אהבה, צבא ומה שביניהם - פרק 25
זין שלי הפנקייקים האלה, את הרבה יותר טעימה
הצד של עמית-
על הצד הופיע השם של הקצינה שלי.
" עמית?" היא שאלה ואני התרוממתי מעומר והתיישבתי מולו.
" כן אוראל? "
" אני ממש מצטערת להפריע לך אבל ביום ראשון אחרי הסופ"ש הזה את כבר יוצאת ישר לקורס פיקוד בלי הכנה. את צריכה להיות בתחנה המרכזית של באר שבע עד השעה 10:00, משם תצא הסעה לסיירים. אחת המפקדות שם מכירה אותך ושמעה עלייך אז כל שאלה שיש לך את פונה אליה. אשלח לך את המספר שלה.
תתכונני, יהיה כנראה קר אבל אני בטוחה שתסדרי.
שמחה להודיע לך שעוד שלושה חודשים את באמת מקבלת רגילה וישר יוצאת לבה"ד 1 אז תתכונני גם לזה. בהצלחה." היא אמרה לי וניתקה את השיחה.
הדמעות החלו לרדת לבד.
" מה יש קטנה שלי? " עומר שאל וחיבק אותי חזק.
" אני כאן לא משנה מה, זוכרת?" הוא המשיך להגיד וחיבק אותי חזק יותר.
" אני לא רוצה לדבר. רק תחבק אותי ותישאר כאן איתי. בבקשה".
הדמעות לא הפסיקו לרדת ואני נשכבתי על עומר ונרדמתי.
ריח של פנקייקים היה בכל הבית.
" מה אתה עושה? שאלתי את עומר וראיתי אותו עומד במטבח עם בוקסר. מבשל. מראה שלא זכיתי לראות אפילו.
" הכנתי לנו פנקייקים. שתתעודדי קצת". חייכתי אליו ולבשתי את החולצה שלו.
" הנה רואה? כבר חייכת וזה מספיק בשבילי.", קמתי מהסלון וחיבקתי אותו תוך כדי שהוא הופך את הפנקייק ה-20 שהוא הכין.
" זה המון! מה אתה משוגע! איך נאכל את כל זה?" צחקקתי וליטפתי לו את הקוביות בבטן.
" את משוגעת, תצפי קטנה שלי, זה בשבילך רק. אני לא אוכל. אני שומר על הגזרה". עומר הסתובב אליי וליטף את הבטן שלו.
" חחח עלק גזרה.. תראה את הכרס הזו" תפסתי לו בשומנים בבטן והוא כדי להחזיר לי הרים אותי וזרק אותי על המיטה בחדר שלי.
" רוצה שוב? את עוד שניה הולכת לי".
" איזה הולכת. אני נשארת כאן לנצח עד שיימאס לך"
" בחיים לא יימאס לי ממך" הוא חייך ונישק אותי.
" הפנקייקים ישרפו לך"
" זין שלי הפנקייקים האלה. את הרבה יותר טעימה". עומר הוריד את החולצה שלי והתחלנו סיבוב שני אחרי הלילה הסוער שהיה לנו.
ההמשך יבוא..
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
