כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

תלתלים (לחישה)

הפרק החמישי בסיפור תלתלים, שמספר את מסעה של רון.

כשהגעתי ללינה הרגשתי קצת מוזר.
אמנם היא חוגגת יום הולדת קצת באיחור, אבל עדיין הרגיש לי כאילו עוד לא הגיע הזמן.
כבר חודש או חודשיים עברו מאז שרבתי עם אריאל ואורי, ולראות אותם פה מרגיש לי כמו לפגוש אנשים שפעם הכרתי.

"רון! אמא איזו יפה!" אח! היא תמיד חייבת לצבוט אותי בישבן כשאני מתיפיפת.
"מזל טוב לינה," חייכתי כמו שרק אני יודעת.
היא תמיד מנסה לחקות אותי כשאני מחייכת.
"נו אז איפה כולם?" שאלתי בזמן שאני מביטה בחדר שהיה מטבח, סלון, ומסדרון.
מאז שהדיירים ששכרו את היחידה של ההורים של לינה עזבו, אנחנו נוהגים לערוך כאן מסיבות קטנות באווירה ביתית, כמו בל"ג בעומר או בימי הולדת שלנו, אבל הפעם החלל היה מואר יותר, באורות צבעוניים, מה שגרם לו להיראות יותר כמו מועדון צפוף מאשר דירה.

עוד לפי שהספיקה להסביר שהם בדרך, הרגשתי בו.
"היי רון." אני לא רגילה לראות אותו ביישן כל כך. אוי כמה שאני מתגעגעת אליו.
"אוריקי איזה כיף שבאת!" חיבקתי אותו, חיבוק רפה, לא כמו שלנו.
"התגעגעתי אלייך רון... אני שמח שהגעתי למרות כל מה שקרה." שוב אותה צביטה, רק יותר מתוחה.
"הוא עוד מעט פה!" היא חייבת להרטיב לי את כל האוזן כשהיא לוחשת, איכס לינה.
התרגשתי.
"גם אני שמחה אוריקי, אריאל לא הגיע איתך?"
"הוא תיכף יבוא, הוא אצל אריאנה."
היא בטח תדפוק הופעה. מסכנה, היא כבר כמעט חודש שלם בצבא ואפילו לא דיברנו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

baby blue עקוב אחר baby
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Dayana Shestakov
Dayana Shestakov
Yyy
הגב
דווח
La Femme
La Femme
יששש המשכתתת
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
סיפורים אחרונים
עם הארטיק על הספסל
עם הארטיק על הספסל
מאת: כותב למגירה
כשהחושך שולט, כל נקודת אור נדמית כפרי הדמיון.
כשהחושך שולט, כל נקודת אור נדמית כפרי הדמיון.
מאת: לין ק