טוב" שמתי לב לשורט ג'ינס הקצר שלה, לחולצה השחורה עם הצווארון השחור והשיער המתולתל שלה נתנו לה מראה של דוגמנית גותית.
" אז מה הקטע של הלבוש שלך?"
" אל תסתכל אם לא מצא חן בעינייך" היא אומרת ואני לא יכול שלא להסתכל, היא באמת יפה וגורמת לי להרגיש לא בנוח משום מה.
" אוקי אוקי... אני לוקח חבר תחכי כאן"
הסברתי לתמיר את המצב הוא רק הנהן וכשנכנסנו למכונית הוא שתק והיא ישבה כמו בול עץ עדיין מכונסת בתוך עצמה.
הגענו למסיבה אני כבר יכול לשמוע מוסיקה מטמטמת עם קצב מטורף וואי כמה זמן לא רקדתי.

" אח שלי תצא אני כבר מגיע" אני צועק לו כי לא יכולתי לשמוע שום דבר.
" את יוצאת?" שאלתי פתאום פחדתי ממנה.
" לא"
" נו בחייאת אני לא משאיר את תמיר ככה"
" אז תלך אחכה כאן"
" אני לא מבין למה רצית לבוא איתי"
" זה בסדר תלך אליו"
" נראה לך! אני לא משאיר אותך לבד"

אבישג:

או שהוא מתנהג אליי באמת כמו ג'נטלמן או שהוא מעמיד פנים.
" טוב אז אני אשאר איתך" זה נראה שהוא אומר " אני אשאר איתך עד שתתפוצצי ותגידי מה עובר עלייך יא משוגעת!" ניכר לראות שיש לו סבלנות והשקט המופתי במכונית שלו שולט, תשתקי המוח שלי אומר לי, מטריף לי את השכל לא רציתי ללכת הביתה שם כל הפחדים והסיוטים מגיעים, לא רציתי ללכת לשיר כי היא רק עסוקה בעצמה לאחרונה קל יותר להשיג את אובמה מאשר אותה, אז העדפתי ללכת ברחוב כמו משוגעת, ללכת לאן שהרגליים יקחו אותי וכבר לא הצלחתי לבכות למרות שהעיניים נפוחות כל כך. המבטים של יניב מתמשכים, אני מסקרנת אותו כאילו הוא יודע מה עובר עליי אבל אני טובה בלא להפר שתיקות, לא לדבר ורק לשתוק עד שהשקט הזה יהרוג אותי.

" אולי במקום לדבר על מה שעובר עלייך ננסה משהו אחר?" הוא מציע רעיון שאיך אפשר לומר רעיון שאין לי מושג מה אני אמורה לחשוב עליו או איך לאכול את הבן הזה במובן המטאפורי של המילה.
" והוא?"
" אסוציאציות, משחק אסוציאציות אני אתחיל" הוא אומר " מכונית" הוא אומר
" אדומה" פלטתי
" דם" רואים שהוא גבר אדום עבורו זה ישר דם.
" משחקי הכס" לא ראיתי אבל זה מה שעלה לי באותו רגע.
" מלחמה"
" שלום" הוא בטח לא הבין מאיפה הבאתי את המילה הלוא זה מהספר המדהים הזה שקראתי אין ספור פעמים של טולסטוי הגאון.
" הסכם"
" ברית" לא הבנתי לאן המשחק הזה הולך.
" תינוק"
" צחוק"
" סטנדאפ" כבר התעייפתי לשחק ולא היה לי מה לומר בדיוק אחרי המילה סטנדאפ.
" אממ..."

" אממ? פשוט לא לחשוב תגידי מה שעולה לך לראש" הוא אומר קצת מתעצבן וניתן לראות את התחרותיות שהוחבאה אצלו.
" עזוב כבר אין לי כח למשחק הזה" אני מוותרת.
" את לא תחרותית זה משהו..."
" גם את זה שמעתי פעם" אני ממלמלת בלחש.
" אל תקשיבי לכל מה שאומרים לך" רציתי להגיד לו שזה כבר מאוחר מדי אבל לא אמרתי.
ראיתי אותו בטלפון כותב משהו ואז אומר לי " בא לך לאכול?"
" מה עם החבר שלך?"
" אל תדאגי לו הוא כבר תפוס הלילה" הבנתי כבר מה הוא אומר אני מבחינה במכנסיים האלגנטיים שלו ובחולצה הלבנה, הוא מתניע את המכונית ועושה רוורס אחורה יש משהו מושך בגברים שעושים רוורס אחורה עם התנועה של היד. די אבישג שקט את עם המחשבות האלו.
" אז מה את אוהבת לאכול?"
" חלבי" אני עונה והתשובה שלי ביאסה אותו.
" את מאלה שלא אוכלים בשר?"
" כן אני מאלו" רציתי לצחוק.
" אוקי אז יש לי מקום... פחות טוב אבל משהו שלפחות תצליחי לאכול" הוא שם דיסק של מוסיקה נוראית אני לא מתחברת אבל לא אמרתי כלום, הוא מבחין באי בקיאותי בשירים עוצר את הדיסק ומביט בי.

