כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

השכן שלי - פרק 8

מדהים איך משהו אסור מרגיש כל כך נכון, כל כך טוב. הרגשתי שאדם גורם לי להיות על חבל דק כל הזמן.

השפתיים של אדם היו כל כך רכות ובו זמנית נוקשות.
היינו די קרובים לדלת כי כבר הייתי בדרך החוצה.
אדם הצמיד אותי לקיר ואמר לי באוזן "את לא הולכת לשום מקום שמעת?".

אני לא יודעת אפילו על מה דיברנו באותו ערב.
אני פשוט רק הקשבתי לקול המיוחד שלו, ולצחוק שלו.

עברה לי פתאום בראש המחשבה שדי התנזרתי מגברים לאחרונה, נגעלתי מכולם אחרי הפרידה האחרונה שהייתה לי. אז אני לא יודעת אם החלטתי או שזה פשוט יצא ככה שלא הייתי הרבה זמן עם מישהו.
הרבה זמן מישהו לא משך אותי, שלא נדבר גרם לי לחשוב עליו בכלל.
ואז אדם הגיע, ידעתי שההתנזרות שלי הולכת להיגמר די בקרוב.
עם אדם הרגשתי שהוא לא נישק רק את השפתיים שלי, הרגשתי שהוא נגע בלב שלי.

אדם הכניס את היד שלו מתחת לחולצה שלי וליטף לי את הגב, ואז הצמיד אותי עוד קצת אליו.
"בחיים לא חשבתי שילדה בגיל שלך תחרמן אותי ככה", אדם עצר ולקח נשימה.
הופתעתי קצת ממה שהוא אמר. עוד פעם הוא קורא לי ילדה, משום מה לא התעצבנתי אפילו, הרגשתי כיף לשמוע את זה ממנו.
אז הפתעתי אותך?" חייכתי ואמרתי. היה לי כיף לשמוע את זה, אפילו שהמוח שלי אמר לי שאני צריכה לכעוס עליו שהוא מדבר אליי ככה. אבל לא כעסתי.
"אמה את הפתעת השנה" אדם אמר וצחק.
הרגשתי שאם אני אשאר עוד דקה פה אני אעשה משהו שאתחרט עליו.
"אני שמחה לשמוע, אבל עכשיו אני באמת צריכה ללכת, שיקרתי להורים שלי שקפצתי רגע לחברה".
לא באמת היה אכפת לי מההורים שלי, הם לא כל כך שמים לב לכל דבר שאני עושה. אבל העדפתי להפסיק את זה באותו רגע לפני שאתחרט על משהו.
"מעניין מה אבא שלך יאמר על כל זה" אדם אמר ועל פניו היה חיוך שובב.
"אני לא רוצה לחשוב מה אבא שלי יאמר, באמת!". לרגע הרגשתי שאני עושה משהו באמת אסור.
"טוב אני הולכת, לילה טוב אדם" אמרתי ואדם פתח לי את הדלת. "הפעם תאמרי לי לילה טוב כמו שצריך" אדם עמד וחיכה לנשיקה ממני. הסמקתי קצת ונישקתי אותו על הלחי.
אדם צחק והעדיף לא להגיד כלום ופשוט לתת לי ללכת.

פתחתי את השער של הבית שלי, השעה הייתה כבר מאוחרת, אבל שמתי לב שהאור במטבח דלוק. בדרך כלל כולם ישנים אצלי בבית בשעה הזאת.
נכנסתי הביתה וראיתי את אבא שלי במטבח שותה כוס מים.
"אז מה איפה באמת היית אמה?", אבא שלי אמר וחייך חיוך מטופש.
הוא לא היה קשוח במיוחד בדרך כלל, אז גם כשהוא ניסה להיות זה לא הלך לו.
"הייתי אצל חברה למה?" אמרתי והרגשתי רע שאני משקרת.
בדרך כלל ההורים שלי לא היו שואלים יותר מידי שאלות, הייתי כבר גדולה והם נתנו לי את העצמאות והפרטיות שלי.
"אז למה לא נסעת עם האוטו שלך?".
"כי הלכתי ברגל, מה החקירה הזאת עכשיו, לילה טוב אבא" אמרתי ועליתי בעצבים לחדר שלי.
אבא שלי צחק "בסך הכל שאלתי שאלה".

היה לי קצת קשה לקום לעבודה, ישנתי טוב מידי.
הבוקר עבר די מהר ופתאום שמתי לב שהשעה כבר 13:00. קבעתי לשבת לאכול עם החברות מהעבודה. הלכנו למתחם שקרוב למשרדים שלנו, יש שם הרבה מסעדות אז החלטנו כבר לזרום על אחת מהן.
נכנסו למסעדה אחת שממש אהבנו, היה לנו חשק מהבוקר לאכול המבורגר ושם היה את ההמבורגר הכי טוב בתל אביב. היינו ארבע בנות והמאחרת הכניסה אותנו ישר והושיבה אותנו בשולחן גדול באמצע.
אחרי שסיימנו לאכול קיבלתי הודעה בווטסאפ, זה היה אדם. "למה הלכת לאכול המבורגר בלעדיי זה לא יפה". איך הוא פאקינג יודע כל הזמן מה אני עושה ואיפה אני זה מתחיל להפחיד אותי קצת.
"איך אתה יודע את זה?" עניתי והתחלתי להסתכל מסביבי לראות אם אני רואה אותו.
"אני יודע הכל אמה, כבר שכחת?". זה לא הצחיק אותי בכלל וקמתי מהכיסא עצבנית. "יאלה אני רוצה ללכת, בבקשה בואו".
הבנות קמו עם פרצוף מוזר, לא הבינו מה קרה לי פתאום, הלכתי מהר לכיוון הכניסה של המסעדה. וברור אדם עמד שם דיבר עם המאחרת. כאילו בכל מקום הוא מכיר מישהי, זה הטריף אותי.
"היי אמה" אדם חייך את החיוך הדבילי שלו.
"ביי אדם, אני בדיוק הולכת".
"חכי רגע" אדם החזיק לי את היד ועצר אותי מללכת. שמתי לב שהבנות ראו אותו, הן התלהבו שוב וכבר הבינו שמשהו קורה בנינו והוא לא סתם השכן שלי.

"מה עכשיו אדם? אתה עוקב אחריי?".
"אני לא עוקב אחרייך, באתי לאכול פה במסעדה ליד וראיתי אותך".
"טוב אני צריכה לחזור לעבודה" אמרתי והצטרפתי לבנות בדרך לאוטו.
נכנסנו לאוטו והן הציקו לי שאספר מה זה היה עכשיו. אמרתי להן שהוא סתם חבר של המשפחה ולא יותר מידי, אבל ידעתי שהן לא קנו את השקר שלי.
שתקתי כל הדרך חזרה לעבודה וכשהגעתי קיבלתי מאדם הודעה. "תבואי אליי היום בערב?".
תמיד הייתי חזקה, בעצם אני לא יודעת אם באמת הייתי חזקה. אבל ניסיתי להיות כזאת, למדתי עם הזמן שהלב שלי חשוב יותר מכל דבר אחר כשזה מגיע לעניינים רומנטיים. הצלחתי לרוב, אני מודה שלפעמים הייתי חלשה, ושכשהייתי כזאת תמיד הייתי נפגעת.
אבל עם אדם היה לי קשה, רציתי אותו כל כך, לא חשבתי על שום דבר כשהייתי איתו. הוא היה כל מה שאי פעם חלמתי עליו או ראיתי בסרטים. אף פעם לא הרגשתי ככה, הרגשתי שמישהו גורם לי להיות כל הזמן על חבל דק.
כל כך רציתי לומר לו לא, לומר לו שזה לא מתאים, זה מתחיל להתקדם ואני יודעת שזה אסור. איך משהו אסור יכול להרגיש כל כך טוב, כל כך נכון?

חזרתי הביתה תשושה מיום העבודה שהיה לי. לא רציתי לענות לאף אחד, פשוט נשכבתי על המיטה בחדר שלי. אחרי שנרדמתי שעה ראיתי שכבר מאוחר ואני צריכה להתקלח.
פתאום עברה בבטן שלי תחושה מוזרה כזאת, כמו שמתרגשים לפני מבחן גדול. לא ידעתי מה יקרה היום אצל אדם ופחדתי מזה, כל כך פחדתי.
אמרתי שוב להורים שלי שאני קופצת לחברה והלכתי לאדם.
ראיתי שהגינה שלו נקייה, בטח היום הגיע הגנן. מצחיק איך שמתי לב לכל דבר קטן שקשור אליו.
"היי" אדם פתח את הדלת. לא הצלחתי לענות כל כך מהר כי הרגשתי שאני נמסה ממנו. הוא עמד שם בלי חולצה וג'ינס, בטח הוא לא הספיק להתקלח עוד מהעבודה. השיער שלו היה קצת מפוזר ואהבתי את זה.
"היי אדם" הסמקתי ונכנסתי אליו הביתה.
"אכפת לך אם אני אתקלח כמה דקות, עוד לא הספקתי".
"בטח, תהנה" אמרתי והתיישבתי על הספה.
"אני לא יהנה בלעדייך אמה" אדם צחק ועלה למעלה.
לרגע חשבתי כמה שבאלי לעלות למעלה ורק לצפות בו מתקלח לא הייתי צריכה יותר מזה.

בינתיים צפיתי בטלוויזיה, שמתי ערוץ E וחיכיתי בקוצר רוח שהוא יסיים וירד לשבת לידי.
אדם ירד למטה חצי רטוב עם המכנס טרנינג האהוב עליו בלי חולצה.
ניסיתי לא להסתכל עליו כדי לא להעלות לו את האגו עוד יותר.
"נו חיכית לי הרבה זמן אמה?" אדם התיישב לידי והרחתי את הריח הטוב שלו.
"לא, התקלחת די מהר, אז לשם מה התכנסנו כאן היום?" אמרתי ובאמת התכוונתי לקבל תשובה.
"רציתי לראות אותך היום ואת אותי, תקני אותי אם אני טועה" אדם אמר והחליף ערוץ.
הוא לא טעה, ממש לא. רציתי להיות איתו בכל רגע ביום, היו לי כל כך הרבה שאלות לשאול אותו ורציתי לדעת כל כך הרבה עליו. אבל הוא אף פעם לא נתן את ההזדמנות.
לא עניתי ופשוט חייכתי.
אדם התקרב אליי וליטף לי את השיער, אחר כך את העורף ואז לחש לי באוזן, "איך היה ההמבורגר היום?". היה לי קשה לחשוב כשהוא נגע בי ככה, אבל זרמתי עם השיחה ודיברנו כמה דקות.
שאלתי שאלה על המשפחה שלו והוא התעצבן קצת והחליף נושא.
זה חרפן אותי שהוא לא מדבר אף פעם על אף אחד וכל כך רציתי לדעת.

"למה אתה תמיד מחליף נושא כשאני מדברת על זה? , באלי לדעת למה אתה כל כך בודד כל הזמן. אתה לא מדבר על המשפחה שלך או על החברים שלך אף פעם. איפה הם? אתה לא מתגעגע אליהם?" אמרתי והרגשתי שתקפתי אותו קצת, אבל הייתי נחושה לדעת מה הסיפור שלו.
אדם היה נראה לפתע רציני יותר ואמר, "אמה, אנשים חושבים שכשמישהו לבד כל הזמן אז הוא בודד, אבל אני לא חושב שזאת המציאות. תביני, להיות מוקף באנשים לא טובים זו הבדידות הכי גדולה בעולם, אז אני מעדיף ככה".
על מה הוא מדבר? איזה אנשים לא טובים. הוא היה כל כך מסתורי והייתי חייבת לדעת מה קרה לו שהוא כזה, שהוא כל כך בודד, שהוא לא מכניס אף אחת לחיים שלו.
"למה? אתה מתכוון שהמשפחה שלך לא טובים?" שאלתי.
"אמה, אני מבקש שתפסיקי לדבר על זה, אני לא רוצה לדבר עליהם" אדם אמר והיה נראה כועס קצת. התעצבנתי שהוא מגיב ככה ואף פעם לא מוכן לגלות לי שום דבר עליו.
"בסדר אני לא אדבר עליהם, ומה לגבי חברה, פעם הייתה לך זוגיות רצינית שנמשכה הרבה?".
"כן אמה, הייתה לי אחת וזה נגמר ממזמן, אז בואי נדבר על משהו אחר זה לא חשוב" אדם אמר והתקרב אליי עוד קצת כדי לנשק אותי. כעסתי, רציתי לדעת עוד, והרגשתי כל פעם מחדש כמה שהוא בנאדם קר, לא היה באלו לדבר איתי על כלום, זה מעצבן.
"אדם אתה פשוט לא יודע מה זו אהבה! אתה כזה בנאדם קר" אמרתי והסתכלתי עליו בכעס, באמת התכוונתי לכל מילה.
"אני לא צריך לדעת מה זו אהבה, צריך להרגיש אותה, זה מספיק" אדם אמר והסתכל עליו במבט מוזר.
ואז הייתה שתיקה.
שתיקה מוזרה כזאת.
בהינו אחד בשנייה כאילו אנחנו רואים אחד את השנייה בפעם הראשונה.
כאילו העולם עצר רק בשבילנו.
כאילו רק עכשיו הכרתי את אדם.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss Writer עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 11 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Afek Shushan
Afek Shushan
תמשיכי מדהים!!!!
הגב
דווח
guest
מתי יהיה עוד פרק?!
הגב
דווח
מזי חיימוב
מזי חיימוב
וואי מדהיםםםםםם כל כך מושלם...תמשיכי פליזזז
הגב
דווח
טען עוד 9 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Miss Writer
היית צריך לדעת, אני לא כזאת
היית צריך לדעת, אני לא כזאת
מאת: Miss Writer
לא יכול לחשוב על זה
לא יכול לחשוב על זה
מאת: Miss Writer
אני יודע, הייתי אפס
אני יודע, הייתי אפס
מאת: Miss Writer
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D