" תיכף תגידי לי שאת לא שומעת אייל גולן"
" נכון" אין לי שום דבר רע נגדו, הוא אחלה זמר אני פשוט אוהבת מוסיקה ללא מילים כמו באך או רוק שמטלטל אותך.
" לא חשבתי שאת כזו קשה"
" אני לא קשה לכל אחד יש טעם אחר. זה בסדר לאהוב אנשים שונים" הוא מהנהן.
" את מנגנת על פסנתר, נכון?" אני מסתכלת על הידיים שלי לא מבינה איך הוא גילה.
" ניגנתי"
" למה ניגנתי ולא מנגנת?" הכל התחיל מאימא, בגיל שנתיים התחלתי לנגן עוד לפני שהתחלתי ללמוד לקרוא ידעתי לקרוא תווים, זה מוזר אני יודעת אבל זה מה שהיה. הדבר היחיד שנתן לאימא מרגוע זו מוסיקה קלאסית, בזכותה למדתי להעריך את שופן, באך מוצארט וצ'ייקובסקי אבל יש עוד רבים אחרים אבל הם לא מוכרים. אימא ידעה לנגן בצורה פנומנלית אמא אפילו הופיעה ברסיטלים בחו"ל, כנראה רצתה שהבת שלה תמשיך אותה.
" אימא שלי הייתה פסנתרנית גדולה. אני כבר לא מנגנת הפסקתי" לא רציתי לספק לו יותר מידע. זה גם עשה לי מועקה קטנה בלב, וגעגוע. אימא הייתה אישה מדהימה עד שהכל התחיל עד שדחפו לה תרופות, עד שהיא כבר לא זיהתה אותי ידעתי אפילו בתור ילדה בת ארבע שאיבדתי את אימא שלי לפני שהיא מתה בכלל.

" תעצור את המכונית!" אמרתי בקול רם.
" אני לא יכול לעצור בכביש מהיר!" הוא צועק עליי בחזרה.
" תעצור אני מתחננת" אבל הוא לא עצר, נאלצתי לחכות עד שנגיע לתחנת הדלק הראשונה שראינו.
יצאתי מהמכונית לשירותים רציתי לרוקן את עצמי, לרוקן למרות שלא אכלתי שום דבר... התרוקנתי שטפתי את ידיי ויצאתי כמו חדשה אבל חדשה מזוייפת.
נכנסתי למכונית אבל הוא לא היה בתוכה, רק לאחר חמש דקות ראיתי אותו יוצא מהחנות עם בקבוק מים.
" קחי" הושיט לי כאילו ידע שאני צריכה מים, כאילו קרא את המחשבות שלי.
היא מבחין בדמעות שלי לא נוסע, המנוע דומם והמבט שבעיניו לא מרפה ממני.
" את תמיד עם מצבי רוח משתנים?" הנהנתי, חיבקתי את ברכיי והצטנפתי בתוך גופי לא יכולתי אפילו להסתכל עליו, מדי פעם הצצתי לראות אולי הוא לא מביט בי אבל הוא כן.

יניב:

היא בוכה כמעט עשר דקות אני מסתכל עליה כמו אידיוט ולא יודע מה לעשות... אף פעם לא ראיתי מישהי שבוכה כל כך הרבה מבלי להגיד למה היא בוכה... אני גם גרוע בלהבין סיטואציות.
" אבישג?" לחשתי והתקרבתי אליה פחדתי שהיא תרחיק אותי אבל היא לא הרחיקה כאילו שכבר לא אכפת לה יותר.
" אני לא יודע למה את בוכה... רק רוצה... שיט אני לא טוב בלנחם או להרגיע. רק שתדעי שאני... שאת יכולה לדבר איתי" מה עובר עליי? מה קרה ליניב שתכנן להרוס לה את החיים? אני כבר לא יודע אם בא לי או לא יודע למה פתאום לא בא לי כי היא כל כך שברירית. ליטפתי את שיערה שהיה לו ריח של שמפו מתוק, חיבקתי אותה אליי והבושם שלה הטריף אותי... היא מייבבת בקולות קטנים כאלו ואני יודע שאין לה למי לפרוק שאני כרגע היחיד שיכול לנחם אותה להיות שם בשבילה, גם אם אני זר וקצת אידיוט בשביל מישהי כמוה.

המשך יבוא...
פרק ארוך סתם כי התחשק לי לכתוב
שלא תגידו שאני לא מפנקת
.. הרבה מתגלה על אבישג... מה דעתכם
על יניב? לדעתכם הוא מסתיר משהו? אם כן מה?
עד לפעם הבאה

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שחר אסולין
שחר אסולין
את סוחפת, כיף לקרוא את המילים שלך(:
הגב
דווח
Maya B
Maya B
תודה ענקית שחר
יקרה, איזה טוב לדעת
שאת אוהבת ומתחברת
הגב
דווח
Mor ❄️
Mor ❄️
איך איך שוג לא העיפה לא איזה סטירה חחח וואי לפעמים היא סופר עדינה.
יניב חושב שהכל מגיע לו שהוא יקיש באצבעותיו והכל יהיה מוכן בשבילו על מגש של זהב חחח.
אמרתי לו שיש לו פיצול מאיוש חחח הוא יכול להיות הכי מניאק שיש ושניה אחרי הכי מתוק שיש בעולם.
שוג שוג כואב לי עליה מה היא עברה :( ואיך הכל פתאום צף לה והיא פשוט מרגישה אבודה ואין לה למי לפנות אין לה משפחה שתתמוך ותחזק.
ובמקרה יניב נתקל בה מזל שהוא היה שם כדי להיות איתה ולנחם אותה.
הוא מנסה לברר מה קרה ולמה היא בוכה אבל היא לא משתפת פעולה קשה לה וזה מובן.
לפחות הוא שם בשבילה
בוקר אור אהובה❤
הגב
דווח
טען עוד 11 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
לשיר מכל הנשמה 4
לשיר מכל הנשמה 4
מאת: שיר פיליבה
חזרת אתמול
חזרת אתמול
מאת: Mo Bu
משטרת ישראל עסוקה בלקרוא בכוכבים
משטרת ישראל עסוקה בלקרוא בכוכבים
מאת: Justice gov
סוס יאור ונסיכת הנילוס
סוס יאור ונסיכת הנילוס
מאת: רינה זיגדון
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer